חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נתונים, תחזיות, ופנטזיות בתחום הגז הטבעי (מאמר ראשון)

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 25.03.15 0:31

אחד הנושאים הבוערים שיעמדו לפתחה של הממשלה החדשה יהייה הרגולציה של תחום הגז והנפט. בנושא זה אנו מקבלים מספרים שונים והצעות שונות  כמו לדוגמה אצל קרן נויבך שלשום (23 במרס 2015). אמנון פורטוגלי מנסה לעשות סדר בתחום לפחות מבחינת המספרים

צריכת גז בישראל

כושר ייצור החשמל בישראל עומד כיום על כ- 12.7 אלף מגווט. 50% מהחשמל המיותר כיום מופק מגז טבעי והיתרה מפחם. משרד האנרגיה צופה שהפקת החשמל מגז טבעי תגיע לכ-60% מכלל הפקת החשמל והיתרה תהייה מדלקים אחרים.

תחזית הביקושים של גז טבעי על פי נתוני משרד האנרגיה והמים במונחי BCM (מיליארד מ”ק):

שנה 2014 2016 2018 2020 2022
ביקוש 8.6 11.5 12.2 13.3 15
שנה 2024 2026 2028 2030 2032
ביקוש 16.4 17.9 19.4 20.9 21.4

 

על פי תחזית הביקושים לגז טבעי של וועדת צמח, שגיבשה את מדיניות הממשלה לפיתוח משק הגז ויצוא גז טבעי, צריכת הגז הטבעי בישראל ב-2014 היתה צריכה להיות כ- 8.6 BCM. למעשה, המשק הישראלי יצרוך בשנת 2014 כ-7.7 BCM גז טבעי. 

יצרני החשמל (חברת החשמל ויצרני חשמל פרטיים), צורכים היום כ- 6 – 7 BCM גז טבעי לשנה, והצריכה תגדל לכ-11BCM בשנה ב-2025, ולכ-15BCM בשנה ב-2035, עם הצמיחה במשק והגידול בחלק החשמל המופק מגז טבעי. התעשייה צורכת כיום כ–1BCM  גז טבעי לשנה ומשרד האנרגיה צופה שצריכת הגז הטבעי לתעשייה תגדל לכ 5.7 BCM בשנה ב-2025. סה"כ צריכת גז טבעי בארץ לשימושים קיימים תגיע לכ-17 BCM לשנה בעוד עשר שנים, ול-23 BCM לשנה ב-2035. מאגר תמר כולל תמר דרום מערב, מכילים כ-10.57 TCF גז טבעי, או כ-300 BCM גז טבעי. בקצבי הצריכה שצוינו כאן, מאגר תמר יספיק לכ-20 שנים, של צריכת גז בישראל, עד 2035.

המסקנה היא שאין בעייה מהותית לישראל אם הפיתוח של מאגר הגז לוויתן ידחה בחמש שנים, ואין צורך להבהל מאיומי תאגידי הגז.

אפשרויות ייצוא גז מישראל

בדוח משק הגז הטבעי בישראל, ציין משרד התשתיות מספר חלופות לייצוא העומדות בפני ישראל:

  1. יצוא גז טבעי לשוק העולמי באמצעות מתקן LNG שיוקם בישראל בהשקעה כספית המוערכת בכעשרה מיליארד דולר, אשר יוכל לספק לכל מקום בעולם.
  2. ייצוא גז טבעי בצנרת למצרים לצורך הנזלת הגז הטבעי במתקנים הקיימים בשטחה.
  3. ייצוא בצנרת לשוק התורכי, המהווה שוק עם ביקוש גדול לגז טבעי.
  4. ייצוא בצנרת לקפריסין לצורך הקמת מתקן LNG משותף, אשר ישמש ליצוא גז טבעי, הן מהמקורות הישראלים והן מהמקורות הקפריסאיים.
  5. ייצוא בצנרת לכלל אירופה, באמצעות צינור שיתחיל בישראל, יעבור דרך קפריסין, ימשיך ליוון ויסתיים באיטליה.
  6. ייצוא בצנרת לירדן, אשר מתעניינת בייבוא גז טבעי מישראל לאחר שחוותה גם היא הפסקה באספקת הגז ממצרים.
  7. ייצוא בצנרת לרשות הפלסטינית, למטרת הסקת תחנות כוח שיוקמו בגדה המערבית.

חלופות אלו נראות טוב על הנייר אלא שרובן אינו אפשרי משיקולים טכניים, פוליטיים, ובעיקר משיקולים של כדאיות כלכלית. האפשרויות הריאליות הן לייצוא בהיקף קטן ולטווח קצר למצרים, לירדן ולרשות הפלסטינאית.

ייצוא גז טבעי בצנרת למצרים לצורך הנזלת הגז הטבעי במתקנים הקיימים בשטחה, הינה אפשרות ריאלית, אבל רק לתקופה של 4-5 שנים. ייצוא בצנרת לשוק התורכי, לא נראה סביר במערכת היחסים הנוכחית עם תורכיה, וייצוא בצנרת לאירופה הינו פרוייקט עתיר הון וכמעט בלתי אפשרי מבחינה טכנית. יתרה מזאת, בעוד כחמש שנים מצריים צפוייה להיות מתחרה חזקה כיצואנית גז בצורת LNG.

