מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דב חנין – סקירת מאבקי הסביבה וקריאה להצטרפות למאבקים
ח"כ דב חנין יו"ר השדולה הסביבתית ויו"ר ועדת משנה לנושא סביבה ובריאות במפרץ חיפה, סוקר את מאבקי איכות הסביבה המתנהלים בשטח. הוא מציין שלאחרונה זכו פעילי איכות הסביבה להצלחה בכמה מאבקים דרמטיים. בקרוב יוכרעו עוד מספר מאבקים. סיוע של הציבור במאבקים יכול להוביל להצלחתם. היכנסו לאתרי המאבק לראות שם במה תוכלו לסייע
שלום לכן ולכם,
בחודש האחרון היו לנו גם כמה הצלחות במאבקים סביבתיים דרמטיים. הקדישו כמה רגעים לקרוא עליהן ועל ועוד כמה מאבקים שיוכרעו בזמן הקרוב. את העלון הזה ברצוני להקדיש לגיבורות ולגיבורים האלמונים, הנשים והגברים שהובילו את המאבקים.
אחרי כמעט ארבע שנים של מאבק עיקש, החליטה בשבוע שעבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של ירושלים ברוב מוחץ של 13 נגד 1 – למנוע מחברת IEI להרוס את אחד האזורים היפים ביותר בישראל, שפלת יהודה, ולמנוע ניסוי מסוכן ולא אחראי בפצלי שמן שעלול היה, בין שאר הסכנות, לגרום לזיהומי סביבה ומקורות מים. לקריאת תחקיר של אבנר הופשטיין, הארץ.
מעורבותי בנושא החלה לפני כמה שנים, כשכיהנתי כיו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת. קיימתי בועדה דיוני שימוע מקיפים ביחס לפרויקט וביקרתי באזור. במסגרת השימועים העליתי שאלות רבות, לרובן המכריע לא קיבלתי תשובות מספקות. לקריאת הדיונים בוועדה ראו כאן, כאן, וכאן.
מאבק פצלי השמן היה קשה וממושך כי היו מעורבים כאן כסף אמריקני גדול והרבה לחצים פוליטיים וכלכליים. מולם התייצבו תושבי חבל עדולם שהקימו מטה מאבק, יחד עם פעילי החברה להגנת הטבע, גרינפיס, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין וארגוני סביבה נוספים.
הפעילות היתה מגוונת. היא כללה הפגנות, פעילויות, מיצגים יצירתיים, ביקורים בכנסת, במשרד האנרגיה, במשרדים של חברת IEI מול כל מי שהיה מוכן או לא מוכן לשמוע. 45 אלף איש חתמו על העצומה נגד ניסוי פצלי השמן ונגד הקמת מפעל פטרוכימי באחד האזורים היפים ביותר בארץ. מחופשים לבקבוקי ענק אנושיים פנו הפעילים לרשות המים בבקשה להמציא תכנית ניקוי למים במידה ושכבת האקוויפר תיפגע במהלך הניסוי. על בניין עזריאלי הוקרנה הקריאה "למנוע את זיהום המים של ישראל- לעצור את ניסוי המסוכן". מאות פעילים צעדו מעמק האלה לכנסת מחופשים לשפני ניסוי, התקיים מחנה בן ארבעה ימים בעמק האלה ובסופו מאות המשתתפים יצרו מיצג של המילה "stop" . בפסח האחרון פעילים ותושבי האזור יצרו את הבאנר האנושי הגדול ביותר שנראה אי פעם בישראל "פצלי שמן – מסריח כמו הולילנד".
ברצוני להביע הערכה לחברי הוועדה לתכנון ובנייה במחוז ירושלים שקיבלו את ההחלטה. מילה טובה מגיעה לנציגי המשרדים הממשלתיים, ובראשם אנשי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. עובדי המדינה בועדה מילאו את תפקידם המקצועי ופעלו לפי מצפונם – בלי להיכנע ללחצים הכבדים שהופעלו עליהם.
