מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חינוך – אייל רם מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי מונה לתפקיד בכיר במשרד החינוך
מינויו של אייל רם, המשמש מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי, לתפקיד סמנכ"ל, מנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, חושף את מדיניות שר החינוך פירון לביית את מערכת החינוך הממלכתית לערכיה של מערכת החינוך הפרטית. המידע קודם המינוי מעלה חשד למכרז תפור
מאת: דליה בלומנפלד
בניגוד לעקרון חופש המידע משרד החינוך אינו שש ליידע את הציבור על המתרחש במסדרונותיו. החלטות מסוימות מתפרסמות, אחרות – לא. אחד המהלכים שלא זכה לפרסום עד היום הוא מינוי שני סמנכ"לים חדשים במשרד – אחד לתפקיד מנהל המינהל הפדגוגי, האחר לתפקיד מנהל מינהל עובדי הוראה – ב-14 במאי 2014. לפי המידע שהתקבל אז מדוברות המשרד, נהוג להודיע על מינוי סמנכ"לים לאחר שהממשלה אישרה את המינויים. האם הממשלה אישרה את המינויים הללו? נראה שעדיין לא, כי הדבר לא פורסם.
לתפקיד סמנכ"ל במשרד החינוך ומנהל מינהל עובדי הוראה מונה אייל רם, המשמש כיום מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי, מנהל מינהל עובדי הוראה הוא תפקיד בכיר במשרד החינוך: הוא חולש על 5 אגפים העוסקים בניהול כל הקשור לעובדי הוראה, פיתוח מקצועי של מורים, הכשרת מורים, השתלמויות וקידום מורים. מביני דבר אומרים כי מדובר בניהול תקציב של כמיליארד ₪.
מינוי זה מעורר תהיות לאור העובדה שבדרכו החינוכית ובתפקידו הקודם רם מייצג חינוך אלטרנטיבי לדרך החינוך הרשמית שמציע משרד החינוך. החינוך האלטרנטיבי כולל חינוך מונטסורי, אנתרופוסופי, חינוך דמוקרטי, חינוך פתוח, חינוך ביתי, חינוך ייחודי. כך ניתן ללמוד מראיון החודש שבו הופיע אייל רם והסביר מהו חינוך אלטרנטיבי. והנה, המייצג האולטימטיבי של האלטרנטיבה מקבל תפקיד בחינוך הפורמאלי של משרד החינוך.
לא פחות מעניינת היא העובדה שהמכון לחינוך דמוקרטי, שרם משמש בו כמנכ"ל, הוא עמותה הפועלת כארגון לשינוי חברתי ולקידום תהליכי שינוי יישוביים ברשויות מקומיות, במערכת החינוך הפרטית (חינוך מוכר שאינו רשמי) בבתי-ספר, גני-ילדים ואקדמיה, וכן בקרב עמותות וארגונים עסקיים. (המידע מתוך חוברת המכון). במילים אחרות, רם אמור לביית את מערכת החינוך הציבורית לערכיה של מערכת החינוך הפרטית.
המידע על המינוי העתידי נפוץ עוד לפני התכנסות ועדת המכרז ב-14 במאי 2014, שבחרה בו. אמנם היו מועמדים רבים לתפקיד זה, אך השמועה אמרה שאייל רם הוא זה שיזכה, שכן שר החינוך מעוניין במינויו. היו אף שהצביעו על כך שהמכרז נערך לאחר שגילה נגר, המנהלת האחרונה בתפקיד קודמה חודשיים קודם לכן לתפקיד משנה למנכ"ל כך נפתחה הדרך למינויו של רם. וזה אכן מה שקרה, מה שמרמז שכנראה מדובר במכרז תפור.
