מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פעילי שמאל הותקפו על ידי פעילי ימין
טל שניידר נכחה בהפגנת השמאל במוצ"ש ב"הבימה" בתל-אביב, וחזתה באלימות הימין כלפי המפגינים
מדוע יצאתי לסקר הערב את הפגנת השמאל, על אף שחשבתי שלא יגיעו אליה יותר מכמה מאות אנשים? כי אחרי הפגנות הזעם בירושלים בשבוע שעבר, מיד אחרי הלוויות הנערים החטופים, יצאו כמה פורעים מכיכר ציון לרצוח את הנער משועפט. תיארתי לעצמי שיהיה היום אירוע חם. יש תחושה של תפנית בחברה הישראלית. התפנית אירעה כבר קודם לכן, מתחת לפני השטח או רק ברשתות החברתיות. עכשיו רואים את ההתדרדרות של הישראלים גם ברחובות. מראות קשים לצפייה. ונדמה שהדרך למטה עוד רחוקה.
לא היה איזון היום בהפגנה. האלימות והאימה הגיעו מן הימין ורק מן הימין. כאמור, באוויר יש תחושה של רגע אחד לפני אסון. התקפת הטילים על ישראל היא אסון. אסון גדול. אך כולנו היינו פה בשנים הקשות של הקטיושות על קרית שמונה, בהתקפות על הדרום, בפיגועי האוטובוסים הזוועתיים. בלבנון השניה, באינתיפדה השניה, באינתיפדה הראשונה, בלבנון הראשונה. מדינת ישראל היתה מותקפת תמיד, מאז היווסדה.
אך בעוד צה״ל נתן לי (90% מן הזמן) תחושת בטחון, אף אחד לא מרגיע אותי מפני האימה שבפני המפגינים מן הימין. לא זכור לי שראיתי כזה דבר. דם בעיניים. אש בלב. אגרופים קפוצים. אנשים משוגעים, מטורפים, עם חולצות שחורות או חולצות להבה. עשרות טיפוסים אלימים, ברובם גברים, מקללים ומאיימים. יגאל עמירים פי 100. גם בעצרת השלום בה נרצח רבין נכחתי. לא ראיתי אז את המשוגעים. זה הצריך מפגע אחד בודד, אבל במדינת ישראל היתה תחושה (אז) שהוא עשב שוטה. מיעוט שבמיעוט. לא מאפיין את הימין ולא מאפיין אף אחד.
לקריאה נוספת: סיקור בוואלה וסרטון
לצפיה באתר הטלביזיה החברתית: הקול האחר מעוטף עזה
פעילי ימין מול מפגיני השמאל. צילום: ענת
תגיות: אלימות, גוש-הימין, גוש-השמאל, הפגנת השמאל, טל שניידר, צוק איתן
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
14 ביולי, 2014 בשעה 10:06
יש התקדמות בישראל....
אנו בדרך לשיוויון פוליטי ואנרכיסטי מלא.
מסתבר שלא רק כלב יכול לנשוך בן-אדם, גם בן-אדם יכול לנשוך כלב…