מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"שהבן שלך יהיה פחח" – בעקבות חילופי הדברים בין הבכירים
השר שלום התפרץ על נתניהו: "שהבן שלך יהיה פחח" – בדיון בממשלה על החזרת בתי הספר המקצועיים, התפתח עימות קולני בין שר התשתיות, שמתנגד למהלך, לראש הממשלה. "אני יודע שזו טראומה של הרבה אנשים", אמר נתניהו בניסיון להרגיע הרוחות. ק. טוכולסקי מנתח את הסחריר (הספין) האחרון (בינתים)
תחת השלטון הזה כולנו מוסללים
ראש ממשלת ספין הציע להחזיר את החינוך המקצועי והארץ געשה ושמחה, כמקובל בדיונים שביבי יוזם אפשר לסמוך על מהלליו ועל מבקריו שלא ידונו בעיקר אלא בטפל. מצד אחד ניצבים מדושני עונג וחובבי הפרד ומשול: ביבי, בנט, תומכיהם, שותפיהם ומלחכי פנכתם. מהצד השני כל מי שעשו קריירה מהמוצא שלהם. תכלס זה לא משנה אם זה נבל כמו המיליונר משרת ההון סילבן שלום או איש בעל רצון טוב שנופל בשמחה בשביל כותרות לכל המלכודות של שלטון ההון כמו הני זוביידה. כל השותפים בוויכוח הזה צועקים בדיוק מה שביבי מצפה שהם יצעקו "חינוך מקצועי טוב" או חינוך מקצועי רע", "צריך פחחים", "הוא רוצה שרק המזרחיים יהיו פחחים" וכך הלאה. במדינת ישראל כמו בכל מדינה יש צורך ביותר פחחים מעורכי דין, ביותר רתכים מבעלי תואר במנהל עסקים. אבל בזה אף אחד לא דן. גם לא ב"איך בתי ספר שבהם לומדים מקצוע לא נגמרים כמו בחזון של סטף ורטהיימר וביבי נתניהו", אלא בפועל שיודע לעשות דבר אחד וכשכבר לא צריך אותו הולך ללשכת האבטלה. דנים פה בסיסמאות, בלהט של קתרזיס, בניסיון לתפוס חלק מ-15 שניות התהילה עד שסדר היום מתחלף, הכלבים נובחים והשיירה מופרטת.
צריך חינוך שהוא גם מקצועי, צריך לתת לאנשים השכלה כללית וגם מקצוע ביד. אסור שהחינוך המקצועי יהיה ללמד אנשים לעשות עבודה אחת ואסור שזה כל מה שהם ילמדו. בכל חברה ובכל מדינה צריך עובדי צווארון כחול לא פחות משצריך עובדי צווארון לבן וטעויות העבר והווה בישראל אינן מהוות סיבה מספקת לאמץ את הנרטיב השקרי של השלטון הנוכחי. כיום ההבדל בין עובדי צווארון כחול ולבן מצטמצם והולך ואם לא נחליף את שלטון הימין והמרכז ימין בשלטון שמאל גם מי שהם "צווארון לבן" לא יגיעו רחוק יותר מאנשי הצווארון הכחול. חסרים מובטלים בני 45+ עם תואר או שניים ביד? עם ניסיון של שנים במקצועות "מבוקשים/מכובדים/נחשבים"? השלטון הנוכחי מסליל את כולנו לחיים ללא ביטחון תעסוקתי או סוציאלי, לשנים של עבדות של עבדי קבלן, לתלישות, ניכור עליבות וירידה ברמת החיים. אם לא נחליף אותו כולנו עוד נתגעגע לביטחון של מקצוע ביד בגרסה הישנה.
בשיטה הכלכלית הקיימת גם בוגרים של יחידת המחשבים של צהל עם תואר שני במדעי המחשב וקריירה של 20 בהיי-טק יעבדו כמו חמורים בשביל שכר לא משהו בשביל 12-13 שעות ביממה, ובגיל 50 ימצאו את עצמם מחכים לפנסיה. השיטה הכלכלית הנוכחית לא טובה לרתכים אבל גם לא למורים ולאנשי ההייטק, גם לא לעובדים הסוציאליים ולמהנדסים. היום כולנו מוסללים לחוסר ביטחון תעסוקתי ואבטלה בעשורים שלפני הפנסיה, הפנסיה עצמה היא אחיזת עיניים לא קטנה. הגזר ששמים בקצה החבל לפני עיניו של החמור. אבל כולנו בדרך לשם. אז במקום להתווכח על העבר אולי הגיע הזמן להציע אלטרנטיבות לעתיד. כי אם מדינת ישראל לא תייצר בעצמה כוח עבודה מקצועי מיומן היא תצטרך לייבא אותו. מי שמתנגד למוסכניקים בנאים ורתכים ישראליים, נותן לממשלה אור ירוק לייבוא הקבוצות הבאות של עבדים מחו"ל.
