מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מסיבת התה של בנט
מפלגת הבית היהודי איננה בית ואיננה יהודית. זו מפלגה ניאו ליברלית קיצונית עם רעיונות מבית היוצר של האוונגליסטים הקיצוניים וחבורת מסיבת התה האמריקאית
מאת: ק. טוכולסקי
הימין בהיסטריה והם יורים לכל כיוון, תעמולת הסתה זולה ופרועה שנועדה להרתיע מפני הצבעה למפלגות מחנה השמאל וככל הנראה מלמדת שבסקרים שלהם הם רואים זליגה של קולות מהבית היהודי למחנה הציוני. עצוב לומר אבל הרבה אנשים שהאינטרסים שלהם מכל בחינה מעמדית או אחרת היו הצבעה למפלגת העבודה הלכו אחרי השקר של בנט לבית היהודי, אולי לא הרבה כמו אלו שהצביעו ליש עתיד אבל 3-4 מנדטים. אם בנט וחבר הפשיסטים שלו לא היו מזהים זליגה הם לא היו טורחים לתקוף את המחנה הציוני. אבל מעבר לזליגה יש משהו עמוק יותר. הבית היהודי נטול הישגים בשביל החברה הישראלית, הם יודעים שההתקפה היא הדרך הכי טובה להסטת הדיון מהפקרת האינטרס של החברה הישראלית על כל רבדיה, חוץ מהמתנחלים, לסיסמאות. מה שכן, מה שקורה פה הוא אפילו יותר עמוק מכך. הבית היהודי מתחיל לרעוד. אפילו בקרב גרעין בוחריו המשולהבים מתחילים להבין שהמפלגה הזו אינה בית והיא גם אינה מפלגה יהודית. איפשהו בתת מודע של המצביע הדתי, הפער מהמפד"ל ההיסטורית הולך ומתבהר וחושף את העובדה המביכה שהבית היהודי הוא מפלגת מסיבת התה הישראלית, מפלגה משרתת הון בעלת שוליים הולכים ומתרחבים של סהרוריות ותפיסה דתית אוונגלית מעוותת.
מסיבת התה של בנט היא מפלגה ללא חמלה, אין לה שום קשר עם המפדל ההיסטורית שהקפידה להחזיק את תיק הסעד בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה. מה לאנשי הפועל מזרחי המרכיב העיקרי של המפדל ולבנט שונא האיגודים או לאריאל מחסל הדיור הציבורי? מסיבת הבית היהודי של בנט מסוחררת מהאמונה שהקולות שמנהיגיה שומעים בראשם הוא דבר האלוהים ומהמנעמים של השירות שהיא נותנת לשלטון ההון מאמינה בהבלים שפולטים ראשיה.
מה שחמור יותר הוא שבציונות הדתית הולכת ומתפתחת קבוצה שאשכרה מאמינה שמה שמסיבת התה היהודית הזו זה עסק טוב. אפשר לראות יותר ויותר אנשים צעירים במחנה הדתי-לאומי שכותבים על הקשר שבין היהדות והקפיטליזם, בין הלאומנות, הדת והקפיטליזם וכיוצא באלה. יש קשר אין ספק, רק שהוא לא היה קיים ביהדות ובמפלגות שהתיימרו לייצג יהודים. הבית היהודי של ימינו היא מפלגה ללא חמלה וחסד, ללא ערבות וסולידריות. המפלגה שזכתה בדירוג השלילי ביותר בהצבעות על נושאים חברתיים. מפלגה שהעומד בראשה רואה באיגוד המקצועי אויב וטוען שבעלי מקומות העבודה הם כמו הורים לעובדים ואילו האיגודים מכשילים את העסקים. מפלגה שהעומד בראשה מקדמת את ביטול התשלום היומי עבור שעות נוספות ואשר רוצה שנעבוד 12 שעות ביום עבודה בלי שזה יהיה משהו יוצא דופן. מפלגה שחברי הכנסת שלה נעדרו ללא יוצא מן הכלל מהמאבק בטייקוני ותאגידי הגז. זוהי, ללא שום מקרה יוצא דופן וראוי לציון, מפלגה של רטוריקה זולה ומסוכנת בשירות שלטון ההון, בדומה לישראל ביתנו ולליכוד. רק שבניגוד לישראל ביתנו ולליכוד היא: א. חסרה עלי תאנה חברתיים – כמו חיים כץ או אורלי לוי – וב. היא מפלגה שמתיימרת להיות דתית.
