חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פוליטיקת הימין: פופוליזם לאומני במקום חוסן לאומי

נושאים דעות, כלכלת בית ב 24.04.14 2:20

דוברי מפלגות הימין מתפארים בפטריוטיות חסרת הפשרות שלהם, בעת שהם הורסים בשיטתיות את כל הישגי הציונות

מאת קורט טוכולסקי

כל יום בבוקר יש לי את העונג המפוקפק לשמוע את בכירי ממשלת ישראל מתחרים האחד עם השני מעל גלי האתר בסוגיה המהותית מי מהם יפלוט יותר שטויות גזעניות ונבערות. כל אחד ואחד מהם שמדי יום פועל לחורבנה של מדינת ישראל, מקדיש כל אפשרות של דיבור בתקשורת ללהג בלתי פוסק בדבר נאמנותו למדינה שהוא מחריב. ככל שהשר ימני יותר כך הדיסוננס גדול יותר, בצד פעילת בלתי פוסקת לחורבן המדינה והמפעל הציוני בארץ ובמדינת ישראל הרטוריקה תהיה יותר פטריוטית.

זה לא חדש, כבר בשנת המהפך של 1977, בצד הרטוריקה הלאומית של ממשלת הימין הראשונה של ישראל, יכול היה כל בר דעת להבחין שהמדיניות הכלכלית של הממשלה נועדה לפגוע בהישגי 30 שנות המדינה הראשונות. המדיניות הכלכלית של שמחה ארליך ולאחר התפיסה ההרסנית של מדיניותו כשר החקלאות נתנו את אות הפתיחה למפעל החרבת מדינת ישראל בידי הימין. עד 1977 בנתה כאן תנועת העבודה מדינה שעל כל מגרעותיה חתרה לעצמאות ישראל. מאז 1977 ביתר שאת מאז שנת 2003 חותרות כאן ממשלות הימין-מרכז-ימין לביטול עצמאותה של ישראל והגבת תלותה במדינות ותאגידים זרים. בצד שבירת העבודה המאורגנת וההפרטה, פועלות ממשלות ישראל למכירת נכסי הלאום לגורמים פרטיים וזרים שרוצים רק לחמוס את נכסי המדינה והעם.

ומדהים אותם אנשים שפושעים כנגד המדינה וחוסנה מלהגים מבוקר עד ליל רטוריקה לאומנית ריקה. שר הכלכלה נפתלי בנט רוצה מדינה יהודית בין הירדן והים גם במחיר של בידוד ואפרטהייד אלא מה, במקביל הוא פועל לחיסול החקלאות והתעשייה בישראל באמצעות ביטול מכסי המגן והצפת השוק הישראלי בסחורה זולה מחו"ל. בצד הנזק שיגרם לחקלאות והתעשייה, מהלך שכזה יגביר את התלות הישראלית במדינות העולם ויפחית מכוח עמידתה מול לחצים חיצוניים. בנט הוא לא הראשון, גם לא האחרון. קדמו לו רבים ורעים בימין ובמרכז הישראלי. העיקרון תמיד נכון ככל שהם יותר פטריוטיים בכל מה שקשור לנושאים המדיניים, כך בתום נאומיהם חוצבי הלהבות בתקשורת הם יותר הרסניים כלפי יכולת הקיום העמידה של מדינת ישראל בפני עצמה ומול העולם בפועלם כשרים. הפרטות, מכירת נכסי הלאום, חיסול תעשיות בעלות חשיבות אוטרקית, פגיעה בחקלאות, פגיעה בעובדים, הגדלת הפערים בין עשירים וכל השאר. כך הימין הישראלי עובד. רק היום אושרה הפרטת תע"ש, בעתיד תצטרך מדינת ישראל לקנות תחמושת בחו"ל, גם את יצור הנשק כאן חיסלנו. אחר כך אותם מחסלים יגידו שלא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים ויתלו בבן גוריון, רק שבן גוריון בנה פה מדינה שמסוגלת לדאוג לעצמה ואילו הם מחסלים אותה. עוד מעט הגויים לא יצטרכו לדבר הם יוכלו להוריד את השלטר ופה לא יהיו לא תחמושת ולא חלב, לא חיטה ולא מחשבים. העיקר שבזמן יצירת התלות בחסדי הגויים הכול פה היה כאילו יותר זול לכמה דקות. את הסיכוי שלנו לעצמאות אנרגטית מכרו לתאגידים זרים, אפילו לא דאגו שהם יעסיקו ישראלים או יצרכו שירותים מחברות מקומיות. אותם שרים שמלהגים על צור ישראל מכרו אותנו בפרוטות לחברות זרות ועבודה זרה.

