מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
70-80-90 פנסיה גם ככה לא תהיה
גם אם כולנו נפקיד ברצף לפנסיה מגיל 18 ועד גיל 95, מי שיצא לפנסיה יגלה שנשאר לו מעט מאוד. לדעתו של ק. טוכולסקי, השיטה הפנסיונית הקיימת סובלת מכל תחלואי העבר ועוד מתחלואים משלה, אך שבניגוד לשיטת העבר, נוסף לתחלואיה אין לה דבר
העיקר שלא נהנה מהן בחיים - עוד קצת על פנסיות 70-80-90
לדעתו של ק. טוכולסקי, אפשר לבטל את ההבטחה השקרית של הפנסיה לבטחון כלכלי בעתיד, ולקרוא להפרשה הזו "מס להנעת שוק ההון" - שכן אין שום דרך להבטיח באמצעותה את הקיום בכבוד לאחר הגעה לגיל פרישה
משרד האוצר מבקש להעלות את גיל הפנסיה ל-70, אותו משרד אוצר שדוחף בכל הכוח תכניות פרישה מוקדמת בשירות הציבורי לבני 50-55 כי הם שחוקים. אותו משרד אוצר שמבקש לצרף לשוק העבודה המקרטע גם כך של מדינת ישראל גברים חרדים ונשים ערבית. אותו משרד אוצר שמטיף לכולנו משמעת תקציבית. אבל תכלס זה לא באמת משנה, גם אם מחר תכריז המדינה על פנסיה לכל חייל וכולנו נפקיד ברצף לפנסיה מגיל 18 ועד גיל 95 (הגיל שבו אני לפחות מעריך תהיה הפנסיה עד שאני אגיע לגיל הפנסיה). מי שיצא לפנסיה יגלה שנשאר לו מעט מאוד. השיטה הפנסיונית הקיימת יש לה את כל תחלואי שיטות העבר ועוד תחלואים משלה, רק שבניגוד לשיטת העבר, נוסף לתחלואיה אין לה דבר. היא לא מבטיחה לחוסך שום דבר. העלאת גיל הפנסיה אינה פסולה רק משום שהיא בבחינת שוד כספם של החוסכים ושינוי כללי המשחק באמצע המשחק, היא פסולה משום שהיא מאפשרת למשרד האוצר לדחות את הרגע בו אנשים יבינו את גודל התרמית בעוד כמה שנים ובכך לשמר את השיטה הנוכחית.
אם תחילת העשור החמישי של חיי, צברתי כבר כמעט 14 שנות פנסיה, בתקופה הזו הספקתי כבר לאבד שנתיים מתקופת המנוחה והנחלה שלי לטובת העלאת גיל הפנסיה הקודמת. את ההיגיון המעוות של האוצר הבנתי, הם רוצים לדחות את הקץ בכדי להמשיך במדיניות חסרת התוחלת שלהם. משרד האוצר יודע שהם מנהלים מדיניות מס שאינה בת קיימא ושהשוד העונתי של כספי הביטוח הלאומי לטובת סתימת חורים בתקציב הפך את הביטוח הלאומי למוסד עם גירעון אקטוארי מפואר. אבל מטרת המדיניות של משרד האוצר הייתה ונותרה שירות נאמן לשלטון ההון. לכן עדיף להמשיך עם הפסאדה ולא לתת פתרון אמיתי. נתנו לנו פנסיות שכל מהותן הוצאת כספים מאתנו בשביל לממן את חברות הפנסיה ואת מחלקי הז'יטונים בשולחן ההימורים של הבורסה. הפנסיות שלנו כבר למעלה מעשור משמשות לתדלוק משרפת המזומנים של שוק ההון ובמקום להבטיח את עתידנו הן מבטיחות את דיבידנדים של חברות הפנסיה ואת התשואות בשוקי ההון. במקום לדאוג לעתיד הפנסיוני שלנו שר האוצר דואג לדחיית תאריך הפירעון של מעשי הרמייה בעוד כמה שנים קדימה. זאת השיטה, מחוקקים חוק מיותר לגיוס החרדים ודוחים את יישומו לתקופה שיש עתיד כבר תהיה עוד גרוטאה פוליטית שמונחת במגרש הגרוטאות של מפלגות המרכז הישראליות. שודדים את הביטוח הלאומי היום ומודיעים לנו שקצבת הזקנה תדחה כמו הפנסיה בעוד 3 שנים.