מתיימרת, מסיבת התה של בנט ושקד של אורבך ויוגב של סטרוק ווורצמן אינה מפלגה יהודית. יש בה מי שמצייתים לרבנים שגם הם כבר אינם יהודים ויש בה מי שאומרים שהם לא צריכים לציית לרבנים בשביל להיות דתיים וגם הם כבר אינם דתיים. אין שום קשר בין הפונדמנטליזם האוונגלי בגרסתו היהודית לבין היהדות. בדיוק כפי שאין במפלגה הזו שום דבר ציוני. הבית היהודי היא מפלגה פוסט ציונית ופוסט יהודית. מטרתה אחת היא לשרת את ההון באמצעות הסתה פרועה ותוך רתימה לשרות שלטון ההון של אוכלוסיות שהאינטרס שלהם אחר.
הבית היהודי מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית, לחברה הישראלית ולציבור הדתי לאומי. היא משרתת את אותם מתנחלים שיושבים מחוץ לגושים במקומות שאין להם שום הצדקה או תועלת למדינת ישראל או להגשמת החזון הציונית, כן היא משרתת במקביל את שלטון ההון. הברית המושחתת הזו מסוכנת לישראל, בטחונה ורווחת אזרחיה ותושביה יותר מבל"ד, עוצמה לישראל,החמאס ודאעש גם יחד.
"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" כתוב במקורות והבית היהודי בהחלט עונה על ההגדרה.
תגיות: הבית-היהודי, מסיבת התה, מפדל, נפתלי בנט
קישור קבוע
13 תגובות
Email This Post
27 בינואר, 2015 בשעה 11:25
חומר חשוב ביותר
חומר חשוב ביותר במיוחד עבור אלה מהימין שנוטים להצביע בנט כי ביבי "רכרוכי" מידי.
27 בינואר, 2015 בשעה 19:18
אשמח לצטט אותך בצגובות
מבקשת רשות לצטט את דבריך בתגובות באינטרנט.
27 בינואר, 2015 בשעה 19:45
רצוי, לא רק
פרנצ'סקה, צטטי וככל שתרבי לצטט כן ייטב (רצוי גם לקשר למקור)
27 בינואר, 2015 בשעה 21:17
אפשר לצטט חופשי.
תגידו איפה ל. רפי? בחופש?
27 בינואר, 2015 בשעה 21:39
פרנצ'סקה, בכבוד ובשמחה!
ודאי ,ודאי פרנצ'סקה,הרי מטרתנו משותפת.
שימי לב,לקסי וטוכולסקי כולם מכוחותינו.רק אל תשכחי לצטט את המקור,דהיינו "עבודה שחורה".
כפי שכתב טוכולסקי,צטטי חופשי מ"עבודה שחורה".
27 בינואר, 2015 בשעה 21:47
יש לי השערה טוכולסקי
ל.רפי מאושפז כנראה לכמה ימים ,בגלל הרעלת וירוס מוכר לרופאים.שמו של הוירוס:
"ניאו-ליבראליטיס".
אני מקווה שהוא ישוב אלינו במהרה.אנו מתגעגעים לתובנותיו המעמיקות.
27 בינואר, 2015 בשעה 23:29
שימו לב למאמר של תומר פרסיקו הממוחזר ב"עבודה שחורה" על השורשים הרעיוניים של רונן שובל. http://www.blacklabor.org/?p=55989 פרסיקו מנתח את התפיסה הרעיונית של שובל המתאימה למסגרת המפלגתית שבנט מוביל. לפי פרסיקו, שובל מציג תפיסה של האומה כישות חיה, אורגנית ואחדותית, ברוח תפיסתם של הרדר ופיכטה, אבות הרומנטיקה הלאומית הגרמנית. שובל ומפלגתו הם המבטאים את רוח העם וכל מי שלא מזדהה איתה נחשב בעיניהם בוגד, אויב, אנטי ציוני. מזכיר משטרים טוטליטאריים פשיסטיים מהזמן הלא רחוק. הארץ, האדמה, היא ישות חיה ורק לעם ישראל יש קשר אורגני אליה. לכן אסור לחלק אותה.
לפי פרסיקו, שובל אינו מאמין באמת בתפיסה זו, אלא מציג מיתוסים שהוא רוצה שתומכיו יאמינו בה. המיתוסים הם אמצעי השליטה של המנהיג שהוא עצמו אינו מאמין בהם.
פרסיקו גם מראה את השפעותיו של ז'ורז' סורל ( אלימות, מיתוסים) בתפיסת שובל. כמו כן, מציין פרסיקו את השימוש התועלתני שעושה שובל בתכנים מסורתיים מהתנ"ך כדי לצקת תוכן בתפיסת לאומיות של עמיות יהודית המאחדת חילוניים ודתיים גם יחד.
