רואה החשבון יניב פריאל מסביר על השינויים הכלכליים בעולם ועל ההשפעה שלהם על ישראל
אי האפקטיביות של ההקלה הכמותית והנזקים שהיא גורמת:
בחישוב גס, רק הבנקים המרכזיים של אנגליה, יפן וארה"ב משחררים מידי חודש יותר מ- 180 מיליארד דולר לשווקים, סכום מבהיל, אם נזכור שמדובר בחוב שהולך ונערם שיצטרכו להחזיר אותו בנקודת זמן כלשהי. הבעיה היא שהכסף הזה לא באמת עוזר, לא מייצר צמיחה אמיתית, לא מקטין את האבטלה באופן חד ובעיקר לא מחלחל למשקי הבית (ההקלה הכמותית אמנם נותנת לצרכנים אפשרות ללוות כסף בריבית נמוכה אבל הבעיה העיקרית שלהם היא שאין להם מספיק כסף לצריכה כי הם לא מרוויחים מספיק וההוצאות שלהם גדלות יותר מן ההכנסות שלהם והפער רק הולך ומתרחב).
תופעות הלוואי של ההקלה הכמותית העולמית:
1. בועה בבורסות – מחירי המניות מזנקים בגלל חוסר באפיקי השקעה אלטרנטיביים ומחירי האג"ח עולים בגלל התערבות הבנקים המרכזיים.
2. בועה בנדל"ן – הסתערות של משקיעים על נדל"ן לסוגיו השונים – בגלל הריביות הזולות על המשכנתאות וחוסר באפיקי השקעה אלטרנטיביים.
3. כשלוקחים בחשבון את הריביות שנושקות ל- 0 ואת העובדה שההרחבה המוניטרית גורמת להשטחה של עקום התשואות בכל העולם – הנ"ל גורם לכל מנהלי הכספים לקחת סיכונים שגדלים והולכים, בכל מיני אפיקים ומוצרים, על מנת למקסם את התשואה. כל זה מתחיל לחלחל גם למשקיעים הפרטיים שמחפשים בקדחתנות אפיקי השקעה מניבים לכסף שלהם.
האם המצב הקיצוני שבוא נמצא שוק המניות, האג"ח והנדל"ן, יישאר על כנו, כשהדפסת הכסף תופסק בהדרגה – השנה או שנה הבאה?
כמה נתונים נוספים על השוק האמריקאי:
1. הגדלה כזו גדולה בבסיס הכסף היתה אמורה ליצור אינפלציה אבל במציאות אנו לא רואים אינפלציה. הסבר אפשרי לעניין הוא שלא עושים אם הכסף כלום (הסבר שנראה היטב בגרף קצב תחלופת הכסף (Money Velocity) המראה את הפעילות של ההון במשק האמיתי). הכסף לא ממש מגיע לכלכלה. רובו חוזר לפד ומושקע שם עבור ריבית.
2. גם כשמסתכלים על ההכנסה האישית מול ההוצאה האישית רואים קיפאון בהכנסות מול הוצאות שהולכות ויורדות.
3. הירידה באחוז האבטלה נובעת בעיקר מהירידה רבת השנים באחוז ההשתתפות של העובדים במשק (ראה הזדקנות האוכלוסייה להלן) ולא מקיטון ממשי בכמות המובטלים.
כל האינדיקטורים הכלכליים מצביעים כולם על אותו דבר:
ההקלה לא עובדת וגורמת יותר נזק מתועלת וביום שתיגמר – שחר חדש יפציע והוא יביא איתו הרבה מאוד בשורות איוב שנפרטם להלן.
הסיבות למפולת בשוקי העולם בעקבות סיום ההקלה הכמותית:
א. סיבה חשבונאית – עם סיום ההקלה עלויות החוב של כל החברות יעלו, אלמנט שיגרום לרווחי כל החברות לרדת. בנוסף, קיצוץ ההוצאות או העלאות המיסים (ראה סעיפים ג' ד' לעיל) יקטינו את הביקושים ואת שורת ההכנסות של החברות. הנ"ל יגרום לירידה חדה בשורת הרווח, מה שיגרום לירידות חדות בשוק המניות (שהרי הוא תמיד צופה פני עתיד).
ב. אי האפקטיביות של ההקלה הכמותית – הכסף לא מייצר צמיחה אמיתית, לא מקטין את האבטלה באופן חד ולא מחלחל למשקי הבית.