החברה הישראלית לא באמת יכולה להרשות לעצמה את הדחיות האלה. אבל זה לא משנה למקבלי ההחלטות שאנחנו בטמטומנו כי רב הושבנו על כסאות חברי הכנסת והממשלה. לנו לא יישאר כלום הרבה לפני שנגיע לגיל בו נוכל לצאת לפנסיה. למזלנו במקום דחייה אחת מפוארת שגם כך לא יתייחסו אליה ברצינות, מעדיף משרד האוצר לפרוס לנו את תאריך האין יציאה לאין פנסיה ע"פ מספר שנים, לכו תדעו אולי מתישהו נתעורר שוב לנוכח השוד המזעזע הזה ונעצור את הטירוף.
היחס לגיל הפרישה בעולם המערבי מלמד על הפרדוכס של הכלכלה הניאו ליבראלית. כולם יודעים שהעסק הזה לא עובד, כולם יודעים שתוחלת החיים תעלה אבל שיש צורך בפחות עובדים ובפחות עבודה אנושית. אבל המערכת הקיימת של הפנסיות היא לא בשבילנו העובדים החוסכים בני התמותה, היא בשביל הבורסות והבנקים, היא בשביל חברות הפנסיה והתאגידים שיונקים מהפנסיות שלו את הכסף ומספסרים את שנות עמלנו בפיסות נייר חסרות ערך בשוק ההון. הגיע הזמן שנשאל את השאלות הנכונות, מה הקיימות של השיטה הפנסיונית הנוכחית, מי מרוויח ממנה, מי לא ירוויח ממנה. אולי אז כשנשאל את השאלות הללו ונבין שהתשובות הן שלשיטה אין תוחלת, שבעלי הון מרוויחים, ושאנחנו נהיה זקנים עובדים עניים ואולי קצת לפני ההוספיס גם נהיה זקנים פנסיונרים עניים, אולי אז נוכל לדרוש פתרון אמיתי ושינוי של השיטה הכלכלית הקלוקלת הזו שהורסת את עולמנו ומקצרת את ימינו.
תגיות: משרד-האוצר, ניאו ליברליזם, קורט טוכולסקי, קרנות הפנסיה, שוק-ההון
קישור קבוע
18 תגובות
Email This Post
3 במרץ, 2014 בשעה 0:18
גם לדעתו של נתניהו
"לדעתו של ק. טוכולסקי, אפשר לבטל את ההבטחה השקרית של הפנסיה לבטחון כלכלי בעתיד, ולקרוא להפרשה הזו "מס להנעת שוק ההון" – שכן אין שום דרך להבטיח באמצעותה את הקיום בכבוד לאחר הגעה לגיל פרישה".
"ב-5.5.2004 , לרגל פרישתו מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התראיין אורי יוגב לעיתון הארץ: "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל" (הכוונה היא לתקופת המיתון באינתיפאדה השנייה ולשבירת הוועדים החלשים. הגיבור על החלשים יוגב הוא כיום יושב-ראש החברות הממשלתיות).
ב-17.9.2007 התראיין בנימין נתניהו לעיתון דה-מרקר: "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. 'הסכנה לא הייתה קריסה, אבל ההזדמנות הייתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים'" (גם זה קרה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה).
"הצלחנו לנצל", אמר יוגב. "ההזדמנות הייתה", אמר נתניהו. הראשון התרברב על חשבון החלשים, אבל השני הגדיל לעשות והודה ששיקר. לא הצלת הפנסיות ה"קורסות", באמת או לכאורה, עמדה לנגד עיניו, אלא הזדמנות ליצירת שוק הון לטובת – שימו לב! – משקי הבית הקטנים, אלה שמסתכלים היום בעיניים כלות על הפנסיות הנשחקות ככל שהם עובדים יותר. – See more at: http://on-the-left-side.org.il/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%94%d7%91-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%a1%d7%94-%d7%9b%d7%9e%d7%a9%d7%9c/#sthash.qI5DtFIu.dpuf
3 במרץ, 2014 בשעה 15:03
הכתובת היתה על הקיר מה"ייצוב" של 1985
1985 היא שנת הניצחון המלא של המשטר הניאו-ליבראלי בשיתוף פעולה מלא עם מפלגת העבודה.
בסיס המשטר הוא ההפרטה של כמעט כל העסקים הרווחיים של המדינה,ושל כל הנכסים הציבוריים.
הפרטת הפנסייה והפיכתה למכשיר פיננסי להנעת שוק ההון היתה בעצם ההיגיון של משטר ההפרטה.
כל מה שקורה התחיל ב-1985 ,ואנו צריכים לתקוף את משטר ההפרטה עצמו,ולא להתייחס להיבט נבזי זה או אחר של גרורותיו.
