חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כפירה בעיקר, הבנק אוף אינגלנד נגד הכלכלה האורתודוקסית (מאמר רביעי ואחרון בסדרה)

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 13.05.14 23:55

הבנק המרכזי של אנגליה יוצא כנגד הכלכלה האורתודוקסית, וזורק את הבסיס התיאורטי למדיניות של צנע. מאמר רביעי בסדרה, "לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף".
מאתאמנון פורטוגלי

כפירה בעיקר, הבנק אוף אינגלנד נגד הכלכלה האורתודוקסית (מאמר שלישי בסדרה)

הבנק המרכזי של אנגליה יוצא כנגד הכלכלה האורתודוקסית, ומבהיר את תהליך יצירת הכסף 'יש מאין' ע"י הבנקים הפרטיים. מאמר שלישי בסדרה, איך ומדוע הפרטנו את ייצור הכסף? מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

המסר שאנשי הבנק המרכזי האנגלי מעביר הוא כה הרסני לכלכלה כפי שהיא נלמדת היום, שסביר להניח כי פשוט יתעלמו מהמחקר, למרות שיהייה קשה להתעלם מדו"ח של בנק מרכזי חשוב.  ואכן מספר שבועות מאוחר יותר, ב-24 באפריל, כתב מרטין וולף, עורך משותף ופרשן כלכלי ראשי בפייננשל טיימס, במאמרו 'לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף' (אפשר לקרוא את המאמר בחינם לאחר רישום באתר),  מאמץ את התיזות של הבנק המרכזי האנגלי, וקורא לתת למדינה את המונופול על יצירת כסף.

וולף טוען שהתלות ההדדית בין המדינה לבנקים שיכולים לייצר כסף ובפועל עושים זאת, היא המקור לחלק גדול מחוסר היציבות של הכלכלות במערב. לדבריו זה יכול וצריך להיפסק. הוא מציע שתי אפשרויות לשינוי:

השינוי המינימאלי ישאיר את הבנקאות במידה רבה כפי שהיא כיום. אולם, הפיקוח עליה יהודק ויבטיח שחלק גדול יותר ממאזני הבנקים ימומן בהון עצמי או בחוב אמין. הדרישה לקביעת הון עצמי גבוה יותר מקודמת על ידי ענת אדמתי מסטנפורד ומרטין הלוויג ממכון מקס פלאנק בספרם 'בגדי הבנקים החדשים'.
השינוי מרחיק הלכת יותר הוא שהמדינה תקח לעצמה את המונופול של יצירת כסף. וולף מציין שהצעה כזו קודמה ב'תכנית שיקגו'בשנות ה-1930 על ידי הכלכלן הגדול אירווינג פישר. בליבת ההצעה הייתה דרישה ל-100% עתודות כנגד פיקדונות. פישר טען אז שזה יפחית באופן משמעותי את מחזורי העסקים, ימנע את הסכנה הטמונה ב'הסתערות משיכות' (הסתערות מבוהלת של לקוחות שמבקשים בו זמנית למשוך את כספם מהבנק אשר עלולה לגרום לבעיית נזילות, לקריסת הבנק או אף לקריסת המערכת הפיננסית הלאומית כולה)ויפחית באופן דרסטי את החוב הציבורי. מחקר שפורסם ב-2012 על ידי צוות מקרן המטבע הבינלאומית טוען שתכנית זו יכולה לעבוד היטב.

רעיונות דומים הגיעו מלורנס קוטיקוף מאוניברסיטת בוסטון, ומאנדרו ג'קסון ובן דייסון ב'מודרניזציה של הכסף'. וולף מציין במאמרו את קווי המתאר של ההצעה. ראשית, המדינה ולא בנקים, ייצרו את כל כסף העיסקאות (כסף הנוצר על ידי בנקים מסחריים באמצעות הלוואות שהם נותנים), בדיוק כפי שהבנק המרכזי מייצר כיום מזומנים. מצד שני, הלקוחות יהיו הבעלים של הכסף בחשבונות העסקה,וישלמו לבנקים עמלה עבור ניהולם.
שנית, בנקים יכולים להציע חשבונות השקעה, אשר יספקו הלוואות. אבל הם יוכלו להלוות רק את הכסף שהושקע בפועל על ידי לקוחות.הם לא יוכלו ליצור חשבונות כאלו יש מאין. כך הבנקים יהפכו להיות המתווכים שרבים מאמינים בטעות כי הם כאלו היום. הבעלים של חשבונות ההשקעה יהיו חשופים להפסדים. רגולטורים עשויים לתבוע דרישות הון עצמי ודרישות זהירות אחרות מחשבונות כאלה.

שלישית, הבנק המרכזי ייצר כסף חדש לפי הצורך, כדי לקדם צמיחה לא אינפלציונית. החלטות על יצירת כסף תילקחנה על ידי ועדה בלתי תלויה בממשלה, כפי שקורה היום.