הימין הישראלי תמיד היה ספחת על החברה הישראלית. הימין לא בנה פה כלום ולא עשה כאן כלום, רק הרס והרס. הדיסוננס של ימינו אלה בין הרטוריקה המשיחיסטית שנועדה לרצות את מתפקידי הימין הקיצוני בליכוד ובבית היהודי ובין חיסול התעשייה והחקלאות בישראל והגברת התלות של מדינת ישראל בתאגידים בין לאומיים כל כך חזק שהוא כבר כמעט בלתי נתפס. הממשלה הזו היא בהחלט הממשלה הגרועה בתולדות ישראל, הקו של הידרדרות מ-1977 הולך ומעמיק. הנזק שגורם כאן הימין הולך והופך טרמינלי.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , , ,

12 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    דברים חדים של הנביא ק.

    "מאז 1977 ביתר שאת מאז שנת 2003 חותרות כאן ממשלות הימין-מרכז-ימין לביטול עצמאותה של ישראל והגדלת תלותה במדינות ותאגידים זרים. בצד שבירת העבודה המאורגנת וההפרטה, פועלות ממשלות ישראל למכירת נכסי הלאום לגורמים פרטיים וזרים שרוצים רק לחמוס את נכסי המדינה והעם."
    "לא יהיו לא תחמושת ולא חלב, לא חיטה ולא מחשבים."
    ואני אוסיף שבמקרה ישראל "הפטריוטיזם הוא מפלטו הראשון והאחרון של הפושע המתחפש ללוחם מצדה…."

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    סמואל ג'ונסון שנודע יותר בכינוי ד"ר ג'ונסון (באנגלית: Samuel Johnson;‏ 18 בספטמבר 1709 – 13 בדצמבר 1784), מבקר, משורר, מסאי, ביוגרף, ומילונאי בריטי.

    "הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל." (7 באפריל 1775 ).

    מישהו יודע באיזה הקשר הוא אמר את זה?

  3. עמית :

    האמת היא שהימין הישראלי כמו גם הימין בעולם הוא פוסט מודרני.
    המודרניות הביאה לשיא את האמון בבני האדם והיכולתם לנהל את חייהם ועתידם.
    הפוסט מודרניות היא האכזבה מהאמון בבני האדם ויכולתם הפוסט מודרניות מחזירה את המושכות לידי המזל/אלוהים/שוק/.
    הרומנטיקה והמודרניות יצרו את הציונות ואת מדינת ישראל, הפוסט מודרניות והפוסט ציוניות הימנית חותרות לחסל אותה.

  4. אסתר :

    משקיעי דירות
    מול כל חסר דיור שאין ידו משגת דירה, עומדת משפחה ישראלית שרכשה דירה נוספת למטרת השקעה. המלכוד שנוצר,שבארץ הולכים ומתהווים 2 מעמדות עיקריים: בעלי-בתים ושוכרים! הפער ביניהם רק הולך וגדל כאשר הבעלי-בתים עושקים את השוכרים.
    לא לשכור! תגורו עם האחים ההורים העיקר שלא יקבלו שכר דירה!!
    ברור שדירה ריקה ללא שוכר זו הוצאה במקום הכנסה.
    לא תהיה להם הכנסה אז הם ימכרו!!
    להתאחד כולם נגד המשקיעים!!!!!!

