מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית (יצחק רבין)
אמירתו / צוואתו של יצחק רבין, בנאומו האחרון לפני שנרצח, מתממשת כיום ברחובות ישראל
מאת: אמנון פורטוגלי
פלנגות הסער הלאומניות, הגזענות והשנאה הם איום על ישראל לא פחות מהעימות עם חמאס, מ"הפצצה האיראנית" ומהטילים של חיזבאללה
צוק איתן? גילויי הפשיזם של פעילי הימין בהפגנות השמאל
ההשתלחויות האלימות של מפגינים-פורעים מחוגי הימין ששולהבו לפרוע בהפגנות השמאל מעוררות חשש לחציית גבולות אל מחזות האימה שנראו בימים אחרים ובמקומות אחרים. דליה בלומנפלד ריכזה תמונות, מאמרים ושידור רדיו המראים ומנסים להסביר את המציאות הקשה שהחברה הישראלית נמצאת בה
גל של שנאה ואלימות גזענית שוטף לאחרונה את ישראל. פלנגות הסער הלאומניות של הימין הישראלי, מיליציות עצמאיות הפועלות מעבר לחוק תוך הטלת פחד ושימוש באלימות, יצאו לאחרונה לרחובות העיר ולמרחבי הרשתות החברתיות. בירושלים,אספסוף אלים ומאיים של בני נוער לאומניים השתולל בתהלוכות לפידים ברחובות בקריאות "מוות לערבים", תוך תקיפת עוברי אורח שנראו אונשמעו כפלסטינים. בתל-אביב ובחיפה, אנשי שמאל וערבים ישראליים שהפגינו נגד המלחמה הותקפו פיזית על ידי הלאומנים באמצעות אבנים ובקבוקים.
משהו בסיסי השתנה בחברה הישראלית בחמש השנים שחלפו מאז שנתניהו נבחר לראשות הממשלה והקים קואליציה המורכבת ממפלגות ימניות קיצוניות, גזעניות ואנטי דמוקרטיות. נראה כאילו הרוב מוכן להשעות או לוותר על המרכיבים החיוניים של דמוקרטיה לטובת לאומנות יהודית. לא נראה שיהיה עוד מקום לפלורליזם ולדעות מנוגדות.
משהו נשבר בחברה הישראלית. דעות שונות, דיסידנטיות, מדוכאות בתהליך איטי ומתמשך בעת שהשיח הלאומי מתקשח ימינה. נראה שתהליך קידוש הנרטיב הלאומני יצא מכלל שליטה, ועבר לטיהור הרחובות והתקשורת מכל ערעור על הסדר הקיים ומאלו החולקים עליו. שיח ישראלי שאינו השיח הימני אינו לגיטימי יותר, ותיוג כ'סמול' מספיק כדי להיחשב לבגידה וכעילה לחרם. קפטן קבוצת הנוער של הפועל באר שבע מפרסם פוסט "לנקות מהמדינה את כל השמאלנים העלובים. שמאלנים לתאי הגזים!". טוקבקים איומים ההולמים את 'דר שטירמר' מתפרסמים בגלוי, עם שמות ותמונות של הכותבים, בעקבות הריגתם של ארבעה ילדים בחוף עזה: "אז הלכו ארבעה ערבושים בהמות ….. ולכל השמאלנים ושונאי ישראל שהשם ייקח אתכם יחד עם הערבושים, דבר אחד אני מצטערת שלא היו שם עוד ילדים אשר היו גדלים להיות מפלצות".
זו הנורמה החדשה בישראל, שבה גזענות ושנאה כלפי הצד השני היא רוח הזמן.
להרבה אנשים וגופים, גם אם לא בכוונה תחילה, יש חלק בעידוד וטיפוח השונאים והגזענים האלו. מה שהחל בהתבטאויות, בכתבים ובהטפות גזעניות רוויות בשנאת ערבים וגויים על ידי רבנים ומנהיגים ימניים קיצוניים, נמשך בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע, ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. תופעות אלימות אלו לא רק שאינן מקבלות גינוי, ולא רק שלא נעצרות ולא נקטעות באיבן, הן מקבלות גיבוי מחברי כנסת כמו מירי רגב (כפיים), מוטי יוגב ומנהיגי ציבור אחרים.
