חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יאללה בואו נחסל את החקלאות בישראל

נושאים כלכלת בית ב 12.01.14 1:05

ק. טוכולסקי מסביר למה באמת התוצרת החקלאית באירופה יותר זולה מאשר בישראל, ומה המחיר של פתיחת ישראל ליבוא לא מוגבל של תוצרת חקלאית

האח הידד, המזון באירופה יותר זול מאשר בישראל, הזדמנות נפלאה לחסידי הכלכלה החופשית לקרוא להפלת חומות המגן של המכס וופתיחת השוק הישראלי למכירה במחירי היצף של סחורה מיובאת מאירופה, אפילו אם התחשיבים שמראים שגם אם נוריד את המכס, המוצר האירופאי כנראה ישאר יקר יותר בגלל עלויות נוספות לתוצר הגולמי באירופה. לא משנות את העובדה שמקהלת השטרסלרים השרה לה בעיתונות הכלכלית לגווניה מצאה את הפתרון: בואו נייבא. כמו כן בזמן שהממשלה נאבקת בריכוזיות מה טוב מלטעון שהריכוזיות של המשק הישראלי גורמת למחירים הגבוהים הרי המשק שלנו ריכוזי לא? בקיצור כרגיל כל טובי המוחות שהתכנסו להוכיח מה שנכתב בעבודה שחורה כבר שנים על גבי שנים, עוד לפני 2011 ומחאות הקוטג' למיניהן מועלה שוב על נס, וכרגיל מתעלמים ממה שיצר את המציאות ועוסקים בכל מני דברים תפלים.

החקלאות באירופה מסובסדת לעייפה, האיחוד האירופאי מבחינה תקציבית הוא בראש ובראשונה כלי להעברת סובסידיות לחקלאים. תפרקו פירמידות תבנו אחרות, תפתחו ליבוא, תחסלו את היצוא, תעשו מה שאתם רוצים, הסיבה שבישראל זול יותר לקנות שוקולד גרמני מישראלי הוא הסובסידיות והתמיכות האחרות שהאירופאים נותנים לחקלאות שלהם וגם לתעשייה שלהם. משק החלב הישראלי המושמץ מייצר חלב ניגר זול ואיכותי במחיר שמבטיח קיום ליצרן ולצרכן (כל עוד מדובר במחירים מפוקחים: הבעיה היא מה עושות החברות הפרטיות במה שאינו מפוקח). באירופה גם יצרן החלב וגם התעשיין שמעבד את החלב מסובסדים והתוצרת זולה. התחרות משנית, הגנה על היצרנים שומרת על קיומם של יצרנים קטנים, בצדם של הגדולים. האירופאים מגנים על החקלאות שלהם, על התעשייה שלהם, על צורת החיים המסורתית בכפר, ומקומות העבודה בעיירות הקטנות ובערים הגדולות וכך הם גם נהנים מאוכל זול שהוא בעת ובעונה אחת מטרה ותוצר לוואי. יש מדינות באירופה שהריכוזיות בהן גדולה מישראל באופן כללי ובתחום המזון בפרט, אבל באירופה יש עדיין התיישבות עובדת ומשקים של משפחת איכר אחד, מה שכבר אין בארץ. באירופה יש תאגידי יצור חקלאיים ופטור מהסדר כובל למגדלים מה שרוצים לבטל בארץ, באירופה יש תמיכות בגידול, בעצם הגידול, בהחזקת הקרקע, בשימור הנוף, בשיור צורת החיים הכפרית, בישראל אין כלום, רק רצון עז לקצץ עוד ועוד להפריט את מה שנשאר ולייבש את החקלאות לטובת יבוא.