  5. עמית :

    אסתר, אנחנו לא בוחרים משקיעים, אנחנו בוחרים חברי כנסת וממשלה, אנחנו צריכים להתאחד בכדי לבחור ממשלה אחרת.
    אנחנו צריכים לבחור ממשלה שתהיה לטובת אזרחי ותושבי המדינה לא ממשלה כמו הנוכחית שמשרתת רק את בעלי ההון.

  6. ערגה :

    תודה על המאמר

    שימוש בסיסמאות לאומניות היא, אכן, טכניקה ידועה להסחת דעתם של אנשים מהנושאים הקונקרטיים לחייהם. במובן דומה, כפי שנכתב באחד המאמרים הקודמים של טוכולסקי, גם סיסמת השיוויון בנטל היא מסיח. יש טענה, אני לא יודע איך לבדוק אותה, כי מאהל הפראיירים (ככה קראו לו?) הוא בכלל יוזמה של נתניהו, והרטוריקה האנטי חרדית היא אמצעי לשיסוי החילונים בחרדים, כדי שלא יחשבו על כך שלפיד ממשיך לדפוק אותם.
    אבל גם רטוריקה של מוצא (מרוקני למשל) או זהות – קראו לזה "פוליטיקה של זהויות", משמשת אותה מטרה. פשוט, משתמשים בסיסמה שלא באמת משנה עבור הדברים הקובעים: מחיר החשמל, המים, מבנה המיסוי, אופי התעסוקה… כמו הסיסמה "הפרדת הדת מהמדינה". רק שיש סיסמאות שמכוונות אל אותה דעת קהל שאוהבת לחשוב על עצמה, שהיא יותר אינטליגנטית. ואז אותם אנשים הופכים את הזהות הדתית או החילונית שלהם, לאותו דבר שעבורו הם מקריבים את הדיון על מבנה השוק.
    אני רוצה לומר בזה שההסחה הזו עובדת על כולם, והכי עוורים הם אלה שחושבים שהם מחוסנים מפניה.
    המשך יום נעים

  7. ל רפי :

    ציטוט סיסמאות היסטוריות אינו דיון, הוא "מחול אוטו-דוגמתי"

    של מי שלעולם אינם מסוגלים לטעות וגם כאשר העובדות מצביעות נגדם, הם אינם מסוגלים להודות שפישלו.

