מבקשי המקלט שהיו אסורים ב"סהרונים" והועברו למתקן פתוח, יצאו משם כדי לא לשוב. הם מביעים מחאתם השקטה בצעדה רגלית מהנגב הרחוק לעבר ירושלים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תנהיג מדיניות נאורה והומאנית המתייחסת אליהם כאל אנשים מן היישוב ולא כאל פושעים
לאחר אישור חוק המסתננים בכנסת, הועברו מבקשי המקלט שהיו כלואים בכלא סהרונים למתקן פתוח. זאת במקום לשחררם לפי הנחיות הבגצ בעניין. יום לאחר ששוכנו שם, עזבו 150 מבקשי מקלט את המתקן והם עורכים צעדה בקור ובגשם לבאר שבע. משם הם צועדים לעבר ירושלים כדי להפגין מול בית המשפט העליון בתביעה לבחון את בקשות המקלט ולהכיר בהם כפליטים. חדר המצב מדווח על יציאת הנגב הזו (על משקל יציאת מצרים):
"יציאת הנגב. דרמה מרגשת מתחוללת מאז אתמול: 150 מבקשי מקלט שיצאו ממתקן השהיה הפתוח בנגב ומסרבים לשוב אליו, צועדים בדרך לירושלים>>>
אי ציות אזרחי, הכמיהה לחופש, הסירוב לשחק את המשחק. קיראו לזה איך שתקראו לזה. ברגע בו הפך בית הכלא בו מרוכזים ללא משפט כבר מעל שנה כמעט 2000 מבקשי מקלט באמצע המדבר, מנותקים מהעולם ומבלי שמדינת ישראל בכלל טורחת לבחון את בקשות המקלט שלהם כמקובל בעולם ולקבוע מי פליט ומי לא, ברגע בו בעקבות פסיקת בג"ץ והפיכת הכלא ל"מתקן שהיה פתוח", התאפשרה לראשונה יציאתם מהכלא באישור והגעתם לבאר שבע עד לחזרתם ל"ספירת הראשים" הבאה, החליטו 150 מהם בצעד דרמטי לא לשוב לכלא ולצעוד במקום זאת לירושלים. הם עושים דרכם לבית המשפט העליון כדי לתבוע מהמדינה לבחון את בקשות המקלט שלהם ולהכיר בהם כפליטים. "
ב-21 בנובמבר 2013 פורסמה סקירה משווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מדיניות כלפי מבקשי מקלט באיחוד האירופי ובמדינות מרכזיות בו. (לעיון במסמך המממ: מדיניות כלפי מבקשי מקלט באיחוד האירופי ובמדינות מרכזיות בו – סקירה משווה)
לפי הסקירה, בסוף 2012 שהו באירופה כ-4 מיליון פליטים. ביוני 2013 אישר הפרלמנט האירופי מערכת חוקים משותפת לכל מדינות האיחוד האירופי למקלט. מערכת חוקים זו מתירה לקבל הגנה כפליט לפי אמנת האו"ם לפליטים. היא מאפשרת להם לעבוד 9 חודשים אחרי בקשה כפליט ומאפשרת להם סטנדרט מחייה מינימאלי לחיים בכבוד. מבקשי המקלט מקבלים דיור במימון המדינה. המדינות מסייעות ותומכות כספית. הן מפעילות מדיניות תעסוקה המטילה חובות וזכויות לפליטים תוך שהן לוקחות בחשבון צמצום תמריץ כלכלי של הנכנסים למדינות שלא כחוק.
בהשוואה בין ישראל ומדינות אירופה בעניין המדיניות כלפי מבקשי מקלט רואים כי ישראל אינה מבחינה בין מסתננים, מבקשי מקלט, פליטים, מהגרי עבודה. בישראל אין מדיניות נפרדת כלפי מבקשי מקלט. מוחלות עליהם זכויות וחובות הנהוגות כלפי חסרי מעמד או כלפי מסתננים. הנהלים אינם ברורים.