יצוא גז טבעי לשוק העולמי באמצעות מתקן LNG שיוקם בישראל או בקפריסין נראה כיום כחלום באספמיה. ועל זה חשוב להרחיב:

שוק הגז הטבעי הנוזלי LNG, התפתח במהירות בשנים האחרונות עם גילוי שדות גז גדולים חדשים באוסטרליה, בפאפואה ניו-גיניאה, במוזמביק, ובאפריקה המערבית; הקמת מפעלי הנזלה וגיזוז חדשים, בין השאר במתקנים צפים (FLNG, Floating liquefied natural gas, ו- FSRU Floating storage and regasification unit); וגידול במספר האוניות המובילות גז טבעי נוזלי.

בשנתים הקרובות, אספקת LNG תגדל ביותר מ- 60 מיליון טון. בהשוואה להיקף הסחר השנתי ב-LNG שעמד ב-2013 על 240 מיליון טון, זה גידול משמעותי של 25%, שילחץ עוד יותר על מחירי LNG.
לדוגמה: במאי 2014 החלה אספקת גז טבעי נוזלי מפרויקט LNG ענק בפפואה ניו-גינאה. בדצמבר 2014, החל תאגיד בריטיש גז לספקLNG מפרויקט QCLNG בקווינסלנד אוסטרליה, בו השקיע כ- 20 מיליארד דולר. במהלך 2015 צפוי להכנס לפעולה פרויקט גורגון LNG האוסטרלי שבו הושקעו כ-54 מיליארד דולר.

האספקה החדשה הזו מציפה ועולה על הגידול בביקוש ל-LNG באסיה, שהתמתן בעקבות ההאטה בצמיחה הכלכלית באזור. תחנות כוח גרעיניות ביפן שנסגרו בעקבות אסון פוקושימה ב-2011 חוזרות באיטיות לפעולה, ותורמות גם הן להאטה בביקושים לגז טבעי. וצריכת גז בסין, בקוריאה הדרומית, ובהודו אינה עולה בקצב שהיה צפוי.
הקריסה במחירי הנפט בחודשים האחרונים משתקפת בשווקי הגז הטבעי הנוזלי באסיה, שבו המחירים לאספקה קרובה, Spot ירדו בארבע החודשים האחרונים בכמעט 50%. מחיר גז נוזלי LNG, מקור הדלק העיקרי לייצור חשמל בעיקר בתחנות הכח של יפן קוריאה וסין, צנח לכ- 7 דולר ליחידת גז (MMBtu) ב-28 בינואר, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2010. רק לפני שנה מחיר ה- LNG, נסחר סביב 20 דולר ליחידת גז באסיה. ובאוקטובר 2014 נסחר בכ-14 דולר ליחידת גז.
גם מחירי גז טבעי נוזלי בחוזים לטווח הארוך צנחו. חוזים אלו, שהם החלק הגדול יותר משוק ה-LNG, צמודים בדרך כלל למחירי נפט. ירידת מחירי הנפט בכ-60% מאז חודש יוני 2014, הביאה לירידה תואמת גם במחירי ה-LNG, ופגעה ותפגע קשות בהכנסות של תאגידי ה-LNG.

ולגבי מצרים, להערכתי, בהנחה שמשטר א-סיסי ימשיך להתקיים, מצריים תגיע בתוך כ-2 – 4 שנים לאספקה עצמית מלאה של צרכי האנרגיה שלה, ובתוך 5-4 שנים תוכל לחזור ולהיות יצואנית של נפט וגז. זה יקרה כתוצאה משילוב של הקטנה בביקוש המקומי בעקבות ההקטנה בסובסידיות, עם הגדלה בתפוקה המקומית העתידית של נפט וגז. הגידול בתפוקה המקומית יבוא מניצול מאגרים קיימים ומגילוי של שדות חדשים ביבשה ובים העמוק.

עבור ישראל המשמעות היא שאפשר יהייה לייצא גז טבעי מישראל למצרים לטווח קצר של כ-4 שנים בלבד. לטווח ארוך התמונה קשה יותר, הן לגבי ייצוא גז טבעי למצריים והן לייצוא גז טבעי בכלל. לא ברור אם במחירי LNG הנוכחיים והצפויים בשנים הבאות בעולם אפשר יהייה לייצא גז טבעי נוזלי מישראל, בחוזים ארוכי טווח ובמחירים שיאפשרו השקעות כלכליות בהקמת מתקנים להנזלת גז.

המסקנה מכל זה, שלא ברור כלל אם כיום יש כדאיות כלכלית בפיתוח שדה לוויתן, ללא קשר לרגולציה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכון ון-ליר

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. עבודה שחורה » ההונאה הגדולה :

    […] מצטט ממאמר שלי נתונים, תחזיות, ופנטזיות בתחום הגז הטבעי, מסוף מארס […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.