מה שמסוכן ומפחיד בתופעה זו, הוא שזו דינמיקה מלמטה למעלה, ויש לה פוטנציאל נורא הן לגבי הישראלים והן לגבי הפלסטינים. זו תופעה מסוכנת שקשה לעצור אותה מרגע שהיא מתחילה, והרבה יותר קשה לתקן ולהפוך את תוצאותיה. השנאה והגזענות ייצרו אקלים שבו יהייה כמעט בלתי אפשרי למנהיגים פוליטיים להגן על הדמוקרטיה בישראל, ולהגיע לפתרון של פשרה בסכסוך עם הפלסטינים. האירועים של השבועות האחרונים יוצרים מצב מסוכן, שבו אין שום תמריץ חיובי למנהיגים פוליטיים לגלות נדיבות לצד השני; לשמאל, לערבים הישראלים, ולפלסטינאים, להפך, יש להם כל התמריצים לא לעשות זאת ולהקצין עוד יותר את עמדותיהם.
על ראש הממשלה לפעול ובדחיפות כדי למנוע הידרדרות המצב עד לכדי בעייה קיומית. נדרשת חשיבה מחודשת של כל הגורמים ובעיקר במערכת החינוך ובמערכת אכיפת החוק. הנושא מחייב טיפול בלתי מתפשר שמתחיל במדיניות בענין הסתה לגזענות של קובעי דעת קהל, פוליטיקאים, רבנים, ואישים משפיעים אחרים, המשפיעים יותר והמסוכנים יותר מאשר פרסומי פוסט בפייסבוק. אלו הם תמונת הראי של המטיפים הקיצוניים באיסלם.
חייבים לשנות את הדינמיקה. חשוב לדבר אל הציבור, ולנסות לרתום את החברה האזרחית שהדמוקרטיה חשובה לה. זה מקום למנהיגות, ומה שהממשלה והמנהיגים הפוליטיים יכולים וצריכים לעשות הוא לכרות ברית עם מנהיגים קהילתיים, מנהיגים אזרחיים, מנהיגים דתיים מכל הדתות, ומובילי דעת קהל כדי ליצור דה־לגיטימציה להטפה ולפעולות שנאה וגזענות. זה לא יהיה קל, כי יהיו אנשים קיצוניים שלא יסכימו לכך.
ההנהגה חייבת לנסות ליצור סביבה המעודדת התנהגות מסוימות ושאינה נותנת לגיטימציה לצורות התנהגות אחרות. אסור שהמדינה תראה רפיסות לנוכח מי שעושים שימוש בזוי בערכי היהדות מתוך מוטיווציה גזענית.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: אלימות, בנימין-נתניהו, הפגנה, חברה, לאומנות, ערבים, פשיזם, קואליציה, שמאל
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
29 ביולי, 2014 בשעה 10:12
אני שמח שרבין אמר את הדברים...
אבל יסלחו לי פורטוגלי ואחרים אם אקשה לאיזו מטרה אמר דברים אלה. לדעתי היה זה חלק ממלחמתו התודעתית והפסיכולוגית לקדום רעיון העיוועים של אוסלו. וככאלה, הדברים דורשים ברור מיוחד.
הסיווג המבודל שמנסה השמאל לערוך בין האלימות שלו, לבין מה שהוא קורא אלימות של הימין, הוא תרגיל הונאה, שמבקש להציב את השמאל בעמדת "הצדיקים הגמורים" ואת הימין בעמדת "פורעי-החוק". לכל מי שחי בארץ הזו ברור שאלה דברי הבל.