המאמר מאלף ומעניק ראייה מעמיקה לא רק לתפיסת שובל, אלא לתפיסה הרעיונית של בנט והבית היהודי. חברי המפד"ל ההגונים נפלו בפח.
27 בינואר, 2015 בשעה 23:38
והנה דוגמא חיה לתעמולת ההסתה של הבית היהודי, הסרטון המתקיף את יוסי יונה. יוסי רוצה לחלק את הארץ, הוא חמאס. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/291973
הבית היהודי היא מפלגה פשיסטית מסוכנת. אבל יש לזכור שיש לנו כמה מנהיגי מפלגות אחרים שהחלו בתהליך. הבית היהודי רק מקצינה אותו.
27 בינואר, 2015 בשעה 23:58
כשנשאל בנט על צירוף אלי אוחנה כמועמד ריאלי לכנסת במסגרת הבית היהודי, הוא נימק זאת בעברו העני המרשים של אוחנה, וציין שהוא חלק מהשבטים של העם היהודי. מושג השבט משקף אצלו את הלאומיות העמיות היהודית.
28 בינואר, 2015 בשעה 8:57
שלום חברים, מתנצל על העיכוב. ניסיתי להבין מה חדש ולשוא.
לא אגזול מכם את ההנאה לראות את הדברים גם דרך משקפיים שאינם אדומים או שחורים.
בכדי למנוע אכזבות בעתיד, אינני מתחייב להגיב על כל סטיית-תקן, אבל תמיד פטור בלא כלום, אי-אפשר.
על מסיבת ההזיות של טוכולסקי;
מאמרו של טוכולסקי המנסה לייצר אנלוגיה שטחית ומלאכותית בין הבית היהודי לזרם המכונה בארה"ב מסיבת התה של בוסטון – סמל אמריקני לאומי, בלתי רלוונטי למדינת ישראל או לעם ישראל – הוא שמאלן טיפוסי. אדם שמילים ולא מציאות, דיבורים מתלהמים ולא עובדות, הם שמעצבים את עולמו, מחשבתו ואת דרכי התבטאותו. באמצעות שיוך סמל שבעיני הזרם השמאלני נחשב מוקצה, ליריבים פוליטיים, הוא הופך אותם בהבל-פה למוקצים "בהגדרה". כך אין צורך להסביר שום דבר. לא מדוע מסיבת התה של בוסטון היא דבר רע, כשבעצם היא תחילתה של מלחמת העצמאות האמריקנית לשחרור מעול בריטניה. לא מה הקשר בין בית יהודי למסיבת התה ההיסטורית, ובוודאי לא מה הקשר בין מסיבת התה ההיא, לזרם רדיקלי בימין האמריקני דהיום , והקשר שלו לבית יהודי. בעיני שמאל קיצוני טיפוסי, אין צורך לנמק השמצות. צריך רק לחזור עליהן מספיק פעמים ולקבע אותן בתודעה של הציבור "נבער" – שיטה בולשביקית, גבלסית, אנטישמית מובהקת; אם אתה חוזר מספיק פעמים על שקרים, הם הופכים בתודעה הציבורית לאמת מובהקת. או. קיי, את זה הבנו כבר לפני זמן רב. בבולשביזם, טוכולסקי הוא ככל הנראה אוטוריטה "מכובדת".
ומאידך גיסא, טוכולסקי איננו אוטוריטה יהודית, איננו אוטוריטה לאומית ואיננו אוטוריטה ציונית, לפחות בעיני כך, ואני עוקב כבר זמן-מה אחר כתיבתו המשתלחת. ואם כך, מה לו להתיימר להכתיר את זולתו בתארים שהוא מבין בהם מעט מאוד?! אז, זהו, שגם זו "חכמת" תעמולה של משטרים אפלים בהיסטוריה החדשה – התחזות; אתה מתחזה למבין, וככל שאתה משקר במצח נחושה חזקה על ההדיוטות שיתבלבלו ויקבלוך כבר סמכא – עוד הבל…
הציונות הדתית, ואינני שייך לה פוליטית או אמונית, בוחרת את דרכה כשם שטוכולסקי וחבריו בוחרים את דרכם שלהם. חשבתי שטוכולסקי הוא מאמין גדול בחופש המחשבה והבחירה וכסוציאל-דמוקרט פוסט-מודרני, הוא בוודאי אינו מתכוון או מטיף לשלול מהם את זכות "ההגדרה העצמית" של כולם ושל כל אחד ואחד מהם לחוד. האם טעיתי? אם הם מגדירים עצמם "ציונות דתית-לאומית", לא הוא הסמכות לשפוט אותם על כך. אבל אם הוא אינו מסוגל לקבל את זכותם זו ולכבדה, מיהו בכלל שיטיף לאחרים?
