תקציב, עמימות וחיות אחרות
תמר בן יוסף מסבירה בבלוג "עידן השוק החופשי" את הכללים התווים את התקציב ומדוע בעצם הם כל-כך מסובכים
עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם. כללי התקציב בישראל מורכבים להפליא. מורכבים עד איבוד היכולת לקלוט את משמעותם. וזו, אולי, כוונת המשורר מלכתחילה: פתל ופתל, עד שאפילו הוגי הכללים ומנסחיהם ישכחו למה, בעצם, הם התכוונו.
כלל הגירעון הוא הכלל הכי קל להבנה. הוא קובע כי גירעון התקציב לא יעלה על 3% מהתמ"ג. חישובו והמעקב אחריו פשוטים יחסית, אך ההנמקה העומדת מאחורי המספר הנקוב וההתעקשות על גירעון שנה בודדת, לא על תוואי רב-שנתי, שייכות יותר לתחום המיתוס מאשר לניתוח מקצועי מסודר. לכאורה, זה כלל של שכל ישר, כמו הכלל המנחה משק בית או עסק לא ליפול לאובדרפט עמוק מדי ביחס לתקבוליו השוטפים. אך גם במשק בית או בעסק מומלץ לעתים לקחת משכנתא או אשראי לצורך השקעה מניבת רווח. בדומה לזה, הגיוני לאפשר מידה של חופש גם בתקציב הממשלה. ואפשר לסמוך על גופי הפיננסים הבינלאומיים, כי יקבלו חריגה מה-3% בהבנה, אם היא נשלטת ומנומקת היטב.
תגיות: גירעון, כלל ההוצאה, משרד-האוצר, תמר-בן-יוסף, תקציב 2015