3 במרץ, 2014 בשעה 17:22
מיכאל
אין דבר כזה "היבט נבזי זה או אחר" – כל ההיבטים הם חלקיו של השלם.
אם אתה מתייחס רק להפרטה בלי ה"היבטים" -השלם מתרוקן מתוכן.
מה שכן חשוב לדעתי – זה לחבר כל הזמן את הנקודות – "ההיבטים הנבזיים" ולהצביע על הקשר ביניהן.
זה מה שטוכולסקי עושה.
3 במרץ, 2014 בשעה 18:11
בבסיס הכל ההפרטה
וזה מה שטוכולסקי לא עשה פעם אחת במאמר ספציפי זה.
הוא דיבר על הבלוף של הפנסייה.
מלה אחת לא על ההפרטה,שהיא בבסיס כל הנבלה.
3 במרץ, 2014 בשעה 18:34
מיכאל יקירי
אם להצביע על כך שהיעוד של הפנסיות הוא להעשיר תאגידיםמ וטייקונים זה לא לדבר על ההפרטה אז כנראה שאני לא יודע מה זאת הפרטה.
בפעם הבאה אני אשתדל להיות מפורש יותר.
3 במרץ, 2014 בשעה 20:57
ההפרטה היא בעצמה עוד היבט נבזי של השיטה.
הפרטה היא בעצמה תוצאה של השיטה.
מי מוכר נכס רווחי שמכניס למדינה רווחים לטובת הציבור כולו?
מי מתעקש לטעון ש"הממשלה לא יודעת לנהל" ולכן מציע למכור נכס רווחי שדווקא מנוהל לא רע ע"י הממשלה?
מי מציע למכור נכס כזה ונותן לקונה הלוואה מכספי הציבור כדי שרק יקנה ולאוו דווקא במחיר השוק?
מי עושה שטויות כאלה?
רק אינטרסנטים צינים ו/או פנאטים חסרי תקנה.
והם לא רק מפריטים – הם מקצצים בבשר החי, נלחמים נגד העובדים בכל חזית אפשרית ובכל האמצעים.
מי שרוצה להשפיע ולייצר שיח ס"ד חי ונושם, אולי כדאי שיזהר משימוש יתר בתגיות שרבים לא באמת מבינים מה עומד מאחריהן ומפתחים רתיעה.
אחד מכללי היחצנות הוא באמת חזרה על דקלומים עוד ועוד אבל זה עובד באמת רק כשמלווים אמצעים נוספים שלא בטוח שאנחנו רוצים או יכולים לאמץ.
3 במרץ, 2014 בשעה 21:40
מי היו באינטרסנטים של הפרטה?
בגין עלה לשלטון וקבוצות מסוימות הרגישו שגנבו להן את המדינה?
אבל מצד שני בגין עשה שלום עם מצרים (וכך נולדה המנטרה, שבין מפיציה היו אנשים ממחנה השלום – רק הימין יכול לעשות שלום).
מצד שני בגין שפך כספי מדינה בהתנחלויות – אז למה לא לקחת ממנו את נכסי המדינה שהוא משתמש בהם לטובת ההתנחלויות?
למה לא להפריט אותם ולהחזיר לאותן קבוצות חלק מהשליטה שאבדה להם? http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2251843
תוסיף על זה את העובדה שלא כל מה שממשלה עושה הוא תמיד לטובה (בירוקרטיה מיותרת מצד אחד ופחות מדי רגולציה מצד שני. העדפת קבוצות מקוורבים וכו'),
וקיבלת את הגול העצמי של השמאל בישראל.
3 במרץ, 2014 בשעה 21:43
לטוכולסקי הלוחם הנערץ
אתה כתבת ש"ייעוד הפנסיות הוא להעשיר תאגידים וטייקונים".
הכל נכון ,אבל העיקר חסר.
הטייקונים והתאגידים נוצרו יש מאין על ידי הפשע המאורגן של גניבה ועושק הציבור דרך הפוליטיקה ,והמשת"פים הניאו-ליבראלים.
הטייקונים והתאגידים והפירמידות לא היו בארץ לפני 1977 ובעיקר 1985.
כל העושר הזה הגיע מגניבה ולא מעבודה.
כאשר אתה כותב סתם ככה "טייקונים",הדור הצעיר בארץ הזאת חושב שהטייקונים היו כאן מאז ומעולם.
הוא לא יודע שמדובר על גנבים מהסוג הכי גרוע שכל מה שהם יודעים לעשות בחיים זה לגנוב.
3 במרץ, 2014 בשעה 21:55
ההפרטה היא לא "היבט" אלא השיטה עצמה
לאנונימי 6,
אני חולק עליך.
