מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מאגרי הגז הטבעי – על הממונה להטיל פיקוח על מחיר הגז
ועדת הכלכלה קיימה ב-18 במרץ 2014 דיון מיוחד בחשש שבענף הגז עלול להתפתח מונופול של החברות נובל אנרג'י ודלק אנרגיה של יצחק תשובה במאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן". יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן ביקש מהממונה על ההגבלים העסקיים, דוד גילה, להטיל פיקוח על מחיר הגז הטבעי. אם הממונה לא יחליט, תוגש הצעת חוק בעניין
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ברוורמן לממשלה: אם ההחלטה על הפיקוח על מחיר הגז הטבעי לא תתקבל תוך חודשיים – נגיש הצעת חוק
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, קיימה היום דיון מיוחד שעסק בחשש שבענף הגז יתפתח מונופול. הדיון התקיים ביוזמת היו"ר ברוורמן, שביקש להתמקד בנושא הולכת הגז והבטחת מחיר הוגן הן לצרכנים והן לתעשייה, על מנת שהדבר יסייע במאבק ביוקר המחייה. היו"ר ברוורמן הבהיר כבר בפתח הדיון כי מתמונת המצב כיום עולה שלא צפויה להתפתח תחרות בזמן הקרוב במשק הגז, שבו קיים המונופול של תמר ולוויתן בבעלות נובל אנרג'י ודלק אנרגיה. לדבריו, אם לא מפרקים את המונופול צריך לפקח על המחיר כדי למנוע פגיעה בצרכנים ובתעשייה. הוא הוסיף כי פנה כבר לפני שנה לשרי האוצר, האנרגיה והכלכלה בבקשה לקבל תחשיב עלויות – אך עד היום לא התקבלה תשובה. עוד ציין ח"כ ברוורמן כי המחיר שנקבע לחברת החשמל עומד על 5.4 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU) וצריך לבחון מדוע לא לאפשר לתעשיינים לקבל מחיר דומה. הוא הוסיף כי כל דולר במחיר הגז עולה לצרכני החשמל במשק מיליארד שקל בשנה, ולכן קרא לפקח על מחיר הגז.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אודי אדירי, אמר כי הרצון הוא לא לראות מונופול, והכוונה הייתה להבטיח שפע של שחקנים במשק הגז. "רק בשנה האחרונה התחוורה תמונה לפיה כמעט כל המאגרים שלא בבעלות דלק אנרגיה ונובל אנרג'י נמצאו יבשים", אמר אדירי. הוא הוסיף כי מוקדם לצפות אם המהלך שמקדם הממונה על רשות ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, למכירת מאגרי תנין וכריש יחולל תחרות, אבל ניתן יהיה לבחון זאת בעתיד הקרוב. "אם דלק ונובל לא ישכילו לאפשר תחרות ולא ימכרו את השדרות במהירות ובמחיר סביר, אז הם יחמיצו הזדמנות ויש דרכים להתמודד גם עם מונופול", אמר אדירי. היו"ר ברוורמן הגיב ואמר כי בינתיים המונופול קיים, ואפילו בכל מדינה קפיטליסטית מפקחים על מונופולים. אדירי הגיב ואמר כי פיקוח על מחירי הגז הטבעי הוא מורכב.
ח"כ יצחק וקנין הגיב ואמר כי הרגולטורים לא מסוגלים לעשות כלום מול המונופולים. "לפני 10 שנים אמרו את אותם דברים על משק הגז הביתי, וטענו כי אם ייכנסו 5 או 6 שחקנים חדשים תהייה תחרות, אבל זה לא קרה. איפה שהמדינה הורידה את הפיקוח המחירים עלו, לכן אנחנו חייבים לקבוע מחיר לגז. השרים רק רוצים לפקח על השמנת המתוקה ולעשות מסיבת עיתונאים, הם לא מבינים איפה אנחנו נמצאים ולא מסוגלים לקבל החלטות, ובינתיים הציבור והתעשייה משלמים את המחיר", אמר. ממלא מקום יו"ר ועדת המחירים באוצר, הכלכלן אלון אטקין, התייחס לדברים ואמר כי הפיקוח מורכב, אך ההחלטה בנושא תתקבל תוך מספר חודשים. היו"ר ברוורמן דרש כי ההחלטה תתקבל תוך חודשיים בלבד, והוסיף כי אם עד אז לא יקבע המחיר בכוונתו להגיש הצעת חוק בנושא.
ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי הדבר החמור הוא שבאוצר לא העלו על דעתם להטיל פיקוח. "הנושא הכי דרמטי בימים אלה זו סוגיית הגז, וזה הנושא הכי מוזנח. את התקשורת זה לא מעניין, את חברי הכנסת זה לא מעניין וראש הממשלה והשרים משתפים פעולה באופן מוחלט עם חברות הגז וקולם של 99.9% מהציבור לא נשמע – כשגוזרים את גורל משק האנרגיה ל-50 השנים הבאות", אמרה. היא קראה לממונה על הנפט שלא לתת רישיון אחזקה לנובל ודלק בלוויתן כי הם לא עומדים בתנאים, לממונה על ההגבלים לא לאפשר פטור מהסדר כובל ולאוצר לא לתת הנחה בסוגיית המס ולא לפעול לפי הדד ליין שהציבה חברת וודסייד שדורשת לקבל החלטה עד ה-27 במרץ.
יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש הכהן, אמרה כי ההוצאה של הציבור לגז לצורך יצור חשמל עומדת על 7.5 מיליארד שקל בשנה, שהיא רבע מההוצאה על חשמל. לדבריה, מתוך חשבון חשמל של 600 שקלים חלקו של הגז עומד על 150 שקלים והחלק של הגז רק ילך ויגדל. היא ציינה כי כל תוספת של דולר למחיר יחידה אנרגיה מהווה תוספת עלות של מיליארד שקל בשנה לצרכנים במשק – וההשלכות על יוקר המחייה דרמטיות. לדבריה, "המציאות במשק החשמל שאנחנו רואים היא מאפיינים של הסכמים לא בשווקי גז לא תחרותיים. ספקי הגז סירבו להוזיל מחיר ליצרני חשמל פרטיים לאחר הוזלה במחיר החשמל, אין הנחה על מחיר הגז בהסכם לאספקת גז עם הפרעות, וצרכני הגז מוגבלים במכירת עודפי גז שלא צרכו, אמרה.
הממונה על רשות ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, הוסיף כי המטרה של הרשות היא לנסות ליצר תחרות, אך צריך לשקול פיקוח על המחירים במקרה שהתחרות לא עובדת. מנהל תחום כלכלה ותעריפים במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, קונסטנטין בלוז, טען כי אמנם יש מונופול, אך הוא לא גובה רנטה מונופוליסטית ומחירו נמוך פי 3 ו-5 ממקומות שונים בעולם. הוא הוסיף כי המדינה היא שותף בכיר בהכנסות, והיזמים מקבלים חלק קטן יותר מההכנסות. אדירי העיר כי זה שהמדינה מקבלת חלק גדול יותר בהכנסות זה לא חלק מהשיקולים אם להטיל פיקוח על המחיר. עם זאת היו"ר ברוורמן דרש לדעת מה מחיר הפקת הגז, אך לא קיבל תשובה ברורה לכך.
