האירוע המתגלגל יצא מכלל שליטה של ממשלת ישראל, כלפי פנים וכלפי חוץ, לא בגלל טעויות משטרה אלא בגלל העדר חזון והעדר הנהגה.
מאת: נטע חוצן
אכן זה מוזר שמנסים לשוב ולהתקשר למחייג במצוקה (= העדר יכולת לענות) בלי לאכן בהקדם את הטלפון (מסתבר שלא הש.ג. הבלתי מנוסה טעה כאן, אלא דווקא ה"מנוסים" שאליהם העביר את המידע הראשוני).
אבל בסופו של דבר החיים הם לא משחק פאזל שתמונתו המלאה נתונה לנו מראש, ולא סרטי מתח שבהם הז'אנר המרכזי דורש התפתחות הגיונית בעלילה המפותלת.החיים דומים יותר לחידת חמיצר – הרבה תשובות תפורות לתפארת אבל שגויות, ותשובה אחת נכונה שלא תמיד תפורה בשיא האלגנטיות. דרושים הרבה ידע, ניסיון, נחישות, קור רוח, סבלנות, שכל ישר וקצת ענווה כדי לעבור את המסלול המפותל, עמוס הרמזים – חלקם סותרים, חלקם מבטיחים אבל מטעים, וחלקם נראים זניחים ודווקא הם מקרבים לפענוח. לכן לא לשם צריך לכוון את זרקורי הביקורת.
הבעיה שרובצת לפתחנו במאקרו – העדר חזון והעדר הנהגה. התוצאה במקרה הנוכחי כמו במקרים רבים אחרים – משברים מחזוריים ששבים ומסתבכים ומרחיקים אותנו מסיכויי פתרון.
אירוע החטיפה התעצם עם מציאת הגופות (שהתגלו בזמן סביר יחסית ועל יסוד התעקשות השב"כ להמשיך ולחפש באותו האיזור) גם בגלל להיטות היתר של הממשלה ל"נצל" את האירוע – המימד הפוליטי הציני שניתן לו ("הזדמנות" לחסל את ממשלת ה"אחדות" הפלסטינית), ההבטחה חסרת השחר לקטוף ממנו הישגים ביטחוניים מפליגים (והרוצחים עדיין לא נמצאו), ענישה קולקטיבית והטלת אחריות כוללת על מי שלא הוכחה מעורבותו עוד בטרם הובהרו פרטי האירוע, הדגש הרב על "ריסוק" החמאס ותוך כדי כך דווקא חיזוק גורמים קיצוניים ממנו, הסתרת ההערכות על מצב החטופים – הגביהו ציפיות והזינו את רגשות הפחד והנקם, שהם הדלק שמצית פה כל הסתבכות.
ההתנהלות המרשימה של משפחות החטופים, ובעיקר האמהות, ריסנה במידה מסוימת את הדם החם ברחוב היהודי והפלסטיני, אבל כשהן התכנסו לאבלן האישי – הובלטה ההנהגה הנבחרת במלוא מערומיה וחוסר יכולתה לדכא את היצרים שהיא מטפחת במו ידיה.
ההנהגה הישראלית – מהממשלה דרך חברי כנסת ואנשי רוח מקהילות שונות וגם התקשורת – או נאלמו דום או פנו בזריזות לקטוף את הפירות הפוליטיים הבאושים. בעוד הקבינט מתכנס חסר כיוון ודרך,לא ראינו ראש ממשלה (או שר חוץ או שר משטרה) דופק על השולחן ומזהיר תחת כל מיקרופון: "אפס סובלנות להשתוללות ולהסתה, ללא הבדל דת או לאום". לא ראינו את האולפנים מתמלאים באנשים הנכונים שיסבירו בטון המתאים איך ההשתוללות לא באה בחשבון ורק תגרום נזק ותבזה את המתים ואת משפחותיהם.באולפנים הסתפקו בהערכות "אובייקטיביות" של הסכנות.
לא שמענו את הכעס ואת הזעם ואת הנחישות של ההנהגה הישראלית כלפי המסיתים היהודים (כעס שנשמע היטב בדברי אבו-מאזן על החוטפים).הבלונים המלאים באוויר חם ברחוב היהודי, והפירומנים שמכוונים לפוצץ אותם היו גלוים לכל (למשל התבטאותו של מזכ"ל בני-עקיבא. מישהו כבר דרש לפטרו לאלתר?), אבל האחריות גולגלה לעבר המשטרה "שנערכה בכוחות מוגברים", כאילו מדובר באיזה עניין טכני.
העדר חזית מנהיגותית שמשדרת "אנחנו מתכוונים לזה – פה לא ייקח איש את החוק לידיים!" – בלט שוב כשמאוחר ומעט מדי יצאו גורמים ל"הסביר" באופן אקדמי כמעט – למה רצח הוא רצח, ולמה רצח הנער משועפט "לא בדיוק מתאים לנו כרגע" – עוד מקרה של "הפתעה", צדקנות מתנשאת וניסיון לסגור את הדלת אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה (ר' תג מחיר).
התוצאה – שוב אירוע מתגלגל שיצא מכלל שליטה של ממשלת ישראל, כלפי פנים וכלפי חוץ. נכון לעכשיו מבצע החטיפה משרת היטב את מתכנניו ומבצעיו. הם יודעים שתמיד אפשר לסמוך על תאומיהם בצד הישראלי, שימלאו את חלקם בליבוי המדורה. את המחיר – משלמים כולנו.