ניצחון נוסף נרשם השבוע במאבק נגד קומבינת הבנייה בשטחים פתוחים – המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה ברוב של 14 נגד 9, לדחות את הצעת הממשלה לאפשר בנייה בשטחים פתוחים ירוקים. זו החלטה נכונה גם כי בישראל שטחים ירוקים אינם מותרות וגם כי הוכח שיש מספיק עתודות תכנוניות לבניית דירות בלי להרוס שטחים פתוחים. גם ההישג הזה הוא פרי של פעולה מרשימה בהובלת החברה להגנת הטבע, המטה לתכנון אחראי, אדם טבע ודין וארגוני סביבה נוספים בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ונציגי השלטון המקומי. כדי לפתור את משבר הדיור לא צריך להפוך את כל הארץ להולילנד. צריך פשוט לבנות דירות איפה שניתן ודרוש.
ההצלחות האלה מלמדות שכשפועלים נכון אפשר בהחלט להצליח. אני מקווה שנדע לתרגם את הלקחים שלמדנו למאבקים הגדולים הנוספים המגיעים עכשיו להכרעה:
המאבק על חלקו של הציבור במשאבי הטבע- ועדת ששינסקי על הרווחים ממשאבי הטבע הוקמה בעקבות דרישתנו ובזכות הלחץ הציבורי. אבל מסקנות הביניים שלה מדאיגות מאד: במקום לעלות את התמלוגים של כי"ל על משאבי ים המלח מ-10% מפחיתים אותם ל-5% ומוסיפים מס על רווחי יתר שהוא מסובך ליישום ויש בו פרצות רבות שמאפשרות להתחמק מתשלום. המיסוי המוצע הוא נמוך, בוודאי כשמדובר במשאבים שלא היו שום השקעות במציאתם, להבדיל מהגז בים התיכון. בהמלצות המסתמנות גם אין כל ביטוי לעלויות הסביבתיות העצומות של הפקת המשאבים, למשל, בהרס ים המלח.שוד המים ברישיון שמבצעות חברות המים המינרליים ימשך, כאשר גם הן לא תחוייבנה לשלם תמלוגים. אין העלאה של התמלוגים מחומרי מחצבות, למרות שגם הם חומרים מתכלים שמחירי השוק שלהם אינם מבוטלים. ושוב מתעלמים גם מהצורך לפתח מנגנון מיסוי ייחודי על ייצוא של משאבי טבע. זו הטעות שנעשתה בתחום הגז הטבעי ואנחנו נשלם עליה ביוקר.
עלינו לקרוא לוועדה לקדם מהלך של החזרת משאבי הטבע לידי הציבור או לפחות, הבטחת תמורה הוגנת לציבור מהפקתם. אסור לאפשר מכירת חיסול נוספת של משאבי הטבע לטייקונים.!
המאבק על החופים – המאבק שניהלנו, יחד עם ארגונים סביבתיים וקבוצות תושבים, למען התיקון שיזמנו לחוק החופים המחייב בחינה מחודשת של תכניות ישנות, הוביל להקמת צוות בינמשרדי לבחינת הטיפול בסוגיה שאמור להמליץ לועדת השרים לחקיקה כיצד להתקדם בעניין. הצוות יגיש את המלצותיו עם פתיחת מושב החורף. אנחנו נזדקק לעוד הרבה לחץ ציבורי כדי שהחוק יעבור ויבטיח שמירה על החופים שלנו מפני יוזמות נדלניסטיות ישנות ובעיתיות שעלולות למנוע מהציבור הרחב את הגישה לים. המאבק הזה ימשך גם במושב הבא.
