מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הכסף משגע את בני האדם, אז בואו ניקח אותו וניתן לכולם (פרק שני)
לעתים קרובות מדי מוסתרים מקורותיהם של חליינו הכלכליים מתחת לגלימה של יראת כבוד מיסטית לרוח אוטונומית הנקראת "כסף". בעלי התורה המוניטרית המודרנית מבקשים להרים את רעלת הכסף באמצעות לימוד הפעולות הספציפיות המתרחשות כאשר כסף נוצר, נע במחזור ומושמד
העולם על פי התורה המוניטרית המודרנית (MMT)
מאת רבקה רוג'ר Rebecca Rojer
פורסם במקור ב: . TNI’s April Money Issue
תרגם: רון גולדרינג
הערת המתרגם: בגוף המאמר שבצתי הערות שלי, המצויינות בראשי תיבות, וכן הוספתי הערות שולים להבהרה. התרגום מפורסם בהסכמתה ובברכתה של המחברת.
———— פרק שני ———————
הכסף משגע את בני האדם, אז בואו ניקח אותו וניתן לכולם (פרק ראשון)
לעתים קרובות מדי מוסתרים מקורותיהם של חליינו הכלכליים מתחת לגלימה של יראת כבוד מיסטית לרוח אוטונומית הנקראת "כסף". בעלי התורה המוניטרית המודרנית מבקשים להרים את רעלת הכסף באמצעות לימוד הפעולות הספציפיות המתרחשות כאשר כסף נוצר, נע במחזור ומושמד
אפילו מוקדם יותר, במאה השמינית, נהגו מלכים אנגלו-סקסוניים להטביע את שמותיהם ותאריהם על מטבעות, שבהם השתמשו לשלם עבור חפצים שרצו, וקבלו את המטבעות במקום תשלום בסחורות תמורת דמי שכירות או תשלומי חובה, כפי שכותבת קריסטין דזן (Christine Desan[5]). מחקרה מפריך את סיפור "סחר החליפין" המופיע בספרי המבוא לכלכלה, שלפיו נטען שכסף הומצא רק בשל הפיכת סחר החליפין למורכב מדי. לפי דזן, "כסף נוצר כאשר בעל עניין מנצל את מיקומו בצומת של הקהילה כדי לציין את תרומותיהם השונות של אינדיבידואלים בדרך משותפת".
הסברה של דזן למקורות הכסף מזכיר לי את מערכת הנקודות שבה השתמשו בקו-אופ (מעונות) של סטודנטים שבהם גרתי בתקופת הקולג'. נהנינו מארוחה ביתית מבושלת כל לילה, ושום בית לא שקע לטינופת, למרות נטיית הדיירים לשקוע בעומס רב של לימודים וסמים – משום ששיטת הנקודות כפתה עלינו עבודה. ניתן היה לזכות בנקודות ע"י ביצוע מטלות של תחזוקת בית- על פי משך הזמן שהוקדש למטלות אלה. כל דייר היה חייב לשלם להנהלת הקואופרטיב 30 נקודות בשבוע. ההתחשבנות בוצעה ע"י טבלאות רשומות על נייר או גליונות אלקטרוניים.- לא היה שימוש במטבעות, אסימונים או שטרות. מי שנכנס לגיעון נקודות אוים בסילוק מן הקו-אופ.
לא נדרשת קפיצה ענקית כדי לדמיין קו-אופ היוצר גירעון ע"י הנפקת יותר נקודות מאשר הוא גובה, ומתיר מסחר בנקודות. מצב כזה יאפשר לסטודנטים לסחור ביניהם. כך, למשל, יוכל סטודנט לשלם את חובו לקו אופ באמצעות נקודות שירוויח משיעורים פרטיים לעמיתיו, או ממכירת ירקות שגידל בחצר. גם גורמים חיצוניים לקו אופ יוכלו להשתלב בשיטה. כך, למשל, משק חקלאי יהיה מוכן למכור תוצרת תמורת נקודות, שאותן ישלם לסטודנטים תמורת עבודה בקטיף, למשל. כמו כסף שנכפה על ידי מעצמה קולוניאלית, לנקודות יהיה ערך כל עוד חברי הקו אופ יזדקקו לו כדי לעמוד בהתחייבותם לבית, ולרשות הבית יש אמצעי עונשין לאכיפה.