מאז החל השמאל בנסיונות לנהל את הדמוקרטיה הישראלית דרך הרחוב בתרגילי סרבנות, הפגנות, השמצות כתבתות מגמתיות, ובעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה – "מסע הצלב" נגד שרון על נושא סברה ושתילה, הוא מצטיין ביישום חלופות אלימות כתחליף לדמוקרטיה האמיתית. ציטוט הדברים שאמר רבין בהקשר זה, הוא זריית חול בעיניים וגניבת דעת. די אם נזכיר דוגמאות כהפגנות פרועות נגד חיילי צה"ל במחסומים באיו"ש (פעילות שהוא מבצע בהנחיית הדרג המדיני), גיוס "כוחות-עזר" מחו"ל בכדי להעצים את אירועים אלה, עבור דרך דיסאינפורמציה בנושאי ההתישבות, הפגיעות של ערבים ביהודים באיו"ש החבלות הכלכליות של ערביי איו"ש בכלכלה הישראלית במשך שנים ארוכות ועד להפגנות האחרונות בעניין הלחימה בעזה, בעצם המלחמה, ובמטרה לכפות על ישראל שינוי מדיניות באמצעות תהליכים חוץ-פרלמנטריים. לדידי, התנהלות זו, והטפה להתנהלות כזו ובכלל זה חרמות, השמצות ושקרים, המופצים באופן סיטונאי ופסבדו-מדעי בתקשורת – כולם מעשי טרור סמי-אלימים.
אינני משתמש במילים פשיזם פוסט-מודרני בכדי לבדל את הדברים מהמנתרה השמאלנית הטיפוסית, שפשיזם הוא כמעט סיסמת כניסה לחוגים "המתקדמים" שלו.
הבעיה האמיתית של השמאל היא שהציבור הישראלי מתחיל להפנים את המלחמה הפסיכולוגית השלילית הגלומה בגישת הטפות המוסר והאליטיזם המוסרי של השמאל, ולסלוד מהן. זהו כיום תהליך מואץ, שיגבר ככל שהשמאל ימשיך לדבוק בנסיונות ההתבדלות שלו מה- main stream הישראלי, לא מפני שהוא באמתת יותר טוב, אלא מפני שהוא נגוע בסינדרום של קדושה שרק השמאל מאמין בה.
פוטוגלי אינו מבין שבדמוקרטיה, בסופו של יום קובע הרוב. כל יהיה גם כשמלבישים על הדמוקרטיה הבסיסית והאמיתית מושגים שגויים מתחום הליברליזם, הפוסט-מודרניזם, הגלובליזציה ועוד "מילים של שבת".
המערכת המשפטית מפגרת כיום אחרי דעת הקהל ורצונותיו, אבל היא תסתגל משום שאין לה ברירה אחרת. מי שלא יסתגל – יוקא. זכויות הפרט של היחיד לא תפגענה, אבל זכויותיו לכפות דעות מיעוט על הרוב – תעוקרנה כך או אחרת, ואין זה משנה באילו דימויים "מפלצתיים" מעולמה של גרמניה הנאצית או הפאשיזם הספרדי ישתמש.
כאשר יהפכו בעיני רוב הציבור לבלתי רלוונטיים, וזה תהליך בהתהוות, הם יוכלו לדבר כאוות נפשם…
על הנושא הפלשתינאי נשפכו כבר נהרות של דיו. רובם שיקפו עמדות הזויות, אוטופיות ומציאות מדומיינת. רוב הציבור מבין זאת כיום ויבין זאת טוב יותר מחר.
השמאל אינו מבין ואינו מפנים שבכדי להגיע לפשרה היא חייבת להיות מושתת על מצב שבו שני הצדדים מתפשרים ולא על אימוץ עיוור של גחמות צד אחד. אין בצד הערבי פרטנר לכך. הואיל והפלשתינאים עצמם אינם הסוגיה האמיתית, אלא העולם הערבי המכונה (עדיין) מתון, פתרון אסטרטגי אינו עובר דרך אבו מאזן, בוודאי לא כאשר הוא משתף פעולה עם חמאס.
