ועד הפעולה של המנהלים והמורים מנסה לקיים לימודים סדירים ואיכותיים למרות הקושי בעבודה במסגרת שני הסכמי-שכר מורים לבית-ספר אחד. בקשת הוועד להקים ועדה ציבורית לבניית רפורמה מותאמת לבתי-הספר השש-שנתיים לא נענתה. הוועד מבקש להיפגש עם שר החינוך ונציגי המשרד. אם בקשתו לא תיענה, הוא יגרום לשיבוש הלימודים על-ידי אי העברת ציונים ודיווחים וקיום כנסי הסברה
אנו, מנהלי ומורי בתי הספר השנתיים בישראל בשותפות עם התאגדות מנהלי ישראל מודיעים: לאור העובדה המצערת כי נכפתה עלינו, ללא התייעצות ודיאלוג כן ומעשי, רפורמת "אופק חדש", חשים שמחובתנו כמנהיגים חינוכיים לעצור את ההידרדרות ההולכת ומחריפה מיום ליום בבתי הספר השש שנתיים.
- שנת הלימודים תשע"ד החלה וכל ניסיונותינו ליצור דיאלוג פורה עם בכירי משרד החינוך ובראשם שר החינוך, מר שי פירון, לא הניבו תוצאות. אנו רואים בראשי משרד החינוך אחראים בלעדיים למצב שנוצר.
- אנו עומדים יום יום לפתחן של בעיות חדשות וקשיים בלתי נסבלים בהתנהלות יומיומית הן מבחינת תנאי העבודה שלנו שהורעו, הן בפגיעה בסביבת העבודה והאקלים הבית ספרי שהפך בלתי נסבל. אנו עובדים בתחושה של כעס ותסכול הולך ומחריף וחדרי המורים שלנו מפוצלים.
המבנה השש שנתי וקורס לנגד עיננו.
- במכתבנו הקודם לשר החינוך תבענו להקים ועדה ציבורית בשותפות איתנו לבניית רפורמה אחת מותאמת לבתי הספר השש שנתיים וזאת עד לתאריך 1/10/13. תביעתנו לא נענתה והועדה לא הוקמה. למרות זאת ומתוך תחושת אחריות אנו שוקדים, כפי שהבטחנו לעשות ובונים מן היסוד רפורמה אחת מותאמת לבתי הספר השש שנתיים.
אנו חוזרים ומחדדים את דרישתנו!
- · לא נסכים לקיים שתי רפורמות באותו בית ספר שש שנתי!
- · לא נסכים לקיים רפורמה שאינה מותאמת לצרכים של בית הספר השש שנתי!
- · אנו דורשים כי רפורמת "אופק חדש" שהוכנסה לבתי הספר השש שנתיים בכוח ובלא שישמע קולנו, תוקפא לאלתר עד כינון רפורמה אחת מותאמת לבתי הספר השש שנתיים!
- · אנו דורשים לחשוף בפנינו את ההסכם שנחתם, כפי שנאמר לנו, בין משרד החינוך ובין הסתדרות המורים אפילו ברמת ההסכמות וההבנות.
לאור האמור לעיל ומשום שלא נותרה ברירה בידנו- החלטנו לנקוט בצעדים הבאים:
- אנו תובעים להיפגש עם שר החינוך מר שי פירון , מנכ"לית המשרד הגב' מיכל כהן, ויו"ר המזכירות הפדגוגית הגב' רחל מתוקי לכל המאוחר בשבוע הבא.
- והיה ולא נבוא על סיפוקנו מתוצאות הפגישה, לא נבחן עוד את התלמידים ולא נגיש ציונים.
3. לא נעביר דיווחים וטפסי בקרה למשרד החינוך בכל הנוגע לשתי הרפורמות.
4. נשבש את מהלכו התקין של יום הלימודים ונקיים כנסי הסברה על בסיס יומי בבתי הספר.
אריה לוקר- יו"ר התאגדות המנהלים בישראל ועד הפעולה של מנהלי ומורי בתי הספר השש שנתיים
Tags: אופק-חדש, בתי-הספר השש שנתיים, מיכל כהן, משרד-החינוך, עוז-לתמורה, רחל-מתוקי, שי-פירון
הכלבים נובחים אך השיירה עוברת. נבחרי הציבור אינם עושים חשבון למורים ולתנאי עבודתם. לא אכפת להם. נראה שטובת התלמידים אינה עומדת לעיני האחראים.
שתי הרפורמות נולדו בחטא ויש לבטלן אל תנסו לאחד אותן.
בתחילה נאמר למורים שרפורמת "עוז לתמורה" תהיה וולונטרית ולאחר מכן חזרו בהם ונאמר שהיא חובה החל משנת 2015.
שקרנים נמאסתם!!!
הרפורמות שחקו את המורים עד עפר ופיצלו את חדרי המורים – מורים שלא מוכנים להיכנס לשום רפורמה (ואלו כנראה החכמים), מורים שנכנסו לאופק חדש, ומורים שנכנסו לעוז לתמורה.
לנציגי המורים בשתי הרפורמות היה אינטרס אישי וללא התחשבות באותם מורים ששלחו אותם להיות נציגיהם, פשוט דפקו את המורים וזאת מאינטרסים אישיים ואולי לכסות לכאורה על חשדות מסוימים כנגדם.
הרי אין שום וועד במדינה שהיה מוכן להעלות את היקף המשרה של עובדיו ב- 67% ולהקטין את השכר לשעת העבודה של עובדיו.
זה יכול להיות רק אצל המורים שרובו מורכב ממורות.
יש לזכור שיש כ- 150,000 מורים ומורות, זה כוח עצום, ובכל זאת הצליחו לעבוד עליהם ולפגוע בזכויות שלהם.
הרי שביתה של המורים למשך שבוע אחד יכולה לגרום ללחץ עצום על קובעי המדיניות לשנות את פניי הדברים – תזכרו שרק כך ניתן להזיז דברים במדינתנו.
האם וועד של הנמלים או וועד חזק אחר (חברת החשמל, רשות שדות התעופה, מקורות) היה מוכן להעלות את היקף המשרה של סבלים או נתבים בשעה אחת, רק שעה אחת, ללא תמורה משמעותית???
וכאן מדובר על הכפלה של שעות העבודה והקטנת השכר לשעה עבודה!!