הנקודה, כמו אסימון, היא יחידה שרירותית שערכה נובע מעולו של חוב כפוי. הדמיון רומז על כך שההגיון שבבסיס כסף מודרני יכול לשרת מטרות פוליטיות שיתופיות, ולא רק מטרות ניצול.
ריבונים יוצרים כסף כמכשיר להשגת עבודה ומשאבים נוספים, שלהם הם זקוקים לסיפוק מטרותיהם הפוליטיות. הריבון מנהג את הספינה, לפחות בתחילה, ולא אליל כסף כלשהו. אם הריבונות נתונה בידי העם, הכסף עשוי לשתף את הטוב הכללי. כאשר לעם אין כוח פוליטי פורמלי, שכבות ריבונות דמוקרטיות עשויות להתקיים בצילו של הריבון הרשמי, בתנאי, שאמצעי ייצור נמצאים בידי הקהילה. הבנת הכסף המודרני, והיחס בינו לריבונות, הכרחיים אך רחוקים מלהיות מספיקים בכדי להביא לידי שינויים כאלה.
כאשר דנים בפיננסים של הריבון, האינסטינקטים שלנו בוגדים בנו. ריבונים יוצרים כסף ע"י הוצאתו. מסים ותשלומים לריבון משמידים כסף. חשבו על הממשלה הקולוניאלית ההיפותטית שלנו: אין גבול לכמות האסימונים שהיא יכולה להנפיק. היא מטילה את עולו של מס כדי ליצור ביקוש לאסימונים ולתת להם ערך. הדרך היחידה שבה למישהו, שאיננו הממשלה, יהיה כסף, היא באמצעות יצירת גרעון ממשלתי. הממשלה חייבת ליצור יותר אסימונים משהיא גובה כמיסים.
כאשר הריבון מנפיק כסף, אין הוא כבול לאילוצים התקציביים של פרט במדינה. אם אנו מוציאים יותר משאנו משתכרים, אנו צפויים לניתוק האשראי, ובהמשך לא נוכל יותר לבצע קניות או לשלם את התחייבויות המסים שלנו. אך כמנפיק כסף, לריבון אין שום צורך באסימונים שלו ואין לו צורך לסגור את גרעונותיו. בין אם מדובר במלך אנגלו-סקסוני, או בממשלה דמוקרטית, עניינו של הריבון הוא באופן שבו יעשה שימוש בגרעון שהוא יוצר – כיצד ישתמש בכסף לרכישת טובין ועבודה, הדרושים להשגת מטרותיו הפוליטיות..
___________________
[3] רנדל ריי Randall Wray הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מיזורי בקנזס-סיטי וחוקר בכיר (senior scholar) במכון לוי למחקר כלכלי בניו יורק (Levy Economics Institute of Bard College). עיקר עניינו במדיניות כלכלית של תעסוקה מלאה תוך יציבות מחירים. בספרו Understanding Modern Money הוא מציג את תורת הכסף המודרני (MMT), ואת האפשרות לתעסוקה מלאה תוך יציבות מחירים באמצעות מדיניות כלכלית הנגזרת מיישום של MMT
[4]ברנארד מגוביין Bernard Magubane – פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה באוניברסיוטת קונטיקט. יליד דרום אפריקה, נפטר בשנת 2013.
[5]קריסטין דזן Christine Desan – פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד. מתמחה בתשתית המשפטית והחוקית של השימוש בכסף
תגיות: אלימות, חברה, כלכלה, כסף, מונטריזם, ממשלה
קישור קבוע
תגובות