פעילי ארגונים רבים לזכויות אדם בישראל, בהם האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ומהגרים, תכנית לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, הקליניקה לזכויות מהגרים, החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שיתפו פעולה יחד והגישו ב-15 בדצמבר 2013 עתירה נגד חוק ההסתננות החדש בדרישה לבטל את התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות. (פירוט על העתירה באתר האגודה לזכויות האזרח) הם ציינו שחוק ההסתננות החדש גרוע מקודמו. כוונת ההרתעה שהיא המניע לתיקון החוק היא מענה לבעיה שאיננה קיימת משום שמבקשי מקלט חדשים אינם מגיעים לישראל.
במקום תיקונים חלקיים שאינם עומדים בקריטריונים משפטיים ובקריטריונים של אמנת האו"ם לפליטים, מן הראוי שישבו הרשויות הנוגעות בדבר, יבדקו לעומק את הנתונים הנוגעים למבקשי מקלט, יעצבו מדיניות רצינית ואנושית ויגבו אותה בחקיקה מתאימה. ה"חלטורה" הזו של התיקון לחוק ההסתננות, הפקרת האזרחים בדרום תל-אביב ובמקומות אחרים לחיי יומיום קשים עם מבקשי המקלט בתחומם תוך הסתה לגזענות, כל אלה לא יתנו מענה הולם לבעיה. אזרחים רבים בישראל ימשיכו להתנגד לחוסר ההומאניות בהתנהלות הרשויות כלפי מבקשי המקלט, ארגוני זכויות האדם יתריעו ויתבעו, הלחץ על הרשויות ילך ויגבר. החיכוך בערים בהם שוהים מבקשי המקלט יוביל למחאות ולהפגנות.
הרשויות יכולות לחסוך לנו את כל הצרות האלה. ישבו, יחשבו, יגבשו מדיניות וידאגו לחקיקה המקובלת על בית המשפט ועל אזרחי המדינה. באירופה עשו זאת. גם בישראל יכולים.
התקשורת מסקרת את הצעדה:
המסתננים צועדים לבירה: "רוצים שיקשיבו לנו"
מאות פליטים צועדים מבאר שבע לירושלים
מאת: מערכת עבודה שחורה
Tags: האגודה-לזכויות-האזרח, הצעת חוק הסדרת מעמד פליטים ומבקשי מקלט, זכויות אדם, חוק ההסתננות, כלא סהרונים, מסמכי המממ
אינה אורים ותומים ועל מידת החמלה שלה למד העם היהודי על בשרו. לאותן מידות טרומיות אנו עדים גם כיום בסוריה, וקודם לכן בלוב, באפריקה, בעירק ועוד, ועוד. איננו זקוקים למצפנים שלהם.
מעידך רצוי מאוד שלישראל תהיה מדיניות הגירה מסודרת לכל המקשים להכנס אליה, אלא שמדיניות זו צריכה להיות מושתת על אינטרסים לאומיים בסיסיים (ציונות, למשל), על מצבה הגיאופוליטי והביטחוני, על אינטרסים כלכליים ועל הצורך לדאוג בראש וראשונה לאזרחי ישראל.
אסור לישראל, בגלל גודלה ומצבה הגיאופולטי להפוך למדינת מקלט אזורית, משום שהדבר מסכן את קיומה.
מדיניות הגירה צריכה לכלול מכסות קשיחות, תנאי סף מוגדרים בבהירות, ומדיניות מוצהרת על האופן בו משתלבת ישראל במדיניות התמיכה בתנועות אוכלוסיה של הארגונים הבינלאומיים הבלתי משוחדים.
מדיניות חייבת לכלול גם צעדי ענישה חריפים נגד מי שמנסים לקבל מקלט באופן לא חוקי, ועוד יותר מכך נגד מי שקבלו מקלט ואינם עומדים בתנאים שעליהם התחייבו1; אם סדר, אז סדר!!!