לקריאה נוספת: כיצד תראה רצועת החוף של ישראל בעשור הקרוב? קשת רוזנבלום, הארץ
לעמוד המאבק, להצטרפות לפעילות מגמה ירוקה בנושא
חברת רותם-אמפרט, מקבוצת כי"ל שבשליטת האחים עופר, מבקשת להקים מכרה פוספטים פתוח בשדה-בריר הסמוך לערד ולכסייפה. תושבי האזור מתנגדים למכרה שעומד לסכן את בריאותם. תסקיר השפעה בריאותית שנערך ע"י מומחים של משרד הבריאות ומומחה חיצוני שנשכר ע"י שרת הבריאות קבעו שבערד ימותו בני אדם כתוצאה מהפעלת המכרה, אנשים נוספים ימותו בכסייפה ובאל פורעה. קיים חששות שאבק פוספט רדיואקטיבי, חלקיקי אבק נשימים וגז ראדון יזהמו את האוויר של ערד ויגרמו לעליה במחלות ריאה ובתחלואת סרטן. בנוסף לכך תיפגע בריאותם של תינוקות, ילדים וזקנים. הנהלת כי"ל מפעילה לחצים כבדים ביותר כדי שהמדינה תאשר את הכרייה ובין היתר מאיימת בסגירת תחומי פעילות ובפיטורי עובדים. העניין יגיע להכרעה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ב7/10 ועד אז עלינו להפעיל לחץ רב על השרים כדי שנציגי המשרדים יעשו את חובתם ויחליטו בהתאם לאינטרס הציבורי.
לקריאה נוספת ופעילות: אתר ההתנגדות למכרה , נייר עמדה של התושבים, חתימה על העצומה, מצגת, תחקיר ערוץ 10
אחרי הניצחון על מיזם פצלי השמן בעמק האלה, המערכה ממשיכה בחזית הצפון. השחקנים הם אותם שחקנים – תאגיד IEI בראשות אפי איתם והווארד ג'ונס מתכננים בעוד חודש לבצע ניסוי קידוחים בשיטות לא קונבנציונאליות למציאת נפט ברמת הגולן. מעבר למשמעות הפוליטית מרחיקת הלכת של קידוחים בגולן, שטח כבוש מבחינת הדין הבינלאומי, ההצעה מסכנת את מי התהום ברמה ואת הכנרת עצמה. הנפט שאותו הם מחפשים הוא נפט 'הדוק' הכלוא בתוך שכבת סלע קשה וכדי להפיקו יהיה צורך לבצע תהליך Fracking – תהליך שנוי במחלוקת שמתנגדים לו תנועות רבות בכל רחבי העולם .
לקריאה נוספת ופעילות: על ההתנגדות לשיטת ה- Fracking בניו-יורק, לעמוד מטה המאבק, לעצומה נגד הניסוי בגולן, על הבעייתיות של הניסוי .
בעקבות אירועים חוזרים בהם עסקתי של זיהום ושריפות במפרץ חיפה מוניתי להוביל את עבודתה של ועדת משנה של ועדת הפנים לנושא סביבה ובריאות במפרץ חיפה. לאחר עבודה של שלושה חודשים שכללה סיורים ודיונים עם כל הצדדים ועם תושבי האזור בנושא הק'מת נמל חדש בחיפה, הרחבת בז"ן, רמות הזיהום באזור חיפה ועוד, הצגנו בפני ועדת הפנים את המסקנות שלנו שישמשו כתכנית עבודה להתקדמות מכאן והלאה. את הדוח המלא ניתן לקרוא כאן.
הטיפול בנושא יימשך גם במושב הכנסת הבא. ביום שלישי 23.9 בשעה 18:00 אפגש עם תושבי חיפה והקריות בתאטרון בית נגלר, שדרות בן צבי 14 קריית חיים. מוזמנים ומוזמנות.
בכל המאבקים האלה לא נוכל להצליח בלעדיכםן. קחו עוד רגע להיכנס לאתרי המאבק ולראות שם במה תוכלו לסייע.
