להלן מכתב ששלח המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הכנסת, המתייחס למסמך שכתבו שני חוקרי המכון בנושא החוק החדש לשידור הציבורי. שידור ציבורי בכסף ציבורי הכרחי לקיום הליך דמוקרטי תקין. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית לא תרפא את חוליי הרשות
שלום רב,
אלה דברי הסיכום של המסמך החשוב של פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. בנושא החוק החדש לשידור הציבורי,כדאי שתקראו את ההערות החכמות האלה ולא תתנו להוליך אתכם שולל. (מצ"ב לינק למסמך)
סיכום
אנו סבורים שתוכן הממומן על ידי כסף ציבורי, שאיננו מוטה לכיוון אינטרסים מסחריים ותלוי בהם, הוא מרכיב ראשון בחשיבותו בשוק הרעיונות והדעות, והכרחי לקיומו של הליך דמוקרטי תקין. לכן, רשות לתוכן ציבורי היא חיונית לדמוקרטיה.
סגירת רשות השידור הנוכחית ופתיחתו של גוף חדש לתוכן ציבורי הוא צעד רדיקלי ועתיר סיכונים. אנו חוששים כי בתרבות הפוליטית הקיימת בישראל אימוצה של ההצעה במתכונתה הנוכחית יביא לגוף נגוע בפוליטיזציה מיותרת. כלומר, הרעה החולה שהביאה את רשות השידור לשפל מצבה הנוכחי, תחזור ותרעיל גם את הגוף החדש שיוקם.
בנוסף, ההצעה איננה מבטאת ראיה ארוכת טווח לגבי ההצדקות והתפקידים של גוף תוכן ציבורי בעידן המידע.
אם לא יתוקנו ליקויים אלה, אין הצדקה למהפך רדיקלי, שיפגע בפרנסתם של עובדים, יעלה ממון רב לאוצר המדינה – ואחריו תחזור אותה הגברת בשינוי אדרת.
Tags: הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, המכון-הישראלי-לדמוקרטיה, רשות-השידור
1. הדבר הראשון שצריך להעיר את פעמוני האזעקה – מדוע מהפכה כזו נחקקת בחקיקת בזק.
פה הולכים לסגור גוף שפועל שנים רבות, לזרוק הביתה 2000 עובדים וליצור מצב בלתי הפיך בעליל.
שאף אחד לא יספר לנו שניתן לעשות זאת בחקיקת בזק.
2. לחוק הזה קדם הסכם ריפורמה שנחתם בין האוצר לבין רשות השידור, כשבעליל לא היתה לאוצר כוונה לקיים אותו*
ההפרה הבוטה של ההסכם מעוררת סימני שאלה קשים על תרבות ההתנהלות של השלטון בישראל. הקפאת הסכמים וחוקים ומריחתם היא פרקטיקה נפוצה.
לפני שסוגרים את רשות השידור צריך לסגור את הפרצות שמאפשרות לממשלה ליבש חוקים בסיטונות.
*קטע מאלף שמוכיח את הכוונה האמיתית של האוצר
מתוך דיון שהתקיים בועדת התרבות של הכנסת –
תגובה 4 (חסכנו לכם לחפש את הדיון, אבל מומלץ בכל זאת לנסות).
http://www.blacklabor.org/?p=54741
3. קיים חשש סביר שסגירת הרשות הקימת לא נועדה להבראה (אין צורך לסגור כדי להבריא) ומטרתה פירוק העבודה המאורגנת ברשות השידור (ר'
http://on-the-left-side.org.il/ירושלים-של-זהב-עובדי-הדסה-כמשל.
להיבט הזה לא ניתנת כלל תשומת לב.
4. אין לנו דרך לדעת באיזה אופן ייושם החוק בפועל. לדוגמא בחוק של חברות הכבלים והלווין מדובר על מכירת ערוצים לפי בחירת הלקוח. בפועל הוא חייב לקנות חבילות שמרכיבות עבורו החברות. במקרה הזה לא הוכנס החוק כולו למגרה – רק חלק מסעיפיו, והכל כדי להקל על הזכיין להרוויח. מי לידינו יתקע שלא יקרה כדבר הזה עם החוק החפוז שנתפר לעינינו בריצת אמוק חשודה?
5. ראוי לשים לב לפנייתה של אומ"ץ בנידון. אי אפשר להתעלם מהנימוקים שעולים שם.
http://www.blacklabor.org/?p=54672
6. שמישהו יחליף שם אולי את הנהלת המאבק של עובדי הרשות , או שזה הכי טוב שאפשר, האמנם?
מראש היה ברור שהכל שקר שהשר תוקף את רשות השידור וכורך יחד את הרדיו והטלוויזיה. רשת ב' היא הרשת השנייה במספר מאזינים לאחר גל"צ ובקול ישראל יש פרסומות. מבקר את הידרדרות הארכיון כאשר לא היקצו תקציב לדיגיטציה.
כלומר השר מתלונן למה הסוס לא דוהר מהר מספיק אחר שהוא לא האכיל אותו שבוע.
1. בעניין הסוס – ישראל מיובשת
http://www.blacklabor.org/?page_id=25288
2. מרשה לעצמי לצטט תגובה 3
http://www.blacklabor.org/?p=54672
ועדת חקירה לניגוד עניינים
"בראש וראשונה יש למנות ועדה לבדיקת ניגוד עניינים למינויו של מר רם לנדס כיושב ראש הועדה שאמורה להחליט על הוצאת הפקות מקור בסך ענק של 200 מיליון שקל, כאשר הוא בעל חברת הפקות.
על ההסתדרות להילחם על הפרה בוטה של הסכם חתום, והפרטה של ארגון מאוגד מקצועית פיטורי כל העובדים בכדי להעסיק עובדים חיצוניים.
פירוק של חברה ציבורית אחת תהיה פתח לפירוק כל החברות הציבוריות ע"י רמיסת זכויות העובדים.
7 שנים, ישבו האוצר יחד עם הנהלת רשות השידור ועם כל הוועדים והגיעו להסכם חתימה שבהם הסכימו העובדים לוותר
1…הכנסת שעון נוכחות.
2…פיטורי 700 עובדים.
3…הפחתה 25% משכרם של העובדים.
4…מכירת כל נכסי רשות השידור.
5…עיכוב של 12% מתוספות היוקר המגעים ע"פ חוק לעובדים מזה 10 שנים,המותנים רק בסיום חתימת הסכם הרפורמה (אכן הרפורמה נחתמה ועדיין העובדים לא קבלו את המגיע להם ע"פ חוק).
6…עיכוב קידומים ודרגות.
סוגיה נוספת מדאיגה,כאשר ועד העיתונאים פנה לבג"צ על אי קיום הסכם הרפורמה שנחתמה ע"י האוצר והתקשורת. תשובה בג"צ הייתה תמוהה בעיני, "סמכות השר הממונה, לשנות נהלים מנהליים בנוסף לשנות חוק והם אינם סותרים האחד את השני.
אם הבנתי את העניין טוב.
אין ויכוח על נושא האגרה,השאלה מאין יילקחו כל הסכומים כדי לפתוח את השידור הציבורי,לא מהאזרח בדרך עקיפה?
כל נושא הסגירה והפתיחה של השידור הציבורי מחדש, נועד מתוך אינטרסים פוליטיים וכלכליים של בעלי הון שילטון. ןזו הסכנה לדמוקרטיה.