אינני יודע מי יעץ לצועדים הסודנים לצאת מסהרונים וללכת לירושלים. אילו היה הדבר תלוי בי, הם כבר היו מזמן חזרה במתקן שיועד להם, או על מטוס…
לל.רפי
העניין הוא לא אירופה כמודל לחיקוי, אלא מודל לאיחוד מדינות שסידר את הבעיה באמצעות דירקטיבות מחיבות לכל מדינות אירופה. האירופאים עשו סדר בעניין מבקשי המקלט. ישראל עדיין לא עשתה זאת.
רק אתמול התפרסם שאירופה חתמה על הסכם שיאפשר לה להחזיר מבקשי מקלט שעברו אליה מטורקיה בחזרה לטורקיה.
שלא לדבר על ההסדרים המאפשרים לאירופה להחזיר אנשים למדינות כמו לוב ותוניס או מצריים.
המדיניות האירופאית או לצורך העניין הקנייתית או הצ'יליאנית כלפי מבקשי מקלט הומנית יותר מזו של ישראל. להרבה מדינות בכל העולם מדיניות מוסדרת יותר, ישראל אינה חלק מקונפדרציה של מדינות למה דווקא מודל שכזה הוא מה שמתאים? חקיקה ראשית רגילה תספיק.
[…] ידיעות אחרונותנענע 10 -E! ערוץ הבידור -עבודה שחורהכל 16 הכתבות […]
היום 18 בדצמבר חל יום המהגר הבינלאומי. כך מציין אתר משרד החינוך ומציע תוכניות לימוד סביב נושא זה.http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/AlSederHayom/mehager.htm ממש אירוני. השיעור שמקבלים התלמידים הוא שיש פער בין מה שמנסים ללמד אותם בבתי הספר לעומת מה שהמציאות משקפת. למדינת ישראל אין מדיניות הגירה אלא רק ליהודים בחוק השבות. מבקשי מקלט מפגינים ונעצרים באלימות על ידי המשטרה המתייחסת אליהם כאל פושעים.
שכחנו מה זה להיות יהודים
המראות מכמירי הלב של עשרות פליטים רועדים מקור ליד בית הנבחרים של מדינת ישראל נדחפים בכוח אל אוטובוסים שיסיעו אותם לכלא בעוון היותם פליטים מוכיחים שפשוט שכחנו, שכחנו מה זה להיות יהודים.
כי להיות יהודי זה קודם כל להיות יוצא דופן, דחוי ונרדף ובכל זאת להיות. להיות יהודי זה לזכור כי העיקר הוא היחס לבן האדם האחר. כי כל התורה כולה על רגל אחת היא : "ואהבת לרעך כמוך"
אני לא אישה דתיה אבל יהודיה בכל רמ"ח איברי. כל עלבון, כל רדיפה, כל פגיעה ורצח שסבלו אחרים בגלל שהיו יהודים טבועים עמוק בנשמתי. כל רגע כזה בהיסטוריה טבע בי את האמירה האלמותית – לעולם לא עוד. לעולם לא אתן שירדפו אדם אחר בשל היותו אחר, לעולם לא אשתוק אל מול התעמרות בחלשים, לעולם לא אפנה ראש אל מול עוול. כי לעולם לא אוכל להסכים שאת מה שנעשה לי לאורך ההיסטוריה יעשו לאדם כלשהו. כי מי כמונו, היהודים שנודו, נרדפו ונרצחו יודעים את משמעותה של רדיפה, של חוסר סובלנות וערלות הלב.
אבל דווקא כאן, אצלנו, במדינת ישראל הפכנו אנחנו לקלגסים, לאלה שרודים, רודפים, משתיקים ומעלימים עין ממצוקתם של האחרים. אנחנו, כלומר המדינה, הרשויות, הקולקטיב המאורגן שקוראים לו מדינת ישראל. והמדינה, אל תטעו, עושה זאת בשם כולנו.
שכרון הכוח, הפחד המעוור מחזרה על ההיסטוריה הפכה אותנו לאכזריים, קרי לב ועוורים למצוקתם של אחרים, אחרים מאיתנו ואחרים בתוכנו.
http://2nd-ops.com/tmhayo/?p=196