תגיות: דב-חנין, המועצה הארצית לתכנון, ועדת-ששינסקי-2, חבל עדולם, פצלי שמן, רמת-הגולן, שדה בריר, שמירה על החופים
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
11 בספטמבר, 2014 בשעה 15:22
אדם טבע ודין הגישה בגצ נגד קידוחי הניסיון ברמת הגולן. כתבה על כך בידיעות אחרונות:
עתירה לבג"ץ נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן
ארגון 'אדם טבע ודין' ותושבי הגולן הגישו עתירה לבג"ץ נגד האישורים שניתנו לחברת אפק שבבעלות אפי איתם לבצע קידוחי נפט ברמת הגולן. מחר יכריעו וועדות התכנון על על הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה, שגם אותו מוביל איתם. חברת אפק בתגובה: "מיחזור של טענות"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566336,00.html
בילי פרנקל פורסם: 01.09.14 , 12:18
ערב ההכרעה על פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם – ארגון אדם טבע ודין ותושבי הגולן הגישו הבוקר (ב') עתירה לבג"ץ נגד האישורים שניתנו לחברת אפק לבצע את קידוחי הנפט ברמת הגולן.
חברת אפק היא חברת בת של חברת ג'יני אנרגיה. יו"ר אפק הוא שר התשתיות לשעבר, תא"ל (מיל) אפי איתם. בחודש יולי האחרון העניקה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון לחברה, היתר לבצע קידוחי ניסיון לחיפוש נפט בדרום רמת הגולן.
בעתירה שהוגשה הבוקר, מבקשים העותרים צו ביניים למניעת ביצוע הקידוחים בשטח, בטענה כי האישור ניתן בחוסר סבירות קיצוני וללא תשתית עובדתית מלאה. לטענת העותרים, הקידוחים עלולים להוביל לנזקים סביבתיים חמורים בהם זיהום מי תהום ותנודות של הקרקע.
העתירה הוגשה יום קודם להכרעת וועדות התכנון על הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה, שגם אותו מוביל אפי איתם, כיושב הראש של חברת IEI. גם פרויקט זה זוכהלהתנגדות רחבה מצד ארגוני סביבה וחברה, מחשש לנזקים סביבתיים נרחבים.
"ישראל תצעד לראש המדינות המזהמות"
בעתירה שהוגשה הבוקר נגד קידוחי הנפט המתוכננים ברמת הגולן נטען, כי סוג הנפט המצוי בשטח הרישיון, הוא ככל הנראה נפט בתצורה מוצקה ולא נוזלית (Tight oil) וכי הפקת הנפט בתצורה זו דורשת הפעלת אמצעים מיוחדים באמצעות "פיצוח" הסלע, על ידי הזרקת מים וכימיקלים בלחצים גבוהים, לרוב בשיטה הידועה בשם פראקינג.
על פי חוות דעת מקצועיות שצורפו לעתירה, שיטה זו כוללת שימוש בכמויות אדירות של מים ושל כימיקלים שונים, באופן שתוצרי הקידוחים עלולים להוביל לזיהום מי התהום. בנוסף נטען, כי שיטה זו עלולה להוביל לתנודות אדמה באזור המאופיין ברגישות סיסמית גבוהה.
"דרום-מזרח רמת הגולן, האזור בו מבקש היזם לפעול, הינו שטח רגיש וייחודי מבחינות רבות", נטען בעתירה. "בהקשר הסביבתי והבריאותי, הרגישות נוגעת בעיקר למקורות מים המשמשים ציבור נרחב במדינת ישראל. מתווספת לכך רגישות סיסמית, לגביה מוגדר האזור כבעל הרגישות הגבוהה ביותר בתחום. משמעות הדבר היא כי כל התערבות בקרקע ובתת הקרקע עלולה לגרום נזק רב, וכי הסיכון הפוטנציאלי הינו חמור ורב משמעות, בין היתר עבור משק המים ובריאות הציבור בישראל".
עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, סמנכ"לית הארגון, מסרה כי גורמים מקצועיים דוגמת מנהלת הכנרת וחברת מקורות, לא נכחו כלל בדיון בו אושרה התכנית להפקדה ולא התבקשו לחוות דעתם על המסמך הסביבתי. "הוועדה המחוזית החליטה לאשר את קידוחי הניסיון, זאת על אף המידע על הסיכונים החמורים שהובא בפניה ועל אף פערי המידע שנותרו וצוינו מפורשות על ידי חברי הוועדה, כל זאת תוך דחייה על הסף של מרבית ההתנגדויות שהועלו בפניה".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', מסר כי "ניכר כי ממשלות ישראל לוקות בפיצול אישיות, כאשר מצד אחד הן מכריזות על חשיבות הפיתוח של אנרגיות נקיות ושאיפה להפחתת התלות באנרגיות מזהמות ומתכלות, אך מנגד ממשיכות להעניק רישיונות ליזמים פרטיים עבור הפקת נפט, שיצעיד את ישראל לראש מצעד המדינות המזוהמות ביותר".
מחברת אפק נמסר בתגובה: "מדובר במיחזור של טענות שכבר נידונו בהרחבה בועדה המחוזית ובבג"ץ. הטענות נדחו על הסף על ידי הגורמים המקצועיים. חברת אפק גאה להוביל את הפרויקט הלאומי לחיפוש נפט בגולן. אנו תקווה כי החיפושים הללו ישאו פרי ויובילו את ישראל לעצמאות וביטחון אנרגטי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566336,00.html
11 בספטמבר, 2014 בשעה 15:26
בדריידן ניו יורק, כובדה מחאתם של התושבים והקידוח בשיטת הפראקינג נדחה שם. http://earthjustice.org/news/press/2014/ny-communities-triumph-over-fracking-industry-in-precedent-setting-case#.U9idWmFlQPs.facebook
14 בספטמבר, 2014 בשעה 16:38
קידוחי הנפט בגולן
מדקה 0.50 בסרטון, נציג "אטלנטיום", חברה בבעלות איש העסקים ומייסד עמותת צלול בנג'מין קאהן, משווק את הטכנולוגיה החדישה לניקוי זיהומי מים הנוצרים בזמן הפקת אנרגיה מפצלי שמן בשיטת ה"פראקינג"- טכנולוגיה שנויה במחלוקת עקב הנזקים הנרחבים שהיא גורמת לסביבה.
הקישור לסרטון :
https://www.youtube.com/watch?v=92N0B7o7IeI
הטכנולוגיה החדישה מוצגת כעתיד של תעשיית הפראקינג וכקרש ההצלה שלה
בשל יכולתה להציג פתרון לזיהום המים ובכך לעצור את ההתנגדות הציבורית העזה לתעשייה זו, התנגדות שהולכת ומתעצמת בעולם.
הרושם השיווקי בסרטון לגבי יכולת הטיפול בנזקי הפראקינג הוא שמדובר "רק" בזיהום מים שניתן להתגבר עליו בזמן שהפקת האנרגיה בשיטה זו מסכנת גם את יציבות שכבות הסלע, דבר שעלול לגרום בין היתר לזיהום נרחב של מי תהום ומקורות מים
כמו הכינרת אשר שום טכנולוגיה לא תוכל לנקותם אם חלילה יזוהמו.
האם צריך להקריב את הגולן עבור פיתוח הטכנולוגיה של אטלנטיום כדי
להפוך ל- "אור לגויים" בתעשיית הפראקינג?
כאן המקום לציין שעובדת היותו של יו"ר "צלול" הבעלים של חברה המפתחת טכנולוגיה שמעודדת את התעשייה השנויה במחלוקת המסכנת את מקורות המים, הקרקע, האוויר ובריאות הציבור, מעמידה את העמותה בניגוד עניינים מובנה וחמור.
15 בספטמבר, 2014 בשעה 11:02
הי דב
ראיתי את סקירת הפעילות המבורכת בתחום הסביבה ורציתי להפנות תשומת ליבך המיידעת לסכנה של כריתת כל העצים לשמור של גינת וינר במנדלשטם בת אביב.
לפני שאני מפרט הפרשה נא ראה בקיצור העצומה באתר ׳עצומה׳ עצומות חדשות על 38 העצים בגינת וינר בת אביב
ואשמח לשוחח
זהר פרי
0528854-33