החוצפה של השמאל בכלל ושל השמאל הישראלי בפרט ידועה לשמצה זה עידן ועידנים. . המפלגה הפוסט-ציונית ביותר במפה הפוליטית שלנו (מר"צ כבר מזמן אינה כוללת מרכיבים ציוניים בערוצי המחשבה והמעשה הפוליטיים שלה), שכמעט כל השיקוצים האנטי-יהודיים, האנטי-ישראליים, האנטי-ציונים והאנטי-לאומיים שזורים בה ומיוצגים בה, מכנה עצמה מעשה-שטן "המחנה הציוני"; ומי שסוגד לה, הוא לא המטיף הראוי בשער לקבוצות ומפלגות הפוכות לה במהותם. כשם שאין דמיון בין מפלגת העבודה דהיום למפא"י ההיסטורית, ואת מפא"י ההיסטורית הכרתי לא רע, אך טבעי שיהיו הבדלים בין התנועה הדתית-לאומית דהיום למפד"ל של פעם. וממתי טוכולסקי הוא שומר הסף של היכלה של המפד"ל ההיסטורית? מי שמו? בהוויה חדשה ובמציאות שונה, רק מפלגות מאובנות אינן משתנות ואם אפילו טוכלסקי מוצא שהבית היהודי שונה מהמפד"ל הותיקה, טוב שכך. השינוי שהיא עוברת מוביל להתחדשות ולהתעשתות, בעוד השינוי של מפא"י ההיסטורית הוא הסתאבות מתמדת מבחינה ציונית, יהודית ולאומית.
טוכולסקי כנראה אינו יודע ציונות מהי, אם הוא סבור שהתישבות בארץ ישראל ועליה יהודית אליה, וגיבוש זהותה היהודית ואבחנה בין מדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, אינם ציונות קלאסית של ימים אלה. להערכתי, גם מחוללי התנועה הציונית ומקימי מדינת ישראל בשליחותה, לא היו מכירים את עצמם במראה של טוכולסקי.
להוותו של טוכולסקי וחבריו, נוטה רוב הציבור היהודי בישראל ולא רק בה, לעבר המורשת והמסורת היהודית, הן מבחינת ערכים הומניים והן מבחינת המורשת הלאומית-טריטוריאלית. לא כולם שומרי מצוות ועוד פחות מכך חרדים. אבל כולם מזדהים עם יהדות, עם-ישראל וארץ-ישראל ועם הסמלים המייצגים ישויות אלה. רובם רואים במדינה יהודית יסוד מוסד של התנועה הציונית, שטרם סיימה את תפקידה ההיסטורי, ובירושלים את עיר הנצח של העם היהודי ובירת מדינתו. ותומכים בהתיישבות יהודית דתית כחילונית בארץ ישראל. איש אינו מעלה על הדעת לחזור לגבולות החלוקה, ואיש אינו מעלה על הדעת לחזור לקוי שביתת-הנשק של 1949, כגבולות מדינת היהודים, כי חפצי חיים הם. ליבי, ליבי לטוכולסקי וחבריו לדעה שאינם מבינים זאת, ומלוא הבוז לי אליהם אם הם מבינים את הדברים אבל בגלל פוליטיקה קטנה וקטנונית משליכים אותם אל מאחורי גוום, בתקווה לזכות במעט שררה ולהעניש את עם ישראל בעוד מטעמים ממתכוני "אוסלו" הזכורים לשמצה.