רן ארז מתגאה שזו רפורמה היחידה בעולם, מאוד מעניין למה היא היחידה בעולם? (כי היא לא באמת שווה).
אם הרפורמה עוז לתמורה מצוינת כפי שהיו"ר טוען אז למה לא מאפשרים חתימה וולונטרית עליה?
כולם ינהרו אליה "איפה לחתום?".
מורים שנכנסו בתמימותם לרפורמה עוז לתמורה ורוצים לצאת ממנה לא מאפשרים להם לעשות זאת.
עובדה שיש עשרות אלפי מורים שרוצים לברוח מהרפורמות הנ"ל ו/או כלל לא להיכנס אליהן.
הרפורמות לא ישפרו את הישגיי התלמידים. נקודה.
כעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודיעה שיש הישגים חלשים ל"אופק חדש".
ברור שהרפורמות לא ישפרו את מצב האלימות בבתי הספר.
כי בעצם הרפורמות עוסקות בכסף ובשכר ולא בחינוך, מערכת החינוך תמשיך להיות מנותקת מהמציאות וכל הריקבונות שקיימים במערכת לא ישתנו עקב רפורמות אלה.
האם הרפורמות מטפלות בנושאים כמו למשל שמכל שלושה מורים אחד מהם רוצה לעזור את המערכת, או בצמצום מספר התלמידים בכיתה, או בזה שלמעלה מ – 50% מהתלמידים אין זכאות לתעודת בגרות, או שגם אחרי הרפורמה המורים המכינים לבגרות ימשיכו להשקיע שעות על גבי שעות בבית על מנת להכין את תלמידיהם לבגרות (עבודת המורה לעולם לא מסתיימת בשעה 1600), או שאחוז גבוהה של המורים נפגע מאלימות של תלמידים ו/או מהוריהם, או בזה שאין כלל שקיפות בחלוקת תקציב החינוך הענק – שמתקרב ל- 44 מיליארד ₪.
כאמור הרפורמות מתעסקות בשכר בלבד, כי כנראה הנושאים הנ"ל ואחרים לא עניינו את יושבי הראש בזמן החתימה, ולמרות זאת המורים נדפקו!!! השכר לשעת העבודה ירד משמעותי.
האם לזאת נקרא רפורמה בחינוך??
בושה וחרפה שמציגים זאת בתקשורת ובפרסומות בטלוויזיה, מטעם שני הארגונים, כרפורמה בחינוך.
בנוסף, חבל על הכסף הרב שהושקע על מנת ליצור עמדות עבודה למורים, לעמדות אלו לא יהיה שימוש אמיתי בשנים הקרובות.(התחזוקה של עמדות אלה תעלה הון).
ברור שלא ניתן יהיה להרכיב בעמדות אלו בחינות, ובוודאי לא לבדוק בחינות.
תלמידים בודדים יישארו בבית הספר לקבל שיעור פרטני.
הרפורמות פגעו קשה במורים ובמיוחד במורים הוותיקים, מאוד אופייני במדינתנו "לנצל ולזרוק".
כולל את אלה שהשקיעו כל חייהם בחינוך ויצאו לפנסיה.
באף הסכם לא משנים "את חוקי המשחק תוך כדי משחק", רק אצל המורים ויושבי הראש שלהם.
כנראה שרק אצל המורים יושבי הראש מבצעים מהלכים כנגד אלה ששלחו אותם להיות נציגיהם.
בכל וועד אחר הם היו מפוטרים מידית, אצל המורים הם נבחרים בשנית!!
ייתכן שבעוד כמה שנים נגלה מה היו אותם אינטרסים אישיים שהובילו אותם לעשות את המעשה הלא חינוכי הנ"ל, אך הנזק הגדול למערכת החינוך כבר נעשה ולא ניתן יהיה לתקנו.
הרפורמה היחידה שיש לעשות, ובצורה דחופה, היא טיפול שורש במשרד החינוך עצמו, אחרת מערכת החינוך תמשיך להידרדר וחבל.
הבעיה היא שאין לכאורה לשום שר חינוך האומץ, הכוח, החזון, היכולת, והגב לטפל במשרד החינוך עצמו.
אגב, לפני הבחירות הנבחרים הבטיחו "הרים וגבעות" בנושא מערכת החינוך, כעת זה נראה "כהבטחות סתמיות" שלא יתממשו כלל.
יש להזכיר לכולנו שחינוך זה לא קומבינות, זה לא ספינים וזה לא פופוליזם זול.
לפיכך נראה שהמורים מתעסקים לא בעיקר – במקום להילחם בביטול הרפורמות ולדאוג לקידום מעמד המורה ופתרון מהותי לבעיות האמתיות במערכת החינוך, שהן רבות, הם עסוקים בין היתר באיחוד הרפורמות בבתי הספר השש שנתיים.
נניח שיצליחו בסוף לאחד את שתי הרפורמות, מה שלא נראה באופק, האם פתאום הבעיות הבסיסיות והקשות במערכת החינוך ייעלמו???
האם המורים ומערכת החינוך נמצאים בראש סדר העדיפויות של יושבי הראש?
רק לקרוא את התגובה, הפוגעת, המעליבה והמנותקת מהמציאות, של ההסתדרות המורים לביה"ד לעבודה בעניין בתי הספר השש שנתיים, מבינים שהמורים ומערכת החינוך לא באמת בסדר העדיפויות של ההסתדרות המורים.
גם ארגון המורים לא יוצא נקי.
בושה וחרפה שאלה הם נציגי המורים!!! (הבושה היא גם למורים עצמם).
המאבק של שני הארגונים זה בזה הוא על כוח, שליטה, ועל הרבה מאוד כסף – מאות מיליונים.
(וחלק גדול מהכסף מגיע מהמורים עצמם!!), ובוודאי לא על חינוך.
מצער לראות שהמורים מתנהגים כמו עדר, בלי טיפת מחשבה לטובת הכלל ולטובת מערכת החינוך. התנהגות זו נוצלה ומנוצלת על ידי שני ארגוני המורים, משרד החינוך, ומשרד האוצר, לבצע "הפרד ומשול".
כך אפשר לפגוע במורים ובעיקר בוותיקים, בגננות, בפנסיונרים, במורים שהם עובדי קבלן, ואפילו להתחיל להפריט את מערכת החינוך.