מנכ"ל אבנר חיפושי נפט, גדעון תדמור, אמר כי יש תחושת עליהם ודחף שלא ניתן לכיבוש לתקוף את מי שהשקיע וגילה את הגז. הוא הוסיף כי בפועל יש פיקוח על מחירי הגז והם נמוכים ביחס לעולם. לטענתו, מחיר הפקת גז צריך לכלול גם עלויות פיתוח של מאגרים יבשים ועלויות נוספות ולכן הדבר מורכב, עם זאת טען תדמור כי ניתן לחשב זאת מתוך דוחות החברה. לדבריו, בהשוואה בינלאומית המחירים בישראל יביאו לחיסכון של 20 מיליארד שקל. למרות זאת תדמור סירב לבקשת חברי הכנסת ברוורמן, יחימוביץ' ווקנין לחשוף את עלות ההפקה. ח"כ יחימוביץ' העירה בציניות כי אולי הוועדה למאבק בעוני צריכה לטפל בחברות הגז, לדבריה מחיר העלות עומד על כ-1.5 דולר ליחידת אנרגיה בעוד המחיר שמשלמים הצרכנים הוא 6 דולר. ח"כ וקנין הוסיף גם הוא בציניות כי תיכף הוא רושם צ'ק לתדמור. ח"כ יחימוביץ' ביקשה תשובה מנציגי הממשלה, ואמרה כי "אנחנו בדיון על פיקוח מחירים ואתם משחקים בחתול ועכבר ואף אחד לא מוכן לתת לנו מספר, או אפילו טווח מחירים – תפסיקו לערבב אותנו". תדמור הגיב ואמר כי החברה בעד תחרות וביקש לתת הזדמנות למכור את מאגרי תנין וכריש בתנאים מטיבים. "תנו צ'אנס לתחרות", קרא תדמור.
המשפטן גלעד ברנע אמר כי כשפקיד בביטוח הלאומי שולל קצבה מגברת כהן מאופקים הוא לא מתמהמה, הוא קודם שולל ורק לאחר מכן היא יכולה לתבוע את זכויותיה בבית הדין לעבודה. לדבריו, כאן הרגולטורים קודם שוקלים ובודקים. הוא קרא להשוות את מעמד החברות למעמדה של גברת כהן מאופקים. "לא צריך להפלות לרעה את גדעון תדמור, אבל גם לא להעדיף אותו", אמר. מנהל תחום מדיניות בפורום הישראלי לאנרגיה, נועם סגל, ציין כי לפי הדוחות של אבנר ההערכה היא כי עלות ההפקה של הגז עומדת על בין דולר לדולר וחצי ליחידת אנרגיה, כולל התמלוגים. "יחידה כזו נמכרת היום במחיר של 6 דולר וזה רווח עודף של בין פי 3 לפי 5. המשמעות היא שהחברות עושקות את הציבור בכ-5 מיליארד שקל בשנה.
היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת לממשלה לקבל בתוך חודשיים החלטה על מחיר מירבי לגז הטבעי, מאחר שחייבים לפקח על המונופול. הוא הוסיף כי הוועדה שמעה את עמדת הרגולטורים, נציגי הציבור ונציגי חברות הגז ורואה בחשש את האפשרות שלא תתפתח תחרות במשק הגז. לכן, הוסיף היו"ר, הוועדה מבקשה מהממונה על רשות ההגבלים להתייחס לאפשרות הזו ולכלול את ההחלטה על הפיקוח בהחלטה בעניין הפטור מהסדר כובל, בשיתוף פעולה עם ועדת המחירים באוצר. עוד הוסיף היו"ר ברוורמן כי הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבוע את שיעור המס על הגז ליצוא בהתייחס להחלטות ועדת ששינסקי, שהייתה ועדה ציבורית שהתנהלה בשקיפות, בניגוד למשא ומתן המתנהל כיום.
תגיות: גז-טבעי, דלק אנרגיות, הממונה על ההגבלים העסקיים, ועדת-הכלכלה, מאגרי הגז, מונופול, נובל-אנרג'י, פיקוח, פיקוח-מחירים
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
22 במרץ, 2014 בשעה 12:06
אם הממונה חושב על עתידו בתעסוקה במגזר הפרטי, מן הסתם הוא יימנע מלהטיל פיקוח. בכך הוא מועל בתפקידו הציבורי ואינו מייצג את האינטרס הציבורי. בולט פה הצורך בחקיקה שתמנע את התופעה הזו בה נציג ציבור אינו משרת את טובת הציבור בשל שיקולים אישיים. נחוץ חוק שיקבע תקופת צינון למעבר מן הסקטור הציבורי לפרטי, תקופת צינון של מספר שנים.