    כותב עמית: "הפוסט מודרניות היא האכזבה מהאמון בבני האדם ויכולתם. הפוסט מודרניות מחזירה את המושכות לידי המזל/אלוהים/שוק/.
    הרומנטיקה והמודרניות יצרו את הציונות ואת מדינת ישראל, הפוסט מודרניות והפוסט ציוניות הימנית חותרות לחסל אותה.
    ברור שהוא טועה משום שאין "פוסט מודרניות ימנית". אצל הימין מדינת הלאום כמבנה חברתי בסיסי שאין לו תחליף היא במסגרת בה יכולות קבוצות אוכלוסיה לשמר אינטרסים משותפים ולהמשיך לפתח אותם יחד. הפוסט-מודרנה בבסיסה היא כפירה בכל מסגרת ונסיון להפוך יציבות לחוסר יציבות אינהרנטית, בהנחה שכך מתגברים על ניגודים ובעיות – אבל זו בעצם הגדרתה שח אנרכיה, וזה מה שהפוסט מודרנה אכן מייצרת.
    גלובליזציה היא סיפור אחר, שיש לו פנים חיוביות ופנים שליליות. הגלובליזציה היא יציר כפיו של הקפיטליזם החזירי ומרוקה בעיקר בארה"ב. היא באה להכניס אימפריאליזם כלכלי למערכת העולמית בדלת האחרורית. כאשר החליט מי שהחליט באיוולתו לוותר על מעמדה המדיני העדיף של מדינת הלאום הבמערכת הכלכלית הלאומית והבינלאומית, פתח בה בעת את הדלת לפני עליונות החברות הרב-לאומיות והבינלאומיות – רק המדינה מסוגלת באמצעות חקיקה לבלום כוחות אלה, וכאשר מנטרלים את המדינה, פותחים בפניהם לרווחה את דלת שוד ההמונים.
    בקנה מידה עולמי, ישראל היא גורם מינורי. היא אינה מנווטת את המהלכים העולמיים והיא אינה יכולה למנוע אותם. אבל היא יכולה להתגוננן בבית פנימה, בתנאי שתבין נכון את כללי המשחק. בינתיים גם כותב המאמר וגם המגיבים אינם מבינים אותם.
    מה שמטריד ומגוחך בעת ובעונה אחת שמאמרים בנוסח הנ"ח אינם מרגישים צורך להוכיח את טענותיהם, ולכן אני קורא להם לקט סיסמאות. כמי שמכיר את המדינה מיום הקמתה, והיה חלק מהמערך "הסוציאליסטי" בה בראשית ימיה, אני נאלץ בצער להודיע לכל מי שחושב ששלטון ההסתדרות הכללית היה טוב, יעיל, כלכלי, הוגן, חסר ביורוקרטיה ופרוטקציוניזם, מתקדם טכנולוגית ויכול היה להביאנו לתוצר שנתי לנפש של 39,000 $ – הוא לא סתם חולם, הוא הזוי.
    מהסיבות שציינתי קודם, ומסיבות אחרות שאין מקום לפרטם כאן, נעשו בישראל גם לא מעט שגיאות. למי שאינו זוכר, או מעדיף לא לזכור, כשלונות חברת העובדים, המשקים ההתישבותיים ותעשיות הדמה שהקימו כאן אשכול וספיר אחריו, לא נבעו ממה שעשה הימין או מהפרטות כאלה ואחרות. הם נבעו מאי-התאמה של משקים אלה לזמנים שהשתנו. הם נבעו מחוסר מקורות שנדרשו למתן מענה לצרכים כלכליים שהלכו וגדלו – במילים אחרות: חוסר צמיחה ואפילו התכווצות של המשק בשנים לא מעטות.
    גם במהלכי ההפרטה, שאינה מילה גסה, אבל אינה בכהרח גם פתרון לכל בעיה, נעשו שגיאות.
    הכותבים באתר זה מרבים להביא לידיעתנו את "עולם המחר" השורר בסקנדינביה המעטירה, אבל סקנדינביה גם מתנוונת בקצב מואץ – מדוע?! ולאן זה מוביל אותה כבר בעוד דור?
    עשייה תחת לחץ מועדת לכשלונות, והרעיום של הפרטה עם גרעיני שליטה בלתי מבוקרים כראוי, היה רעיון לא נכון. אבל שגיאות אפשר לתקן, ובמקום לילל או להפגין ברחובות ברלין עצמאות מחודשת (עד שיקום מישהו ויקרא לילדים בשמם – "פרזיטים"), אפשר וצריך לשנות את המצב הקיים כאן. ישראל אינה יודעת לנהל, ישראל עתירת ביורוקטיה בלתי-נסבלת (אגב שריד מימי הסוציאליזם העליזים שלנו), וישראל ברוכת כשרונות אבל ענייה כיום להחריד בסולידריות לאומית; כן, דווקא לאומית ולא סוציאל-דמוקרטית. וכאשר מאמצים בחוסר הבנה או מחוסר חינוך ראוי את ה"אני" הפוסט-מודרני כערך עליון, במוקדם או במאוחר מתפרקים.
    לא ההתישבות באיו"ש היא הבעיה הפוליטית שלנו, אלא חוסר הזיקה ללאומיות היהודית ולארץ ישראל. והערבים (אויבינו) והאמריקנים והאירופים ("ידידינו"), קוראים היטב את המפה, ופועלים בהתאם.
    כל מי שמקדש בעיוורן את הנורמות והחוקים שחוקק האימפריאליזם-קולוניאליזם המערבי, בכדי לשמור על כיבושיו ועליונותו הכלכלית-מדינית, הוא פשוט שוטה.

