חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לשלב את מבקשי המקלט בחוכמה בשוק העבודה

נושאים דעות, זכויות אדם, זכויות עובדים ותעסוקה ב 22.09.13 5:05

בעקבות פסיקת בג"צ לבטל את כליאתם הפליטים מבקשי העבודה מציע ק. טוכולסקי כמה כללי עשה ואל תעשה הנוגעים לקליטתם בעבודה

הכשרה אזרחית לפליטים - מענה לטרגדיה ידועה מראש

בוויכוח על גירוש כליאה ומתן אישורי עבודה - קיימת אפשרות נוספת: השקעה חינוכית ומקצועית בפליטים שתקדם אותם לאחר חזרתם למדינות המוצא ותשפר את מעמדה הבין-לאומי של ישראל מאת עמית הרפז

לקריאה נוספת

אחרי פסיקת בג"צ החשובה שהסירה מספר החוקים הישראלי (ולו זמנית ראה הבטחתם של שר הפנים סער ויו"ר וועדת הפנים רגב) הגיע הזמן לחשוב מה עושים עם 54,000 מבקשי המקלט שנמצאים בישראל. די ברור שרובם ככולם לא הולכים מפה לשום מקום ודי ברור שרובם ככולם כבר משולבים בשוק העבודה. מהר מאוד לאחר הכרעת הדין נשמעו הרבה קריאות מרגיזות וגזעניות, אבל לא בהם נעסוק כאן, דווקא בקריאות שנשמעות טובות וראויות על שילוב בשוק העבודה יש לתת את הדעת.

בדיון בוועדת הפנים ביום שלאחר קבלת פסק הדין אמר דב חנין שהרפתנים מוכנים לקלוט 8,000 מבקשי מקלט, על פניו נשמע אחלה, רק שזהו בדיוק, שלא. היום אין כמעט עובדים זרים ברפתות כי לרפתות אין כמעט הקצאות במכסת העובדים הזרים. רוב העובדים הזרים בחקלאות מועסקים בחממות (17,000) ושאר 5,000 העובדים הזרים בחקלאות מועסקים בכל יתר הענפים. הכנסת 8,000 עובדים לא ישראלים לענף הרפת יש לה משמעות אחת, פיטורי 8,000 עובדים ישראלים יהודים וערבים, תושבי קיבוצים ומושבים ותושבי ערים ועיירות בפריפריה. אין מקום בענף החלב לזרים, לא ברפתות ולא במחלבות. רוצים להכניס מבקשי מקלט לחקלאות? יש אפשרות להוסיף לחקלאים שטוענים כבר שנים שמגיע להם פי שניים עובדים מהמכסה, במשורה עובדים נוספים לפי מפתח בענפים מסוימים בעבודות מסוימות ובהכשרות מסוימות ובתנאי שהם יוכלו להראות שאלו עובדים נוספים ולא על חשבון ישראלים.

כי כמה שלכולם נוח לשכוח מבקשי המקלט בערד לא יצרו מקומות עבודה נוספים. כניסת האפריקאים למלונות לוותה ביציאה של בדואים וערבים ממזרח ירושלים מאותם מקומות עבודה. כניסת מבקשי המקלט למלונות באילת, פגעה קשות ביכולתה של העיר לקלוט עובדים ישראלים. שוק העבודה הישראלי קטן ורגיש, ומי שיבחן את נתוני הלמ"ס לגבי תעסוקה של ישראלים וזרים במקצועות עתירי עובדים זרים כחקלאות ובניין ייווכח שבשנים שבהם הופחתה מכסת העובדים הזרים היתה עלייה במספר הישראלים ולהיפך. גם העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל שמספרם עלה בשנים האחרונות יפגעו מכניסה בלתי מבוקרת של זרים ותחרות עימם, לכן צריך לנצל את הזמן ולבחון היכן ניתן לשלב ואת מי.