24 במרץ, 2014 בשעה 11:40
דלק זול
מאגרי הגז אמורים להשפיע על מחיר דלק
24 במרץ, 2014 בשעה 12:20
ההמלצה המקצועית הייתה לא ליצא גז אלא להשתמש בו לתצרוכת מקומית
סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז – והוסתר
ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, ד"ר מיכאל שראל, הגיש חוות דעת שלפיה שמירת כל עתודות הגז לצורכי המשק עדיפה מבחינה כלכלית על פני יצוא ורכישת דלק חלופי בעתיד ■ משרד האוצר: "איננו מתבטאים בנושא"
• 23:24
• 09.06.2013
• מאת: אבי בר-אלי
סערה במשרד האוצר בעקבות דו"ח פנימי שסותר את עמדת המשרד עד כה בסוגיית יצוא הגז הטבעי שהתגלה לחופי ישראל. ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, ד"ר מיכאל שראל, הגיש באחרונה לראשי האוצר חוות דעת שלפיה איסור מוחלט על יצוא גז ושמירת העתודות לצורכי המשק בעשורים הבאים עשויים להיות כדאיים מבחינה כלכלית יותר מחלופת היצוא.
שראל בדק, בין היתר, את עלויות האנרגיה של ישראל בעשורים הבאים, בהנחה שמסקנות ועדת יצוא הגז (ועדת צמח) יאומצו. כלומר, המדינה תתיר יצוא של כ-50% מעתודות הגז, תשמור גז לצרכיה ל-25 שנה, ותידרש לרכוש בעתיד דלק חלופי לגז, או לייבא גז, תוך ניצול אפשרי של הכנסות קרן תקבולי המס שתגבה ממכירות הגז.
שראל השווה את נתוני העלות בתרחיש זה לכמה תרחישים של יצוא גז מופחת, עד לאיסור מוחלט על יצוא. זאת, בשקלול התועלות שבשמירה על מקור אנרגיה מוזל לצורכי המשק בעתיד. לאחר חישוב הסתברותי ולאחר שבחן את עלויות האנרגיה בלבד, הדו"ח הגיע למסקנה כי היעדר יצוא יחסוך למשק הוצאות עודפות על אנרגיה לעומת יצוא משמעותי של הגז, בסיכום טווח השנים שנבדק.
כלומר, שמירת הגז לשימוש מקומי תהיה עדיפה מבחינה כלכלית על פני יצואו תוך צבירת רווחי המיסוי מוקדם יותר. כך נמצא גם לגבי תרחיש של יצוא גז בשיעור נמוך משמעותית מזה שנדון כיום בממשלה, אך כזה שיכולתו להצדיק מימון תשתית יצוא או פרויקט פיתוח בכלל, מוטלת בספק.
http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097
9 באפריל, 2014 בשעה 9:42
דלק בזול
בעקבות מציאת הגז נקווה שיהיה דלק בזול
9 באפריל, 2014 בשעה 11:18
מחיר דלק
מציאת הגז צריכה להשפיע משמעותית על מחיר דלק
9 באפריל, 2014 בשעה 14:16
הגז משאב לאומי כמו ים המלח או הפוספטים
על כן רק הלאמת הגז(כמו יתר אוצרות הטבע של המדינה),תביא להוזלה משמעותית של מחיר האנרגיה בארץ.
כל משאב בידיים פרטיות מוביל לספססרות ולייקור.זה נכון בארץ וזה נכון בחו"ל.
צריך לשאול את הנורבגים איך ראוי לנהוג במשאב לאומי.