חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נחמיה שטרסלר, עלינו לא תצליח לעבוד

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 28.09.14 1:15

תגובת מערכת "עבודה שחורה" למאמר שפרסם נחמיה שטרסלר באתר הפייסבוק שפתח לצורך קידום הספר שכתב. במאמר הוא מציג את "עבודה שחורה" כאתר קנאי וחסר סובלנות כלפי דעות שכנגד. האמת היא הפוכה

ביום חמישי פרסם נחמיה שטרסלר מאמר באתר הפייסבוק שפתח לצורך הפצת ספרו החדש שיצא לאור. הוא, בכבודו ובעצמו, טרח והשתלח באתר "עבודה שחורה". במה זכינו? בביקורות קטלנית על הפרשנות הכלכלית שלנו? לא. בחשיפה של טעות עובדתית באחד ממאמרי הדעה שלנו? גם לא. זכינו שיתקיפו אותנו באמצעות שקר, באמצעות הצגת האתר "עבודה שחורה" כאתר טיהורים של מחנה השמאל. האמת, זה לא צריך להפתיע, בין כתיבתו של שטרסלר לבין המציאות הקשר תמיד היה קלוש, אם בכלל היה, כך גם במקרה הזה. יכול להיות שיהיו מי שיבחרו להעיר לפלוני על כך שהמליץ על ספר אלמוני, זה לא מה שמקובל באתר "עבודה שחורה".

אחד הדברים השנואים על עורכי עבודה שחורה וכותביה, הוא החיסול האישי של מי שמביע דעה קצת שונה בתוך המחנה. אם יש אתר בספקטרום של השמאל הישראלי שקורא פעם אחר פעם להתאחד מול האויב מימין זה האתר הזה. יובל אלבשן יכול לכתוב ביקורות שמהללות את יצירתו הספרותית של שטרסלר, זה לא ייקח מהאיש את זכויותיו ויתכן שההלל אפילו מוצדק.

אף אחד לא תוקף את שטרסלר בביקורת על יכולותיו הרטוריות או על כישרון הכתיבה, כמו שעון מקולקל שמראה את הזמן הנכון פעמיים ביום גם שטרסלר לפעמים אומר דבר שיש בו היגיון וטעם כלכלי. חובתנו לומר שגם אם מי מכותבי "עבודה שחורה" תמך פעם אחר פעם במאמריו ברעיון של צמצום הגירעון,  אף אחד מהחברים לא הכין לו בשל כך גרדום. זכותו להביע את דעתו, שאין סיבה להיכנס לחובות ולממן בנקים כשאפשר להתאים את ההוצאות להכנסות ופשוט להגדיל הכנסות באמצעות גביית מסים מכל אלו ששטרסלר מגן על זכותם לא לשלם מסים. אם אחד הכותבים מאמין שחוב זה רע, מישהו ב"עבודה שחורה" צנזר אותו אי פעם או מנע ממנו לכתוב את זה?

מה שגרם ככל הנראה לשטרסלר להשתלח באתר "עבודה שחורה", הוא שאף אחד לא קורא את הספר של שטרסלר והוא מחפש בכל דרך נואשת להצית עניין ביצירתו. עיון ברשימת רבי המכר של העיתון שנותן לו ולחצאי האמיתות שלו במה, מגלה שאפילו שם הוא לא מדווח ברשימות רבי המכר. אז כנראה שהוא מנסה לעורר עניין בספר הקלישאות שלו באמצעות הטחת רפש.

שטרסלר הוא אבי אמני האשליות של העיתונות הכלכלית, האב טיפוס של עיתונאי-חצר משרת-הון. הוא עשה את זה, למשל, לפני סבר פלוצקר. הוא גם חסר בושה לחלוטין וכשדברים שהוא הציג כאמיתות קרסו, או המלצות שהוא חזר עליהן פעם אחר פעם עלו לציבור מיליארדים, הוא לא טרח להתנצל, או לבצע לעצמו חרקירי עיתונאי. היום, הוא כבר רחוק משיאו ואת אומנות מלאכת ההרס באמצעות הצגת חצי האמת, עיוות מהותה והסתה כנגד הקורבנות של המציאות, עושים תלמידיו המסורים בדה-מרקר. הוא נותר בעל התואר "העורך הכלכלי" בעיתון שמדור הכלכלה שלו הוא כבר עיתון אחר. תוארו ריק מתוכן, אשליה. את להגו הוא מלהג במדורי הדעה ולא במדורי החדשות. את סחורתו הוא מוכר בעיתון שכמו שטרסלר מייצג אשליה. "הארץ" מתיימר להיות עיתון שמאל למרות שהוא עיתון ימין בדיוק באותה הצורה ששטרסלר האיש שתומך בהעשרת העשירים מתיימר לדאוג לאזרח הקטן.