בנוסף, נקודת אזהרה! – יש לזכור שהאדישות של המורים למצב תפגע בהם קשות, מתי תצאו מהאדישות הזו?
לגבי המורים הבנו את מצבם הקשה. אך איפה המנהלים בכל הסיפור הזה?
המנהלים הם אלה שלחצו ואיימו על המורים להיכנס לרפורמות, ובימים אלה הלשכה לסטטיסטיקה הודיעה על הישגים נמוכים ברפורמה אופק חדש ושרפורמה זו כלל לא השיגה את יעדיה.
לצערנו ממשיכים עם הראש בקיר – הרי בפתח רפורמת "עוז לתמורה".
לצערנו לא קם אפילו מנהל אחד שבא ואמר "עד כאן, זה לא יכול להימשך בצורה שכזאת, ניסינו והניסיון ניכשל, המורים בקריסה טוטאלית ומערכת החינוך ממשיכה להידרדר".
איפה האומץ, האחריות והיושרה של המנהלים להודות בטעות ולקום ולעשות מעשה מתחייב?
פתאום המנהלים מתחילים להבין שהאינטרסים שלהם נפגעו, אחרת הם היו "ממשיכים כרגיל".
נראה שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, כלומר – שלא יהיו לכם ציפיות גדולות מהשר ומהמנכ"לית החדשה (שהיא פקידה בכירה מאוד במשרד). היא נחשבת למומחית ברפורמות.
גם השר הנוכחי איכזב אותי בגדול. נראה לכאורה שהתפקיד גדול עליו.
הדרישה הראשונה שלהם לפי הכתוב שהם לא יסכימו לשתי רפורמות באותו בית ספר.
הדרישה השנייה היא שלא תיהיה רפורמה שלא מותאמת לעל יסודי וכוונתם לרפורמת אופק חדש. למרות שאלותי החוזרות ונשנות להסביר מדוע הרפורמה של ארגון המורים כן מתאימה לתיכון ואופק חדש לא מתאימה – הם מסרבים להסביר זאת "לעם הפשוט". אולי כי אין סיבה אמיתית מעבר לסיסמאות?
הדרישה השלישית היא למען הסר ספק – לא אופק חדש.
אחרי שהחליטו שהרפורמה לא תיהיה אופק חדש, הם מחליטים בדרישה הרביעית לראות את הסכם אופק חדש.
אפשר לסכם את כל הדרישות שלהם בדרישה אחת: אנחנו דורשים את רפורמת עוז לתמורה בחטיבת הביניים!
זכותם לדרוש זאת, אך מדוע ללכת סחור סחור?
שיגידו קצר וקולע את דרישתם וסוף עניין.
הערה אישית: מתוך היכרות מעמיקה של שתי הרפורמות. ומתוך היכרות עמוקה של מאות מורים הנמצאים בשץי הרפורמות, התלונות החזקות יותר והרגשת התסכול הגבוהה יותר נמצאת אצל המורים הנמצאים בעוז לתמורה.
במילים אחרות, דרישת וועד הפעולה היא להכביד יותר על מורי החטיבה שיהיו "דפוקים" כמו מורי החטיבה העליונה.
לדעתי, כל מאות החתימות שהם אספו, הם ממורים שלא הסתכלו, לא קראו ולא מבינים את משמעות הרפורמות וההבדל ביניהם. אמרו להם לחתום והם חתמו.
כאשר יתגלה הבלוף, יהיה כבר מאוחר לתקן (תמות נפשי עם פלישתים).
ולמען הסר ספק: שתי הרפורמות גרועות ושניהם מריעות את תנאי עבודת המורה.
זיו שלום
ראשית אתה צודקת שתי הרפורמות גרועות ומריעות את תנאי המורה.
אבל טעותך היא שאתה חושב שוועד הפעולה רוצה את עוז לתמורה ואין זה כך הם בפרוש כתבו שהם מבקשים להקפיא את רפורמת אופק חדש לאלתר ולכונן רפורמה אחת מותאמת לבתי הספר השש שנתיים.
מאחר וכולנו באותה סירה שעומדת כנראה לטבוע ולהטביעה אנו חייבים להתאחד יחד כנגד הרפורמות שתיהן , אף סקטור שמכבדים אותו לא היה מסכים להעלות את היקף המשרה של עובדיו ולהקטין את השכר לשעה,
ולכן גם בזה הוועד רוצה להלחם .
אני עוקבת מזה זמן מה במה שאתה כותב ולרוב אני מסכימה איתך . מה דעתך להצטרף לוועד הפעולה להשמיע ולשמוע אולי ככה נוכל ליצור גוש מורים חזק
א. כבר הפנו אותי לאחת מראשי הוועד הפעולה, אך כל המיילים שלי אליה לא נענו כלל.
ב. יש הבדל בין לדרוש רפורמה נוספת (מי יתחיל לעשות איתכם רפורמה נוספת – שלישית למורים?!) לבין להילחם על ביטול מוחלט של הרפורמות. אני בטוח שאם הייתם נלחמים תחת הטייטל של "ביטול הרפורמות" או לפחות אי כפייתן, הייתן משיגים עשרות אלפי חתימות תומכות.
ג. את יותר ממוזמנת לפנות אלי למייל: ziv1234@walla.com
שרד הפרסום מקאן אריקסון זכה במכרז של ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות
דן מייזליש
10/09/2013
משרד הפרסום מקאן אריקסון זכה במכרז של ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות. ארגון המורים נאבק מאז שנת 2008 בהפרדה המתוכננת בבתי הספר השש שנתיים (כיתות ז'-י"ב). ארגון המורים קורא למשרד החינוך להפסיק לאלתר את ההפרדה בבתי הספר השש שנתיים, ע"י החלת רפורמת "עוז לתמורה" ובמטרה לשפר את עתיד החינוך של ילדי ישראל.
הארגון יעלה בימים הקרובים, באמצעות מקאן, עם קמפיין חוצה מדיות שמטרתו העלאת רמת המודעות של הורים וגם מורים בדבר הסכנה החינוכית העומדת בפניהם, תחת המסר: "הפרדת בתי הספר הינה אסון פדגוגי".
