מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר שני בסדרה, גיאולוגיה)
מחר, 2 בספטמבר 2014 תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). הפרוייקט מסכן את מאגר המים העיקרי של ישראל. מעט רקע גיאולוגי וגם על "מומחים מטעם היזמים"
מאת: אמנון פורטוגלי
הסכנה לאקוויפר המים מספר 1 של ישראל אורבת מבפנים
א׳. שכבות סלע אטומות ושכבות סלע סדוקות.
עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר ראשון בסדרה, איך מרמים אותנו)
מחרתים, 2 בספטמבר 2014 תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). לקראת הדיון פורסמו בתקשורת חמרי פרסום של היזמים במסווה של ידיעות עיתונאיות. מחר – בהמשך – על הסכנה הגלומה בפעילות, זהום מאגר מי התהום העיקרי של ישראל מאת: אמנון פורטוגלי
טענה זו אינה נכונה, ואנשי IEI יודעים זאת . גיאולוגים בכירים ומומחי המשרד להגנת הסביבה חושבים אחרת, שהפקת נפט מפצלי שמן תסכן את האקוויפר. לדבריהם, בניגוד לטענת המומחים לגיאולוגיה מטעם היזם, תצורת מנוחה ותצורת מישאש הנמצאות מתחת לתצורת פצלי השמן, בינה לבין אקוויפר ההר, אינן אטומות. תצורת מנוחה מכילה סידוק רב. כל מספר מטרים מוצאים בה חתך או סידוק, ולכן קיים סיכון לאקוויפר.
לדוגמה, פרופ' עקיבא פלכסר, גיאולוג בכיר ששימש כראש החוג לגיאולוגיה באוניברסיטת ת"א, חיווה דעתו בפגישת עבודה עם עובד המשרד להגנת הסביבה ב-15 ליולי 2014 בנושא ייצור הנפט מפצלי שמן באזור המוצע, ואלה עיקרי דבריו (מצוטט מחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה מיולי 2014):
"תצורת מנוחה ותצורת מישאש המונחות מתחת לתצורת ע'רב (פצלי השמן) אינן אטומות, בניגוד לטענת המומחים לגיאולוגיה מטעם היזם (הדגשה לא במקור).
תצורת מנוחה אכן מכילה קירטון וחרסית, שבמצבים מסויימים במיקרו שלהם, יכולים להיות אטומים למים (לא לדלק), אך התצורה מכילה סידוק רב. כל מספר מטרים מוצאים בה חתך או סידוק.
הסידוק מכיל מילוי משני של גבס וקלציט, אך מילוי משני זה לא יוכל לעמוד בכוחות שיופעלו עליו בעקבות הטמפרטורות הגבוהות והלחצים האדירים שייווצרו במקום.
בעקבות ביצוע הפיילוט המוצע, לאחר שייפרצו הסידוקים אל האקוויפר, בעומק הנתון, עלול הדבר להביא להרס אקוויפר (חבורת יהודה),ירקון תנינים – האקוויפר החשוב ביותר בארץ.
לפיכך, סבור פרופ' פלכסר כי מסוכן ביותר לבצע פיילוט כזה בחבל עדולם." (הדגשה במקור)
ד'ר צבי מינסטר, מהגיאולוגים הבכירים במכון הגיאולוגי (כיום בגמלאות), שבמחקריו מיפה את מרבצי פצלי השמן בישראל, אישר בשיחה עם כותב המאמר, כי במקומות תצורת מנוחה, שכבת המסלע הקרטוני שבין פצלי השמן לבין סלעי האקוויפר, סדוקה, ואינה אטומה.