לבסוף, הכסף החדש יוכנס למשק בארבע דרכים: כדי לממן את הוצאות ממשלה, במקום מסים או גיוס הון;  כדי לשלם תשלומים ישירים לאזרחים;  כדי לפדות חובות קיימים, ציבוריים או פרטיים;  כדי לתת הלוואות חדשות דרך בנקים או גופים מתווכים אחרים. כל המנגנונים האלה יכולים וצריכים להיות שקופים.

וולף כותב כי המעבר למערכת שבה יצירת כסף תהייה מופרדת מתיווך פיננסי הוא אפשרי, אם כי מורכב, אבל הוא יביא עמו יתרונות עצומים. ניתן יהיה להגדיל את היצע הכסף מבלי לעודד אנשים ללוות מעבר ליכולתם. זה יחסל את תופעת 'גדול מכדי ליפול' בתחום הבנקאות. כמו כן, המערכת המוצעת תעביר את היתרונות של יצירת כסף לציבור. לדוגמה, בשנת 2013  כמות הכסף באנגליה עמדה על כ- 80% מהתוצר המקומי הגולמי. אם הבנק המרכזי החליט שכמות הכסף יכולה לגדול ב 5% בשנה, הממשלה היתה יכולה לנהל גירעון תקציבי של 4% מהתמ"ג ללא גיוס הון או מיסוי. הימין הכלכלי היה יכול אז לדרוש קיצוץ מסים, והשמאל הכלכלי להעלות את ההוצאות.הבחירה, במקרה כזה, תהיה פוליטית, כפי שהיא אמורה להיות.

המשמעות של הצעה זו היא שינוי של המערכת הפיננסית מן היסוד. הכותרת למאמרו של וולף אומרת הכל – "לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף". ייצור הכסף יעבור לבנק המרכזי, ואילו הבנקים המסחריים יסתפקו במתן הלוואות רק מתוך כספים שהופקדו אצלם.  מרטין וולף, נחשב לאחד מהכותבים המשפיעים ביותר על השיח הפיננסי הציבורי בעולם המערבי, וקשה להמעיט מחשיבות הקריאה שלו מעל דפי הפייננשל טיימס למהפיכה מוניטרית.

וולף מסכם כי המערכת הפיננסית בבריטניה ובמערב היא כל כך לא יציבה, משום שבשלב ראשון המדינה אפשרה לה לייצר כמעט את כל הכסף במשק, ולאחר מכן נאלצה לבטח אותה, ולכסות את הפסדיה, כדי שהבנקים הגדולים לא יפלו, כאשר הם ביצעו מטלה זו.לדבריו זה חור ענק בלב כלכלות השוק שלנו, אך הוא יכול להסגר על ידי הפרדת אספקת הכסף שהיא מטלה של המדינה, מהמימון –מתן הלוואות – שהוא תפקידו של המגזר הפרטי. זה לא יקרה מיד, אך יש לזכור את האפשרות שזה יקרה. כאשר המשבר הפיננסי הבא יגיע – והוא לבטח יגיע – אנחנו צריכים להיות מוכנים.

חשוב לציין שהמחקר של הבנק המרכזי האנגלי אינו מתייחס לבינאום ולגלובליזציה של הכסף ולבנקים שיוצרים כסף. עם הגלובליזציה של הבנקים, איך אנחנו יודעים ומוודאים שכסף שנוצר במקום שנוצר הוא 'אמיתי', כלומר ראוי לערך?  בנקים מרכזים יודעים על היקף הרזרבות במטבע זר שכל מדינה מחזיקה, אבל זה לא אומר שיתרות המט"ח מספיקות כדי לתמוך בשערי החליפין של כל הכסף שנוצר, ואילו הזמן שנדרש לערכי המטבע להגיב לחוסר איזון, מוטה על ידי פעילות ספקולטיבית כמו גם ע"י נתונים סטטיסטיים כלכליים שאינם ברורים.

לדוגמא, אם בנקים במדינה מסויימת יוצרים פי שניים כסף מזו המיוצרת בבנקים במדינה אירופאית, האם הכסף הזה צריך להיחשב טוב מספיק כדי להחליפו ליורו ?. ההנחה היא שבעיה זו תיפתר על ידי שערי מטבע ניידים – 'צפים' בשוק המט"ח. אבל סטטיסטיקה כלכלית מובנית בעיכובים ובחוסר ודאות, כמו גם אי דיוקים אנושיים בלתי נמנעים, בתנאים אלו איך אפשר להניח ששווקים בינלאומיים יכולים לשלוט בהיצע כסף בינלאומי בתבונה?. בעיה זו מופיעה כיום עם כסף מסין שבה יש התרחבות עצומה בהיצע הכסף ב -5 השנים האחרונות, וכסף סיני מחפש לזרום החוצה להשקעות זרות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

לקריאת המאמר הראשון

לקריאת המאמר השני

לקריאת המאמר השלישי

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.