ריצ'י הנטר, מנכ"ל מקאן אריקסון: "אנו שמחים על קבלת תקציב ארגון המורים, שמלבד הפן הפרסומי, טומן בחובו התמודדות עם ערכים חינוכיים חשובים המהווים מתווה לאיכות החינוך בישראל. אנו מודים לארגון על האמון ועל בחירתנו כשותף אסטרטגי ללוות אותם באתגרים העתידיים שלהם ולספק להם שירות מצויין ותוצרים קריאטיביים כפי שאנו מיטיבים לעשות".
http://www.allmarketing.co.il/?CategoryID=96&ArticleID=20692
האם פרסומת מסחרית תעלה את המודעות לבעיית בתי הספר השש שנתיים?
אם הוועד רציני ,היה עושה קודם כל השוואה של הרפורמות אחת לשניה .
אני מבטיח שמידית ובצורה מובהקת היה מגלה שלרובם הגדול של המורים עדיפה רפורמת אופק .
עכשיו קצת מאוחר אך השוואת אופק לעולם הישן הייתה מוכיחה בקלות רבה שהעולם הישן הוא המתאים ביותר ובמיוחד למורים התיכוניים .
מכאן אחרי הגילויים האלמנטרים מעלה ,הוועד היה מוחק את כל דרישותיו הנוכחיות ודורש שלא להיכנס לשום רפורמה אלא להיכנס למשא ומתן חדש לרפורמה חדשה אחרת .
אני שמח מאד שקם וועד למורים שכאילו מנסה לזרוק הצידה את האירגונים הקיימים אך לא נראה לצערי, שיש להם מושג מה הם מבשלים במטבח ,כל שכן הריחות שעולים משם אינם מעידים על ידע בבישול .
ארטור
האם למורי העל יסודיים מתאימה יותר אופק חדש?
ובטח לא רפורמת "עוז לתמורה".
גם בעולם הישן המורים הנ"ל עבדו קשה מאוד ולא היו צריכים להכניס שום רפורמה כספית שכזו.
לאחר הכנסת הרפורמה המורים פשוט שחוקים עד עפר.
בשביל רפורמה שכזו לא צריך ארגון מורים – מעלים את היקף המשרה ומורידים את השכר לשעת עבודה – זו חכמה מאוד מאוד קטנה.
החכמה היותר גדולה והמתבקשת היא העלאת השכר מבלי להגדיל את היקפי המשרה (כפי שנעשה בכל וועד חזק ורציני במדינה שמעוניין לעזור, לשמור ולתמוך באנשיו).
מצער שדווקא מורה לספורט, שלא מכין לבגרות, שנתן לתלמידיו בשיעור כדור ונסע לכאורה לעיסוקים אחרים שלו, הוא זה שהכניס לבתי הספר את שעון הנוכחות, הוא זה שהעלה את השעה האקדמאית ל- 60 דקות, והוא זה שחתם על חוזה שדפק את המורים.
עד מתי שני הליצנים יסובבו על אצבע אחת 150,000 מורים?
אגב, אני אישית לא מתרשם מאיומי המנהלים, הם היו חלק נכבד בביצוע הרפורמות, והם בעיניי עדיין פחדנים ששומרים על האינטרסים של עצמם בלבד, אחרת היינו רואים אותם בראש המחנה ומובילים מהלכים רציניים – כולל השבתת כל מערכת החינוך עד שיבוטלו הרפורמות שפגעו קשה במורים ובמערכת החינוך.
פניה של מורה לשר החינוך בפייסבוק שלו:
לכבוד שר החינוך שי פירון בוקר טוב ושלום לך
אני עובד בביס שש שנתי מז עד י"ב ,השבוע קיבלנו את תלוש השכר ,מה אומר ומה אדבר אם לא היה מצחיק היינו בוכים,בתלוש יש כמה שורות ,השורות הראשונות הם של אופק חדש,הכוללות שכר משולב חינוך כיתה גמול תפקיד נסיעות וזהו,מתחת עוד שמונה שורות של רפורמת עוז לתמורה גם שם שכר משולב עבור השעות בעוז גמול חינוך למי שמחנך גמול בגרות למורה שמגיש לבגרו ועוד כמה סעיפים לא ברורים ,התלוש נראה כמו גיבוב של סלט ירקות ,הראתי אותו לחשב שכר שהוא גם רואה חשבון ,והוא הפנה את תשומת ליבי לתשלומים שונים על אותה עבודה אוו בית ספר ,אותם תלמידים ,בשום מיגזר ציבורי הפארסה הזאת לא קיימת,זוהי פנייתי החמישית,כבוד השר לי אין עניין לקדם שום רפורמה לי יש עניין להבין מה אני מקבל על עבודתי,לי יש עניין להסביר לחבריי המורים והמורות שאכן קיבלו תמורה נכונה על עבודתם,אתה כשר החינוך שמשימתך להוביל את המערכת אחת מהמשימות היא המורים,היא השכר,התמורה ,אני מוכן להראות לך לושי שכר לפני הרפורמה למרבה הצער אין שינוי משמעוי בסכומים ,הוספתם חמישים אחוז עבודה אבל בשכר לא חל שינוי ,יש תחושה שהעירפול בתלוש הוא קונספירציה של האוצר והאירגונים שהמורים יחשבו על רפורמה העלא שכר ,האמת היא שהכל עורבא פרח אין שינוי זאת האמת העצובה ,השינוי היחיד הוא שפעם הבנו את התלוש היום לא ,
תלוש המורים תמיד היה מסובך עם מיליון סעיפים (הסיבה היא שהאוצר מסרב להכניס את כל התוספות לשכר היסוד וארגוני המורים לא עמדו על כך). ואילו "לחשב המקצועי" נחזור בהמשך.
באופק חדש הכותב מציין במפורש את הסעיפים, יש שם משהוא לא ברור? (אז מה התלונה?)
בעוז, נשארים אותם סעיפים כמו בעולם הישן פלוס "תוספת רפורמה". אין שום דבר מיוחד בתלוש ברפורמה שלא היה בעולם הישן (מלבד תוספת הרפורמה).
דווקא בנושא הסיבוך, זה אומנם קשה לי להודות בזה, אך ווסרמן עשה עבודה טובה שדרש וקיבל שכל המשכורת תיהיה בסכום אחד ועליו תוספות מיוחדת (גמול תפקיד, חינוך, וכ"ו). מר ארז כרגיל, חיפף גם בנקודה הזאת ויש לזה משמעויות שלא לטובת העובד.
