חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משרד הביטחון נלחם על הפנסיה, וגם על התקציבים

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 31.10.13 0:19


משרד הביטחון נמצא תחת מתקפה בשל סירובו לקיצוץ בתקציבו, אולם למעשה מדובר במשרד הממשלתי היחיד המתמודד בהצלחה עם נסיונות האוצר להפריט ולצמצם את השירות שנותנים משרדי הממשלה לאזרחים. הוויכוח על הפנסיה של אנשי הקבע הוא חלק מהמאבק הזה.

מאת עמית הרפז

לקראת סוף השנה משרדי הממשלה כבר יודעים כמה כסף נשאר להם בתקציב והם משתדלים להשתמש בו ליעודים השונים. משרד השיכון מנסה לבנות ולפתח, משרד החינוך ממהר לראות היכן ניתן להשקיע במערכת החינוך וכך הלאה. בכל המשרדים יודעים שאם יישאר להם תקציב השנה לא יוכלו להעביר אותו לשנה הבאה. שנים ארוכות של הפרטה, הקטנת סמכויות, חשש מתביעות משפטיות ואגדות על איש שמן שרוכב על האיש הרזה, הקטינו את יכולתם של המשרדים לתפקד והוציאו להם שם רע. לכן רוב המשרדים לא יצליחו להוציא את תקציבם עד סוף 2013, זה אומר שכל התחומים מסביבה עד בריאות יקבלו פחות, ואנחנו האזרחים נשלם יותר. יש חריג אחד בנוף הזה של משרדי ממשלה מסורסים, זהו משרד הביטחון. משרד הביטחון תמיד מוציא יותר ממה שהקציבו לו בתחילת השנה, משרד הביטחון גם הוא נפגע במשך השנים ממדיניות הממשלה ומההפרטה אבל למזלנו שרד. האם משרד הביטחון הצליח לעבור את הקרבות עם משרד האוצר והממשלה יותר טוב ממשרד החינוך משום שישנם בו אנשים יותר מוכשרים? או אולי משום שהוא יכול לשמור על סודיות? או שאולי אנשיו מקצוענים במלחמות, ולכן הם מצליחים לנצח? הניחוש שלכם טוב כמו שלי, אבל את משרד האוצר ואת משרד ראש הממשלה זה מוציא מהכלים וגם מציל אותם. אילו היה משרד הביטחון מתנהל כמו כל משרדי הממשלה, כבר לא הייתה לנו מדינה ומשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה היו נסגרים.

מה היה קורה אם היה ההיפך, במקום שמשרד הביטחון ילמד ממשרדים אחרים, היה משרד הבריאות לומד ממשרד הביטחון? יש להניח שישראל לא הייתה נמצאת במקום כל כך גרוע בנושא מיטות אשפוז לנפש. אולי המשרד היה בונה בתי חולים, מגייס יותר רופאים, קונה יותר ציוד והיום לא היינו בתחתית הטבלה של מדינות ה- OECD. אולי במקום שיהיו כאן 1.9 מיטות לאלף נפש היו כאן פי שתיים, 3.8 מיטות כמו ממוצע ה- OECD. אילו משרד המשטרה (ביטחון פנים) היה נוהג כמו משרד הביטחון אולי היו היום יותר שוטרים ויותר חוקרי מקרי פשע, אולי היינו מגיעים למספר שוטרים לנפש שמקובלים בארצות עם פשיעה כמו אצלנו. אילו המשרד לאיכות הסביבה היה עובד כמו משרד הביטחון אולי היה תקציב לפיקוח על זיהום אויר קרקע ומים, על השלכת פסולת בשטחים ציבוריים. אילו היה למשרד האנרגיה יותר כסף אולי היו משקיעים בחשמל אלטרנטיבי במקום בניסיון למכור את נכסי הטבע שלנו בעשירית משווים. אבל כל המשרדים האלו עושים מה שאומרים להם באוצר ובמשרד ראש הממשלה, ואנחנו משלמים את החשבון.

