תמה והפסד המיליונים – כלכלת העולם בעטיפת פלסטיק
מפעל תמה הפסיד 150 מיליון ש"ח בעסקה פיננסית מפוקפקת. האם מדובר כאן בחזרה על סיפור הקיבוצניקים-חסרי-כשרון-שרודפים-אחרי-רווחים-קלים, או שמופיעות כאן חלק גדול מהרעות החולות של הכלכלה הקפיטליסטית בסיפור אחד קטן ותמציתי? סיפור פשוט על התנאים שמעבירים מיליונים מידיהם של האנשים היצרנים לידיהם של אנשי הקזינו הפיננסי
מאת אבשלום בן צבי
הקיבוצים משמר העמק וגלעד, שניהם קיבוצים שיתופיים גאים, שותפים בבעלות על מפעל "תמה" (תעשיות משמר העמק) שמייצר מוצרי פלסטיק, בעיקר עבור שימושים חקלאיים. מדובר במפעל מתקדם, מצליח מאוד ורווחי מאוד (אפילו אחרי הפסד 150 המיליונים), שמייצר בין השאר את יריעות הפלסטיק שמשמשות את הדור החדש של קטפות הכותנה של ג'ון-דיר, שכובשות את הכותנה בעצמן ומניחות אותה בשדות בחבילות עגולות ענקיות.
אם היה מדובר במפעל פרטי, סביר להניח שהיה זוכה לשבחים ועיטורים מכל מהללי השיטה הקפיטליסטית. מכיוון שמדובר במפעל בבעלות משותפת של כמה מאות חברי קיבוצים, סביר יותר שיזכה לביקורת על כך שעיקר עובדיו הם פועלים שכירים מיישובי הסביבה, שמייצרים רווחים עבור בעלי ההון הקיבוציים שלהם (ויש בזה מן האמת). כל זאת בהתאם למשוואה לפיה קיבוץ יכול להפסיד כסף ולספוג ביקורת על חוסר השחר שברעיון השיתופי וחוסר הכישורים הכלכליים של חברי הקיבוצים, או להרוויח כסף ולספוג ביקורת על צביעותם של חברי הקיבוץ שמעזים "להתעשר" ולהפוך ל"קפיטליסטים".
אבל הפעם הסיפור שלנו הוא על הכסף שהמפעל הפסיד. מה בעצם קרה שם?
נערך על ידי רביב נאוהתגיות: בנקים, בפמן, גלעד, יצוא, משמר-העמק, שער-הדולר, תמה