ונחזור "לחשב המקצועי" שלנו: תסביר לאותו "חשב משצועי" שמשכורת ספטמבר כוללת בתוכה גם את ה- 5 ימים תוספת של אוגוסט.
ועל כן, כל תוספת שיש לך בספטמבר אתה מקבל עליה כתוספת גם על חשבון אוגוסט. (זה נכון לכל המורים במערכת שעיש להם שינוי בהקף המשרה משנה שעברה.
אפשר ורצוי לתקוף את הרפורמות, אך דווקא בנקודה הזאת, אין סיבה.
אין ספק כי ברפורמות זו נבלה וזו טרפה! והשטח זועק לרפורמה אחרת.
אני מציעה לפתוח ארגון חדש, כן וגלוי בעל שקיפות מלאה ושהמורים יצביעו ברגליים ויעברו ארגון.
לתשומת לבכם – וועד הפעולה.
שנית, איך מצטרפים למחאה? אצלנו נכנסה המנהלת לחדר המורים ואמרה שההחלטה להצטרף למחאה היא של המנהלת ולא של המורים. האם זה נכון? האם ועד המורים יכול להחליט להצטרף למחאה בניגוד לעמדת ההנהלה?
מסובבים אותם על אצבע אחת, יורקים עליהם, והם עדיין חושבים שיורד עליהם גשם.
אולי זה לא בדיוק תמימות!
אלא…
במקום לעשות מעשה הם מתעסקים בהתכתבויות ובחפירות אינסופיות.
ככה לא מקדמים נושאים חשובים במזרח התיכון.
הגיע הזמן לשנות גישה.
שמעתי היום ברדיו את זאב דגני -מנהל גמנסיה הרצליה .
כמו שאף אחד לא הראה אפילו על קצה הזרת למה העוז טוב יותר מאופק ,גם הוא שכנראה עומד בראש ההתקוממות לא היה מסוגל להראות דבר .
שוב פעם-אני מסכים ששתי רפורמות שונות שמופעלות בו זמנית על כל מורה שעובד זה טמטום ,ואני מבין בהחלט שרוצים להיצמד רק לרפורמה אחת ,אבל מי דוחף לבחור ברפורמה שגרועה יותר בכל היבט למורה?
רמז-המלחמה הזו לא שייכת לשאלה מה טוב למורה ,אלא מה טוב לרן, מה טוב ליוסי, מה טוב למשרד החינוך וכו .
ארטור
דגני לא עומד בראש ההתקוממות. אין מנהיגים במאבק. יש שותפים במאבק. של מורים ושל מנהלים. קשיי העבודה מרובים.
הוא לא ראש ההתקוממות .
אבל ברור שאי אפשר לגלגל התאגדות והשבתה של 200 בתי ספר אם אין מישהו שחותר ודוחף לאיזה שהוא כיוון.
אזככה: או "שהשותפים למאבק" תמימים זכים וטהורים ואינם יודעים שיש דחיפה חזקה ,שמכוונת אותם באיזו שהיא מניפולציה.
או שזו התאגדות של חבורה לא תמימה.
מבחינתי לא יתכן שהשותפות התמימה והזכה אינה מסוגלת להבין שהאופק טוב בהרבה למורים מאשר העוז .
מכיוון שזיו פרסם כאן בעבודה שחורה השוואה ממצה ביותר בין 2 הרפורמות, ומכיוון שב 90% מהפרמטרים האופק טובה יותר מאשר העוז (למורים),ומכיוון שאף אחד לא הביא (וגם אינו מסוגל להביא השוואה הפוכה) יוצא ש"השותפות למאבק " הינה שותפות עם אינטרס וכיוון אחר מאשר תנאי התעסוקה של המורה .
ולכן אני שואל את השותפים למאבק :
האם האינטס שלכם בכלל הוא תנאי התעסוקה של המורה או תנאי הנוחות של המנהלים ?
האם זה לא מוזר שהם מבקשים שמורים ישבתו בעבור שיחטפו צינור ארוך יותר, שלמנהלים יעמדו אמצעים בלתי מוגבלים כמעט לקדם את התלמידים ושיעלה למורים כמה שיעלה?
לעמיתי המורים והמנהלים בחינוך העל יסודי,
קראתי בהשתאות את ההודעה של ועד הפעולה של בתי ספר שש שנתיים על פתיחה בעיצומים במחאה על החלת הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" בבתי הספר שלהם.
האם אנשי חינוך, המופקדים על חינוך הדור הצעיר, מרשים לעצמם לקחת את החוק בידיים ולנהוג על פי ראות עיניהם תוך התעלמות מהחלטות ארגון המורים היציג שלהם? האם זוהי דוגמא להתנהלות דמוקרטית נכונה?
למורים ולמנהלים בישראל ישנם שני ארגונים פרופסיונאליים יציגים. ארגונים אלה הם המוסמכים להחליט על עיצומים או שביתות, המשבשים בעליל את החיים השוטפים בארץ. והם לא החליטו על כך.
הסתדרות המורים חתמה כבר לפני 6 שנים על הסכם עבודה ושכר חדש, הנקרא "אופק חדש". הסכם זה מיושם בהצלחה רבה במערכת החינוך שבבעלות המדינה מגני הילדים ועד לחטיבות הביניים (כיתות ט'). מבלי לפרט את כל סעיפי ההסכם, אומר שההסכם תרם תרומה משמעותית לשיפור מעמדו ושכרו של המורה, העצים את ההוראה הפרטנית על כל משמעויותיה והרחיב את אפשרויות הקידום המקצועי של המורה במערכת. ההסכם עדיין איננו מושלם. על הרחבתו ושכלולו שוקדים קברניטי הסתדרות המורים, כשהיעד הוא השוואת תנאי העבודה של המורים בישראל למקובל במדינות ה-OECD.