ד"ר צלי פולישוק – גיאולוג העוסק במנהור ובהיבטים גיאו מכניים של סלעים, טוען ש"אין דבר כזה שאין סידוק." לדבריו בישיבת ועדת התכנון ב- 4 לאוגוסט 2014: "תצורת מנוחה שהיא היחידה התחתונה, מתחת לתצורות של הפצלים הם תצורה סדוקה……אני מכיר את זה מפרויקט תת קרקע, ממנהרה שביצענו בתצורת מנוחה והגענו מראש עם תחושה שאין סדקים, כי כך מכירים את המנוחה, וכשחצבנו בפנים נמצאו סדקים. סדקים כאלה שנאלצנו להגדיל את כמות הזיהום בשביל ליצור תימוך במנהרה….התופעה הזאת של סידוק קיימת ואי אפשר להימנע ממנה." (הדגשות אינן במקור).
דר' אבי בורג, גיאולוג שהועסק בחברת IEI, ודר' יובל ברטוב, הגיאולוג הראשי של החברה, החתומים על דוח של IEI, מס' IEI/1/2010 מיולי 2010 שכותרתו: "קידוחי המחקר בנחל גוברין ואדרת, מהלך הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות והידרולוגיות ראשוניות", מעידים בעצמם על סדקים טבעיים שנמצאו בשכבות הסלע בעת קידוחי הסקר. בסעיף 4.4 בדוח אנו מוצאים את מצב קידוח אדרת בסיום כל שלבי הקדיחה והחילוץ;
"תמונת ה-optical televiewer עזרה להבין את מצב הקדח בסיום כל שלבי הקדיחה והחילוץ; קטעים בקדח (בעיקר בחלקו העליון) הם מסיביים, הומוגניים וחסרי סידוק, קטעים אחרים מכילים סדקים טבעיים, נטויים והדוקים, רובם ככולם בכיוון כללי צפון מזרח ובזווית נטייה חריפה. קטעים רבים נוספים חרוצים ע"י סדקים אנכיים פתוחים, אשר גורמים במקומות גם לריסוק הסלע ולהתפוררותו. סדקים אנכיים אלה הם בוודאות סדקי hydro fracturing, כלומר הם תוצר של לחצי המים והבוץ שהוזרמו בעת החילוצים ובזמן הקדיחה, והם אלו שגם אחראיים לבריחת מחזור הבוץ". (ההדגשות אינן במקור).
ובנוסף, יש הוכחות לזרימת מים מליחים מתצורת מנוחה אל האקוויפר, בדוחות של י.גרייצר מ-1960 וב- 1963 (באנגלית), בשם "מליחות מי התהום באקוויפר הקינומן-טורוני באיזור המרכזי של ישראל". הסיכום בדוח הוא: "המליחות העיקרית במי התהום באקוויפר קינומן-טורון [אקוויפר ירקון-תנינים] באיזור המחקר [באר-שבע, כפר אוריה, לכיש ועדולם] מקורה בשכבות הקירטוניות פוסט טורוניות [מנוחה, מישאש וע'רב].
המאמר הזה של גרייצר מצוטט גם בספר באנגלית (שהוא דו"ח רשמי של ממשלת ארצות הברית) שיצא ב-1964 בשם Cenomanian-Turonian Aquifer of Central Israel – USAID, Tahal http://pubs.usgs.gov/wsp/1608f/report.pdf
ב. חשש לזיהום האקוויפר ונתק הידראולי
למרות קיום סדקים טבעיים וסדקים שהם תוצר של פעולות הקידוח בשכבות ה'אטומות', יש נתונים אחרים, אשר לדעת מומחי IEI מעידים על קיומו שלנתקהידראולייעילביןשכבת פצלי השמן ואקוויפר ההר. לדברי הגיאולוגים וההידרולוגים של חברת IEI כפי שמופיע בעמ' 27 במסמך השלמות II למסמך הסביבתי מדצמבר 2011, "הדו"חות הגיאולוגיים, המציגים את הנתונים ההידרולוגיים והגיאוכימיים, שהתקבלו מקידוחי הסקר (דוח בורג וחובריו, 2010, דוח גרסמן וחובריו, 2011). השורה התחתונה בדו"ח בורג קובעת: "בשני אתרי הקדיחה [בנחל גוברין ואדרת], העומדים ביחידת פצלי השמן גבוהים מהעומדים באקוויפר חבורת יהודה. ההנחה היא שאותו יחס שורר בכל שטח הרישיון, ואף מעבר לו. הגרדיאנט הטבעי מחייב זרימה מפצלי השמן, בהם המים מלוחים יחסית, אל חבורת יהודה, ולכן קיים, לכאורה, חשש לזיהום האקוויפר באזור הפיילוט ע"י מים מלוחים ומזוהמים, שמקורם בפצלי השמן המחוממים. קיומו של נתק הידראולי יעיל בין שתי היחידות מבטל חשש זה…. שלושת הגורמים [הגורמים לנתק ההידראולי] מסירים כל חשש לדליפת מים מליחים ו/או מזוהמים מפצלי השמן לאקוויפר חבורת יהודה, בעת חימום פצלי השמן באתר הפיילוט" (המודגש במקור).