הגיע הזמן שהציבור האחראי שגילה סולידריות עם האיפוק של המשפחות יצא עכשיו ויעמוד בכל כיכר וצומת ויקרא "הרף!" אין לנוח עד שיועמדו למשפט הפורעים היהודים מחפשי הלינץ' שצולמו תוך כדי מעשה, ושולחיהם! (הם אלה שהניחו את התשתית המוצקה לאמונה שמוחמד אבו-חדיר נרצח ע"י יהודים). לא יתכן שניתן להם לנהל לנו את החיים. מספיק שילמנו על ההפקרות הזאת שזורעים פוליטיקאים שחיים על הדם.די!
Tags: חטיפת שלושת הצעירים, נטע חוצן
ההתיחסות במאמר אל ההנהגה הנוכחית היא עדינה מדי לדעתי. מי שיוצר את האווירה המתלהמת היא ההנהגה עצמה ובמיוחד זה העומד בראשה. הדג מסריח מהראש.
גם המידע על חקירת הנער הערבי שנרצח מעיד על המשך של אותה מגמה: התייחסות סלחנית לרוצחים ישראלים. היו בשטח מצלמות אבטחה, היו עדים, אך אין מידע על עצורי חשודים. כמו באירועי תג מחיר, הפושעים אינם מובאים לדין.
דברי שלי יחימוביץ בניוזלטר השבועי שלה:
"וארור האומר נקום!" כך כתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לפני שכתב את ההמשך: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן", בשירו הדואב והקודח "על השחיטה", שנכתב אחרי פרעות קישינייב ביהודים לפני 111 שנים.
רק את חלק הנקמה בחרו לצטט פוליטיקאים חסרי אחריות, מתחברים לגל עכור של שנאה וגזענות ששטף רבים מדי בחברה הישראלית אחרי מציאת גופותיהם של גלעד, נפתלי ואייל ז"ל. את החלק הראשון הם שכחו: וארור האומר נקום.
"וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן"
ובכדי שלא יחזירו אותי המגיבים האוטומטיים של האתר לסיבפורי ה"כיבוש", אני קובע מראש שבעיני אין כיבוש!!!!!
ישראל מחזיקה כיום בשטחים – ואין זה משנה כרגע איך הגיעה לכך (אבל גם כאן אני חולק על השבלוניסטים), ועל אותם שטחים קיים ויכוח או אפילו עימות בין שתי תנועות לאומיות מתנגדות – דגש על מתנגדות.
בעוד ישראל הסכימה, בטעות או מכל סיבה אחרת לתוכנית (החלוקה) לפיה היו אמורות לקום על הטריטוריה של מערב ארץ ישראל (מדוע רק מערב ארץ ישראל?) שתי מדינות לאום – יהודית וערבית, סרבו לכך הערבים והם מסרבים לכך עד היום. כל השאר – סתם דיבורים.
מאז מתתנהל נגד יהודי ישראל מסע דמים קבוע – לעיתים בעוצמה נמוכה ולעיתים בעוצמה גבוהה מאוד. מסע שעלה לנו כבר באלפי קורבנות, וממשלות ישראל לדורותיהן נכשלות פעם אחר פעם בהגנה על אזרחיהן.
זה איו בא בחשבון. זהו המבחן האולטימטיבי ולא קריאות ההתלהמות שאינן חסרות בשני המחנות. כל עוד לא מתקיים עקרון הדדיות בין שתי התנועות הלאומיות, כל שאר הדברים חסרי שחר.
אם לערבים זכות להרוג יהודים כחלק מויכוח פוליטי, במוקדם או במאוחר, ולא משנה מה יאמר ע"י "חכמים בלילה" או "יפי נפש", יגיע רגע בו תסתיים הסובלנות היהוגדית האדירה והבלון המבקש לשמר מציאות של זכות חד-צדדית להפעלת כוח, יתפוצץ.
הבעיה הקשה יותר היא הצטרפות ערביי ישראל – לא כולם, אבל רבים מדי מהם – למעגל האלימות האקטיבי של הפלשתינאים שאינם אזרחי ישראל. גם זה אינו יכול להשאר לאורך זמן ללא תגובה. או שהם אזרחים, או שהם חיילי אויב, הבחירה בידם – השיפוט יהיה שלנו.
אף אחד אינו יכול להחזיק את החבל בשני קצותיו.
ההתלהמות וההשתוללות האחרונים הם אזהרה לכולם, כשם שקודם לכן, סיסמאות "תג מחיר" היו אזהרה מוקדמת יותר וממותנת יותר. המבחן הוא מבחן התוצאה ולא מבחן הדיבורים. אם ישראלים בדרום לא יוכלו לחיות בשקט, גם ישראלים בת"א לא יוכלו. אם ישראלים באיו"ש או ירושלים לא יוכלו לחיות בשקט, גם ערבים לא יוכלו. אם יהודים לא יוכלו להתפלל בהר הבית – גם ערבים לא יוכלו, וכך הלאה וכך הלאה.
מי שינסה לתאר תמונת מצב חד-צדדית לפיה יש תוקפנות, הסתה, רצח, חטיפות, השתוללויות, ונדליזם, התלהמות, אלימות, שקרים ועוד, ימצא עצמו מופתע; האמת חזקה יותר מכל דברי ההבל, והיא אינה סובלת חוסר הדדיות או חוסר סימטריה בהתנהלות אנושית לאורך זמן.
ואל תגידו שלא ידעתם…
פגיעות חמורות ושגרתיות בחפים מפשע (לא בגלל שהם בני גזעו של המורשע אלא בגלל שהם בני משפחתו, או שאתרע מזלם להכלל בקבוצת סכון או להיוולד לבני קבוצת סכון) מוצדקות, הן לדעתם של השופטים והן לדעתו של הצבור ושל נציגיו המחוקקים, ואפילו כשהנפגעים הם ילדים (כערבים כיהודים) וזאת, בנמוק שהעוול הכרוך בהן מתגמד לעומת התועלת לכלל החברה; איש איננו מערער על עונשים קולקטיביים כבדוגמאות דלקמן, משמע- עקרון הענישה הקבוצתית (קולקטיבית) כשר בעיני כולם.