ארגון המורים חתם אף הוא לפני שנתיים על הסכם עבודה ושכר חדש הנקרא "עוז לתמורה". מבלי להיכנס לפרטי הסכם זה ולהבדלים בינו לבין הסכם "אופק חדש" אציין, כי ראשי ארגון המורים חתמו על ההסכם שלהם בידעם על הסכם "אופק חדש". כלומר, הם ידעו במפורש שבבתי הספר השש שנתיים (שהם רק חלק מתי הספר העל יסודיים בארץ) יתבצעו במקביל 2 רפורמות. אחת בכיתות ז' – ט' ואחת בכיתות י' – יב. לא שמענו בזמנו (וגם לאחר מכן) שהמנהלים בבתי הספר השש שנתיים, חברי ארגון המורים יצאו חוצץ נגד ההסכם עליו חתם ארגונם. מדוע לא נשמע קולם אז? האם התקשו לצאת נגד שר החינוך הקודם שאיתו חתם ארגונם על הסכם "עוז לתמורה"? האם חיכו למינוי שר חדש, שבאופן טבעי מכבד החלטות שלטוניות קודמות ויצאו כנגדו באמירות של "זלזול בציבור המורים המסור" ודרישה לפיטוריו המיידיים (ד"ר יצחק צויזנר, יו"ר ועד המורים בתיכון עירוני ד' ת"א)?!
אציין כי בפועל, עובדים כבר עשרות בתי ספר שש שנתיים במערך של שתי רפורמות בהצלחה רבה. נכון, היערכות ללימודים במתכונת זו, דורשת השקעת מאמצים מרובה יותר מצד מנהלי בתי הספר. אולם אין בכך, כדי לתת לגיטימציה ללקיחת החוק לידיים.
אוסיף ואומר כי, ועד הפעולה מתיימר למנוע את קריסתה של מערכת החינוך בארץ (עפ"י ניסוחו). זוהי דמגוגיה זולה. אני חושדת שמאחוריה מסתתר ארגון המורים שיצא בימים אלה בקמפיין חדש, הקורא למשרד החינוך להחיל לאלתר את רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר השש שנתיים, כלומר בכיתות ז' עד יב'. מאחורי "קריאת השבר" המלאכותית על סכנת ההפרדה בבתי הספר השש שנתיים, על הסכנה הפדגוגית האמיתית לעתיד ילדינו, מסתתרת הכוונה האמיתית, שאין לה שום קשר לדאגה אמיתית לאיכות החינוך, לרמתו ולמידת התאמתו למאה הנוכחית. המטרה היא לשכנע את ציבור ההורים בישראל שרפורמת "אופק חדש", הפועלת בהצלחה בכיתות ז' – ט' (חט"ב) במשך 5-6 שנים איננה מתאימה לבית הספר השש שנתי. לעומת זאת, רפורמת "עוז לתמורה" שנמצאת בשלבי הטמעה ראשונים בחטיבה העליונה (כיתות י' – יב'), עדיין לא הוכיחה את עצמה, וכבר זוכה לביקורת מצד מורים רבים – היא "קרש" ההצלה למערכת החינוך בארץ.
אם נעבור על הנימוקים שארגון המורים מונה לטובת הרפורמה שלו בשש שנתיים כפי שפורסמו בקול קורא האחרון להורים בישראל, ניווכח לדעת כי לכולם אין שום קשר לחינוך ולפדגוגיה אמיתית. אין בהם שום התייחסות למהות ולאופי החינוך שאנו רוצים לתת לתלמידינו. נהפוך הוא.
"סכנת הפרדה" בבתי הספר השש שנתיים – ארגון המורים
אין שום צורך לבטל את בתי הספר השש שנתיים ולהפריד בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה. וגם אף אחד אינו מציע זאת. רפורמת "אופק חדש" באה לתת מענה אמיתי לצרכים של התלמידים בגילאי 12 – 15. לתת להם הזדמנות לצמיחה אישית, תוך התאמת אופי הלימודים וההתנסות הלימודית לשלב זה של התפתחותם. רפורמת "עוז לתמורה" איננה מתאימה לתלמידים בחט"ב וגם אופק החשיבה הפדגוגית שלה מותאם אך ורק לחטיבה העליונה, כמכינה לאוניברסיטה. אין כל צורך לפרק את בתי הספר השש שנתיים. צריך רק להטמיע בהם דפוסי לימודים וחינוך, המתאימים לכל שלב חינוכי.
"הכנה לבחינות בגרות ולאוניברסיטה החל מכיתה ז' "– ארגון המורים.
אנחנו בהחלט איננו רוצים להכין לבחינות הבגרות ולאוניברסיטה החל מכיתה ז' כפי שממליץ ארגון המורים. איננו רואים בכך את המטרה העליונה והמרכזית של מערכת החינוך בכלל ובפרט בשלב של חטיבת הביניים. אנחנו רוצים לתת לתלמידים חוויית לימודים אחרת. אנחנו רוצים לפתח את כלל כישוריהם, לא תחת "איום הבגרויות".
"הפחתת רמת האלימות" – ארגון המורים.
בתי הספר השש שנתיים הם מטבעם בתי ספר גדולים, שבהם לומדים תלמידים בני 12 ובני 18 באותו מתחם לימודי. האם זה הפתרון להפחתת רמת האלימות אליבא ארגון המורים? האם ריכוז של 1000-2000 תלמידים ואף יותר בבית ספר אחד הוא הפתרון לצמצום האלימות?!
בתי הספר השש שנתיים הוקמו בעיקר מטעמים של חיסכון בתקציבים וריכוז אדמיניסטרטיבי. רשויות מוניציפאליות מבוססות יותר, ממשיכות להקים חטיבות ביניים וחטיבות עליונות נפרדות. כדי להילחם באלימות באופן יעיל, ממליצים חוקרי חינוך רבים על הקמת בתי ספר קטנים עד 500 -600 תלמידים, בהם תוכל להינתן תשומת לב אישית לכל תלמיד. בית ספר בו התלמיד לא יהיה "מספר". זוהי גם המלצתנו לקברניטי החינוך במדינה. רק הצלחה של תלמידים במערכת החינוך תביא לירידה ברמת האלימות. שום הסדר אדמיניסטרטיבי אחר לא יפתור זאת במקום.