ראשית צריך להלבין את מי שעובדים כיום בתחומים מסוימים בהם יש מחסור, למשל כוח עזר וניקיון במוסדות סיעוד. עובדי ניקיון בחברות קבלניות, עובדים בלתי מיומנים בחקלאות בניין ותעשייה, רק שצריך לעשות את זה בזהירות ותוך שמירה יתרה על זכויות העובדים של מבקשי המקלט. מעסיקים תמיד יעדיפו עובד זר מפוחד שמוכן לעבוד בכל שכר ע"פ עובד מקומי. כמו כן לא ניתן לבטל את גורם המשיכה של היכולת לעבוד על ישראל כמדינת יעד למבקשי מקלט.

יש מחסור בעובדי סיעוד זרים, נכון עדיף למצות פתרונות אחרים אבל אפשר גם להכשיר כמה אלפי אפריקאים לעבודה בסיעוד. אל תשלו את עצמכם לעובדי הסיעוד הזרים אין כמעט שום הכשרה סיעודית, בקורס של חודש בארץ אפשר לתת למי שיעברו אותו יותר הכשרה לעבודה בסיעוד ממה שיש ל-90% מהזרים שמגיעים לישראל תמורת דמי תיווך של אלפי דולרים.

מה שלא יעשו צריך לעבוד בשכל. קודם כל עוד לפני עובדה צריכים לעשות קורסים של אינטגרציה ושפה בסיסית למבקשי המקלט, כדי להקל על השתלבותם בחברה. מי שיוכר כזכאי להגנה זמנית צריך להיות משולב בשוק העבודה בהתאם ליכולת של המשק בישראל. במקום להביא עוד סינים או נפאלים אפשר לשלב מבקשי מקלט מאפריקה, צריך רק להיזהר לפני שהם יבואו על חשבון אזרחי ותושבי ישראל או פלסטינים בעלי היתר עבודה בישראל. צריך לשלבם לא רק לפי דרישות של מעסיקים שתמיד יעדיפו זרים אלא לפי מה שבאמת צריך ומה שלא יפגע בשוק התעסוקה הישראלי.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. דליה :

    על פי התגובות הממסדיות, נראה שהדאגה היא רק איך להגביל את זמן שהות הזרים בארץ. אם לא שלוש שנים, אז שנה. האם מושקעת מחשבה בהשמתם לעבודה? נראה לי שלא. אבל יש לתת את הדעת על כך.

  2. ק. טוכולסקי :

    הם כבר היום בשוק העבודה והם הולכים ונכנסים לתחומים שונים לפי רצונם של מעסיקים ומבלי לתת את הדעת על ההשלכות שיש לכך על שוק העבודה. הגיע הזמן לשים לזה קץ ואפשר לשלב את זה עם הטלת מגבלות על יבוא של זרים נוספים בעיקר בתחום הסיעוד.

  3. מנחם לוריא :

    כמה עובדות:

    1.

    נכון לשעה זו התיקון לחוק עדיין מופיע ברשומות והוא הליך חוקי בישראל.

    2.

    לישראל אין חוקה ולכן אין הסדרה של ההליך הנדרש לאחר שבג"צ ביטל חוק. יוצא איפה: בג"צ ביטל את הסעיפים הרלוונטים בחוק אבל בפועל הם לא בוטלו ולממשלה כר נרחב לפעילות בתחום שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם אמות המידה שבפסיקת בג"צ.

    2.5

    אחד מנמוקי ביטול ה"חוק" היה שמדובר בעניין לא חוקתי. על איזו חוקה בדיוק מדובר,של דרפור,של סודן או אולי זו שפעם תהייה לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון…

    3.

    ממשלות ישראל בכלל וזו של הקוסם נתניהו בפרט (נוכחית והקודמת) לא ממש רצות לפעול על פי החלטות בג"צ. ראה ערך המאחזים בכלל ואמונה בפרט. לישראל אין חוקה וכתוצאה מכך אין הסדרה של הליך ךביטול חוק שבג"צ פסל. ולכן לממשלה,הזו וגם לדורותיה,יש כר פעולה נרחב,אפילו מאוד, ועדיין כזה שמאפשר "טריקים" להמשיך את הכנסת הכושים לגטאות.

    4.