ההפרטה היא היא השיטה וממנה מתפצלים כל הגרורות.
הרס עולם העבודה,הרס מדינת הרווחה ,הרס הפנסיות ,הרס הרפואה וכל מה שהיה פעם פה ונרצח על ידי הליכוד.
3 במרץ, 2014 בשעה 22:13
הליכוד נתן הזדמנות והאיטרסנטים התעשרו...
לאנונימי 7,
הליכוד אמר,"חטוף ככל יכולתך" וכל מי שהיה בעמדת כח ובקשרי שלטון מתאימים,חטף והתעשר.
אין הבדל בענין בין הימין בשלטון וה"שמאל" ששיתף פעולה בחדווה.
3 במרץ, 2014 בשעה 22:46
מיכאל יקירי, אני בטוח שבכל מאמר שלי ימצא כל אדם משהו חסר ובצדק, לעיתים מזומנות אני כותב די מהר ואימפולסיבי. יש לי גם טעויות עובדתיות מן הסתם פה ושם ואת הפרשנות שלי אפשר תמיד לבקר ולנתח.
הפרטה היא חלק מהותי של השיטה אבל היא לא השיטה כולה. טייקונים היו בארץ גם לפי 1977, לצערי הרב למדתי בשנים האחרונות לא מעט על איך בשליש האחרון של שלטון מפלגות הפועלים אנשים כמו שמעון פרס ויצחק רבין המנוח כבר היו חברים טובים של טייקונים. את החברה לישראל הפריט פנחס ספיר לידיים של שאול אייזנברג. את חוק עידוד השקעות הון המציאו ממשלות שישבו בהם אנשי מפא"י, אחדות העבודה ואפילו מפ"ם.
תמיד אפשר יהיה להוסיף.
4 במרץ, 2014 בשעה 9:55
לטוכולסקי,לצערי אתה טועה ומטעה
זה נכון שפרס ורבין היו חברים טובים של בעלי הון,אבל מדובר על יזמים תעשייתיים,על הון יצרני.
נכון שהיה חוק אייזנברג המתועב שבו ספיר תן מתנות לאייזנברג.
נכון שהיה חוק עידוד השקעות הון,אבל היה מדובר על עידוד הקמת מפעלים,ולא כפי שזה היום שהחוק הפך לאמצעי עבור טייקונים טפילים שנולדו מהפרטה לא לשלם כלל מיסים.
והעיקר העיקר ,מהפכת ההפרטה ,בזיזת משאבי המדינה לידי אנשים שהפכו תוך יום לטייקונים רק מגניבה על ידי קירבה לשלטון,והרס כולל של מדינת הרווחה החלו אחרי 1977 ו1985 עם עם השתלטות הליכוד והשת"פ של העבודה החל מ1985 .
הטייקונים,זה חבורה של גנבים דרך הפוליטיקה שלא ייצרו דבר מימיהם.כל מקור עושרם זה מגניבת נכסי ציבור.גם אל-קאפונה עבד ככה.
תעשיינים כמו בעלי "טבע" המקוריים,או "סנו",או ורטהיימר,הקימו מפעליהם במו ידיהם .הם לא גנבו מאף אחד.
הם לא טייקונים,שקיבלו מדינה במתנה.
4 במרץ, 2014 בשעה 10:57
מיכאל תמיד חילקו פה מתנות, קשר חם והדוק בין הון ושלטון נוצר כבר אצל רבין. לא צריך לעשות אידיאליזציה של ימי מפא"י הם היו טובים יותר ממה שיש היום אבל היו גם בהם הרבה דברים מחורבנים. ובשנים 1970-1977 במקביל השקעה אדירה במדינת הרווחה גם הלכו ורווחו תופעות של שחיתות, הטבות מס לבעלי הון, משחקים ספקולנטיים בבורסה, הערצה של גנרלים, יחסי הון שלטון וכיבוש.
גם אז לא היתה פנסייה לכולם, מה שכן למי שהיתה פנסייה באמת הייתה פנסייה שלא כמו היום.
אז כן בימי שלטון העבודה הדברים לא היו בוטים וחמורים כמו היום והטייקונים לא היו חזירים כמו היום, אבל העיקרון כר נקבע.
4 במרץ, 2014 בשעה 16:30
ק. שוב אתה טועה ומטעה לצערי
היו יחסי הון שלטון ,אבל השלטון היה של מפא"י וההון הפרטי היה במכלאה שלו.מפא"י דאגה למדינת רווהה חלקית לא מושלמת ,אבל דאגה ,ובעלי ההון לא היו השלטון עצמו.