בכדי להילחם במשרד הביטחון משרד האוצר מגייס את "חבריו" כתבי כלכלה שלא לומדים מהניסיון וגם עובדים של חברות ביטוח וקרנות פנסיה. גיוס של כתבים עצלים בעלי שכר נמוך וסגידה לקפיטליזם זה דבר שגרתי, למה נוספו הפעם גם דוברים מחברות הביטוח והפנסיה? התשובה נמצאת מתחת לפנס, גייסו אותם כדי להילחם בפנסיה שנהוגה במשרד הביטחון, פנסיה תקציבית. פנסיה תקציבית למי שלא מכיר היא דבר פשוט, המעסיק מבטיח לעובד שלאחר פרישתו יקבל כל חודש משכורת עד מותו. זאת שיטה פשוטה מאוד זולה מאוד וטובה לכל הצדדים. אבל חברות הפנסיה והביטוח לא מרוויחות כלום מפנסיה תקציבית, הן רוצות שהשיטה הזאת תופרט ובמקומה העובדים יפרישו כל חודש חלק משכרם ויפקידו אותו אצלן. קוראים לזה פנסיה צוברת כי הפרשות העובד נצברות בה לאורך השנים ולמען האמת היא צוברת רווחים לבעלי החברות בלבד. גם משרד האוצר רוצה להפריט את הפנסיה, במשרד האוצר רוצים להפריט כל דבר שטייקון כלשהו מוכן לקבל אפילו אם צריך לשלם כדי שיקח. השילוב הזה של חברות ביטוח ופנסיה שמחפשות רווח קל מדמי ניהול ושל פקידי האוצר בעלי סמכויות הוא שילוב רצחני. אני מקווה שגם הפעם ידו של משרד הביטחון תגבר למרות שמדובר ביריבים הרבה יותר מתוחכמים וחזקים מחסן רוחאני נשיא אירן.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

9 תגובות

  1. אופק :

    בנושא של הפנסיה אני לא מבין אז לא אתייחס

    אבל אני בהחלט מסכים עם רוח הדברים. משרד הביטחון בהחלט מספק את התפוקה הגבוהה ביותר מבין כל משרדי הממשלה אך אני לא בטוח אם זה דוקא בגלל תקציבו הגבוה. התקציב של משרד החינוך כיום כבר לא כל כך רחוק מזה של משרד הביטחון ובכל זאת הוא לא מצליח לספק תוצאות משביעות רצון.

    בכל מקרה, גם אם נסכים שכדאי להגדיל את תקציבי המשרדים האחרים, נשארת השאלה "מאיפה הכסף?". תקציבי המשרדים הנוכחיים נקבעו לאחר שכבר הוחלט על העלאות המסים השונות. אני די בטוח שלא יהיו העלאות נוספות עד הבחירות הבאות אז מה אמור להיות המקור המימוני?

  2. עמית :

    אופק
    1. רוב המשרדים לא מצליחים להוציא את כל התקציבים שלהם. לא פעם זה נובע מכך שמשרד האוצר לא נותן להם להוציא את התקציב, כלומר כאן אין בעיה של מאיפה הכסף.
    2. יש לא מעט כסף בקופת האוצר שההוצאה שלו מוגבלת בגלל כלל ההוצאה, על הכלל הזה שווה לקרוא בקישור – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3535946,00.html
    3. "במרתפי האוצר" שוכב הר של שקלים שגודלו אינו ידוע ואני מניח שהוא יותר ממאות מליונים, זה כסף שאף אחד לא משתמש בו.
    הוא נמצא בחשבונות בנקים שונים אליהם מוזרמים שקלים של מיסים וקנסות ומהם לא יוצאת אפילו אגורה.

    מכל אלו ברור שאין כאן בעיה של כסף יש כאן בעיה של מדיניות, היא נקראת מדיניות ניאו ליברלית והיא דת שרבניה מנהלים את רוב הכלכלה הישראלית.

  3. דליה :

    אמנם אני מסכימה עם רוח הדברים, אבל גם במשרד הביטחון מתרחשים תהליכי הפרטה. שירותים נלווים כמו טיפול רפואי לחיילים, למשל הוצא למיקור חוץ. ביטול השמירה של חיילים בצפון המדינה ובדרומה, גם אלה הם תופעות המשקפות רצון לחסוך על חשבון הביטחון האישי.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הבעיה היא שהנושא הזה לא מגיע אף פעם ללב הדיון הציבורי, כי בדרך, כמו שמציין עמית – מתרחש תהליך של צנזורה מרצון.

    אפילו כתבים כמו עודד שחר וקרן נויבך לא ממש מצליחים לכפות שפה אחרת לדיון.
    גם הרשת החברתית לא ממש מצליחה להבקיע.

    לא יעזור שעשרות פעמים נחזור ונצטט את נתניהו שהודה ברגע נדיר של אמת, מה היתה המטרה האמיתית של הריפורמה בקרנות הפנסיה (ובהתאמה בריפורמות אחרות).
    מגיע רגע של בחירות ואף אחד לא מעמת אותו עם גילוי הלב הנדיר.

    דה-מרקר 17.9.2007 :
    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים"."