    כל מי שמגיע לישראל כפליט יש לו אשרת שהייה בישראל אבל אין לו אשרת עבודה. אין ולו פליט אחד שמשרד הפנים הנפיק לו אשרת עבודה. נבדק אמפירית. ולכן העובדה שהפליטים האלה מועסקים,ולא פעם על חשבון ישראלים (כולל ישראלים בני דת מוחמד) ועל חשבון פלסתינאים – כל אלה אינם מוסדרים חוקית ופועלים ללא בסיס חוקי כלשהו.

    5.

    לדעתי הצנועה ובמקרה הזה הצנועה עד למאוד – גם בפסיקת בג"צ נפל פגם. ישראל חתומה על אמנת הפליטים של האו"מ. אבל…. אם מדובר בפליט ממוצא פלסתינאי המדינה מתעלמם ממנו לחלוטין כן אמנה לא אמנה – מתעלמת לחלוטין. בלי קשר לזה (וזה לא קשור למקרה הנדון) פליט שמבקש מקלט מדיני נחשב,על פי האמנה,כמי שהגיע למדינה שכנה שיש לה רצף טרטוריאלי עם המדינה ממנו הוא ברח. לישראל אין רצף טרטוריאלי לא עם דרפור ולא עם אריתריאה ולא עם דרום סודן – ותיאורתית,על פי אמנה,האנשים האלה אינם פליטים. בג"צ את השרץ הזה לא הכשיר,לא דן בו,לא נתן דעתו ולא אמר דבר. וחבל.

    6.

    עוד לפני שמחליטים מה כן לעשות,כפי שמציע ק. במאמר שלו,צריך בכלל להסדיר את מעמדם של האנשים האלה. תיאורטית: יש ספק חוקי האם הם באמת פליטים (ראה 5 לעיל) ומנגד מדינת ישראל כן מאפשרת להם לשהות פה אבל אוסרת עליהם להיות מועסקים למחייתם. אבסורד? כן אבסורד גדול מאוד ולכן הנייר הראשון על שולחן ההחלטות צריך להיות בעניין אישורי העבודה ולא רק אישורי השהייה.

    7.

    הנושא הזה הרבה יותר מורכב ממה שהוצג במאמר וגם ממה שמשתמע מהחלטת בג"צ. מדינת ישראל קולטת לתוכה אנשים שמעמדם כפליטים לוט בערפל. מנגד: אוסרת עליהם לעסוק בעבודה כלשהי למחייתם. ובנוסף: לא מעמידה לרשותם שום תשתית חברתית,רפואית חינוכית וכיו"ב. זאת אומרת: האנשים האלה נטולי זכויות באופן סופי ומוחלט. אין להם אפשרות חוקים להרוויח כסף,אין להם אפשרות,חוקית ופיסית,לקבל שירותי בריאות. אין להם אפשרות כלשהי לקבל שירותי חינוך אפילו לא מהמגזר הפרטי שכן אסור להם להיות מועסקים ומי שלא מועסק כסף אין לו. אסור להם להשתקע בישראל (כי הם לא יהודים) וכמיטב המסורת הביביסטית (שיונקת מהתצ'ריזם ורייגניזם) הם פשוט הונחו לנפשם – שיסתדרו.

    8.

    בג"צ לא עזר פה במאומה. הפליט מאפריקה בצלם החברה הישראלית הוא חיה מסוג הומו סאפיאנס נטול זכויות למעט אותם דברים,שבנתיים הם בחינם,כמו לנשום אוויר ולסתובב,ללא מעש,בעריה של המדינה או איפה שלא תרצו.

    9.

    אז אפריורית: אם מדינת ישראל רואה באנשים האלה פליטים,עליה להסדיר,ומיד,את כל מה שקשור לחיים של פרט בתוך מדינה מתוקנת יותר או מתוקנת פחות. היכולת לעסוק למחייתו,היכולת לקבל חינוך בריאות וחופש תנועה. אחר כך יכול להתקיים הדיון על האיך. אי אפשר לקיים דיון על האיך כשהמה בכלל לא הוגדר.

    10.