מה שאנחנו צריכים זה ממשלה שבהתייחסותה לשוק העבודה ולתפקיד מערכת החינוך, תזכור שלכל אדם מגיע חינוך רחב אופקים שיאפשר מוביליות. אי אפשר ללמד בבתי ספר מסוימים רק להפעיל מכונה, את לוח הכפל עד מאה ולספור באנגלית עד עשר כמו שביבי רוצה. מה שצריך הוא מערכת חינוך שבה בצד לימודי לחובה וליבה מאוד רחבים ומרחיבי אופקים שיתנו לכל תלמיד רקע וידע במגוון רחב של תחומים תהיה גם התמחות מקצועית. מה שצריך זה שוק עבודה דינמי עם הכשרות מקצועיות שימשיכו את הלימודים המקצועיים של בוגרי מערכת החינוך. מה שצריך הוא שכר מינימום ראוי לא רק ברמה הבסיסית אלא גם ברמה הענפית שייתן תגמול בסיסי לבעלי מקצוע. מה שצריך זה לאגד את עובדי הצווארון הכחול ולהגן עליהם מפני שרירות הלב של מעסיקים. מה שצריך זה ליצור תודעה מעמדית בקרב עובדי הצווארון הכחול ולא רק בקרב בוגרי אוניברסיטאות. לא צריך לדבר כל היום על כמה רע היה החינוך המקצועי, צריך לדבר על איך עושים חינוך שכולל חינוך מקצועי. לא צריך לדבר על כמה רע להיות היום פועל בישראל, צריך לדאוג שלא יהיה רע להיות פועל בישראל. צריך להילחם על הזכויות של כל עובד באשר הוא עובד, על גיל פנסיה מותאם מקצועית, על ביטוח פנסיית גישור של המדינה למי שלא יכולים להמשיך לעבוד אחרי גיל מסוים. צריך לדאוג לאכיפה של חוקי העבודה ולהגנה על מארגני התאגדויות ואיגודים מקצועיים בכל ענף. צריך מערכת דינמית של הכשרה מקצועית רחבת היקף שתיתן מענה לצרכיהם של בעלי מקצוע לאורך כל שנות עבודתם בהשתלמויות מקצועיות והסבה מקצועית. את כל הדברים האלו לא יעשו ממשלות ימין. ביבי וסילבן, לפיד ומאיר כהן, ליברמן ובנט, רוצים פה הפרד ומשול של עבדים, הרטוריקה שלהם אולי שונה קצת מהאחד לשני אבל ה"תכלס" הוא אותו תכלס. אנחנו אנשי השמאל יודעים שבמדינה צריך רתכים ופחחים, אנחנו רוצים שהם יהיו שווים לעורכי דין ורואי חשבון. צריך בתי ספר שילמדו בהם גם מקצוע, צריך מערכת רצינית של הכשרה מקצועית, צריך איגודים חזקים והגנה בחוק על זכויות עובדים. את זה לא יתנו לנו משרתי ההון שבשלטון ואם לא ניקח את זה בעצמנו, בכל מקצוע, כולנו ה-99%, נהיה פשוט עבדים.
תגיות: ביבי-נתניהו, הדרת-המזרחיים, חינוך-מקצועי, נפתלי בנט, סילבן-שלום
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
28 באוקטובר, 2014 בשעה 1:13
אנא הפיצו מאמר זה לכל עבר.
בכל הכבוד הראוי לא כולם קוראים "עבודה שחורה".
מאמר כזה ראוי שיגיע למעגלים הכי גדולים שאפשר ליצר. זהו חלק מבניית הכוח.
(דר זליכה למשל, לא התבייש לדחוף את עצמו בטוקבקים)
וכדאי לזכור שלא לכולם יש פייסבוק.
נטע