תיקוף לאמור מובא בדו"ח גרסמן מ-2012 המסכם את מחקרו בקביעה: "עם השלמתם של חמישה קידוחי סקר, עולה תמונה ברורה של אחידות ליתולוגית והידרולוגית במרחב הרישיון. אקוויפר ירת"ן [ירדן תנינים] מנותק מיחידת פצלי השמן על ידי שכבה מפרידה, אטומה ורציפה… ממצאים אלו מסירים את החשש לדליפת מים מיחידת פצלי השמן לאקוויפר במהלך ואחרי החימום באתר הפיילוט".
הגיאולוגים וההידרולוגים שלIEI מסבירים שהנתק ההידראולי בין שכבת פצלי השמן והאקוויפר נובע מאטימות שכבת הסלע ביניהם. בעמ' 73 במסמך השלמות II למסמך הסביבתי מדצמבר 2011, שנכתב ע"י אנשי IEI ביניהם ד"ר יובל ברטוב ורונן גרסמן, נאמר כי:
"עצם העובדה שלא נתגלה זיהום עד כה, בכל האזור בו אקוויפר חבורת יהודה כלוא (למרות שהמים הטבעיים ביחידת פצלי השמן מלוחים בהרבה מהמים באקוויפר חבורת יהודה), מראה שהניתוק
ההידראולי בין היחידות יעיל וכי דווקא מתקיימת רמת וודאות גבוהה לאי חדירת מזהמים למי התהום, ככל שמתייחסים לטמפרטורה הטבעית" (הדגשה לא במקור).
זה טיעון נכון לכשעצמו. המצב שבו אין דליפה של חומרים אורגניים, מתכות כבדות ומים מליחים משכבת פצלי השמן (תצורת ע'רב) לאקוויפר המים המתוקים מתקיים במערכת כפי שהיא כיום, לאחר שהגיעה למצב יציב במהלך היסטוריה גיאולוגית בת מיליוני שנים. אולם, הטיעון הזה מחזק את הטענה שחימום הקרקע מסכן את האקוויפר. מה יקרה במערכת הטבעית הזו כאשר חימום מסיבי של תת הקרקע יערער את היציבות הטבעית המאפיינת את השכבות כיום?
אמנון פורטוגלי הוא בוגר הנדסה כימית בטכניון, ומנהל עסקים באוניברסיטה בירושלים. בעל נסיון רב בניהול תעשייתי, ובבנקאות השקעות לסוגיה. היה ממובילי המאבק האזרחי להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי. בשנים האחרונות היה באקדמיה, בין השאר היה מרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. כיום הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.
תגיות: אסון-אקולוגי, אפי איתם, המשרד להגנת הסביבה, זיהום סביבה, חבל עדולם, חוק הנפט, משרד-האנרגיה-והמים, נפט, פצלי שמן
קישור קבוע
תגובות