שיטת החצי אמת כוללת סיפורים שיש בהם הרבה מידע והרבה אמת, הבעיה אינה תמיד בעובדות אלא בעיקר בפרשנות והניתוח. אין בכך כדי להעיד ששטרסלר מדייק או מציג את המציאות בהתבסס על עובדות. לדוגמא, במאמריו, איגודים והתערבות ממשלתית יש רק בצפון קוריאה וקובה, שקר גס ובוטה שגם הוא יודע שהוא אינו נכון, אבל כמו שאתם יודעים, למספר סיפורים העובדות לא אמורות להפריע בדרך לסיפור טוב. כך מציג שטרסלר פעם אחר פעם דברים שלא היו ולא נבראו כעובדות. לכן בהחלט יכול להיות שספרו של שטרסלר הוא יצירת מופת ספרותית שכוללת דיווח שיש בו גם עובדות בצורה קולחת. אין ספק ששטרסלר יודע לספר סיפור, להצחיק ולעניין, לא לחינם בחרו בו בעלי ערוצי תקשורת להיות האיש שידאג לאינטרסים שלהם בצורה שהציבור יהיה מוכן לעכל. הבדיות שמוצגות כאמת מעורבבות באמת, יחד עם פרשנות ומסקנות מוטעות לחלוטין ומשרתות בדיוק את האינטרסים של מי שעובדים על הציבור. שטרסלר המציא את השיטה הזו. בניו הרוחניים ב"דה מרקר" שכללו אותה. הוא הראה לנו את כל הרע והאשים את העובדים והוועדים, את הפקידים הקטנים. ובניו, גיא רולניק, סמי פרץ ומירב ארלוזורוב עושים זאת היום בצורה הרבה פחות גסה ממנו.

בסופו של יום, העדר הקונים לספרו של שטרסלר מראה שהאזרח הישראלי אולי עושה שטויות בבואו להצביע, אבל כבר לא מוכן לקנות סחורה מפוקפקת מכל מאכער שמנסה בעזרת מילים יפות למכור סחורה פגומה. שטרסלר יכול לסחוט ביקורות אוהדות ולספר סיפור טוב ואולי אפילו לכתוב ספר בדיוני משעשע וקולח, אבל בסופו של דבר הוא מי שמנסה פעם אחר פעם לעבוד על הציבור.

ארבעה עשורים נחמיה שטרסלר הוא עיתונאי כלכלי, בארבעת העשורים האלה קידמו ממשלות ישראל את המדיניות לה הוא מטיף, הורידו את נטל המס, הפחיתו את מעורבות המדינה בכלכלה, הפריטו את רוב החברות שהיו ממשלתיות, הורידו מכסים, והציבור הישראלי הפך בארבעת העשורים האלה לעני יותר. אז לא פלא שאין לספר קוראים ושהוא מנסה לעורר בו עניין באמצעות פרובוקציות, שקרים ואזכור המילה "גרדומים".

ל"עבודה שחורה" וכותבי האתר אין טייקון שייתן להם במה לייצג את האינטרסים שלו, אבל יש להם יושרה, וזה משהו שלנחמיה שטרסלר לא היה אפילו ליום אחד, בארבעת העשורים שבהם הוא פירשן וכתב. עלינו הוא לא מצליח לעבוד, ושלא יעבוד גם עליכם!

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. אדם :

    בלי קשר לשאלה מי צודק ממי, אתר עבודה שחורה עושה פה בדיוק את מה שהוא מבקש למנוע משטרסלר

    תגובת עבודה שחורה היא תגובה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, או כמעט לא.
    הייתי מצפה שיהיו בתגובה הזאת לפחות קצת דוגמאות ספציפיות ולא רק טיעונים כלליים.
    ושיהיה ברור, אני ממש לא מנסה לומר שלא נאמרו כאן דברים נכונים, אבל הצורה…
    חבל.

  2. ק. טוכולסקי :

    אני לפחות כשאני מגיב במאמרים לשטרסלר באתר זה עושה בדיוק את מה שכתוב במאמר הזה. מתבסס על עובדות. אין חיסולים בתוך המחנה והצורה, בדיוק כמוש אני פוסל את זשטרסלר על תוכן ולא על צורה אין שום בעיה גם כאן עם הצורה.
    האיש העליל עלילת שווא כי הוא נואש, יושב על ערימת ספריםש אף אחד לא קונה ומנסה את השטיקים שלו ב"שוק החופשי" ולא על במה מטעם. הוא נכשל הקוראים לא רוצים לשמוע על שטרסלר והשטויות שלו.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שטרסלר, מירב אלוזורוב, גיא רולניק, סמי פרץ, הם סמלים שמייצגים את סדר היום הניאו ליברלי בעיתונות. זה מה שהם עושים בתפקידם העיתונאי. ב"עבודה שחורה" מופיעים מאמרי דעה רבים המדגימים זאת.

  4. ארטור :

    מי ששם בשורה אחת את שטרסלר ,ארלוזורוב,רולניק וסמי פרץ...

    חבל שיביע דעתו ,כי הרי אין דבר אחד שווה ומשותף לארבעה.

  5. ק. טוכולסקי :

    הדור החדש של משרתי הניאו ליברליזם בדה מרקר יותר מתוחכם מהאב הרוחני שלהם ב"כלכלה הארץ", אבל כולם משרתים את אותו רעיון, שוק חופשי, דה רגולציה, מלחמה באיגודי עובדים.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "כתוב עלי מה שאתה רוצה העיקר שתאיית נכון את שמי".

    הבעיה היא שמאמר של שטרסלר כבר לא מהווה מקור פרסום.
    מי קורא אותו בכלל?

    (המשכורת השמנה שהוא מקבל היא כנראה בזכות קשריו ולא בזכות כישוריו)

    לכן לא לגמרי ברור למה טרחה המערכת לעשות כאן פרסום לשטרסלר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.