האם ניתן להיסטוריה לחזור על עצמה? ב-2009 ניצלו חייהם של קשישים כשהארנים בגן דניאל בחדרה עלו באש. הארנים התחדשו והמחטים נשרו והסכנה גדולה ואין עושה דבר. נעמי טלטש חייצין שבה ומתריעה
חדרה: ונדליזם ואלימות בעקבות שעמום והזנחה
במאמר מרתק וכואב לקראת ראש השנה, מתארת נעמי טלטש חייצין את קורותיו של גן ציבורי אחד בחדרה, המכיל כל כך הרבה בעיות בחברה הישראלית. שנה טובה
השעה שעת צהריים מנומנמת. הדיירים הקשישים בבתים הסמוכים, עייפים מקרבות מיותרים ומחום היום, נחו את מנוחתם ורק בנס נצלו מהשריפה שנגמרה בנזק לרכוש בלבד.
התרעות מוקדמות שנמסרו לעירייה באמצעות חברת מועצת העיר שגרה בשכונה לא הועילו כמובן. העצם שגדלו פרא וללא טיפול, נשארו מיותמים גם אחרי השריפה – מזדקרים לשמיים כמו פצע מפוחם שזועק לעזרה ואין עונה.
ענפים ואצטרובלים התפזרו לכל עבר עם כל משב רוח. איש מהעירייה לא יצר קשר עם הדיירים הקשישים, בהם פנסיונרית של העירייה שעד היום מקבלת פעמיים בשנה הזמנה להרמת כוסית לכבוד החג. איזה כבוד.
רק התגייסות של החתומה מעלה הוציאה את אנשי העירייה מרבצם, וגם אז מיהרו להטיל את האשמה על "הנוער" שבכלל לא היה בסביבה ובעצלתיים בצעו איזה אקט של טיפול בעצים, שכמוהו כהכנתם לשריפה הבאה.
ועכשיו העצים אכן מוכנים ומזומנים לכל בדל סיגריה של אחד מעובדי הקבלן שמתחזק את הגן – וכל הסיפור יחזור על עצמו – זה רק עניין של זמן. מחטי האורן, שהם נרות לכל דבר ועניין, מכסים את החצרות והבתים כמו דלק שנשפך ומחכה לגפרור. בינתיים התקיימו בחירות ונבחר ראש עירייה חדש. הוא ועוזרו קיבלו לאחרונה תזכורת בנדון. האם יאלצו את הדיירים לעבור שוב את מבחן האש?
Tags: סכנה, עיריית חדרה, שריפה
נוסח המכתב שנשלח לראש העיריה החדש:
"אין בעיה לראות את מצבורי המחטים – בחצרות, על העצים, על הגגות, במרזבים.
האורנים שמדובר בהם –
שניים (או שלושה) נושקים לפינה הדרום מערבית של החצר שלנו (הפינה הדרום מזרחית של הגן), צמודים לבית השכן שלנו, שבו כבר אחזה האש בשריפה של 2009 ).
אחד נמצא ליד הספסלים – ממנו עף פעם בחורף ענף גדול שצנח על הגג שלנו ושבר רעפים!
אחרי המקרה ההוא נגזמו העצים, ולראייה הם מתחדשים.
אחרי השריפה, ורק אחרי תקופת נדנוד ארוכה טופלו הענפים השרופים אבל לא העצים עצמם.
כמו כן יש להקפיד שגזע העץ יהיה נקי מענפים בגובה של מטר וחצי לפחות.
כמו כן סביבת העץ צריכה להיות נקיה מכל צמחיה מכל סוג שהוא!!.
יש כאן מקרה קלסי של – זה נהנה וזה אינו חסר.
העצים הם לברכה כשמטפלים בהם כראוי.
וכשמטפלים בהם כראוי – נמנעים נזקים, או לפחות ממוזערים – וכולם יוצאים נשכרים.
"כיצד נגזום את העץ?
עץ אורן ירושלמי, שלא מוציא צימוח חדש ממקום הגיזום – נקטום אותו בדיוק לגובה הרצוי לנו וכך גובהו יישאר לעולם. יש לוודא שתישאר עלווה על העץ לאחר הקיטום, ולא – עץ האורן ימות (ישנם מינים באורנים שכן מוציאים צימוח, כדוגמת אורן קנרי)."
http://www.a-tc.co.il/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9D-"%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A5
23.11.2016
וראה זה
עוד מכתב נשלח לעיריה.
לכבוד
משה ביטון
סמנכ"ל
עיריית חדרה
שלום.
בהמשך להתכתבות והבטחות משנת 2016,
מצרפת תמונות הנזק שנגרם לגג הבית שלנו בעקבות הסערה והגשמים (19-20 ינואר 2018 23 ינואר 2018 ).
כאשר דרשנו לטפל בעצים התכוונו לא רק נגד שרפות בקיץ אלא גם נגד נזקים בחורף.
מהתמונות ניתן לראות בבירור-
איך נראה המרזב שלנו בתום הסערה הנ"ל, סתום במחטים, ענפים ואצטרובלים.
על הגג רעפים שבורים מתחת לענף גדול שצנח עליו בעת הסופה.
על הקרקע ניתן לראות ענפים שנפלו בעקבות הסערה.
אני מזכירה בפעם המי יודע כמה – מדובר באורן מסוג קנרי.
אורן זה ניתן לגיזום לפי הצורך, והוא חוזר ומחדש צמיחה. הוא מחיב טיפול קבוע בהתאם לתנאים הסביבתיים.
אם העצים היו מטופלים כראוי – ניתן למנוע שרפות ושטפונות.
בעקבות הנזקים החיצוניים החלה נזילה לתוך הבית.
מצורפת קבלה על עלות התיקון ואני מצפה לקבל החזר מלא, לא יאוחר מעוד 30 יום.
כמו כן מצפה שתתחילו לטפל בעצים כראוי. הם נראים זוועה.
כמו בפעמים הקודמות נשלח העתק לאתר "עבודה שחורה".
מתי תיגמר הסאגה הטפשית הזאת?
שלא לדבר על כך שמן הראוי היה שעיריית חדרה תדאג לאזרחיה הקשישים בין אם הם פנסיונרים של העיריה (כמו אמי) ובין אם לאו.
בברכה
נעמי טלטש- חיצין.
10.2.2018
מאחר שלא היו תגובות הרמתי טלפון ושתי מילות קסם שינו את הטון – מבקר המדינה.
גם הובהר לי שיש נוהל בקשת פיצוי – פנייה למחלקה המשפטית.
הבהרתי בחזרה שנהלים לא יכולים להיות חד סטריים, ושמצידי הם יכול להעביר את הפניה למי שרוצים.
אני לא מתכוונת להשתכשך בבירוקרטיה החד צדדית שלהם, כי אם כבר – עדיף שהניירת תלך ישר למבקר המדינה.
וכבר העבירו לי מיילים על פניות למחלקת זו וזו – וכבר ברור שלא יצא מזה כלום.
כמות הענפים שצנחה על הגג ובחצר הבית ובחצר הגן – מלמדת:
1. לא היה טיפול מקצועי סדיר בעצים. (הוא הדין במקרה של השרפה).
2. באין טיפולמיד אדם – הטבע מטפל בדרך שלו.
אין חוכמות.