חוק שעות עבודה ומנוחה – שינויו יהפוך עובדים לעבדים

יום עבודה של 8 שעות הוא אחד מגדולי ההישגים של תנועת הפועלים העולמית. בזמן שמדינות מתקדמות עושות לקיצור יום העבודה הזה וחותרות לשבוע עבודה של 35 שעות, בישראל פועלים לשימור שבוע העבודה הארוך, שעומד על 42.5 שעות שבועיות ועל מתן האפשרות להעסקת עובדים של 12 שעות

מאת: קורט טוכולסקי

בלי הסכם קיבוצי ועד חזק והעסקה ישירה אין מקום לגמישות

[בוקסה=54641]שר הכלכלה שלנו הוא אחד האויבים הגדולים של האדם העובד בישראל. עד שכולנו לא נהיה עבדים, רצוי כאלה שיכולים להרשות לעצמם רק דירת 3 חדרים באריאל, הוא לא ישקוט ולא ינוח במאבקו בעבודה המאורגנת ובעובדים המאורגנים שמועסקים בהעסקה ישירה. אחרי שהוא ניסה לשלוח כל עובד לעוד בדיקה אצל רופא מטעם המעביד אחרי קבלת יום מחלה בקופת החולים, רוצה כעת שר הקלקלה לעשות שינויים גדולים בחוק שעות עבודה ומנוחה. הוא רוצה גמישות בימי עבודה, שינוי בשיטת התגמול על שעות נוספות עוד כל מני סוכריות מזיקות שהממשלה נוהגת להעניק למעסיקים.

ממשלות ישראל מאז ומעולם וביתר שאת מאז 1977 ו-1985 רואות בעבודה זולה סובסידיה מצוינת למעסיקים. בענפים מסוימים כתחליף לסובסידיות ישירות בענפים אחרים במקביל לתמיכות אחרות. אין סובסידיה מנוונת יותר מזו, אבל זה לא מפריע לכל ממשלותינו הניאו-ליברליות. אם בעידן הפנקס האדום וההעסקה הישירה עוד היו לעובדים הזולים אילו הגנות שונות, כיום בעידן התאגידים והטייקונים, חברות השירותים והקבלן, אין לעובדים כלום. זה לא מפריע לנוגשים כמו שר הקלקלה להציע עוד ועוד דרכים ואמצעים לפגיעה בזכויות הבסיס של העובדים במטרה לסייע לענפי המשק השונים בלי להוציא כספי ציבור. זאת שיטה איומה שהופכת את המשק הישראלי ללא תחרותי, את הפריון לנמוך ואת שוק התעסוקה לשוק עבדים. אבל זה בדיוק מה שהימין פה רוצה, אומת עבדים רצוצה וכנועה.

יום עבודה מוגבל ל-8 שעות הוא אחד מגדולי ההישגים של תנועת הפועלים העולמית. לא בכדי בזמן שמדינות מתקדמות עושות לקיצור יום העבודה הזה וחותרות לשבוע עבודה של 35 שעות, במדינת ישראל פועלים דווקא בהתאם לשיטות של חסידי שלטון ההון התאצ'ריסטים ופועלים לשימור שבוע העבודה הארוך שלנו שעומד על 42.5 שעות שבועיות ועל מתן האפשרות להעסקת עובדים בימים של 12 שעות. יש כבר כיום עובדים במשק שעובדים כחוק ימים ארוכים בצד ימים קצרים או ימים ארוכים כתחליף לעבודה של חמישה או שישה ימים. אבל אלו עובדים מאורגנים שמועסקים באמצעות הסכם קיבוצי ונהנים מביטחון תעסוקתי. כל העובדים הללו עובדים גם הם שעות ארוכות אבל נהנים גם מחופשות ארוכות ומשמירה על מסגרת שעות העבודה החוקיות. אני אישית חושב שאין סיבה להעסיק עובדי מדינה יותר מ-8 שעות ביום שלא לדבר על מעבר לשבוע עבודה של 7 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע, אבל אם עובדים חזקים ומאורגנים מוכנים לעבוד תחת הסכם קיבוצי שדורש מהם יותר שעות תמורת תמורה הוגנת זה אפשרי. רק ששר הקלקלה, וממשלת הזדון שלנו לא מכוונים לעובדים חזקים שגם כך בענפים מסוימים ותחת הסכמים קיבוציים מסוימים הסכימו לגמישות בזמני ההעסקה. הם מכוונים לעובדים חלשים, חסרי ביטחון תעסוקתי, חסרי הגנה איגוד וקביעות, שבאמצעות שינוי חוק שעות העבודה והמנוחה ניתן יהיה לנצל.