  8. עמית :

    ל.רפי
    אתה מתייחס לימין שהיה לפני 20 שנים ומעלה, זה לא הימין של היום.
    הימין של היום דומה יותר לימין של המאה ה- 19 כאשר הטורים נאבקו מימין למען המלך והויגים משמאל למען שלטון העם.
    מאז הימין הכלכלי הפך ממגן הליברליזם למגן בעלי ההון וסחף איתו את נציגיו בממשלות העולם.
    לטעון שנתניהו / אולמרט / בנט הם בעד לאומיות ישראלית זה התעלמות מהמציאות.
    במציאות האנשים האלו ודומיהם משרתים את בעלי ההון ומפרקים את המדינה ולכן הם פוסט ציוניים.
    בדיוק כפי שבוש לדורתיו הוא אנטי הלאום האמריקאי.

  9. ל רפי :

    עמית, אז אמרת. אבל איני מסכים עם הטיעון שהעלית

    לא כל הימין הוא מקשה אחת כשם שלא כל השמאל הוא מקשה אחת, יש והיו בימין גם לפני 20 שנה וגם כיום מגוון דעות רחב.

    בשום נושא חברתי-פוליטי איננו עוסקים בתופעות חד-ממדיות אלא בתופעות מורכבות, ומטבע הדברים תופעות כאלה אינן ניתנות לתאור פשטני ע"י תיאוריה ליברלית, סוציאליסטית, קפיטליסטית, פוסט-מודרנית או אחרת כשלעצמה. המציאות היא תערובת של הכל ולמעשה אך טבעי שיהיה כך.

    תאוריות תמיד מחדדות השקפה מסויימת והופכות אותה לקריטריון בוחן יחיד או מרכזי של המציאות. בפועל לכולן חולשות ותחומים שהן אינן מסוגלות להסבירם באופן רציונלי או אמפירי. לכן אני מציע להעזר בתאוריות אבל לא להפוך אותן לחזון האמת והצדק המוחלטים.

    כך למשל, נתניהו, אולמרט ובנט, הן "חיות" שונות במידה רבה מאוד זו מזו, אף עפ"י שבאופן סכמטי כולן שייכות לימין. (ואגב, צריך לעשות אבחנה בין ימין כלכלי-חברתי לימין מדיני, וגם כאן התמונה מורכבת. היא כזו בין היתר משום שתמיד עומדת השאלה איזה מרכיב בהגדרת "הצד" הוא הדומיננטי כאשר הימני – או השמאלני – באים לקבל החלטה מורכבת). להערכתי, אילו חי בן-גוריון כיום, גם הוא היה שייך לימין, למרות שהוא שיסד בשעתו את המדינה בתוך מדינה שנקראה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י…

    גם כאשר עוסקים במשטר החברתי במדינה, אנו נתקלים בדיוק באותה תופעה – כולם מדברים על דמוקרטיה, וכל אחד (כמעט…) חושב על מבנה ודרך מימוש שונות אלה מאלה.
    ככלל אני נגד העתקה של פתרונות מ"עולמות עליונים" חיצוניים לנו רק מפני שהם שם ואנחנו כאן, או אם תרצה, משום שהדשא של השכן ירוק יותר. לא כל מה שטוב להם טוב בהכרח גם לנו.
    אי אפשר לדבר יום ולילה על OECD כמודל של מצב כלכלי רצוי עבורנו במדינת אוטופיה מופשטת כלשהיא, כאשר הצמיחה השנתית של המשק הישראלי היא כ – 4% לשנה לעומת כ-3% או מעט פחות אצלם(בממוצע לחמש שנים) גידול האוכלוסיה הוא פי 1.5 -2 גדול יותר אצלנו מאשר בסקנדינביה ורוב מערב אירופה, ופיריון העבודה הממוצע במשק שלנו נמוך בכ- 24% בממוצע מזה של מדינות ה- OECD. גם אם מתעלמים מהוצאות הביטחון של ישראל, אי אפשר לחבר באופן רציונלי מספרים אלה לכל בסיס השוואה סביר עם מדינות ה-OECD.