שמו של אייל רם נפוץ קודם למינויו בהקשר של יוזמתו של שר החינוך שי פירון להכיל את בתי-הספר הדמוקרטיים, שהם בתי ספר פרטיים אל תוך החינוך הממלכתי, וכך להפוך אותם לבתי-הספר ציבוריים. משרד החינוך מקיים מגעים עם המכון לחינוך דמוקרטי, שאייל רם משמש מנכ"לו, בעניין ההכלה הפדגוגית וההכלה הביורוקרטית של בתי-הספר הדמוקרטיים בחינוך הציבורי שאותו רוצה להנהיג השר במקום החינוך הממלכתי.
אייל רם משמש במגוון תפקידים בתחום החינוך. חלק מהם בתוך הממסד חלק אחר מול הממסד וחלק אחר נגד הממסד. זמן קצר לאחר שהתמנה לשר החינוך, מינה פירון את אייל רם לחבר ב'וועד החינוך', גוף שתפקידו לייעץ לשר החינוך, לפי חוק חינוך ממלכתי. זהו תפקידו הממסדי של אייל רם. כמנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי הוא עומד מול הממסד ומנהל אתו מגעים להכלת החינוך הדמוקרטי בחינוך הציבורי. נגד הממסד: המכון לחינוך דמוקרטי, שהוא משמש מנכ"לו הוא אחד הגופים המשתתפים ביוזמת "שותפים לשינוי בחינוך". לפי כתבה שפורסמה בגלובס, מטרת היוזמה היא השתלטות על תקציבי החינוך תוך הקניית אוטונומיה למוסדות המקבלים את התקצוב.
משרד החינוך מן הסתם יטען שהמינוי כשר שכן נעשה על פי הנוהל והדין ויש להניח שהדבר אמנם כך. אחרים יטענו שגם אם הייתה התערבות של השר, הרי שזכותו אם לא חובתו לפעול למינוי תפקידים בכירים מנהלים שיקדמו את מדיניותו.
כאן בדיוק הבעיה. פירון מצטיין בכפל לשון ומתחת למסך התעתוע הוא מנהל מדיניות שאינה חשופה לביקורת ודיון ציבורי. מינויו של אייל רם אינו סוגיה אישית, מה שעומד לדיון אינם כישוריו, אלא המדיניות שלשם קידומה מינה אותו פירון. אייל רם חושף את מדיניותו של פירון ולכן מינויו הוא הזדמנות נדירה לדיון ציבורי במדיניות זו.
תגיות: אייל רם, המכון-לחינוך-דמוקרטי, ועד החינוך, חינוך ממלכתי, חינוך פרטי, חינוך-ציבורי, מינהל עובדי הוראה, מכרזים, משרד-החינוך, שותפים לשינוי בחינוך, שי-פירון
קישור קבוע
17 תגובות
Email This Post
7 ביולי, 2014 בשעה 6:43
סתימת פיות במשרד החינוך
לא קשור ישירות לפוסט, אבל בהחלט קשור לסופו – העובדה שפירון מנהל מדיניות שאינה חשופה לביקורת, מתחזקת במאמר בהארץ:
מורה לערבית זומנה לשימוע במשרד החינוך בשל מאמר שפרסמה ב"הארץ" .
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2367929
מורה שאיכפת לה העבירה ביקורת על המדיניות החדשה העלולה לחסל את המקצוע אותו היא מלמדת….
7 ביולי, 2014 בשעה 10:22
הגיע הזמן לשינוי תפישה גם כאן בעבודה שחורה
התגובה האוטומטית שמבליעה את הרעיון שלפיו עדיף מה שקורה בחינוך הממלכתי על כל הרעות וההפרטה הזוחלת בתוכו, על כל עצימות העין ופיטורי מי שאינם מתיישרים עם הקו הלאומני פשיסטי ובלבד שהחותמת "ממלכתי" מתנוססת עליו.
התגובה האוטומטית שכל זה עדיף על החינוך הדמוקרטי שמשמיע את הקול השפוי ושמנסה לעצב אנשים שמקשיבים.
התגובה האוטומטית הזו אינה ראויה.