עיקר הציבור הישראלי אינו מקבל את התביעות הערביות המסורתיות להסדר בארץ ישראל. נקודה. השמאל לא יוכל לכפות עליו מבית לקבל מה שהוא אינו מוכן לקבל, מתוך הבנה ואמונה במה שחיוני עבורו ובמה ששלו מימים ימימה. אבל השמאל יוכל להשניא עצמו על רבים, אם במקום להצטרף לקונצנזוס הלאומי הרחב ולהגמישו מעט, יצטרף לאויבים וישרת אותם כגייס חמישי.
מהלכים אלה של השמאל מתסיסים חלקים במיעוט הערבי בישראל, שאם יטעה להאמין במציאות המדומיינת המונפקת לו ע"י גורמים חסרי-אחריות, עשוי להדחק לעמדה המאוד לא סימפטית, בלשון המעטה.
29 ביולי, 2014 בשעה 12:40
ראש הממשלה לא עוצר את האלימות
גם ב-1994 עמד ביבי נתניהו על המרפסת בככר ציון שלמטה אנשים
נושאים תמונה של רבין במדי אס.אס
כלנו יודעים איך זה נגמר.
גם היום לא שמעים אותו מתריעה.
ss
29 ביולי, 2014 בשעה 15:33
ל. רפי
כתבת: "… ובמטרה לכפות על ישראל שינוי מדיניות באמצעות תהליכים חוץ-פרלמנטריים."
מי שלימד את החברה הישראלית את דרך הפעולה הזו היה גוש אמונים, לימד והגשים.
בהמשכה של אותה דרך גם נרצח ראש הממשלה.
ולהזכירך, הסכם אוסלו – שגם הוא נרצח באותן שלוש יריות בכיכר – היה הסכם שנחתם על-ידי ממשלה ריבונית ולפי כל כללי הדמוקרטיה. אז אתה יכול לקרוא לו "תהליך העוועים", אבל לולי נרצח היינו נמצאים היום במקום הרבה יותר טוב, למרות נבואות הימין שהוגשמו באותן שלוש יריות.
מה שקורה עכשו הוא לא רק מלחמת אספסוף הימין לסתימת פיהם של כל מי שהם רואים כ"לא מתאים", מה שקורה עכשו הוא התחלת גל שלעומת הרצח ההוא הוא כצונאמי לעומת אדווה.
המאה העשרים לימדה אותנו לאן דברים כאלה יכולים להביא.
אני מקוה שטרם עברנו את נקודת האל-חזור, את מה שחבר כינה כ-Tipping point.
29 ביולי, 2014 בשעה 17:43
`הסכמי אוסלו - נעים להכיר.
זה נפלא לעוות את האמת ההסטורית ולו כדי להילחם ב"שמאל" הארור המבקש למוטט את מדינת ישראל.
אין דבר כזה הסכם אוסלו אלא מדובר בשורה של הסכמים שעליה חתמו נציגים של אש"פ ופוליטיקאים ישראלים.
הסכם אוסלו ה-1 נחתם ב 1993 על ידי השמאלני האימתני וחסר הפשרות שמעון פרס. חלקים מההסכם שרירים וקיימים עד היום – ומכובדים על ידי ממשלה בראשותו של ה"שמלאן ההזוי" בנימין נתניהו.
בספטמבר 1995 נחתם הסכם נוסף בסדרת הסכמי אוסלו שעבר בכנסת ברוב של 61 כנגד 59. ההסכם הזה שריר וקיים עד לרגע זה.
ההסכם הבא בסידרת הסכמי אוסלו נחתם על ידי (שמאלן מאוד מאוד מסוכן – בשם בנימין נתניהו) על מדשאות הבית הלבן וידוע בשם "חברון תחילה". גם בהסכם זה חלקים גדולים ממנו מיושמים על ידי ישראל הרשמית ועל ידי הרשות.
i rest my case
מנחם.