ב ynet מדור חדשות משפט ב 02.04.12 מצאתי ידיעה מאת אביעד גליקמן: "בית המשפט העליון דחה את ערעורה של…תוסגר לארה"ב. בנה הפעוט ינותק ממנה…כבן שנתיים".
גם כליאה של אבות בעקבות גזר דין של שופטים גורמת נכות נפשית כרונית לילדיהם החפים מפשע. הנכות מתבטאת בלקויי אישיות בלתי הפיכים שנמשכים לכל אורך שנותיהם של הבנים, זאת תוצאה טבעית של התערערות הבטחון של הילדים בסמכות החנוכית ההורית בשלב ההתפתחותי שבו האמון בהורה הנו קריטי להתפתחות נפשית תקינה. לפי בלוג "הפקטור המשפטי של עו"ד יוסי דר" בדהמרקר קפה ביום 09.03.12, אפילו ההודאה באשמה כשלעצמה פוגעת בילדים
(ואפילו כשההודאה שקרית, והיא לצרך עסקת טעון בלבד, ונמסרה רק כדי להמנע מהרשעה לפי "ראיות" שמביאות לספק משפטי, שכיח מאד, שמכונה (כנוי מטעה) "לא סביר", והרי לנו סוג נוסף של ענישה קבוצתית- קבוצת המורשעים מספק שכוללת גם חפים מפשע).
מלבד זאת, כליאת בן מערערת את הבריאות של הוריו הקשישים, מרוב סבלם, ומקצרת את ימיהם (לא ממש רצח של חפים, אבל…).
בנוסף, בימ"ע התיר להפלות לרעה, בקבלה לעבודה, חשודים בחזקת זכאים, חפים מפשע, וכך למנוע מהם לפרנס את ילדיהם (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פס' 42), עוד דוגמה לעונש קבוצתי (קולקטיבי) שפוגע בקרבנות של החשדות שוא.
כשד"ר קדמן התריע שקצוץ קצבאות הילדים הוא בגדר "פשע שנאה" כי ימנע התפתחות תקינה של בני קבוצות המעוט העניות, מה ענו לו משכילי הצבור "השפוי והנאור"? שפגיעה זאת בבני העניים היא מוצדקת כי תלמד להם לקח שלא להרבות ילדים כהוריהם. צדוק זה עולה בקנה אחד עם החלטות השופטים הנ"ל.
אפילו נביא השמאל, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, במאמרו המפורסם "לאחר קיביה", התיחס בדו-ערכיות לשמוש בענישה קולקטיבית: "אפשר ואפשר לנמק ולבסס, להסביר ולהצדיק את מעשה שכם-קיביה מבחינת כל עקרונות המוסר הניתנים לשיקול ולחישוב ראציונלי. אולם קיים גם פוסטולט מוסרי, שאינו כלל בגדר שיקול וחישוב, ושממנו נובעת קללה על כל השיקולים והחישובים המוצדקים והנכונים הללו".
יש הסכמה כללית, כמעט, על נחיצות שמור יכולת "המכה השניה" הגרעינית (אך אברהם בורג אמר: "מותר ..להתגונן … אבל השמדה המונית היא דבר בלתי מוסרי בעליל").
א. מי אמר שיהודים שפכו את הדם של הנער הערבי? לי ידוע משהוא אחר ( משמועות בלבד) ובכל מיקרה, לא לחינם המשטרה ואף אחד אחר לא מצהיר שזה על רקע לאומני דווקא ( ולישראל אין בעייה להודות שזה על רקע לאומני אם אכן כל הסימנים היו מצביעים על כך.
אגב, נקודה למחשבה: מה עושה ילד בין 16 על מדרגות החנות של משפחתו בשלוש בלילה? (אבל לא זאת הנקודה).
ב. יש אפס סובלנות לנקמה. ואז????
אם ישראל תתפוס את בני העוולה אז היא תשחרר אותם כי יש סבלנות? ( ראה מיקרה שקולניק שכל המרצחים הערבים יוצאים לחופשי בגלל עיסקאות למינהם והוא נשאר וישאר ( ובצדק) עד תום תקופת מאסרו כי אין מי שיחטוף למענו!) אז אפשר להגיד שבישראל אין אפס סובלנות כלפי מרצחים?
ומה לגבי אפס סובלנות כלפי זורקי אבנים מהצד השני שהמטרה שלהם באבנים להרוג?
נמאס כבר מההלקאה העצמית שרק אנחנו אשמים ואם רק היינו מתנהגים אחרת…!
לזיו
השאלה שלך על מעשיו של מוחמד אבו-חדיר על מדרגות החנות בשלוש בלילה מצביעה על בורות והנה חיש קל נשכיל אותך.
אנחנו בימי הרמאדאן. בשעה שלוש בלילה מתקיימת הארוחה שלפני תחילת הצום. אחר כך הולכים לתפילה במסגד.
נקווה שבכך פתרנו לך את הסוגיה הקשה הזאת.
ובעיקרון – שאלתך דומה לשאלה על הנאנסת – מה היא עשתה ברחוב לבדה בשלוש בלילה?
אפס סובלנות כלפי נקם ודם הוא גישה מניעתית! לממשלת ישראל יש אחריות קודם כל בנוגע לאזרחיה שלה – כולם ובמידה שווה. גם לך ולי יש אחריות אמנם מסוג אחר.