התגובה האוטומטית הזו לגנות כל מה שנעשה מחוץ לגדר שבתוכה פשה הרקב.
התגובה האוטומטית הזו אינה ראויה.
כדאי להתחיל לחשוב במונחי התכנים. המינוי הזה אולי יצליח להכניס למערכת הממלכתית (שכאמור פשה בה רקב), אולי יצליח להכניס בה תכנים של הטוב שבחינוך הדמוקרטי.
התגובה האוטומטית שלפיה אפילו לא מקשיבים למה שנאמר אלא רק למי שאומר, לא מתייחסים לתכנים אלא רק ל"מניין בא" מי שמונה.
התגובה האוטומטית הזו אינה ראויה.
כדאי שאנחנו ב"עבודה שחורה" נעבור מ"אוטומט" ל"חושב".
7 ביולי, 2014 בשעה 10:46
לקסי
אני מבינה שבערד יש בית ספר דמוקרטי איכותי. כל הכבוד. אבל יש לזכור שהוא עולה כסף. משפחות חסרות יכולת כלכלית, אינן יכולות לרשום ילדיהם לבית הספר. בית הספר ממיין תלמידים אם באמצעות התשלום ואם באמצעים אחרים. אם אתה תומך בבתי ספר כאלה שגובים שכר לימוד וממיינים את התלמידים, אין לך שום זכות לדבר על שוויון הזדמנויות בחינוך. אם אתה חושב שלא צריך שוויון הזדמנויות בחינוך וכל אחד ידאג לעצמו, מה אתה עושה באתר הפועל למען מדינת רווחה שמטבעה בנויה להעניק שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה?
7 ביולי, 2014 בשעה 10:58
לקסי
כתבת: "התגובה האוטומטית שמבליעה את הרעיון שלפיו עדיף מה שקורה בחינוך הממלכתי על כל הרעות וההפרטה הזוחלת בתוכו".
המכון לחינוך דמוקרטי הוא עמותה פרטית, פועלת למען החינוך הפרטי ושותפה בגוף שנקרא "שותפים לשינוי בחינוך" שמדבר על כסף בחינוך. הכנסת כל סוגי החינוך: הדמוקרטי, הביתי, האנתרופוסופי למערכת החינוך הרגילה הוא הוא ההפרטה הזוחלת בחינוך. שר החינוך המפריט את המערכת הוא זה שהכניס את אייל רם לתפקיד במסגרת תהליכי ההפרטה בחינוך. איך אתה מסביר את תופעת הרעות החולות במערכת החינוך עם תופעת המינוי של אייל רם? האם אלה תופעות סותרות או משלימות?
7 ביולי, 2014 בשעה 11:02
לקסי
יש חינוך פורמאלי ויש חינוך אלטרנטיבי. בשום מדינה במערב החינוך הדמוקרטי שהוא חינוך אלטרנטיבי אינו חלק ממערכת החינוך הפורמאלית. כך אמר אחד מבעלי התפקידים במכון לחינוך דמוקרטי. צריך לדעת להבדיל בין שני מושגים אלה כדי להבין את המשמעות של מינוי אייל רם.
7 ביולי, 2014 בשעה 17:49
הוויכוח הפורמאליסטי לא מוביל לשום מקום.
מערכת החינוך יכולה להחליט שהיא רוצה לכלול בתוכה בתי-ספר שמתנהלים בסגנון בתי-הספר הדמוקרטים, ובהתאם לממן אותם כמו כל בית ספר אחר.
לכן צודק לגמרי לקסי כשהוא מתייחס לתכנים בהפרדה ומציע לא לזרוק את התינוק עם המים.
אני מצידי מתרשמת פחת מבתי הספר הדמוקרטיים (למרות שלא במקרה הראשון הוקם היכן שהוקם :-)).
אבל בעיקרון – החינוך הממלכתי ראוי שיוכל לקיים בתוכו סגנונות שונים של בתי-ספר.