    מלבד מבנה החברה והכלכלה הראלית, נחוצים שינויים משלימים בכל התחומים האחרים: המוניטרי, הפיסקלי, הביורוקרטי, הניהולי ועוד. בעידן המודרני התעשיות המובילות הן אלה שמוכרות (מספקות וגובות תמורה) מדי שנה לפחות 300,000 $ לעובד בממוצע. בישראל יש מעט מאוד תעשיות כאלה (להערכתי כ- 5% מהמשק לכל היותר), והרוב המכריע של העובדים מועסק בתעשיות שמוכרות רק עשירית או פחות מסכומים אלה. ארגונים כלכליים כאלה לא יוכלו לשלם שכר חודשי של כ- 20,000 ש"ח לחודש, שהוא בקרוב השכר המייצג את הציפיות הממצועות של עובדים בעלי השכלה בישראל כיום.

    כאן מתחילות "הצרות". אם המשק הציבורי מהווה כרבע מכוח העבודה, והוא מתוקצב מהמיסים שמשלמים העובדים האחרים ומהמיסים הסימליים שמשלמות החברות הגדולות והעשירות בגלל שיקולי תחרות גלובלית, ואין אוצרות טבע בלתי מוגבלים, אזי אין דרך לשפר את המצב. רק שינוי מבני של המשק, שיתבסס על מהפיכה בחינוך, על גידול בכוח העבודה, על שיפור הניהול העיסקי, על כושר התמודדות גלובלית אפקטיבי (תחרות או שותפויות בעולם), ומינוף היזמות הישראלית ליצירת חברות מקומיות מתקדמות (מקומות עבודה טובים!!) – יכולים ליצור את השינוי הנחוץ. הדבר לא יקרה ביום אחד, ובוודאי לא יקרה אם כל הסטארט-אפים ימכרו בנזיד עדשים לארה"ב, לסין או כ"ב. דוגמאות טובות לישראל הן חברות כמו ישקר, אלביט מערכות, נייס, אלרון, ראדא ואחרות, לרבות קטנות יותר אבל "חכמות" לא פחות.

    בעולם גלובלי, שכל המדינות שותפות במעשה או במחדל ליצירתו והפעלתו, ההון הגדול הוא אכן אחד הסיכונים המרכזיים לחברה, לא משום שהוא "קפיטליסטי" להכעיס או קפיטליסטי "חזירי", אלא משום שהוא אינטרסנט כמו כולנו. וכאינטרסנט הוא משרת את עצמו תחילה, כשם שהמחאה החברתית ("העם דורש צדק חברתי…") של קיץ 2011, שבה האינטרסנט המובהק היה מעמד הביניים והשכבות החלשות ממנו בהרבה הלכו לאיבוד…, דאג בראש וראשונה לעצמו.

    כבר עמדתי בדברים הקודמים על כך שהמדינה היא המנגנון הטוב ביותר, ולמעשה היחיד, שבאמצעותו ניתן לציבור הרחב להתמודד בהצלחה מול חברות רב-לאומיות ועל-לאומיות, באמצעות החקיקה וכוח האכיפה של המדינה. התנאי הוא הבנת המציאות, מעורבות פוליטית, בחירת נציגות ראויה, פיקוח ציבורי הדוק עליה בין היתר ע"י תקשורת בלתי-תלויה ומאוזנת; וזו רק תחילת הדרך.