בעולם המפותח אין חקלאות בלי תמיכות ובלי חקלאות אין תעשיית מזון, תמכו בחקלאות ועל כל שקל של תמיכה תקבלו 2 שקלים הוזלה. תנו לחקלאים ממה להתקיים, עזרו להם להתייעל, להיות משק חקלאי מתועש, מזהם פחות, מייצר אנרגיה ותקבלו תוצרת זולה וזמינה. חסלו את החקלאות ותהיו תלויים ביבוא. את זה לא תקראו בדה-מרקר, כמה באירופה יקר לקנות תוצרת מיובאת מחוץ לאיחוד לעומת כמה זול לקנות את התוצרת המקומית של החקלאים והתעשיינים המקומיים מדרום פורטוגל ועד לפלנד הגובלת בחוג הארקטי החקלאים האירופאים מוגנים ומסובסדים לכן אפשר לרכוש בשר איילים זול מהצפון ושמן זית זול מהדרום, לא בגלל שחיסלו את החקלאות והתחילו לייבא.

את זה כמובן לא יספרו לנו. יספרו לנו שצריך פחות ריכוזיות כאילו האחים אלדי שולטים ברשת הכי גדולה בגרמניה הם לא גוף ריכוזי שקונה מחקלאים ותעשיינים מסוימים ומשווק תוצרת מסוימת ברשת שהולכת ומתרחבת בעוד מדינות באיחוד. יספרו לכם שיבוא זה הדבר, בזמן שהאירופאים מייצאים לכל דורש את עודפי התוצרת שלהם ומכבידים על כל יבוא לתוך האיחוד בהגנה באמצעות תמיכות על מחירי התוצרת שלהם ובדרישות הולכות ומחמירות של איכות יצור. בקיצור יפנו אל ה"יאללה" בו נחסוך שקל היום בלי לספר לכם כמה זה יעלה יותר מחר.

מדינת ישראל צריכה להגן על החקלאות שלה ועל החקלאים שלה, על יצרני שמן הזית מקיבוצי הדרום ועד ערביי הצפון, על מגדלי הבקר שלה, על הפרדסנים ומגדלי ירקותיה, על יצרני החלב שלה ועל דייגיה ומגדלי דגייה. תחרות היא לא בהכרח בעייתית אבל היא צריכה להיות הוגנת, לייבא תוצרת מסובסדת בכבדות ולהגיד זה יותר זול זאת חכמה מאוד קטנה. צריך לתמוך בחקלאות הישראלית בצורה דומה ואז לראות מי יהיה יותר זול, יותר יעיל ויותר ידידותי לסביבה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

18 תגובות

  1. עמית :

    העניין פשוט באיחוד האירופי עושים פחות יחסי ציבור ויותר עבודה.
    באיחוד האירופי יודעים מה יקרה אם המשקים הקטנים יחוסלו, יודעים מה יקרה סביבתית וחברתית.
    לכן באיחוד האירופי מסתכלים על התמונה הכללית ולא על החור שבגרוש.
    מעניין לראות את זה בעבודה המקיפה שעשתה דר' אורית סקוטלסקי בנושא – http://www.mop-zafon.org.il/hadbara/lib/002.pdf

  2. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    דוגמא נפלאה למשפט:

    הזדמנות נפלאה לחסידי הכלכלה החופשית לקרוא להפלת חומות המגן של המכס וופתיחת השוק הישראלי למכירה במחירי היצף של סחורה מיובאת מאירופה, אפילו אם התחשיבים שמראים שגם אם נוריד את המכס, המוצר האירופאי כנראה ישאר יקר יותר בגלל עלויות נוספות לתוצר הגולמי באירופה.

    אפשר לראות בכתבה הזו בדה-מארקר (אלא איפה…)

    תילי תילים של הסברים על למה זה שאין יבוא גבינות זה הסיבה ליוקר המחייה, ובפסקה האחרונה העובדות – קילו גבינה צהובה כשרה עולה בשער הנמל, כולל מע"מ, 43.5 ש"ח – לפני הרווח של היבואן ושל רשת השיווק. קילו גבינת עמק מפוקח עולה 45 ש"ח לצרכן.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    איך מתחבר להסכם הסחר העולמי החדש שנחתם בבאלי בדצמבר האחרון?
    https://mc9.wto.org/draft-bali-ministerial-declaration