  5. עמית :

    הדיון האמיתי באמת לא נפתח, וישנם לדעתי כמה סיבות, חלקן ברורות מעליהן כמו הפחד מפאשלה ביטחונית.
    חלקן משום שבניגוד לנתניהו, רוב האנשים מתביישים לאמר שהם בעד הפרטה כי הם יודעים שרוב הציבור מתנגד לה.
    בנתיים מעניין לראות הארץ שופרו של משרד האוצר מגלה עניין לא שגרתי בשינוי סדרי העדיפויות,
    תוך התקפה בנשק לא קונבנציונלי בכירים בהווה ולשעבר במערכת הביטחון.
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2154677
    אני יכול להבטיח לכם מנסיון קריאה של הארץ במשך יותר מ-20 שנים שמדובר במסכה שיקרית ביודעין.
    בעיתון וגם במשרד האוצר אין אף אחד שמעוניין להקל על שכבות הביניים ולהעמיס את עול הכלכלה על היחידים שממשיכים להינות ממנה, המאון העליון.
    הארץ לא שינה את דתו הכלכלית הפאנדמנטליסטית כי יש להפריט ולפרק כל מנגנון חברתי, הוא רק מנצל את ההזדמנות לדקור.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מאז שהארץ מבקש תשלום עבור השירות באינטרנט, החלטתי לוותר על שירותיו בכלל, מלבד דה-מרקר שנותר פתוח ושם ניתן לזהות די בקלות את נשף המסיכות, ואת רוב המסתתרים מאחורי המסיכה 🙂

  7. אופק :

    לפרוטוקול בלבד, לא השתכנעתי שאין כאן בעייה של כסף אלא רק של מדיניות. זה שהמשרדים לא מצליחים להוציא את כל תקציביהם זה לא אומר שמראש התקציב שלהם אמור להיות מספיק לכל ההוצאות שהיית רוצה שיבצעו.
    ומה הקשר לכלל ההוצאה ולרזרבות של המדינה? האם המדינה צריכה להקציב 100% מהאוצר להוצאות השוטפות? לא לחסוך שקל ולא לכסות חובות?

  8. עמית :

    בלתי
    את/ה מסמנ/ת שורה מתוך הכתבה מעתיק מדביק בגוגל ונכנס לכתבה המלאה בלי לשלם.
    אופק
    לא מדובר בתקציבים שאני הייתי מקציב כי אם בתקציבים שהוחלט עליהם במשרדים/כנסת והם חוק, חוק התקציב.
    בנוגע לביצוע תקציבים מדובר בשפע של תרגילים של האוצר, החל במתן רשות להתחייב (בכל משרד יש חשב של האוצר שמאשר/לא מאשר הוצאה לא משנה אם היא מופיעה בתקציב) רק לקראת סוף השנה כשאין זמן לתכנן ולבצע את המטלה. והשיא הוא מתן רשות להתחייב ובגמר השנה אי העברת הכסף וקריסה כלכלית של אמותות, חברות וכו'.
    בנוגע לכלל ההוצאה, במדינה נורמלית המדינה מוציאה את סכומי הכסף שעומדים לרשותה על פי סד עדיפויות שהחליטה עליו.
    בישראל חששו שאולי יהיה למדינה יותר כסף מהמתוכנן במקרה ואז היא תוכל להגדיל את התקציב בשנה הבאה.
    במדינה נורמלית מצב כזה הוא דבר משמח כי הוא מבטיח הגדלת השירותים, הוזלת יוקר המחיה, עידוד הצמיחה הכלכלית.
    בישראל החליטו שאסור לתת שלמחה כזאת להתרחש, איך מונעים את זה? פשוט, לא משנה כמה כסף נאסף ממיסים מותא להוציא רק אחוז מסויים מעל תקציב שנה הבאה.
    הדוגמא הכי טובה שאני יכול לתת לך בנושא היא כזאת: נניח שאני שולח אותך לתחרות ריצה ואומר לך לא משנה מה מהירות הרצים האחרים ומה הכושר שלך לך אסור להאיץ יותר מאשר מטר בשניה.

  9. אופק :

    לא בטוח שאתה טועה אבל נדמה לי שאתה מטעה בקשר לכלל ההוצאה.

    אתה גורם לזה להישמע כאילו הממשלה מגבילה את הוצאותיה ולא עושה עם הכסף הנותר דבר. כלל הההוצאה נועד לקיים יחס מסויים בין ההוצאות של הממשלה על פעילויות המשרדים ובין הוצאותיה לכיסוי חובותיה על מנת שעד 2020 אחוז החוב מהתמ"ג במדינה יגיע לרמה מקובלת בOECD.

    ניתן להגיד שהאזרח סובל בינתיים אך אם בתחרויות ריצה עסקינן נוסיף תנאי למירוץ: לכל משתתף במירוץ יש שק מלט על הגב וככל שהוא רץ יותר מהר כך השק הולך ומתמלא. האם לא צריך בשלב מסויים להאט ולרוקן את הסל?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.