ולגבי שחרור רוצחים – זו אכן סוגיה שמצויה בוויכוח לגיטימי כשלשני הצדדים טיעונים כבדי משקל.
הערה נוספת – כדאי לקרוא את המאמר במלואו.
ול. רפי. בזמן האחרון תגובותיך הפכו כלליות מדי ועמומות מדי.
לחברה הישראלית יש מקורות כוח משלה ואיננה זקוקה למשוואות ילדותיות.
אלא אם ב"הדדיות" אתה מתכוון לכל הכיוונים – נהפוך את ישראל לחברה שמשתלבת בצורה "הדדית" במרחב ואולי אז נתקבל למועדון כחברים מן המניין. ויבוא לנו גואל.
קשה לי להבין איך אינך מתבייש.
מה הקשר בין ארוחה לפני הצום, בין תפילה לבין הימצאותו על מדרגות החנות.
אולי יש סיבה אחרת שהוא היה שם ואת אינך יודעת?!
לא אמרתי שזאת הסיבה שבגללה המשטרה מסרבת להצהיר שמדובר בבמקרה לאומני, אבל הנחרצות שלך זה דבר "נחמד" באמת מראה על רצינות יתר של הנאמר.
(לפחות שהיית מסייגת את הדברים ולו טיפה – אבל לא, את החלטת. נקודה).
ולגבי סיבות לא לאומניות: הידעת שכבר ניסו לרצוח אותו בעבר על רקע כבוד המשפחה? (יש למשפחה בעייה עם הילד הזה, ולא אפרט פה).
ועוד משהוא קטנטן: כאשר נרצח יהודי, לא ממהרים להצהיר שזה על רקע לאומני ובוודאי לא המשפחה, פה הוריו מיהרו להצהיר שמדובר על רקע לאומני.
מעניין מהיכן הביטחון הרב שלהם.
לסיכום:
אני לא פוסל ולא הופתע אם מדובר על רקע לאומני, אך ההלקאה העצמית שזה אנחנו בלי צל של ספק…
מראה על תבוסתנות של הדובר.
ערבי הותקף בירושלים: "בגלל השם שלי" – חדשות
6 ספטמבר 2012 … צעיר ממזרח ירושלים טוען כי הותקף על ידי צעירים יהודים לאחר ששב מאירוע של עובדי מלון. " הם היכו אותי בידיים ובמוט ברזל, הכול בגלל שאני ערבי, הם לא הרביצו …
חדשות – בארץ nrg – שני עובדי ניקיון ערבים הותקפו בירושלים
11 ספטמבר 2011 … שני עובדי ניקיון ערבים הותקפו בירושלים. השניים רוססו בגז פלפל ע"י קבוצת צעירים חרדים בעת שעבדו בשכונת גבעת שאול בעיר, ונפגעו קל: "זו בושה שזה קורה …
נענע10 – תיעוד: עובד ערבי הותקף במסעדה בתא; כולם עמדו והסתכלו – חדשות
4 מרס 2013 … במקביל: 4 נעצרו בחשד להכאת עובד ערבי של עיריית תל אביב, שתיים נוספות הודו … התפתחות נרשמה גם בפרשת התקיפה של אישה ערביה ברכבת הקלה בירושלים.
הותקף עובד ערבי בפיצריה בשכונת רמת שלמה – ירושלים נט
עשרות יהודים הגיעו הערב (יום ב') לחנות פיצה ברמת שלמה ומחו כנגד העסקת עובד ערבי במקום.
תיעוד: אוהדי בית"ר ירושלים תקפו עובדי מקדונלד'ס – וואלה! חדשות
2 יולי 2013 … המשטרה פרסמה תיעוד של התפרעות אוהדי בית"ר ירושלים בכדורגל בסניף מקדונלד'ס בבירה, במהלכה הותקפו עובדים ערבים במחאה על סירוב הרשת לפתוח סניף …
ילדים ערבים בני 12 הותקפו על ידי נוסעים באוטובוס בירושלים – משפט ופלילים …
24 ינואר 2013 … … כינתה אותם "קופים". רק לאחר שאחת התלמידות הותקפה פיזית, נהג האוטובוס התערב. … עוד מקרה של אלימות על רקע גזעני בירושלים: הפעם הותקפו ילדים ערבים בני 12 על ידי נוסעים מבוגרים באוטובוס בבירה. …… אם הייתי עובד בגוגל (לא הייתי עובד דקה).
ירושלים: מאות מפגינים דרשו נקמה | ישראל היום
לפני 3 ימים … 47 נעצרו • מאז מציאת הגופות הותקפו כמה ערבים בבירה על רקע לאומני ביטחוני. … לאחר מכן המשיכו בצעדה לעבר שוק מחנה יהודה, שם ניסו לתקוף עובדים ערבים …
מאות פעילי ימין צעדו בירושלים במחאה על רצח הנערים; 29 נעצרו – מדיני ביטחוני …
לפני 4 ימים … בשל הרמאדן, לא היו אתמול כמעט עובדים ערבים בחנויות במרכז העיר ורוב הצעירים התפזרו ללא אלימות. עם זאת, בשעות שלאחר מכן הותקפו כמה ערבים בידי צעירים …
צפו: "רוצים נקמה" • תיעוד מההפגנות הסוערות – חדשות – אקטואליה – בחדרי חרדים
… בתל אביב בדרישה לפעולה תקיפה • התפרעויות בירושלים • ערבים הותקפו • תיעוד סוער. … מקדונלדס ברח' הלל בירושלים נכנס צעיר יהודי כשהוא רעול פנים וניסה לתקוף עובד ערבי …
'ישורים אנסה לצרף בהמשך.