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2186571

  4. ק. טוכולסקי :

    מעבר לעובדה שהאירופים די מצפצפים שנים על הסכמי סחר, האירופים גם מצאו דרכים מאוד מקוריות לעקוף את האיסורים על תמיכות, הם לא תומכים בייצור אלא בשימור הנוף החקלאי או במעבר למיכון וחקלאות ידידותית לסביבה או במניעת אבטלה בפריפריה הכפרית. בקו התחתון הם משאירים את החקלאות שלהם זולה ובבית בתמיכות שלא קטנו רק שינו את שמן ובחלק מהמקרים את אופי החקלאות. כך יש לאיחוד מרחבים ירוקים יותר סביבתיים ויותר ממוכנים שמייצרים תוצרת מקומית זולה שהופכת את התחרות לחסרת סיכוי. תכלס וטוב שכך.

  5. אסף אדיב :

    לשמור על החקלאות כן. אבל בתנאי שתופסק של שיטת העבדות של התאילנדים

    המאמר מסביר נכון את הדמגוגיה של הקריאות להוזלת מוצרים חקלאיים ותפיחת השוק ליבוא ומעמיד בצדק את החובה של השלטון לסייע בבניית כוחה של החקלאות המקומית תוך מתן סובסידיות שונות
    מה שחסר במאמר הוא ההתייחסות לכך שהחקלאות הישראלית עברה בעשרים השנה האחרונות להיות ענף המסתמך על ניצול עבדים באופן מסיבי. 60% מכוח העבודה בענף תופסים 25 אלף תאילנדים שמיובאים לארץ בשיטות שמזכירות את העברת כוח האדם מאירופה לאמריקה בסוף המאה התשע עשרה מה שקרוי Indentured Servants
    http://en.wikipedia.org/wiki/Indentured_servant
    במשך שנים עולה תביעה של כלכלנים וארגונים חברתיים לשים קץ לתופעה הבזויה הזו. היא לא כלכלית ולא מוסרית. היא יוצרת אבטלה בפריפריה ומנציחה את הפערים בין המושבים והקיבוצים העשירים ובין הכפרים הערביים ועיירות הפיתוח המשוועים למקומות עבודה.
    לסבסד חקלאות כזו פרושו לחזק את מוסד העבדות.

  6. ק. טוכולסקי :

    בטווח הקצר ברור שיהיה יותר מקום לידיים מקומיות עובדות. בטווח הארוך בדיוק כמו שקרה בגידולי השדה, מיכון יחליף את רוב הידיים העובדות בענף.
    צריך לדאוג שהידיים העובדות יהיו של תושבי ישראל אבל היו פחות ידיים.

  7. רונן :

    לפתוח את השוק ליבוא חופשי

    לפתוח את השוק ליבוא חופשי לארץ של מוצרי מזון ולחייב את רשתות השיווק להכניס גם את המוצרים המיובאים .
    נכון זה יבוא על חשבון העובדים בארץ ויהיו קצת יותר מובטלים אבל מהלך כזה יעודד ירידת מחירים והתייעלות . לאורך זמן מהלך כזה יהיה בריא למשק ויפגע בעיקר בכל הקרטלים והתיקונים שמנהלים לנו את הכיס.

  8. עמית :

    זיכרון קצר?

    מסכים עם הנאמר. הרי לפני שנים ספורות, אירופה נחשבה יקרה לעומתנו! מה השתנה?

    הרי המחירים פה גדלו בגלל החמדנות המוטרפת של רשתות השיווק. ועדיין, מתעקשים פה לחפש את המטבע הרחק הרחק מהפנס, אצל החקלאי..

  9. ק. טוכולסקי :

    גם לפני כמה שנים אירופה לא הייתה יקרה לעומת ישראל בכל הקשור לתוצרת חקלאית מקומית ולמוצרי מזון מעובד שהוכן מתוצרת מקומית.
    פתיחת השוק ליבוא מעבר לנזק שהיא תגרום לשוק העבודה ולאיכות הסביבה לא תוזיל לאורך זמן את מחירי המזון כי בהעדר תחרות מקומית שתחוסל המחירים יעלו.