29 ביולי, 2014 בשעה 17:55
ומה הקשר בין תגובה #4 למאמר של אמנון?
פשוט…
1. טיעון "הסכם אוסלו" משמש תדיר בחליפת אלימות בין "ימין" "לשמאל".
2.כל מי ששם את חתימת ידו על הסכמי אוסלו – גירסת הרחוב האלים – הוא שמאלן שניסה להמית אסון על מ"י בע"מ.
3.עם כל ההתנגדות וההתלהמות בשיח הציבורי על "הסכם אוסלו" חלק גדול מההסכמים האלה מקויים עד היום ולגבי הסכם אוסלו ב,מקויים במלואו עד היום.
4."חברון תחילה" שהוא הסכם מהסכמי אוסלו – נחתם על ידי בנימין נתניהו,אבל לצורך השיח הציבורי רווי הסטראוטיפים,גזענות ושלילת האחר – נחתם על ידי מי שמכהן כרגע כראש ממשלת ישראל. ו"שמאלאני" הוא הוודאי שלא.
5. ..ובכלל: כל מי שלא אוחז בדיעה המובלת על ידי יהווה אלוהי צבא השמיים,או ולחילופין חושב שעזה,לבנון ויו"ש יפתרו רק בדרך של מו"מ (עם הרבה מתן) הוא "שמאלני" היינו עוכר ישראל ודמו מותר – ברמה זו או אחרת.
ועכשיו (ברוח השיח הציבורי…) אני הולך לרחוב הראשי של כפר-סבא לקנות טבק – כל מי שרוצה מוזמן להפליא בי מכותיו בגלל שאני שמאלני – ואפילו גאה 🙁
מנחם.
30 ביולי, 2014 בשעה 21:29
האלימות ברחוב היא הצל של האלימות הממוסדת - ויש להדגיש - אלימות כלפי חוץ וכלפי פנים.
כמו תמיד האוקזיונר נתניהו לא יוותר על הזדמנויות.
בימים כתיקונם הוא מסית איש נגד רעהו ותחת הסולידריות המזויפת מעוררת הרחמים, של אנשים שלא זוכים להינות מסולידריות בימים כתיקונם – הוא מכה שנית.
מאז יוני למעשה, הלכו והצטמצמו עד שחוסלו לגמרי אופציות המאבק של עובדי רשות השידור.
1800 מפרנסים בדרך לרחוב והם חושקים שפתיים ולא פוצים פה. בשלב מסוים הכריחו אותם, בגלל המלחמה, להוריד את התמיכה של אישי ציבור בקול ישראל.
האלימות והבריונות הזאת – הן, הן אלה שמפרנסות את הפרחחים ברחוב.
זה בא מלמעלה לא מלמטה.
זה בא ממדינה וצבא שמקבלים כסף מארה"ב לכיפת ברזל ולפצצות חודרות בטון ומצפים מהאמריקאים שיעמדו בצד וימחאו כף.
מלבד הבריונות יש כאן גם הנהגה שמכורה להימורים.
מאיפה נלקח הרעיון הזה שהפיל הכבד של צה"ל יגבר על הזוחלים במחילות מתחת לרגלי הנשים והילדים?
איפה "כי בתחבולות תעשה מלחמה"?
או שהתחבולות האלה טובות רק כלפי הציבור פנימה?
גם להפסיד במלחמה, גם להפוך לברווזים במטווח בכל יציאה תמימה של אזרח לחו"ל, גם לקבל עזיבה המונית מישובי עוטף עזה, שאומרים לחמאס בעיצומה של מלחמה שבלי חיסול הבעיה הם לא חוזרים, גם להגביר את החרם השקט על ישראל, גם להצית את הגדה (שם החמאס דווקא מגיח ללא הפרעה ממחילותיו) – מה נשאר?
כך היה בתקופת רבין ועד היום לא נחקר העניין לשורשיו.
שמאל – לא יוצא מכל זה.