ג. הנזקים שההקלה הכמותית גורמת לשוק הדיור ושוקי המניות והאג"ח – בגלל חוסר באפיקי השקעה אלטרנטיביים בריבית גבוה, המשקיעים נאלצים להיכנס לשוקי המניות והדיור, וכך דוחפים את המחירים כלפי מעלה ויוצרים עליות מחירים שלא קשורות לכלכלה האמיתית:
1. די אם נסתכל על מכפיל הרווח של מדד ה- S&P500 שנמצא קרוב לשיא כל הזמנים וקרוב מאוד למכפיל הרווח שהיה רגע לפני המפולת ב- 2007 (ומעיד על עודף אופטימיות בשוק).
2. לפי עונת הדוחות הנוכחית (2013), אפשר להתרשם מהיעדר צמיחה אצל מרבית החברות, כאשר עיקר הגידול ברווחים מגיע משיפור ברווחיות ולא מגידול בהכנסות!!! הבעיה היא שהרווחיות של החברות הגיעה בעיקר מהתייעלות, מפיטורי עובדים המוניים ומעלויות ריבית נמוכות בגלל ההקלה הכמותית, והיא נמצאת בשיא היסטורי.
ד. עומס החובות על התקציב – שיחייב קיצוץ חד בהוצאות או העלאת מיסים גדולה עם סיום ההקלה הכמותית, דבר שיגרום למיתון. תוצאה אפשרית שנייה היא שמיטת חובות (בעיקר ביפן וארה"ב דבר שיגרום לקריסת שוק האג"ח ולמפולת בשוקי המניות והדיור).
ה. עצירת שוק הבנייה בעקבות עליית תשואות האג"ח לטווח ארוך – עליית הריבית לטווח ארוך תייקר משמעותית את המשכנתאות ולכן שוק הבנייה בעולם ייעצר, דבר שיגרום לקיטון בצמיחה ולקיטון בהכנסות ממיסים (שבתורם יגדילו את הגירעון ויחייבו קיצוץ נוסף בתקציב וכו').
ו. הקטנת ההכנסה הפנויה של הצרכן – עליית תשואות האג"ח לטווח ארוך תגרור עלייה בעלויות האשראי של הצרכנים (ריביות על כרטיסי אשראי, הלוואות לרכישת מוצרים ושירותים וכו'). עליית הוצאות הריבית תצמצם את ההכנסה הפנויה של הצרכן ותקטין את הצריכה.
ז. הטיפול הלקוי בבעיות המשקיות שהובילו למשבר – שהעיקריות שבהן:
1. אי-השוויון בחלוקת ההכנסות – לצרכן הממוצע אין מספיק כסף פנוי לכן גם הורדת הריבית לא ממש מועילה לו.
2. נטל המס היורד בשילוב עם עלייה בתוחלת החיים ואיכות החיים – תוחלת חיים שעולה ואיתה הרצון לאיכות חיים טובה יותר, משמעותה עוד הוצאות בריאות, חינוך , תעסוקה, אבטלה וכו'. היות שנטל המס יורד במקום לעלות: נוצר גירעון מבני במערכת (קורה בכל המדינות בעולם כולל בישראל).
3. הזדקנות האוכלוסייה – היחס בין אלה שפורשים משוק העבודה לצעירים שנכנסים לשוק העבודה, שיורד בהתמדה במדינות המפותחות (גם בסין) – גורם לירידת פוטנציאל הצמיחה. בארה"ב החל משנת 2013 ואילך, דור הבייבי בומרס אמורים לצאת לגמלאות (מדובר על בין 60-80 מיליון איש), ויפלו כנטל על המגזר היצרני האמריקאי. (גודלו של הדור הבא הוא רק שני שלישים בלבד מדור הבייבי בומרס). עם פרישתם יתווסף נטל רב על הכלכלה אשר תכנס לגירעון, בגלל עודף הוצאות ומחסור בהכנסות. עומס רב וגדול מתחיל להיווצר על מערכות הבריאות, הביטוח הלאומי והפנסיה, שרק ימשיך ויגדל.
4. חוסר גמישות בשוקי העבודה בעולם – בעיה קשה של רוב הכלכלות הקורסות באירופה ובמיוחד מדינות ה- PIIGS: פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד. גם ביפן ובמדינות נוספות הבעיה קיימת. גם בישראל אנחנו ניצבים מול גמישות אפסית במגזר הציבורי מול גמישות רבה מדי במגזר הפרטי.
איזה השפעה תהיה להפסקת ההקלה הכמותית שתביא בעקבותיה לירידות חדות בשוקי האג"ח, המניות והנדל"ן – על הכלכלה הישראלית מוטת הייצוא?מה יקרה לשוק הדיור? ליציבות הבנקים? ליצוא? להכנסות ממיסים? לתמ"ג? לתעסוקה? על חוסר המוכנות של המשק הישראלי לתרחיש הנ"ל ולבעיות המובנות בתכנון תקציב המדינה, נדבר בהזדמנות אחרת.
Tags: הקלה כמותית, יניב פריאל