  10. אילנה :

    כל מילה זהב

  11. עמית :

    ק, אני דווקא חושב שהכיוון לא צריך להיות מיכון כי אם תוצרת יותר איכותית מבחינת טעם ותוספות כימיות (פחות ריסוסים ועוד) שדורשת יותר ידיים עובדות ויותר מקצוענות.
    אני מסכים עם אסף לחלוטין שהעבודה צריכה להיות בידיים ישראליות לא מנוצלות.
    זה ניתן לעשיה, זה מצריך רק תיקון של הכלכלה והקמת מערכת ניהול ומו"פ ארצית.

  12. שמואל :

    קריאות מאסף

    אכן מילים כדורבנות,
    אין מה לדאוג, כדאי היום לצאת ולצלם את אחרוני החקלאים, את שערם הלבן, אין דור המשך, בעוד 10 שנים כאשר נגיע ליום שנאלץ לייבא את מרבית המזון נגלה 2 דברים, מהמזרח המזון מזוהם ברמות אדירות, מהמערב המחירים בשמיים, אז מחדש יאלצו להשקיע שוב בחקלאות ובחקלאים סכומים אדירים בתשתיות וידע דרך סובסידיות
    בהצלחה לכולם

  13. יורם :

    עבודה ישראלית?

    לכל הדמגוגים שדורשים עבודה ישראלית, אתם מנותקים לחלוטין מהמציאות. הניסיונות הבלתי נלאים של משרד החקלאות לעודד ולתמרץ עובדים ישראלים ואפילו לתקופה קצרה לא הועילו. אין "פראיירים" שיסכימו לקום מוקדם לעבוד בקור ברוח ובגשם (קטיף הדרים למשל) ואין ישראלים שיסכימו לעבוד בחממות בקיץ ב 40 עד 50 מעלות כולל אותם דמגוגים שמטיפים לנו על כך.

  14. מוטי :

    תשלמו לי הון ולא אעסיק ישראלים.

    אני צריך כדי להתפרנס,לא להתעשר,לגדל הרבה יחידות מהגידולים שאני מגדל ואין באפשרותי לעשות זאת בעצמי לכן אני זקוק לעובדים שכירים.
    בניגוד לרוב התעסוקות האחרות תיזמון איסוף קטיף הינו קריטי.
    אי אפשר להסביר לעגבניה שהעובד לא הגיע היום ולכן עליה לעכב הבשלתה.
    תראו מה עשה מזג האויר החם לעגבניות ולמלפפונים-במקום להבשיל בהדרגה הם הבשילו בבת אחת ומחיריהם אינם מותירים רווח לחקלאי.
    יציבות והמשכיות הם שמות ה"משחק"
    אני לא יכול לעסוק כל היום בלחפש עובדים חדשים ולהכשירם לעבודה ולא יכול לשכב לישון כשאני חרד אם יגיעו או לא יגיעו הישראלים.
    וכל זאת מבלי להתיחס לעלותם ולדרישותיהם שפשוט במצב המחירים הרב שנתי אין מאין לשלם להם.
    כ"כ, החוכמולוגים שאינם "יוצאים" מהמזגן-מהבית לאוטו ומהאוטו למשרד
    לא מבינים וחמור מכך,לא רוצים להבין שאני עוסק בתחום שרב בו הבלתי ידוע ודווקא ה"חורף" הנוכחי מדגים זאת היטב.
    דוגמה קטנה-השקייה.זה זמן וכסף.
    בחורף "נורמלי" אין מעברים קיצוניים כמו השנה.
    כמה כסף נישחת ע"י הברד וכמה כסף עולים מי ההשקייה הלא מתוכננת בגלל עצירת הגשמים.
    ממשלה אחראית לא יכולה ואסור לה באיסור חמור לוותר על ייצור מזון מקומי ועל הידע והנסיון העצום המצוי אצל החקלאים.