יש להניח שכמה מהמגיבים פה יראו בהצגת המדגם הזה תבוסתנות.
אבל התבוסתנות האמיתית היא של
– אלה שמפחדים להסתכל לעצמם במראה.
– אלה שמנסים להוריד אותנו כחברה לרמות מוסריות של ילדים בגן שמתרצים כל הזמן "אבל אבל אבל".
– של אלה שאיבדו מזמן את האמונה בכוחה של חברה שלא מותרת לעצמה על ערכיה המוסריים.
– של אלה שלא מבינים לפחות ברמה התועלתנית את כוחה של חברה בעלת ערכים מוסריים.
(ר' סולם קולברג)
–
רוצה מדגם "מיקרי" של רצח על רקע לאומני שקרה בשנתיים האחרונות?
לא מכות, רצח!!!
עכשו בדיוק אני רואה את בן כספית בטלוויזיה והוא לא חשוד בימניות יתרה,
אייך הוא אומר: במקום אחר , אפילו בארה"ב הנאורה, על רקע רציחות כאלה שיעשו ע"י מיעוטים, הנקמה של התושבים הייתה מסתיימת עם הרבה יותר הרוגים מאשר "אחד ערבי". (וחלילה, אני מגנה ולא מבין כיצד אפשר להרוג בן אדם באשר הוא אדם).
אבל להגיד שיורקים עלינו ויורד גשם?
שהם יהרגו ויהרגו ואנחנו נגיד שאנו נאורים ולכן נשתוק ונשתוק?!
לא מבין את ההגיון אבל אולי זה רק אני.
על פי האיסלם והפטואות בנושא יחסי מין חד מיניים הדברים הם כדלקמן:
דה הורייתא (על פי הקוראן) יחסי מין הומוסקסואליים אסורים בתכלית האיסור. אין בקוראן הבחנה בין יחסי מין הומוסקסואליים או לסביות.
על פי הפטואות של האיסלם הסוני (אינני יודע מה אומר האיסלם השיעי והקורבן חדיר הוא סוני) נעשית הבחנה בין מי שאקטיבי במעשה ולבין מי שפאסיבי במעשה.
האקטיבי (זה שמפשיל את מכנסיו ומחדיר את איבר מינו לבני מעיו של האחר) נחשב למי שיש לנדותו ולייחס את המעשה ככשל רוחני. ניתן להתגבר על הכשל הזה בהוספת יום צום (או 3 ימי צום – לפי חלק מהטוענים) בצום הרמאדן ובזה בא על תיקונו.
לעומת זאת: זה שמאפשר לאחר לחדור אל בני מעיו נחשב למבצע עבירה חמורה ודינו מוות בסקילה.
את הטיעון שהקורבן חדיר היה הומוסקסואל ולכן נרצח על ידי בני עמו אני מכיר,שמעתי. אבל…
יום מאחרי המעשה גם הרשות (נו טוב לא ממש אפשר לסמוך על דיווחים משם אבל בנתיחת הגופה של חדיר השתתפו נציגי הרשות) וגם שר החוץ של ארה"ב הצהירו שמדובר במעשה לאומני בזוי שיש להוקיעו.
היום (6 ביולי 2014) אחרה"צ פרסמה מדינת ישראל באופן רשמי שמדובר בפשע על רקע לאומני וכי יש בידיה מספר חשודים עצורים בעניין הזה.
מנחם.
http://news.walla.co.il/?w=/10/2761899
?!
מנחם
זיו
אתה מגיב למאמר אחר.
בבקשה תקרא בעיניים "נקיות".
כי התנצחויות הן עניין מביך.
אז אם אתה מגנה רצח וזאת השאלה העיקרית לענייננו, ואם אתה חושב שרצוי למנוע אותו, אז אתה צריך לתמוך בנסיונות לעשות כן.
הדוגמה מארה"ב , דרך אגב, היא משונה ביותר. בן כספית יכול לעשות טוב יותר.
מה פירוש – 'אפילו' בארה"ב?
ארה"ב היא הדמוקרטיה הכי מסוכנת בעולם לתושביה, מבפנים.
זה כמו להגיד "אפילו בארה"ב יורים בנשיאים"…….ולהצדיק בכך חיסול ראש ממשלה שלא נעשה מספיק למנוע אותו למרות הכתובת על הקיר.
אני חייב להבהיר נקודה מסויימת בתגובתי:
אני לא באתי להגיד שהרצח הוא לא לאומני!
ובוודאי לא אמרתי שיש מקום להצדיק את הרצח. ולהפך!
הדבר היחיד שרציתי להדגיש בתגובתי, שההלקאה העצמית שאנחנו אשמים עוד בטרם הובררו כלל הנסיבות, היאדבר משפיל ומקומם.
וזה לא חשוב עכשו אם הוא נרצח על רקע לאומני (כנראה שכן) או לא.
אני מדבר על העיקרון "שאנחנו אשמים", גם אם אנחנו אולי לא אשמים.
זו הייתה הפואנטה של תגובתי למאמר.
ראשית,גלוי נאות:
טענתי,פה בעבודה שחורה,במאמרים ובתגובות שמדינת ישראל איננה,עוד,דמוקרטיה. למרות זאת אקח על עצמי את תפקיד פרקליטו של השטן ולצורך זה,בלבד, אטען את הדברים הבאים.
רקע:
1.