"סגל מורים מקצועי. בוגרי אוניברסיטאות ומכללות כבר מכיתה ז'" – ארגון המורים
זוהי הצהרה מגמתית ושקרית, המנסה לבדל את מורי היסודי ממורי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. כיום, כל עובדי ההוראה מגן הילדים לאורך כל שלבי מערכת החינוך הם אקדמאים. זהו תנאי סף לקבלתם לעבודה. כדי לקבל תעודת הוראה חייב כל מורה בכל שלב של החינוך להיות בוגר מכללה או אוניברסיטה כתנאי לקבלת רישיון הוראה. חבל ליצור יוקרה מקצועית מדומה, הנשענת על מידע מסולף. עברו הימים שהיה הבדל בהשכלה בין מורי היסודי לתיכון. היום,חייב כל מורה להתמחות במסלול
כמו שכבר רמזתי לעי"ל, שיפור רמת החינוך של ילדינו תלויה בגורמים משמעותיים אחרים לגמרי, שאין להם שום קשר לרצף הארגוני של בתי הספר השש שנתיים. יש להם קשר אמיץ לאיכות ההוראה, ליוקרה מקצועית אמיתית ולמרחב של אוטונומיה פרופסיונאלית ממשית.
לסיום, אני מציעה שבמקום ניסיון להמעיט בערכו של האחר, ישלבו שני הארגונים ידיים, ובכוח משותף ומתוך רצון כן ואמיתי – יגיעו לפשרה מוסכמת בין שתי הרפורמות. אני יודעת בוודאות, שדבר זה אפשרי וגם יתכן, לטובת מערכת החינוך כולה.
רות קופינסקי
ממונה על החינוך העל יסודי
הסתדרות המורים
והיה וכל המערכת תשתכנע בנכונות דבריכם, והיה ובית הדין יכריע שאכן זה גרוע שתי רפורמות בבתי הספר כטענתכם ומשרד החינוך גם השתכנע שאתם צודקים ועל כן יוחלט על ידי בית המשפט והמדינה תסכים עימו שכל בתי הספר יעבדו לפי רפורמה אחת – עוז לתמורה.
האם התארגנותכם תסתיים?
האם התוצאה תשביע את רצונכם?
אם התשובה חיובית – הרי הוכחתם את אשר טענתי כבר מהתחלה שמטרתכם היא הכנסת עוז לתמורה לבתי הספר ואני לא בטוח שזה לטובת כל המורים ובוודאי מורי חטיבות הביניים ובכל מיקרה, איני בטוח שעל זה קיבלתם את חתימת כל המורים.
אם התשובה היא שלילית, אז מה טענתכם נגד זה?! הרי אתם ביקשתם רפורמה אחת – קיבלתם.
ביקשתם שלא יהיה פיצול בחדר המורים – קיבלתם.
ביקשתם רק לא אופק חדש – קיבלתם.
אילו טענות שביקשתם לא קיבלתם על מנת שלא תיהיו מרוצים?
במילים אחרות: מה הדרישות שלכם מלבד הכנסת עוז לתמורה לחטיבות הביניים בבתי הספר השש שנתיים?
(מדובר בשאלה רצינית לחלוטין על מנת להבין את מטרת הוועד. אין פה שום כוונה לדמגוגיה)!
ולגבי תגובה 18: אני כל הזמן טוען ששתי רפורמות בבתי הספר השנתיים זה דבר אפשרי ובלי שום בעייה מבחינה טכנית. היום ראיתי בבית ספר כזה שהתקינו שני שעונים אחד לעוז ואחד לאופק – בגלל חישובי השהייה.
אפשר למצוא פיתרון לכל דבר – אם רוצים. אני חוזר: אם רוצים!
הבעייה לטעמי זה לא שתי רפורמות בחדר המורים אלא הרפורמות עצמן.
אשמח לתגובה ממישהוא מוועד המורים שיסביר את מטרתם והאם הכנסת עוז לתמורה לכלל המערכת מספק אותם או לא.
זיו שלום,
רק הערה קטנה לגבי שעוני הנוכחות – שני שעונים באותו בית ספר.
מה קורה למורה אשר מלמד גם בחט"ב וגם בחט"ע – באותו יום בשתי החטיבות. היכן יחתים את השעון? על פי הבעלות? על פי הרפורמה? אם יחתים רק ב"אופק" ירוויח. אבל מה אם הבעלות, עיריה למשל, לא תסכים?! ואם יחתים את כל השעות בשעון ה"עוז" כי הוא מקבל משכורתו מהעיריה, הרי שיפסיד, כי שעות לפי אופק הן רק 45 דקות. בקיצור לא כל כך פשוט כפי שאת מציג זאת.
לא טענתי שאין בעיות.
טענתי שאם רוצים אפשר לפתור את הבעיות.
את מעלה שאלות נכונות, אך ברור לך שאם יהיה רצון בין כל הגורמים, הבעיות הן פתירות.
הרי הפיתרונות נמצאים בגוף השאלה (היכן להחתים בשעון אופק או בשעון עוז, זה ניתן לפיתרון במהירות ברגע שכל הגורמים יחליטו שהם רוצים שיהיה פיתרון).
חברים (או לא) יקרים,
האם כולנו חיים באשליות. האומנם העלו שכרינו? האמנם רפורמה אחת מתאימה יותר מאחרת? האם קיימת בכלל רפורמה שאינה עושקת את המורים והופכת אותם לעובדים על שכר מינימום? המשכורות אמנם עלו אך שעות העבודה הכפילו עצמן. הרי אף אחד מאיתנו לא משאיר עבודתו בבית הספר לאחר יום הלימודים שהפך לארוך עוד יותר. אין מקומות ממוחשבים למורים לבדוק מבחנים ולהכין מערכים. שעות השהיה מתבזבזות על כלום כי אין תנאי עבודה מתאימים. במקום ללכת קדימה, אנו רצים שנות אור אחורה וחבל!!!
ההתבוססות בפרטים הקטנים מעוורת ,
השקיעו מליארדים רבים ברפורמות לאורך השנים והמצב ממשיך להתדרדר , ולארגוני המורים יש חלק משמעותי באחריות למצב , צריך לפרק את הארגונים ולצאת למחאה טוטלית כמו בנמלים , הרופאים וכ"ו ולבנות אירגון יציג אחד למורים שמטרתו הורדת מספר התלמידים בכיתה ופתיחת מסלולי לימוד המתאימים לקידמה , לצרכי המשק וצרכי התלמידים ויצירת תנאי עבודה ראויים למורים .
יש רגעים בחיים שצריך לשבור את הכלים וזה הרגע .