זה יחייב אותו בעצם ליישר קו כלפי מעלה, במקום למשוך את כולם כלפי מטה (40 תלמידים בכיתה).
זה מחייב התרעננות מתמדת בכל הפרמטרים – תכנים, תקצוב, ארגון – וזה לא מחויב הפרטה.
7 ביולי, 2014 בשעה 17:51
דרך אגב, בשנות ה- 80 בקרתי בבתי-ספר בלונדון ומצאתי שבתוך כל בית-ספר מתנהלים סגנונות הוראה שונים.
התלמידים נחשפים ככך למורים במיטבם.
מורה שמלמד הכי טוב בשיטה הפרונטאלית – כך לימד.
מורה שלימדה הכי טוב בשיטת ההפעלות – כך לימדה.
התלמידים נהנו מכל העולמות בבית ספר אחד.
7 ביולי, 2014 בשעה 18:13
אני רק שאלה
האם באמת טבעה של מדינת רווחה הוא "להעניק שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה?"
לפי מיטב זכרוני הנקלש זוהי סיסמתם של הליברלים שהולכת טוב עם "לכל אחד הזכות לישון מתחת לגשר".
וגם על שאר הדברים תבואנה תשובות.
7 ביולי, 2014 בשעה 19:38
מי שלא מסכים עם העיקרון של שוויון הזדמנויות, מסכים עם הכנסת שר"פ לבתי חולים ציבוריים. ואז מי שיש לו כסף ייהנה משירות רפואי איכותי יותר מזה שאין לו.
מי שלא מסכים עם עקרון שוויון הזדמנויות, מסכים שתשלומי הורים בחינוך יעניקו לילדי הורים אלה חינוך איכותי יותר מאלה שאין להם כסף.
מי שלא מסכים עם עקרון שוויון הזדמנויות, מסכים שהמקושרים יזכו במשרות הטובות. הלא מקושרים לא יזכו בהן.
הבעיה היא שהזכויות הללו לבעלי הממון והקשרים היא על גב תשתיות של כלל הציבור. האם כלל האזרחים צריכים לממן את התשתיות כדי שבעלי היכולת ייהנו מהם?
השאלה המהותית היא האם אנו מפרידים בין הממלכתי לפרטי, או שזה בסדר שעל גב הממלכתי מאפשרים חינוך איכותי לבעלי היכולת?
ועדת גרמן החליטה להפריד בין הציבורי לפרטי. כך גם צריך להיות בחינוך, להפריד בין הממלכתי לפרטי. מי שרוצה בי"ס פרטי, זה בסדר. אך לא ראוי שתהיה העדפה של תלמידים ממשפחות בעלות יכולת על גב התשתית הממלכתית.
מגמת משרד החינוך להפוך את כל בתי הספר במערכת החינוך לבתי ספר ייחודיים נוסח הדמוקרטיים ואחרים, תוביל ליצירת שני סוגי בתי ספר. סוג אחד לעשירים שיוסיפו מכיסם לתשתית הציבורית. סוג אחר לעניים שלהם אין כסף והם ייאלצו להסתפק בתשתית הציבורית.
אבל נושא הפוסט הוא אחר. מלבד החשד למכרז תפור, מינוי רם מרמז לדרך שבה מתנהל שר החינוך: אין דיון ציבורי על מדיניות משרד החינוך,ודבר המינוי לא פורסם עד כה.
8 ביולי, 2014 בשעה 15:06
"כישורי המועמד לא חשובים?"
הדיון לעיל מאד מעניין. אבל נדמה לי,, שדווקא אדם שמגיע מתחום חשיבה "מחוץ לקופסא" יכול להיות רחב אופקים וסובלני ולהביא לשינוי- בתנאי שהוא מתאים לכך (אינני מכירה אותו).
האם לפניו היו טובים יותר??
8 ביולי, 2014 בשעה 15:23
לדלית
מה שעומד פה לדיון אינם כישוריו, אלא המדיניות שלשם קידומה הוא מונה על ידי השר.
