מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי – שכר הטרחה של המתווכים יוגבל בחוק
מתווכי מימוש זכויות רפואיות כמו לבנת פורת נוהגים לגבות שכר טרחה גבוה מדי. הצעת חוק חדשה תגביל את שכר הטירחה עד8%
אושר לקריאה ראשונה: יוגבל שכר הטרחה שגובים מתווכים במימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי
בתום דיון סוער במהלכו הוצאו מהאולם כמה מהנוכחים, אישרה אתמול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר ואילן גילאון, לפיה יוגבל שיעור שכר הטרחה שגובים עורכי דין וגופים מתווכים עבור טיפול בתביעה לגמלה מול המוסד לביטוח לאומי. שיעור שכר הטרחה של טיפול בתביעה יוגבל לעד 8%, למעט טיפול הכולל ייצוג והופעה בפני ועדת עררים שיוגבל ל-9% וטיפול הכולל ייצוג בערעור על ועדת עררים בבית הדין לעבודה שיוגבל ל-11%. בנוסף נקבע כי שיעור שכר טרחה עבור טיפול בתביעה במסלול המהיר לבעלי מוגבלויות קשות לא יעלה על סכום של 800 ש"ח. עוד הוחלט כי תינתן אפשרות לגבות דמי פתיחת תיק, אך הם יוגבלו לעד 800 שקלים ויותנו בכך שתוגש תביעה למוסד לביטוח לאומי. דמי פתיחת התיק אינם מותנים בתוצאות ההליך ויישארו בידי המטפל גם אם התביעה לא צלחה בסופו של דבר. שכר הטרחה ביחס לתביעות שהן אך ורק לגמלה בעין, כמו למשל, שיקום לנפגעי עבודה ושיקום לנכים, לא יעלה אף הוא על 800 ש"ח. שכר טרחה עבור טיפול בערעור לבית הדין על החלטת פקיד תביעות שלא להכיר בתביעה מול הביטוח הלאומי לא יוגבל. זאת בשל מורכבות ואורך התהליך. עוד קבעה הוועדה כי ניתן יהיה לגבות מהלקוח 24% משכר הטרחה כבר בתשלום הראשון ולאחר מכן 16% מדי חודש.
במהלך הדיון נשמעו טענות מצד נציגי לשכת עורכי הדין וכן מצד נציגי חברות למימוש זכויות רפואיות לפיהן חברי הכנסת אינם מתמצאים בעבודת הייצוג והתיווך, וכי חלק מהערותיהם לא הושמעו ולא באו לידי ביטוי בנוסח הצעת החוק. כמו כן דרשו נציגי לשכת עורכי הדין, בהם גלעד מרקמן וענת קאופמן,להבדיל בין עבודתם לבין החברות למימוש זכויות רפואיות.
מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, זעקה: "אתם תגרמו לסגירת החברה שלי שבמשך 11 שנה פועלת למען הנזקקים. לא יהיה מי שייצג אותם ויפעל למימוש זכויותיהם".
ח"כ מיקי רוזנטל אמר בתגובה: "תכלית הקצבאות אינה לפרנס עורכי דין ומאכערים למיניהם אלא להגיע לציבור הנזקק. תכלית הצעת החוק היא להבטיח שמירב הקצבה לאדם נכה או אישה שנפגעה יגיעו לכיסם. לא ניתן לכוחות השוק להחזיר אותנו לג'ונגל. זאת זעקת הקוזאק הנגזל. הטענות שלא התקבלו הסתייגויות והערות מסולפות ומקוממות. החוק שונה והיטיב עם הגופים בעקבות הערותיהם. אני קורא לאזרחים המתכננים לפנות לייצוג או טיפול מול הביטוח הלאומי, אל תלכו שולל אחרי החברות האלה. חכו עד שייכנס החוק לתוקפו, ואם אינכם יכולים לחכות, התמקחו איתם". במהלך דבריו נטשו כמה מנציגי הגופים בזעם את האולם.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי: "נשוב ונדון בהצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. מניסיוני בחוקים דומים, למרות הזעקות והחששות של בעלי האינטרסים לפיהן ייפלו השמיים בגלל החוק, המציאות מראה אחרת".
דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנערך בעקבות הצעת החוק העריך:
- כ-20 אלף איש נעזרים מדי שנה בשירותי חברות למימוש זכויות רפואיות או עורכי דין בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי
- 16 חברות למימוש זכויות רפואיות פעילות כיום בשוק. שיעור שכר הטרחה הממוצע שלהן הוא כ-20% מכ-42% קצבאות עתידיות שיקבל הפונה.
- חלק מהחברות גובות תשלום גם עבור קצבאות שהתקבלו רטרואקטיבית, כך שבפועל החברות נוהגות לגבות כתשלום מותנה סכום השקול ל-8.6 עד 10.2 קצבאות חודשיות.
הודעה מאת אורי מיכאל
דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
תגיות: המוסד-לביטוח-לאומי, המרכז למימוש זכויות רפואיות, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מימוש זכויות רפואיות
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
16 ביולי, 2014 בשעה 8:11
חלמאות
למה צריך להשתמש בכוח כדי לקבל מה שמגיע מהביטוח הלאומי, אחרי תשלומים של שנים? למה שהביטוח הלאומי לא יהיה שקוף וחוקיו ברורים? למה מי שמפעיל כוח מקבל ומי שלא מפסיד?