כל מי שטרח והאזין להקלטת השיחה בין גיל-עד שער (ז"ל) למוקד משטרת ישראל – ברור לו ששעה אחרי החטיפה באופן סופי ומוחלט גיל-עד ושאר החטופים לא היו עוד בין החיים. הפרט הזה הוסתר מאיתנו במשך 19 יום והתגלה רק בגלל אינטריגות ומלחמת צדקנות בין שב"כ צה"ל ומשטרת ישראל.
2.
כפי שרשמתי בתגובות #10 ו 11# מיום שבו נרצח חדיר (ז"ל) ידוע לדרג הפוליטי ולדרג הבטחוני שהרצח בוצע על רקע לאומני,ושוב פעם – יום לפני נרשמה הכתובת על הקיר (תגובה 11 שלי) ולא נעשה דבר.
הלקאה עצמית?
1.
מדינת ישראל היא דמוקרטיה. ככזו יש לה אזרחים ויש לה שתי מערכות שתפקידן לשמור על הבטחון הלאומי. משטרת ישראל על הסדר הציבורי בתוך הגבולות שנקבעו בהחלטת הממשלה מ 1976,וצה"ל בכל הקשור לאיומים בטחוניים מחוץ,לרבות איו"ש ועזה.
2.
שב"כ,אמ"ן והמוסד הם גופי איסוף מודיעין אינם חלק משירותי המדינה לשמירה על בטחון אזרחיה אלה כלי עזר לביצוע המשימה הזו.
3.
מאז 1973 (מלחמת יום הכיפורים) האיום הבטחוני (פנים וחוץ) על מדינת ישראל הוא איום טרור.
4.
טרור,מעצם מהותו,פוגע במקום ובזמן וביעד שבא לו. הוא מפתיע,הוא מכאיב,והוא פוגע באוכלוסיה הלא מעורבת מטעמים אידאולוגים.
5.
מאחר ואלה פני הדברים נדרשת פעילות חסויה וסמויה מדעת הקהל ומעין הביקורת הציבורית. זה נשמת אפם של מסכלי הטרור.
6.
מאחר ואלה פני הדברים,הדמוקרטיה הישראלית נאלצת להרחיק מהעין ומהשיח הציבורי פעילות סיכול וגלוי ולתת לה פומבי רק כשהדבר אפשרי – קרי מאמצי הגלוי והסיכול נשאו פרי.
אז איפה פה הבעייה?
1.
אנחנו חיים במאה ה 21. במאה הזו מתאפיינת בעידן המידע. קשה היום לדמוקרטיה הישראלית,ולדמוקרטיה בכלל,להחזיק מידע חסוי מעינו הביקורתית של הציבור ובמיוחד לאורך זמן.
2.
יש צורך להתאים את המלחמה בטרור לעידן המידע. גם הטרור עשה את זה – ובהצלחה יתרה.
3.
בעידן המידע לדמוקרטיה הישראלית ישנה בעייה קשה מאוד של הסתרת מידע. גם כזה שכדי להציל חיים צריך להסתיר וגם כזה שצריך להסתיר על מנת לתת לגופי המודיעין לאסוף את המידע ולערב את הרשויות (צה"ל והמשטרה) ברגע שאפשר ולעצור את הטרור.
4.
להסתיר מידע על מנת לסכל טרור זה בסדר. זה בסדר גם בדמוקרטיה ועל אחת כמה וכמה שדמוקרטיה כמו שלנו שסובלת מטרור והרבה מאוד.(..וכן:טיפוף הטילים מעזה זה טרור ואין לו אח ורע בעולם כולו).
5.
…אבל ראשון: להסתיר מהציבור הישראלי,כולל מהוריהם של המעורבים,את העובדה ששעה אחרי החטיפה החטופים כבר אינם בין החיים ולנצל את אי הידיעה והלכידות הציבורית להגשמת מטרות פוליטיות – זו אם כל חטאת. זה איננו צורך וזו איננה חשיבה דמוקראטית.
6.
…אבל שני: להסתיר מהציבור בישראל,רק מהציבור בישראל (לא מזה שבארופה,ארה"ב והשכנים שלנו ממזרח) שלפני החטיפה והרצח של חדיר היה אירוע זהה שכשל (ראו לינק בתגובה 11#) וגם לטעון רק היום שככל הנראה הרקע לאומני ושיש עצורים – זו איננה דמוקרטיה.
סיכום הטיעונים עד כה:
1.
דמוקרטיה בכלל וזו שלנו בפרט צריכה להסתיר מעין הביקורת הציבורית פעולות שנועדו לסיכול טרור ולשמירה על חייהם של האזרחים שלה,לא משנה מהי דתם או עמדתם.
2.
הסתרת מידע,כאמור,וכן לעשות מניפולציות פוליטיות על חשבון המידע שהוסתר – זה מאבי אבות הטומאה.
לסיכום:
מדינת ישראל,כאמור,היא דמוקרטיה ועל פניו יש בה מערכות מסודרות של איזונים ובלמים בין הממשלה כגוף שפועל לפי אגנדה פוליטית שקיבלה את עידוד הרוב,לבין הצרכים הבטחוניים שמטרתם שמירה על כולם,ולא רק על מצביעי מפלגה זו או אחרת,מפני מכותיו של הטרור שמכה אותנו ומכה בנו ללא רחם.
דווקא בגלל זה אין זו הלקאה עצמית בכלל כאשר מסתבר שיום לפני חטיפתו ורציחתו של חדיר (ז"ל) היה אירוע דומה שסוכל – והמשטרה לא רק שלא עושה דבר אלא שהדבר מתגלה בגלל אינטרסנטים פוליטים שרוצים להכאיב למשטרה בכלל ולעומד בראשה בפרט.
דווקא בגלל זה חובה בלתי מסוייגת לידע את הציבור שמחפשים שלושה חטופים שאינם בין החיים ולו בשל העובדה שרוב הדמוס מוכן לעשות.