  15. מוטי :

    קישור לכתבה מחממת ומכמירת לב על חקלאות בנגב

    http://ihaklai.org.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94/tabid/59/ctl/ArticleView/mid/371/articleId/8435/Default.aspx

  16. עמית :

    מוטי ויורם
    ראשית קצת רקע, אין עבודה חקלאית מקטיף עגבניות בערבה עד קטיף כותנה עם הקטפת הכי משוכללת.
    אין תחום בחקלאות מגד"ש של אלפי דונמים עד משק מושבי מעורב של 30 דונם שלא עבדתי/הייתי בעלים/הייתי שכיר בו.
    שנית המאמר עוסק בדברים שצריך לעשות ובדברים שאסור לתת שיקרו בחקלאות, לא בדרך השגויה בה החקלאות לא מנוהלת היום.
    ואני לא מדבר על התנהלות של חקלאים אני מדבר על התנהלות של המדינה.

  17. מוטי :

    לעמית-אין חשיבות למה עשית וראית-יש לשיבות למסקנות

    1.זה מה שחשוב?טעם?
    מה שחשוב זה זמינות 24×365 בשנה של תוצרת טריה ובמחיר סביר ובכמויות נכונות.
    2.אספמיה.לא תהיה חקלאות שתוכל להתבסס על עובדים ישראלים-יהודים וערבים ישראליים בלבד ולא משנה כמה הם יקבלו.
    גם אם מחר בבוקר כל תלמידי הישיבות מתחילים לעבוד-הם יעבדו בכל דבר ולא בחקלאות וכפי שכתבתי-מצד החקלאי חשובה וקריטית עבורו היא הקביעות והיציבות.לא ניתן לעסוק בחלק מענפי החקלאות הצורכים הרבה ידיים עובדות כאשר אין ודאות אם העובד יגיע מחר שלא לדבר על התפוקה שלו.
    3.למדינה כלים שונים באמצעותם היא יכולה לכוון פעילויות של הפרט אבל רק עד נקודה מסויימת.
    4.ברצוני לעקור אחת ולתמיד את השקר
    המסית כאילו הסובסידיה ניתנת לחקלאי והוא מתעשר ממנה.
    הסובסידיה ניתנת לצרכן בכך שהיא מאפשרת לו לקנות במחיר נמוך וביר את מזונותיו הטריים.
    מי שמממן בסוף את הסובסידיה אלו כל אזרחי המדינה,כולל החקלאים.
    ללא הסובסידיה לא תהיה לחקלאי פרנסה והוא יסגור את ה"בסטה".
    5.חשוב שיהיה ברור-מי שמייר את המחירים אלו המוכרים ומעבדי חלק מהמזונות הנמכרים לאחר כבישתם,קירורם,הקפאתם וכ'.
    6.חשוב להבין שמדובר במוצר שתוקפו קצר-במהרה הוא הופך לאשפה.
    חשוב להבין-מה שלא נצרך היום לא ייצרך מחר-אדם לא אוכל היום את האוכל של היום והאוכל של אתמול.
    מדובר לכן במוצרים שכל טלטלה באספקתם תחולל טלטלה בהתנהלות הצרכנים.
    אסור ל"שחק" עם מוצרים אלו.
    7.אסף-לך בעצמך ותעבוד כפועל חקלאי ותשלח הביתה תאילנדי..
    באותה מידה תישאל השאלה מדוע זה בסדר שבמסעדות,במסגריות,נין,טיפול סיעודי יהיו עובדים זרים.
    תסדר לעצמך את תמונת עולמך שבה העסקת עובד שכיר זר בחקלאות אינה מסתדרת.
    ותפנים-ללא סיוע לחקלאי בעבודת האדמה תאכל עגבניות מיבוא ותשלם כפול.

  18. עבודה שחורה » המשבר בחקלאות – אין ביצים :

    […] יאללה בואו נחסל את החקלאות בישראל […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.