ליוסף בן יעקב
המצב מידרדר ומי שמדרדר אותו הם אלה שיזמו את הרפורמות ואינם פותרים את הבעיות שנוצרו. את האשמה צריך לתלות ביוזמי הרפורמות, הממשלה, ולא בארגונים. פירוק הארגונים משולה להשמדה עצמית. אם אתה רוצה להשמיד את העעבודה המאורגנת ואת זכויותיך וזכויות עובדים אחרים, תמשיך לדבר על פירוק ארגונים במקום להפנות את החיצים למטרה. תגובתך מעידה על חוסר הבנה מוחלט של הבעיה. הפתרון שלך הוא התאבדות. עדיף היה שתתעמק ותבין את הבעיה לאשורה.
אם יש מישהו שאמור ללמד חשיבה, ניתוח, ביקורת ופענוח סוגים שונים של דמגוגיות – תקשורתיות ופוליטיות;
אם יש מישהו שאמור ללמד ניתוח, ביקורת, חשיבה ופענוח מניפולציות של בעלי הזרוע –
אלה היו אמורים להיות, לפחות בתאוריה, המורים.
במיוחד המורים להסטוריה, ספרות ותנ"כ. כי הכל כבר נמצא שם. (תחשבו לדוגמא על ספר עמוס).
אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד.
במציאות ארטור ניסה לשכנע אותנו עשרות פעמים שבאופק חדש יש בעיה חמורה מאוד בנושא הפנסיה. לאן נעלמה הבעיה הזאת? האם בעוז הבעיה חמורה יותר? איך?
ולמה לצפות מהוועד השש שנתי שישא על כתפיו את אש המרד כשכל המורים שותקים?
ולמה להניח שמה שקרה ו/או לא קרה בטרם חתימה יקרה עכשיו, ואם כן – איך? איך אפשר לנהל מאבק בלי בסיס כוח? איך אפשר לנהל מאבק רק על בסיס ראיית המיקרו, בלי ראיית תמונת המאקרו?
פיצול הכוחות משחק לידיים של ממשלה שמצהירה על כוונתה לפרק ארגוני עובדים (במיוחד הגדולים והחזקים שבהם).
יש לנו כאן מקרה קלסי של "יכה יוסי את יוסי" או "ישחקו הנערים לפנינו".
מנהלים, מורי אופק, מורי עוז.
לכן נחוץ קודם כל להכין תשתית ולא לחזור על טעויות העבר – ניהול מו"מ על בסיס של פיצול משולש ומרובע – יסודי, חטה"ב, תיכון, מנהלים וכו'. (מכיוון שברור לי שהצד השני קורא נכון את המפה לשיטתו, אין שום מניעה להגיד את הדברים. כמובן בהנחה שמישהו בכלל קורא אותם ומנסה להתעמת איתם).
לכן, אם הוועד השש שנתי יצליח לחזק את הכוח של המורים המפוצלים בשש שנתיים יהיה לו בסיס להמשך המאבק. ומכיוון שרוב המורים בשש שנתי שייכים לארגון המורים – אז זה מה שכל בעל תבונה פוליטית היה עושה – מחבר את כל מורי השש שנתי לארגון.
זוהי בדיוק הדרך ללכת בצורה מחושבת – כל המורים שעובדים בבבי"ס אחד שש שנתי – יהיו תחת ארגון אחד בשלב הראשון. כרגע אין טעם ללכל על "כל הקופה ולקפוץ להקמת ארגון אחד גדול של מורים שלא עובדים ביחד ולא נפגשים במהלך עבודתם. (קבלת אופק בתיכונים – שווה חיסול ארגון המורים ומי שכאן תמים ולא מבין את זה….. לעומת זאת מעבר של כל המורים השש שנתיים לארגון איננו מחסל את ההסתדרות. כל חיסול כרגע הוא אסון, זאת לא תהיה התגברות על הפיצול אלא מהלך ארגוני התאבדותי)
(לא בטוח שבטה"ב יש רוב לאופק אבל ברור שאין שם רוב מובהק לארגון. מה שכן בטוח הוא שיש רוב מובהק לארגון אם סופרים את כל המורים בשש שנתי). לארגון יש בסיס חזק, רן ארז לא יישאר לנצח, ואם המורים יפעלו בחוכמה ולא יחברו לכל מיני בעל'בתים של עמותות ואנשי עסקים – יוכל להיות להם בסיס יציאה טוב לקראת פתיחת הסכם העוז.
1. בכל מיני הזדמנויות עלו פה הצעות שפירושן מכירת חיסול של הארגונים. חלקן הוצגו במפורש וחלקן במשתמע.
וצריך לאמר שאלה הצעות שלא מקדמות פתרון אלא בעיות גדולות יותר.
2. לשני הארגונים הקיימים כרגע יש מבנה ארגוני שונה מאוד, וכנ"ל תקנונים וסדרי עבודה. מעבר לארגון אחד גדול וחזק, יחייב הרבה צעדים טקטיים נבונים, ולא יתקיים ביום אחד.
3. לכן הדרך לעצור את הפיצול ההולך ונמשך של הכוח היא להתארגן בבסיסי כוח מוגדרים, שבהם המורים עובדים ביחד.
4. זה מה שעושה הוועד השש שנתי. לכן הוא גם מאתגר את הממסד. ככל שיתקעו לו יותר מקלות בגלגלים כך סיכוייו רעים יותר.
5. תקיעת מקלות יכולה להיעשות בעקיפין ולא במזיד, אבל מרור שיש גם זדים שעושים זאת בכוונת מכוון. מי שלא רוצה לשרת אותם, כדאי שיספור עד עשר.
הובטח שהצטרפות לעוז לתמורה תהא וולונטרית … זה שקר !!! חובה על ארגון המורים לקיים הבטחה זו למורים , שעוד ניתנה במועד חתימת ההסכם , ולהשאיר לבחירתו של כל מורה ומורה אם הוא מעוניין להצטרף לרפורמה (שהיא בהחלט גרועה מאד) . יש רבים שלא הצטרפו ואינם מעוניינים להצטרף וזו חובתו הבסיסית של הארגון לפעול למענם .
[…] בכך מצטרף הארגון לוועד הפעולה של בתי-הספר השש-שנתיים, שהחל בעיצומים עוד בראשית חודש […]