לא יתכן שבכסות של הסתרת מידע מטעמי ביטחון הציבור יעלימו ממנו עובדות שישנו את הילך הרוח בחברה ויאלצו את הממשלה לפעול לפי רצון הדמוס/הרוב ולא לפי האגנדה הפרטית של בנימין נתניהו.
דווקא בגלל שזו דמוקרטיה כאשר מנסים לחטוף למטרת רצח ילד ערבי בן 9 ולא מצליחים,לא עושים מאומה חולפות שעות ונחטף נער ערבי ונרצח – דווקא בגלל שמדובר במדינה דמוקראטית,מסודרת שרוצה לשמור על איזונים ובלמים בין הרשיות השונות – דווקא בגלל זה צריך לפרסם,צריך להידיין וצריך לבקר.
ובשום אופן לא לתרץ ולהתחבא אחרי אמונות פוליטיות,כאלה או אחרות,ולישר קו לפי האגנדה של השלטון ולתת לו,ללא ביקורת ללא מורא מדעת הקהל לנהל את עצמו.
היום זה רצח של נער ערבי מחר זה מאסר ללא משפט שלי בגלל דיעותי שאינן נעימות לשלטון…
…איפה זה התחיל כולנו יודעים היכן זה יעצר אין לדעת.
לכן,לא מדובר לא בהלקאה עצמית ולא בשינאה על רקע מחלוקת אידאולוגית אלא בנביחת כלבי השמירה לאחר שכבר פרצו וגנבו…את הדמוקרטיה.
מנחם.
ביקורת, מבט ישיר אל המראה, התעקשות לשמר מרקם ערכי מוסרי –
לכל אלה הודבקו מזמן דימויים שנועדו לפטור אותנו מהמטלה הלא נעימה.
הרשימה ארוכה:
יפי נפש, שונאי עצמם, אוהבי ערבים, תבוסתנים וכיו"ב.
שליפת הביטויים האלה באופן אוטומאטי פבלובי – היא פן אחד של הסכנה הפנימית שרובצת לפתחנו. פן אחר הוא מנהיגות נגררת.
הקיצוניים משני הצדדים עושים הכל כדי להקצין את השנאה והאלימות ולהרחיק כל פתרון שפוי – וברגעים קריטיים פתאום מתברר
במקום שאין איש – אין איש.
במקום זה יוצאים כל מיני בעלי בוכלטריה לחשב לנו באופן חד ממדי "מי התחיל", ומיד שולפים את קטנות האמונה המסתתרת מאחורי ביטויים כמו "הלקאה עצמית".
וצודק טוכולסקי http://www.blacklabor.org/?p=54881
כי מה זה "אנחנו לא אשמים"?
מי אמר "אנחנו"?
מה זה "אנחנו"?
כהנא וזיו זה "אנחנו"?
אה, לא?
ובבקשה לא להשוות אותנו עם ארה"ב, אחת המדינות עם הפערים המדהימים ביותר בכל התחומים. שם החלשים מחסלים את עצמם בשכונות שלהם (בניגוד למיתוס הם כמעט לא מגיעים לשכונות ה"טובות")
לפעמים נדמה לי שאפשר לערוך לה הלוויה מלכותית ולהזמין חלק גדול מהמחנכים בארצנו לשפוך חופן חול על הקבר הטרי.
כי אם חשבנו שיש כאן איזה "אנחנו" שעומד מאחורי המגילה הזאת – אולי פשוט טעינו.
גם כאן – שפיכת שמן למדורה (שימו לב, גם אשתו של בנט הצטרפה למושחים בשמן).
ולמרות שהמאמר לא תויג – הפרנציפ ברור וחשוף לנגד עינינו – צ'רלי צ'פלין הזגג לא היה אומר את זה טוב יותר.
קיבלתי הערב את המייל השבועי של שלי יחימוביץ.
אנחנו עומדים בסופו של היום הרביעי (?) ל"מבצע צוק איתן" (לעזאזל עם השמות האלה).
בין עופרת יצוקה לעמוד ענן – כארבע שנים.
בין עמוד ענן לצוק האיתן – פחות משנתיים.
שלי משבחת את נתניהו:" אי אפשר שלא להעריך את הנהלותו המאופקת".
סליחה,
זה היה נתניהו שקפץ מיד בראש כדי לקטוף בציניות את פירות החטיפה – "ריסוק" החמאס ופירוק הפיקציה הנקראת ממשלת הפיוס הפלסטינית.
בינתים:
– לא נמצאו החוטפים.
– נרצח הנער מוחמד אבו-ח'דיר.
– מפגני גזענות ושנאה ברחוב היהודי והערבי.
-ומבצע צוק איתן שמושיב את כולנו בקרבת המרחב המוגן (כשלחצי מהמדינה אין בכלל מרחב כזה וכשבעוטף עזה זמן הכניסה אליו 15 שניות, נסו את זה, בעוד בת"א מדובר בדקה ויותר).
שלא לדבר על הנזק הכלכלי והמדיני. (אלון פנקס תיאר זאת במדויק – בעולם מסתכלים על התמונות כמו על נשיונאל גיאוגרפיק ומתקשים לזהות אם זה שידור חוזר של האריה שטרף עופר או שזה איזה סרט חדש. גם הצפיה באולפנים הישראלים מעוררת תחושה לא נוחה – זה מעכשיו או מלפני שנתיים?).
בסך הכל הצליח אבו מאזן לקשור לעמוד את הנמר החמאסי ונתניהו ה"מאופק" אץ רץ לחתוך את החבל. כי לא החמאס מדאיג אותו אלא אבן-מאזן.!!!
