להפסיק את אפליית פגועי הנפש בבחירת בית-החולים

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מכתבים ב 29.06.14 1:35

פגועי-נפש אינם נהנים מהזכות השמורה לחולים אחרים לבחור את מקום האשפוז שלהם. מטפלים מתחום בריאות הנפש חתמו על קריאה לחברי הכנסת לשינוי החוק בנושא

הנדון: בחירת בית חולים – אפליה קשה כלפי פגועי נפש

לח"כ _____________

אנו – החתומים מטה – תומכים במתן זכות בחירה בבית חולים פסיכיאטרי במקום אשפוז לפי אזור מגורים.

בשונה מכלל החולים – לפגועי הנפש אין ברירה היכן יטופלו. כך קורה שאשפוזם – גם אם נעשה בהסכמה – הוא למעשה אשפוז בכפייה במוסד שבו לעתים קרובות חוו חוויות טראומטיות, כמו למשל: שימוש בכוח מופרז כדי "להרגיע" את החולה, קשירה למיטה משך שעות ארוכות גם לאחר שהחולה נרגע, פגיעות מיניות ועוד. החולים בד"כ לא נוטים להתלונן וזאת משום שהתשובה הקבועה היא שהם מדמיינים ושהחוויה היא חלק ממחלתם (החולים מפחדים שיעלו להם כתוצאה מכך את מינון הכדורים).

פגועי הנפש נמצאים בתחתית הסולם של מערכת הבריאות בכל הנוגע לזכות המוסד המטפל. בראש פירמידת זכות הבחירה נמצאים חולי הסרטן הרשאים לבחור בכל בי"ח שירצו. תחתיהם מצויים החולים ה"כלליים" הכפופים להסדרי קופות החולים שלהם, שמאופיינים במידות שונות של גמישות. רק פגועי הנפש כפופים ל"הסדר האזוריות" עתיק היומין: מנותבים לבתי חולים פסיכיאטריים באופן קשיח מבלי יכולת תמרון בין בתי החולים ובלי כל התחשבות ברצונם. הסדר זה פוגע בשוויון, באוטונומיה, בכבוד האדם של בעלי המוגבלות הנפשית ובזכותם לבחירה חופשית. מעבר לכך – הוא הופך את בתי החולים למונופולים שהכנסותיהם מובטחות מראש כך שאינם צריכים להתחרות ביניהם על שירות ואיכות הטיפול. ההבחנה בין חולים "רגילים" לפגועי נפש היא שריד לגישה פטרנליסטית מהעבר שלפיה אנשים עם מוגבלות נפשית אינם כשירים לקבל החלטות בעצמם.

צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא פנו פעמיים לבג"ץ בטענה שהסדר האשפוז השורר אינו מעוגן בחוק ואף לא בנוהל, אלא מתבסס על הסכם ישן מ-1978 (הסכם מנצ'ל-דורון בין מנכ"ל קופת חולים כללית לבין מנכ"ל משרד הבריאות) שבוטל באותה שנה. הכרעת בג"ץ באוקטובר 2010 הורתה: "יש לבחון את הנושא מחדש ולברר אם ההסדרים המעשיים הקיימים היום נותנים מענה הולם", והעתירה נדחתה. בעקבות העתירה שונו הנהלים ב-1.7.2012. נוצר נוהל החרגה מהאשפוז לפי מקום מגורים לפי קריטריונים קשיחים. למשל, סעיף המפרט כי רק לאחר 5 אשפוזים חוזרים וכושלים במשך פרק זמן של שנתיים – תישקל בקשת החולה, וגם זאת ע"י מנהל ביה"ח בהתאם ל"ייחודיות המקרה ונסיבותיו". בנוסף, הליך הנוהל כרוך בביורוקרטיה מפותלת ומסובכת, ולא סביר להקשות כך על אדם טרום אשפוזו. בהכרעת הבג"ץ השני בדצמבר 2013 השופטים הביעו אהדה וביקשו לחכות עד יישום הרפורמה ביולי 2015 ולאחר בחינת הנוהל מ-2012 (הם גם הורו לנסח בו הגמשה כלשהי(.

לאור כל הנ"ל אנו פונים אליכם ומפצירים בכם בכל הכבוד הראוי כי תירתמו להעברת הצעת החוק טיפול בחולי נפש תיקון – בחירת מקום אשפוז. אנא חשבו מה הייתם רוצים עבור בן משפחה או קרוב שלכם? עניין זה מצוי בתחום אחריותכם וזו גם הזדמנות לתיקון היסטורי בהתייחסות המפלה והמקפחת כלפי אלה שהגורל הֵמֵר להם.

בכבוד רב ובתקווה שתירתמו לעשייה בנושא חשוב זה,