אם נכון הדבר שהמכרז היה תפור, נראה שהיו עוד טובים עם כישורים מתאימים שהציגו מועמדות במכרז, אך לא ניתנה להם הזדמנות.
8 ביולי, 2014 בשעה 15:51
מדיניות "תפירה" היא דבר שלילי
מסכימה שתפקיד "תפור" הוא צעד שלילי בהחלט. אבל, אם הבנתי נכון- רוב הדיון לעיל היה על המקום ממנו הוא בא. דברים רבים בהתנהלותו של השר פירון לא ברורים לי , מערכת החינוך חייבת שינוי וברור שיש מי שעוצר את השינוי- למשל הסתדרות המורים…..
8 ביולי, 2014 בשעה 16:20
יש דיון ויש מאמר. המאמר מתיחס למשרד החינוך, לתפקיד מינהל עובדי הוראה ולעניין המכרז. וגם למקום ממנו הגיע בעל המינוי החדש.
התנהלותו של שי פירון ברורה לי. הוא משנה את מערכת החינוך, השאלה היא לאיזה כיוון והאם הוא יביא למערכת חינוך איכותית. נראה שהכיוון המותווה אינו בדיוק זה.
הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי של המורים המגן על זכויות העסקתם. תנאי ההעסקה של המורים אינם עוצרים את השינוי, ואם יש מי שחושב כך, הוא כנראה היה רוצה שכל המורים במערכת החינוך יהיו עובדי קבלן ללא תנאי העסקה ראויים.
8 ביולי, 2014 בשעה 16:34
הדיון "מאיפה אדם בא" שמחליף את הדיון "מה הוא אומר" מתאים – בהבאתו לקיצוניות – למהומות הרחוב בירושלים וד"ל.
קידוש "שוויון הזדמנויות" על פני "שוויון" הוא המנוגד למה שאני רואה כמטרת האתר הזה.
8 ביולי, 2014 בשעה 16:48
כדי להבין קצת יותר לעומק את המידע המופיע במאמר זה, כדאי לקרוא את הקישורים המופיעים בו.
בקישור החמישי יש התייחסות גם להפרטה.
העניין הוא לא שוויון ולא שוויון הזדמנויות, אלא כסף.
8 ביולי, 2014 בשעה 16:49
מה??????
עכשיו דליה הידהמת אותי. תנאי העסקה של מורים לא משפיעים על שינוי?
מה שייך עובדי קבלן לכאן?
ה. המורים הפכה את המורים לעבדי קבלן
ולא כאן המקום לתת הסבר ארוך.
ה. המורים השתלטה גם על שרי החינוך וכו וכו וכו.
8 ביולי, 2014 בשעה 17:19
הסתדרות המורים אחראית על הסכם אופק חדש, שהוא הסכם העסקה תקני של מורים מאורגנים. מורי אופק חדש אינם מורי קבלן. העובדה שיש בעיות עם היו"ר והעובדה שהסתדרות המורים אינה מתערבת בהעסקת מורי קבלן, כל אלה הן נקודות לגנותה של ההסתדרות.
מכאן ועד לאמירה שהסתדרות המורים עוצרת את השינוי – המרחק רב. יו"ר ההסתדרות ושר החינוך פועלים בשיתוף פעולה הדוק ביניהם. מי ששולט במי זה השר השולט ביו"ר ולא ההיפך.
בהסתדרות המורים יש הרבה בעיות והגיע הזמן להחלפת היו"ר, אבל מה שברור הוא שהסתדרות המורים עדיין ולמרות הכל מגנה על תנאי ההעסקה של המורים, ואם זה מה שעוצר את השינוי, נראה שהשינוי המתוכנן אינו השינוי בכיוון הנכון.
על המורים להיות מועסקים כשכירים ובשכר מכובד עם כל ההגנות של איגוד מקצועי.