    קריאה נכונה של המפה ושל התהליכים החברתיים כלכליים המתרחשים במדינה ובעולם, היא תנאי לאי עשיית טעויות. דומני שרבים עדיין לא מפנימים את הגבולות שבין סיסמאות-עבר לבין מציאות חברתית-כלכלית לאומית וגלובלית שבתוכן אנו חיים ומתפקדים כיום.
    לסכום: בכדי לצאת מהבוץ שבו אנו נמצאים, נחוצה מדיניות לאומית שבמרכזה שינוי מבנה המשק לעבר ארגונים ותעשיות – גדולים, בינויים וקטנים (לרבות מופרטים כהלכה) – שיכולים לשלם לעובדיהם לאורך זמן שכר חודשי של כ- 20,000 ש"ח במחירי היום.
    תעשיות וארגונים כאלה חייבים להיות יעילים, תחרותיים, כשרים להתמודדות בעולם הגלובלי (לרבות השוואות רוחב כלכליות).
    לשם כך דרושים שינויים בתהליכי הכשרת כוח אדם, הגדלת מרכיב העובדים במשק, והפחתת מרכיב תשלומי ההעברה, הגדלת בסיס משלמי מס אמת, שמירת הצמיחה וחתירה להגדלתה, הדברת הבירוקרטיה, שיפור שוק ההון, צימצום המשפטיזציה, ושיפור דרמטי של רמת הנהול הציבורי והמישקי.

    כל המהלכים הללו אינם קשורים באידיאולוגיות של המאות ה- 17 עד ה-20, אלא בקביעת יעדים ברורים והתארגנות ממלכתית להשגתם במסגרת זמן והשקעות מוגדרים וקצובים. כ"כ, אין ארוחות חינם ואין "זבנג וגמרנו".
    הבעיה היא מעשית ולא עיונית!!!

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ל. רפי – כל כך הרבה מילים וכמעט אפס חידוש.
    ממש המצאת את ההון הגלובאלי (ר' למשל http://www.blacklabor.org/?p=54534 ).

    מה שנאמר כאן במאמר בפשטות הוא שבחסות ההון הגלובאלי מדרדרת ממשלת נתניהו את ישראל לכיוון העולם השלישי, שחי וקיים היום במאה ה- 21 לא בתאוריה.

    ודרך אגב, השמאל הוא שמאל – שואף לרווחת בני האדם באשר הם. המושגים שמאל מדיני או שמאל חברתי הם מגוחכים במיוחד בימינו, כאשר ההון הגלובאלי קובע הכל – משרוך נעל ועד למזל"ט.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דווקא את הנקודה החשובה האחת במאמר התגובה שלו, מצליח ל. רפי להבליע – המערכת הגלובאלית העולמית היום היא תוצר מובהק של מדיניות שמקורה בשנות ה- 70 של המאה ה- 20.
    השמאל נרדם אז בשמירה והתוצאה היא מערכת עולמית שמעודדת דרויניזם שמוביל להתמוטטות בכל נקודות התפר הרגישות בעולם.

    המרשמים שמנסה ל.רפי לספק לנו כאן מבוססים על קבלת המציאות כנתון שאיננו בר שינוי, והם בבחינת אקמול להתקף לב.

    ההבדל ביניהם לבין הלאומנות הכוזבת הם רק בכך שהמרשמים של ל. רפי לא מועילים אך גם לא מזיקים.

  12. עמית :

    ל רפי
    אני לא יכול להתייחס לכל מה שאמרת כי זה הרבה מאוד (יותר מהמאמר).
    לנושא הימין הכלכלי הפוסט ציוני, שבארץ ובמדינות נוספות הוא לעיתים גם ימין מדיני.
    הוא פוסט ציוני בדיוק כפי שחברת איי הודו המזרחית הייתה פוסט בריטית, הוא בעד שכבה אוליגרכית צרה ולא בעד החברה במדינה ממנה הוא פועל.
    הוא פוסט מודרני משום שהוא מאמץ עמדה אנטי ריאליסטית. עמדה שאומרת שהטבע מחליט לגבי האדם באופן יותר טוב מאשר האדם.
    אני מציע במקרה שלהם ליישם את זה גם על הגישה שלהם לרפואה, אני מציע שמעתה כל אדם שמאמין בשוק החופשי יחדל לקחת תרופות ולהבדק אצל רופאים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.