    בבג"צ לא יושבים צדיקי הדור מתקני עולם ולוחמי צדק בלתי נלאים. בג"צ,מסורתית וגם במקרה דנן,לא דן,וככל הנראה לא ידון,בשאלת מעמדם של פליטים שכן זה לגעת בנושא הפליטים הפלסתינאים – חומר נפץ חברתי שאיש איננו מעוניין להעיר אותו מתרדמתו בת ארבעה עשורים (ללא מהדרין,ולמהדרין בת 7 עשורים).

    חומר למחשבה.

    מנחם.

  4. ק. טוכולסקי :

    מנחם אמנת הפליטים לא חלה על הפלסטינים ולא ישראל אשמה בזה, זאת היתה דרישה של מדינות ערב בעת כתיבת האמנה בגלל זה לא הUNHCR אלא אןנרא מטפלת בפליטים פלסטינים ולכן ישראל לא חייבת לנהוג בהם לפי האמנה.
    מי שמוכר כפליט בישראל זכויותיו ברורות ומוסדרות הוא מקבל תושבות ארעית שיכולה להפוך לקבועה. אין חובה לעשות את זה מסדר גודל מסוים של אוכלוסיות וכשיש אפשרות עתידית להחזרה וזה נכון לא רק בישראל.
    בג"צ דן במה שנתנו לו לדון.

  5. אופק :

    תגיד לי, מה הם - העבדים שלך?

    איזו מין התייחסות זו: ניקח אותם לעבודות נקיון ולעבודות בניין שלא מצריכות מיומנות, ובקיצור לכל דבר שאף ישראלי ואף פלסטיני לא רוצה לגעת בו…

    בואו סודנים, תעלו על הרכב, אנחנו לוקחים אתכם לנקות לנו את המדינה, מי שלא טוב לו שיעלה על המטוס…

  6. מנחם לוריא :

    ל - ק תגובה #4

    ראשית תודה על ההתיחסות.

    "מי שמוכר כפליט בישראל זכויותיו ברורות ומוסדרות הוא מקבל תושבות ארעית שיכולה להפוך לקבועה. אין חובה לעשות את זה מסדר גודל מסוים של אוכלוסיות וכשיש אפשרות עתידית להחזרה וזה נכון לא רק בישראל."

    לדבר שני פנים: על פי האמנה ההכרה של ישראל באנשים האלה כפליטים היא מחווה של רצון טוב. ואם כבר זה נאמר,על ידי,אז כן תירבנה מחוות כאלו – ככה אני אוהב את העם שאני חלק ממנו.

    בצד השני: בישראל מתקיימת מציאות כלכלית חברתית מאוד מסויימת. בכללי – אנחנו הישראלים מתקשים לתפקד בהוויה הכלכלית חברתית שיש פה. מה יעשה אדם שהוא גם פליט וגם חל עליו איסור,חוקי,לעבוד.

    אני חוזר ואמר: בדרך לעשות משהו טוב הפכו בני אדם לחיה האחרונה בשרשרת המזון. אם עוזרים אז עד הסוף כלומר: מנגנוני תמיכה בבריאות בחינוך ובכלכלה.

    לקחת פליט מאפריקה,להטיל אותו ,חסר כל הגנה,לרחוב הישראלי זה בדיוק כמו לקחת ישראלי מבית טוב ולהטיל אותו במעבה הג'ונגל האפרקאי – היכן שעוד קיםם…

    מנחם.

  7. ק. טוכולסקי :

    אופק, אם כל הכבוד ויש כבוד לא צריך לפטר אף ישראלי מהעבודה בשביל שום זר, לא כזה ולא אחר, גם לא פליט. אם מבקשי המקלט רוצים לעבוד צריך לשלב אותם איפה שצריך. את זה צריך לעשות בכל התנאים של עובד מקומי ותוך הקפדה יתרה בשמירה על הזכויות.
    מנחם, אינטגרציה זה תמיד טוב, שים כל מבקש מקלט במסגרת לכמה חודשים ותעביר אותו קורסים של אינטגרציה, שפה בסיסית, חוקים ומנהגי הארץ כדי שילמד איך חיים פה מהם חובותיו ומהם זכויותיו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.