חוץ מהמתנה המתועבת לאייזנברג,לא היו טייקונים,לא היתה הפרטה,היו מאות חברות עסקיות ציבוריות ,ממשלתיות ווהסתדרותיות,כולל קואופרטיבים,לא היו חברות קבלן,80 אחוז מהשכירים היו במסגרת הסכמי עבדה קולקטיביים,היה בטחון תעסוקתי ופנסיוני,וחובה על הפרשת פנסיה החל מהיום הראשון לעבודה.
טוכולסקי אתה טועה בגדול.שום דבר ממשטר ההפרטה היום אינו דומה למדינת הרווחה החלקית שהיתה פה לפני 1977 .
באומרך שכל ההבדל היה שאז בימי מפא"י היו קצת פחות חזירים,אתה מבטל באחת את ההבדל בין תקופה שבה ישראל היתה אחת המדינות השיוויונית בעולם,אחרי כמובן המודל הסוציאל דמוקראטי של צפון ומערב אירופה,ובין משטר ההפרטה השורר פה למעלה מ-30 שנה.
כדאי שתקרא את מאמריו של דני גוטוויין על מהפכת ההפרטה אחרי אסון 1977 ,ותבין עד כמה טעותך גדולה.
4 במרץ, 2014 בשעה 17:53
מיכאל אני קראתי את גוטווין נו אז?
זרעי ההון שלטון נזרעו בימי מפא"י.
מפא"י גם לא היססה לשבור שביתות, ולא היססה לתת לבעלי הון הטבות. הכל היה מוגבל, שום דבר לא ניתן להשוואה למה שקרה אחרי מפא"י, הכל נכון. אבל הזרע נזרע כבר שם. אנשים כמו שמעון פרס לא היו מעולם סוציאליסטים. ולא סתם הם ותלמידיהם הם שותפים מלאים לנאו ליברליזם של היום.
בכל מקרה סוציאליסט מסתכל קדימה, יש לי הרבה כבוד לעבר אני לא עורג אליו.
4 במרץ, 2014 בשעה 19:25
הזרע נזרע, נו אז?
לא היתה מהפכת ההפרטה ולא נוצרו הטייקונים,ומדינת רווחה חלקית ,היתה גם היתה.
הגישה שלך טוכולסקי מזכירה לי קצת את המגיבים לפוסט של אור קשת על דמוקרטייה במפלגת העבודה.
הם מתעלמים מהטוב בדמוקרטייה ושוללים את פגמיה בלי להציע מודל דמוקרטי חלופי.
יש לנו מודל מפא"י של מדינה דיריג'יסטית,או סוציאלית,או סוציאל-דמוקראטית,שעבד לא רע,במיוחד בשנים 1970-1977 .
למודל התייחסות זה אתה "לא עורג".
איך נילחם את מלחמת הסוציאל-דמוקרטייה,אם נשלול מודל שעבד לא רע ובמדינת ישראל?.
אל תשכח,גם שלי יחימוביץ "לא היתה מספיק טובה".אז הרווחנו ב"יושר" את בוג'י הרצוג הניאו-ליבראל,יורשו של ברק,שמעון פרס,בייגה שוחט ומלך ההפרטה רבין ז"ל.
4 במרץ, 2014 בשעה 20:16
מיכאל תמיד עם הפנים קדימה, אנחנו יודעים מה היה טוב אנחנו יודעים מה היה רע, נקח את מה שטוב ונשתדל לא לעשות רע.
שלי יחימוביץ כמו כל פוליטיקאי נשקלת באלטרנטיבות שלה, תמיד תמכתי בה בעבודה למרות שלא חסכתי ממנה ביקורת. הרצוג כמו שאומרים בידייש אה שטוק נבי….
5 במרץ, 2014 בשעה 0:33
לא כל זרע שנזרע חייב לנבוט….
תלוי אם ומי משקה אותו.
המהפך ב-77 היה מהפך בכל המובנים. השלטון של בגין לא ייבש את הזרעים שזרעו מפאי (למרות שבירושלים יש אנשים שישבעו עד היום שעד בגין לא היה להם כלום ואחריו היה להם הכל. ככל שהזמן עובר, יש גם כאלה שההתלהבות שלהם מהמהפך דעכה וכבתה).
העיקר הוא – מה עשתה הגוורדיה הצעירה של מפא"י כשהיה לה איזה חלון הזדמנות לשבת ליד ההגה – 1992. אם להאמין למחקר של אדווה, אז נראה שמיסוד ההשיטה הניאו-ליבראלית – נקבע שם.http://www.adva.org/UPLOADED/privatization.pdf