עכשיו כשהצליח להתיר את הנמר נתניהו מתנהל באיפוק.
פחחחחח
יש לי חשש גדול מאוד שאווירת העליהום והנקם – ניכנס בהם, נכסח אותם, מוות לערבים וכו' – משמשת רקע למטחים שמגיעים מהצפון.
הידיים אולי ידי ארגונים כאלה ואחרים. הקול הוא בפירוש קולו של החזבאללה שמאבחן כאן מצב כאוטי ונפיץ ומנסה להוסיף שמן למדורה.
עכשיו ברור למה ההתלהמות מסוכנת. כי מה עכשיו? תושבי הצפון ידחקו בצהל להיכנס ללבנון?
כיצד יגיבו המתלהמים על האיום שמגיע מכל כיוון ויוצר תחושה של אין אונים?
מה יעשה נתניהו? מה יש לו עכשיו להגיד לציבור, שלא טרח להגיד בזמן? כשבעצמו הבטיח ל"רסק"?
כבר פעם שלישית לפחות מנסה עובד ערבי לפגע באמצעות טרקטור. תמיד זה "קשור למשהו" – כל אחד שולף את הערכה המוכנה איתו מראש ומדקלם משם את ההסבר ה"מובן מאליו".
התקשורת פותחת מיד אולפנים פתוחים ומלעסת בהיסטריה "מידע".
לשם שינוי יצא היום ראש עיריית ירושלים וניכר בו שלפחות ניסה להרתיע מפני לקיחת החוק לידיים. ממש עשה רושם על מישהו.
כבר חודשיים שהעיר רותחת ואם הוקמו קבוצות למאבק בנגע שפשט בעיר המטורפת הזאת – אני לא שמעתי עליהן ולא ראיתי אותן.
יש פה סתימה מערכתית כוללת של האינסטלציה וכל הביוב שוצף החוצה.
כל מה שנעבר בעבר ולא הואיל – כבר לא יואיל עכשיו, כמו גם הדברים האלה.
צריך פשוט להתרחק כמה שאפשר ולשתוק.
במקום לגייס אחריות ו, קור רוח. במקום לשדר איפוק – נכנס נתניהו לתזזית מתלהמת שהדביקה את אזובי הקיר. (החרתה החזיקה אחריו איילת שקץ שהעזה להוציא מהגניזה מאמר שכתבו גנז 12 שנה קודם לכן, ובו אמרות שפר כגון:"מוסר המלחמה, ויש דבר כזה, מבוסס על ההנחה שהאויב הוא עם שלם, על זקניו ונשיו, עריו וכפריו, רכושו ותשתיותיו כולם דמם בראשם".
והנה דוגמה לגיוס כוח מהמקום הנכון:
במקום לגייס אחריות ו, קור רוח. במקום לשדר איפוק – נכנס נתניהו לתזזית מתלהמת שהדביקה את אזובי הקיר. (החרתה החזיקה אחריו איילת שקץ שהעזה להוציא מהגניזה מאמר שכתבו גנז 12 שנה קודם לכן, ובו אמרות שפר כגון:"מוסר המלחמה, ויש דבר כזה, מבוסס על ההנחה שהאויב הוא עם שלם, על זקניו ונשיו, עריו וכפריו, רכושו ותשתיותיו כולם דמם בראשם".
והנה דוגמה לגיוס כוח מהמקום הנכון:
" "לא תרצח"
כרוז הרבנים הראשיים:
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל
אחינו ואחיותינו היקרים!
אנו מוצאים לחוב קדוש להעירכם ולהזהירכם בשעה הקשה והמרה הלזו, שלמרות זעזוע העצבים וההתמרמרות שנגרמו לנו על ידי כל מה שסבלנו מכנופיות מרצחים ואורבים לדמינו, במשך שלוש שנות ההבלגה המופתית שכמעט אין דומה לה בהיסטוריה – שלמרות כל זאת, חלילה וחלילה לשום אדם מישראל אפילו להעלות על לבו מחשבת פיגול של נקם בלי משפט ושל שפיכת דמי חפים מפשע למען התנקם על שבני אומתם ודתם שפכו דמי יהודים נקיים. חלילה! חלילה! שהמצב הנוכחי יעבירנו על דעת תורתנו הקדושה, ויביא את מי שהוא מאחינו ואחיותינו לידי מעשים של שפיכת דמים, לידי מעשים העלולים גם כן לחלל את שם ישראל ואת כבוד מפעל הבניין והתחייה הלאומי שלנו בארץ קדשנו בעיני אלה מאומות העולם שעוד לא פג מלבם רגש היושר והצדק והכבוד ביחס לעם התנ"ך ששמע על הר סיני קול א-לקים חיים מצווה "לא תרצח", ביחס לעם שתורתו החמירה כל כך בדיני נפשות עד שחכמיה אמרו שכל סנהדרין שהרגה נפש אחת לשבע שנים נקראה חובלנית. לכו ונלכה בדרך תורתנו הקדושה וברוחה נבנה את בית ישראל בארץ ירושתנו וצור ישראל וגואלו יוציאנו מצרה לרווחה, מאפילה לאורה, משעבוד לגאולה, אמן, ואמן.
מתוך קונטרס מאמרים שפורסם בשנת תרצ"ט [1939] – "נגד הטרור", בעריכת ר' בנימין. פורסם בעקבות מעשי רצח ערבים חפים מפשע על-ידי יהודים, לאחר שלוש שנות טרור ערבי ורצח מאות יהודים – "המרד העברי" בשנים תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936, ופרסום גזרות "הספר הלבן".
?