הרכבת הקלה – על חשיבותו של תכנון כלכלי של המדינה

נושאים עלו ברשת, תחבורה, תכנון ובניה ב 16.11.14 0:44

מה יקרה לרכבת, המחברת בין שכונות יהודיות לערביות, בזמן התפרצות לאומית עוינת? שאלה זו לא הועלתה על ידי יוזמי הקמת הרכבת הקלה, שלא השתמשו במוסדות התכנון הכלכלי של המדינה כדי לדון בכל ההיבטים הקשורים להקמתה. אם היו משתמשים במוסדות התכנון הכלכלי ולא בעמותה, היו נמנעים מחדלים שהציבור חווה אותם בימים של מתח לאומי

מאת: תמר בן יוסף

הרכבת הקלה – געגועיי לתכנון כלכלי

פתיחה אפשרית אחת יכולה להיות תגובתו של בן זוגי לאחר כל חצייה של הצומת מתחת לגשר המיתרים בירושלים. האיש, פיסיקאי-רציונליסט, נאנח אנחת רווחה: עברנו. גשר המיתרים הוא הגשר שעליו נוסעת הרכבת הקלה בכניסה לירושלים. ייחודו מתומצת בויקיפדיה במילים הבאות: "הגשר הוא היחיד והראשון בעולם מסוגו – גשר מעוקל התלוי לכל אורכו".

פתיחה אחרת יכולה להיות תמונה שנחרתה אצלי בזיכרון: יום אביב נאה ב"משולש" הירושלמי: יפו-פינת-קינג-ג'ורג'-פינת-שטראוס. השנה היא 2012, הגעתי ל"עיר" לאחר היעדרות של מספר חודשים. שקט מפתיע, אין חפירות באמצע הרחוב. אין רעש ופיח של אוטובוסים. עצים חדשים נטועים לצדי המדרכות. מפינת הרחוב האירופי, מגיחה לפתע רכבת אירופית. הדלת נפתחת, משפחות-משפחות של פלשתינים יורדות למדרכה. זה כנראה יום חג מוסלמי, והם יוצאים לבלות בעיר. שמחה, זה מה שהרגשתי בהתחלה. לונדון- פריז על יד הבית? משהו כזה.

ואז נזכרתי שאלה בוודאי תושבי בית חנינא ושועפאט, שמעמדם כלפי ישראל אינו חתום וסגור, ובוודאי שאינו שלם מבחינתם. הנה, למשל, ב-9 לנובמבר השנה, דווח באתר אנארג'י על תביעה שהוגשה מטעם עיריית ירושלים נגד שופט בדימוס בבית המשפט המחוזי, בגין חוב שצבר על בית המגורים שלו. בכתב הגנתו, טען ד"ר עוני חבש כי דירתו נמצאת בבית חנינא, דאחיית אלבריד, מעבר לקו הירוק ומחוץ לתחום מדינת ישראל ותחום השיפוט של ירושלים. באותו תחום עוברת הרכבת הקלה, ויש לה שם כמה תחנות עצירה, בלב איזור שבו חיים עשרות אלפי פלשתינים.

סלילת קו הרכבת הזה, השם גושפנקא על משנת "העיר שחוברה לה יחדיו", היא החלטה פוליטית מהמעלה הראשונה, חשבתי לעצמי. אני לא זוכרת איפה ומתיי היא נידונה. בדקתי ומצאתי כיתוכנית האב לרכבת הקלה בירושלים אושרה בממשלה בשנת 1998. על הכנת התוכנית שהחלה ב-1994 והושלמה ב-2011, שקד צוות "העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני ירושלים" . יו"ר העמותה הוא ראש עיריית ירושלים. בדו"ח מבקר המדינה על העמותה, שנת 2012, מצויין כי 90% מתקציבה מגיע ממשרד התחבורה, עוד 10% הם כספי עירייה.

למה עמותה, אם כן, למה לא שיתוף פעולה בין יחידת התכנון של משרד התחבורה ליחידות התכנון האחרות בממשלה, וליחידת התכנון של עיריית ירושלים? האם בגלל שרוב יחידות התכנון מזמן נגוזו, או בגלל שהשורדות נותרו ללא סמכות וכוח? ואולי בגלל שלעמותה, בתנאים מסוימים, עשויים להיות יתרונות מסוימים? אעמוד על ההיבט הפוליטי-כלכלי של יתרונות אלה.

להמשך קריאה בבלוג של תמר בן יוסף "עידן השוק החופשי"