בוויכוח בין הימין לשמאל בישראל, היסודות העקריים טמונים באבחנה החדה של הימין בחיוניות הצורך לשמור על קיום הנושאים העקרוניים, היסודיים והבלתי-הפיכים בהוויה היהודית המתחדשת בארץ-ישראל, לעומת ההדגשה החדה של השמאל את נושאי העכשוויזם, האגואיזם, האינדיבידואליזם, והאוניברסליזם המפרק אותו מכל שייכות לעברו וליסודותיו. אצל השמאל העדפת ה"חיים הטובים" על פני כל שיקול אחר היא עיקר, והרצון להיטמע במשהו גדול יותר וכללי יותר שלא יחייב אותו לשום דבר עצמאי וייחודי, הוא מטרת-על. מכאן גם נובע "קידוש" הדמוקרטיה בהוויה של השמאל לעומת קידוש מדינה יהודית בהוויה של הימין – כל מה שיהודי לעומת רק לא מה שיהודי, אם הוא דורש מאמץ…
הדמוקרטיה כיום היא עלה התאנה של השמאל. מושג אמורפי שמנסה לגלם (מלשון גולם) את כל מה שאינו מייחד יהודים מלא-יהודים. ובצר להם מסבירים לנו חכמי הסוציאל-דמוקרטיה שגם מגילת העצמאות מגבה את עמדתם או פרשנותם זו – לא דובים ולא יער. מגילת העצמאות מדברת במפורש ובאופן הוליסטי על מדינה יהודית ובאופן פרטני וסלקטיבי על יסודות דמוקרטיים שישררו בה, כחלק ממסגרת השלטון שהיא מאמצת לעצמה, אני חוזר ומדגיש: היא מאמצת לעצמה! כך ראו זאת האבות המיסדים, וכך רואה זאת כיום רוב העם היושב בציון, וכך אכן בסופו של דבר יהיה – כי זו הדמוקרטיה האמיתית – חזות רצון הרוב, ובלשון חז"ל – אחרי הרבים להטות!
מציע לטוכולסקי לעסוק בממוצעים הכלכליים של מדינות ה- OECD, ובכלל זה למשל בפערי התפוקה הממוצעת שבין ישראל לבין מדינות ה- OECD – סיבותיהם והשלכותיהם. כאן הדיון הוא כמותי ודורש ידע בחשבון בסיסי בלבד. יהדות, בית-יהודי, ציונות, ארץ-ישראל, זכותו של העם היהודי בארץ ישראל (מגילת העצמאות), התיישבות, עליה וסדרי-עדיפות לאומיים – אינם מסתמנים כחלק החזק במישנתו.
28 בינואר, 2015 בשעה 11:29
תודה על ההתייחסות ל. פרסמתי המון בזמן האחרון ולא ראיתי שהתייחסת כבר חשבתי ששכחת ממני. אני שמח שאתה בריא וקורא.
יהדות היא דת של צדק וצדקה חסד ורחמים עם מצוות מובהקות בין אדם וחברו שעל פי המסורת קודמות למצוות שבן אדם למקום.
כל זה נעדר מהפרקטיקה של הבית היהודי.
שירות לבעלי הון לעומת זאת אם בהתנגדות לעבודה מאורגנת או בתמיכה במכירת נכסי הלאום יש בבית היהודי גם יש. זאת הפרשנות בבסיס המאמר, לכך יש להוסיף גם את הפרקטיקה הרטורית שתואמת את זו של מסיבת התה, פטריוטיזם ריק מתוכם שמסווה באמצעות הסתה נגד מיעוטים ואיגודים שירות נאמן להון.
לפני שאתה מייחס לי דברים אני מציע שתבדוק מה כתבתי. אני לא כתבתי מעולם על חזרה לגבולות 1967, התנגדתי לנסיגה מהגולן עוד לפני ש לא היתה סוריה וזאת רק דוגמא.
אני לא מצפה מהבית היהודי להיות המפדל של פעם אני מצביע רק על מה נעדר מהבית היהודי שהיה במפדל של פעם, שייכות לתנועת העבודה אמונה בצדק צדקה וחסד.
לעניין הממוצעים הכלכליים של ה-OECD כשהשכר, תנאי ההעסקה, מספר ימי החופש, מספר שעותה עבודה בשבוע, ההכשרה המקצועית והחינוך המקצועי והטכנולוגי יהיו כמו בגרמניה תהיה גם תפוקה כמו בגרמניה. מעבודת עבדים התפוקה אף פעם אינה כמו התפוקה של עובדים מאושרים משכילים ומודעים לעצמם ולזכויותיהם.
הלוואי שרוב הציבור בישראל היה מצביע למי שנוטה אחר הערכים ההומניים של המורשת היהודית.
28 בינואר, 2015 בשעה 14:11
הנה מצע החינוך של הבית היהודי, שפורסם ב"שיחה מקומית" ונכתב על ידי גיל גרטל, המדגים את מה שנאמר במאמר ובחלק מהתגובות http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99/
28 בינואר, 2015 בשעה 19:11
מסיבות הוויסקי והסיגרים אאוט? מסיבות התה והביסקוויטים אין?
אולי נפתלי יודע משהו שאפילו אבי רצון לא יודע?
אולי אוחנה מתחזק?
אולי יתחיל בקרוב להסתובב עם כיפת ענק על ראשו וציציות מתחת לחולצה?
אחרי הכל הוא מגיע מביתר, קבוצת ה"מוסלם ריין".
אפילו מסיבת התה הרפובליקאית לא מרשה לעצמה ציניות מוחצנת שכזאת.