אפשר להסכים לגמישות בשעות העבודה בתמורה לקיצור חודש העבודה ל-150 שעות (במקום 186 כיום) והתלת איסור על העסקה של יותר מ-20 שעות נוספות חודשיות. כמו כן יש להבטיח את העלאת מספר ימי החופש השנתיים בתשלום למינימום של יומיים בחודש (24 יום בשנה כבסיס, לא כולל חגים). על השעות הנוספות יצטרך המעביד לשלם 200% מהשעה הראשונה, כדי להבטיח שמעסיקים לא יתפתו להשתמש בשעות נוספות כשלא צריך. אדם עובד מן הראוי שיעבוד לא יותר מ-7 שעות ביום.

לא בכדי מבקש שר הקלקלה ביחד עם שותפיו שאר הנוגשים להגמיש את שבוע העבודה ובכך לייצר בפועל מאחורי הסיסמאות והמלים היפות שבוע עבודה של 50 שעות בישראל. הם רוצים אותנו עבדים, הם יודעים שזמן פנוי מאפשר לאנשים לחשוב והם לא רוצים שנחשוב. באידיאל שלהם אנחנו עובדים 12 שעות ביום ומפוטרים בגיל 45 בכדי לקושש נדבות עד גיל הפנסיה שלא יגיע לעולם. אסור להסכים לגמישות בעבודה בלי קבלה של שבוע עבודה מקוצר, העסקה ישירה ואיגוד כל העובדים. אחרת זאת פשוט עוד ירידת מדרגה בדרך לעבדות אליה שואפים בנט ביבי לפיד ושאר שותפיהם לממשלת הזדון להביא את כולנו.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

3 Responses to “חוק שעות עבודה ומנוחה – שינויו יהפוך עובדים לעבדים”

  1. אופק הגיב:

    המנטליות של שימוש בנו בתור בטריות מחלחלת אל המגזר העסקי היישר מהמישור הלאומי.

    האם אין זה מה שהממשלה עושה? דורשת מאיתנו עוד ועוד מסים ואילו התמורה הולכת ונעשית פחות ופחות מספקת.

    מי יהיה הפוליטיקאי שירים את הכפפה ויתחייב לפעול ליזימת אפיקים נוספים להכנסת המדינה מעבר למסים על האזרחים?

    אני חושב שכאשר הממשלה תפסיק לראות בנו בטריות שנועדו לתחזק את המערכת, אלא תבין שמערכת היחסים היא דו סטרית, הדיסקט ישתנה גם אצל המעסיקים.

  2. לקסי הגיב:

    גורם הייצור "עבודה" נחשב אצל מחליטים מסוימים כגורם ייצור שוה-ערך לכל גורם ייצור אחר, כמו חמרי גלם, מכונות, דלק וכיוצא באלה.
    גורם הייצור "עבודה" נממדד אצלם לפי ההוצאה הכספית הכרוכה בשימוש בו ולפי ההכנסה הכספית שהוא מייצר לבעלי המניות.
    גורם הייצור "עבודה", בדומה למכונות למשל מוחלף ככל שהוא נשחק ומייצר פחות הכנסה מהמכסימום האפשרי.
    מבחינת אותם מחליטים גורם הייצור "עבודה" הוא גורם ייצור "בעייתי" שכן הוא לא תמיד יעשה מה שהמחליטים רוצים שיעשה, הוא "מתעייף" מהר מדי ובכלל הוא "חושב" הוא "רוצה" ועוד דברים ששום גורם ייצור אחר אינו עושה.
    ואז המסקנה היא שצריך – ככל הניתן – להחליף אותו בגורמי ייצור ממתכת ופלסטיק וכשזה לא ניתן יש לגרום לכך שלא יוכל לחשוב, לרצות וכיוצא באלה.
    בקיצור, ולא ב"כלכלית", לשלול את זכויותיו האנושיות ולבטל את מותר האדם על המכונה.
    על הבטי המַקרו של הגשמת השיטה הזו, לרוב בעיתונים… אולי גם כאן בהזדמנות אחרת.

Leave a Reply