רשות הגז רוצה את המתקנים ביבשה והממשלה יכולה ל…
חנה קופרמן מתארת במכתב לעבודה שחורה איך רשות הגז בשתוף פעולה עם המועצה הארצית לתכנון סינדלו לכאורה את הממשלה לכפיית הקמתם ביבשה של מתקני הטיפול בגז. האם זה עוד גילוי של מעשי הון-שלטון בחסות המלחמה?
מתקני גז ביבשה ובחופים מסכנים את בריאות הציבור והסביבה
הפורום הישראלי לשמירה על החופים שלח מכתב בהול לשרי הממשלה בבקשה להגיש ערר נגד אישור תמ"א 37/ח שהיא התוכנית לבחירת מיקום מתקני הטיפול בגז הטבעי מהמאגרים שהתגלו בים. כזכור, הפורום נאבק בעד הקמת מתקני זיקוק על אסדה צפה בלב ים כדי למנוע מפגעים לאדם ולסביבה
אבל הדרישה של המשרד להגנת הסביבה חסרת משמעות וגם אם תתקבל היא לא תשנה את ההחלטה שמקדמת מתקני ענק ביבשה מזהמים ונפיצים ביבשה.
הכיצד?
הציבור התמים לא יודע שהמונח "טיפול מקסימלי בים" לפי תמ"א 37/ח הוא הגדרה של חלופה ימית קרובה בתוך שטח המים הטריטוריאליים – "חלופה 7" הכוללת מתקני קליטה על שטח 240 דונם ביבשה כפי שיפורט להלן.
גם אם יתקבל הערר של המשרד להגנת הסביבה ל"טיפול מקסימלי בים"- זה חסר משמעות משלוש סיבות":
- ההחלטה בתמ"א 37ח היא שצוות בין משרדי ייקבע את תמהיל הטיפול בין הגזבים ליבשה אבל לצוות הבין משרדי בו ישתתף בין היתר המשרד להגנת הסביבה אין שום סמכות!!!
גם אם הצוות יחליט על " טיפול מקסימלי בים" כפי שהומלץ בהחלטה של המועצה הארצית ב- 10/6/14 אז זו רק המלצה והיא בלתי מחייבת!!!
מדוע? כיהמועצה הארצית קבעה שהגוף היחיד שההחלטה שלו מחייבת הוא רשות הגז. רק להחלטה של רשות הגז יש תוקף מחייב. היא זו שתקבע היכן יוקמו מתקני הגז והעמדה של רשות הגז ידועה.
רשות הגז בעד הקמת מתקני קליטה ביבשה ולא בים!!!
לאור זאת, להמלצה על "טיפול מכסימלי" בים אין שום תוקף. - ההמלצה של המועצה הארצית על "טיפול מקסימלי בים" מתייחסת לחלופה ספציפית המוגדרת בתמ"א 37ח. "טיפול מקסימלי בים"- אין הכוונה לחלופה מרוחקת אלא לחלופה הקרובה בתוך שטח המים הטריטוריאליים – חלופה 7 בתמ"א 37ח הכוללת מתקנים ימיים קרובים במרחק כ- 7 ק"מ מהחוף המחוברים בצנרת מתקנים יבשתיים בגודל 240 דונם!!!
כך שכאשר המשרד להגנת הסביבה וראשי הרשויות של עמק חפר וחוף הכרמל מבקשים את חלופת ה"טיפול המקסימלי בים" הידועה כחלופה משולבת ימית- יבשתית, זו זריית חול בעיני הציבור התמים שלא מודע לדקויות של ההגדרות. - התסקיר הסביבתי ג-ה שנערך לקביעת המתקנים הימיים קובע שהקמת מתקני הקליטה בחלופה של "טיפול מירבי בים", על פלטפורמות במרחק כ- 7 ק"מ בתוך הים, מסכנת את חופי הארץ ולכן צוות התכנון ממליץ להקים את מתקני הקליטה ביבשה ולא בים!!!
לאור זאת, הערר של המשרד להגנת הסביבה חסר הגיון. רק אם ידרוש להקים את המתקנים מחוץ למים הטריטוריאליים על אסדות צפות מרוחקות- הדבר ימנע את הסכנה לחופים ולאזרחים אבל המשרד להגנת הסביבה תומך במתקנים בתוך שטח המים הטריטוריאליים ובכך סותר את עצמו.
נכון להיום, רק הפורום הישראלי לשמירה על החופים דורש את הפיתרון המרוחק הבטיחותי- טיפול מלא בים מחוץ למים הטריטוריאליים – על אסדה צפה במרחק עשרות ק"מ מהחוף.
חנה קופרמן היא יו"ר ורכזת הפורום הישראלי לשמירה על החופים (ע"ר)
תגיות: גז-טבעי, המועצה הארצית לתכנון, הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, הפורום לשמירה על החופים, מאגרי הגז, מתקני הגז, מתקנים לזיקוק גז
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
27 באוגוסט, 2014 בשעה 9:17
היכן על הארגונים והגופים שנאבקו בעד מתקני הגז בים? לאן הם נעלמו? מדוע נאלמו דום?
12 באפריל, 2015 בשעה 17:26
[…] למאמר בנושא כפי שפורסם ב"עבודה שחורה" לחצו כאן […]