חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק יסוד משאל עם – המשפט בשירות הפוליטיקה

נושאים משפט ופלילים, פוליטי ב 9.09.13 0:40

 טבעה של חקיקה שהיא מתווה את דרכי הפעולה. הצעת חוק יסוד משאל עם אינה מתווה פעולה, אלא משמשת למטרות פוליטיות. משתמשים בחקיקה למטרות פוליטיות במקום שהחקיקה תהיה זו שתתווה את ההתנהלות הפוליטית

מאת: מנחם לוריא

ביום א 28 ביולי 2013 החליטה ממשלת נתניהו על חקיקת חוק יסוד משאל עם

מאז קמה מדינת ישראל אין לה חוקה. כשלב ביניים, עד להחלת חוקה, נקבע שיהיו למדינה חוקי-על שיהוו חוקים מנחים בכל הקשור לזכויות אדם וחיים בחברה דמוקרטית אך לא בהסדרה של היחסים בין דת למדינה. חוקים אלה קיבלו מעמד משפטי של חוקי יסוד.

למדינת ישראל, נכון להיום, תריסר חוקי יסוד, ברם, רק שניים מהם משוריינים, דהיינו, לשינוי שלהם נדרש חוב מוחלט של 61 חברי כנסת. שלושה חוקי יסוד נוספים מכילים סעיפים משוריינים, דהיינו, נדרש רוב של 61 ח"כים לשינויים. השניים המשוריינים הם חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד חופש העיסוק. בחוק יסוד הכנסת, חוק יסוד ירושלים בירת ישראל הוא חוק משוריין,  ובחוק יסוד חופש האדם וחירותו ישנם סעיפים משוריינים.

חוקי היסוד ניתנים לשנוי . זאת בשל שיטת הממשל בישראל בה לממשלה ולקואליציה רוב גדול מהנדרש באופן מסורתי. כך שהם אינם באמת במעמד על.

לא ברור אם חוק יסוד משאל העם יהיה משוריין, ויידרש רוב של 61 ח"כים לגביו, או שיהיה משוריין חלקית, או כלל לא.

על פי טיוטת החוק המוצעת: אם במסגרת הסכם מדיני כלשהו תידרש מדינת ישראל להחזיר שטחים שהיא מחזיקה, יערך על כך משאל עם.

משאל עם נהוג בדמוקרטיה ישירה, למרות זאת, במקרים נדירים מופעל משאל עם בדמוקרטיה ייצוגית במקרים שהחוקה באותה מדינה מתירה זאת. משאלי עם נערכו באנגליה בדבר ההצטרפות לגוש היורו. האנגלים החליטו בעקבות המשאל לא להצטרף. דה-גול ערך משאל עם בקשר ליציאת צרפת מאלג'יר והפסקת הכיבוש שם ואכן כך הוחלט. באירלנד, אוסטריה ושוויץ על פי החוקה ניתן לבצע משאלי עם בקשר לשינויים בפרלמנט, ובשוויץ כל אדם יכול לבקש לערוך משאל עם על נושא כלשהו ובתנאי שבקשתו זוכה לרוב בציבור ובפרלמנט. במדינות שבהן משאל עם מעוגן בחוקה, שינוי שלו מצריך… משאל עם בעניין.

בישראל חוק יסוד משאל עם מתייחס להקשר הספציפי של הסדר מדיני עם הפלשתינאים. זו חקיקה פוליטית שעושה שימוש לרעה בחוקי היסוד. היא משתמשת בקוניונקטורה הפוליטית של רוב ימני בכנסת כדי לנטרל את האפשרות להסכם מדיני. תוצאות הבחירות הכלליות הטו את הכף לטובת סיפוח השטחים, ומפלגת המתנחלים חברה בקואליציה הממשלתית. יוזמת החוק הממשלתית נועדה להקשות ולנטרל את המו"מ המדיני עם הפלשתינאים שמטרתו להגיע להסכם מדיני של שתי מדינות לשני עמים.

כדי להגיע להסכם עם הפלשתינאים, יהיה צורך לשרטט את הגבולות ולבצע חילופי שטחים. אם יתקיים משאל עם, סביר להניח שרוב המשתתפים בו יתנגדו להחלפת שטחים ולהחזרתם לפלשתינאים. אזרחים דתיים יצביעו לפי הנחיות הרבנים שיתנגדו לכך. אזרחים רבים אחרים יתנגדו לכך מסיבות אידיאולוגיות. הרי הימין התומך בהחזקת השטחים הוא הרוב. כך נוצר מצב שלמרות החלטת הממשלה לפתוח במו"מ מדיני עם הפלשתינאים, באותה ממשלה יש גורמים שמנסים לנטרל אותו.

אף כי משאל העם בדבר החזרת שטחים במסגרת הסכם מדיני הוא חוק יסוד, אין בכך כדי לשריינו ואין הכרח שהממשלה הזו, או כל ממשלה אחרת בעתיד, לא תשנה אותו בהצבעה בכנסת. כל חוקי היסוד של מדינת ישראל ניתנים לשנוי על ידי רוב בכנסת. ממשלות יכולות להגיע להחלטת רוב לשינויים על ידי הסכמים קואליציוניים.

כך יוצא שמשתמשים בחקיקה למטרות פוליטיות במקום שהחקיקה תהיה זו שתתווה את ההתנהלות הפוליטית. מדינה דמוקרטית מחוקקת  חוקים, ואלה מתווים את דרכי הפעולה. חקיקת חוק יסוד משאל עם מסמנת כיוון הפוך: חקיקת חוק המשמש למטרות פוליטיות, שקל לבטלו בהקשרים קואליציוניים אחרים. זה שיבוש הדמוקרטיה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. ל רפי :

    חברים, אנחו לא שוטים

    ברור לגמרי למה נועד המאמר המפולפל בעיניין חוק משאל-העם. הוא נועד למנוע מצב שבו יקשה על ממשלה מניפלטיבית לבצע תרגילים נוסח שרון או רבין, ובאמצעות החלפת שרים או הענקת וולוו ומעמד של סגן שר לח"כ אופורטניסט, תתקבלנה החלטות היסטוריות ובמקרים מסויימים גם בלתי הפיכות בעליל, לפי גחמות מפלגתיות אואישיות. אז אם זו המטרה, חוק מישאל העם הוא "חוק קדוש".

    לעצם הדיון הבסבדו-משפטי:
    לוריא עצמו מביא דוגמאות רבות לגיוון הקיים בעולם בהפעלת חוקי משאל-עם. גיוון זה מעיד שאין "פתרון בי"ס" בנושא זה, וכל מדינה רשאית להתאים לעצמה שיטה מתאימה לצרכיה.

    משחקי קואליציה אינם איום על חוק משאל העם משום שבסופו של דבר מכירע ציבור בעלי זכות הבחירה המשתתפים בהצבעה. בנושאים שנויים במחלוקת לאומית קשה, אין טוב מהכרעה ציבורית דמוקרטית, למתן לגיטימציה להכרעה אצל כל מי שסבור שדמוקרטיה היא בראש וראשונה קבלת החלטות בעלות אופי לאומי עקרוני ע"י רוב האזרחים.
    אין שיטת קבלת החלטות שאין בה סיכונים פוטנציאליים לעיוות השיטה לצורך הכנוונתה לרצון הממשלה השלטת או חוגים בעלי השפעה כלכלית, תקשורתית או אחרת על שכבות רחבות בציבור. ישראל אינה חפה מסיכונים אלה, ולכן משאל העם צריך להיות שקוף ככל האפשר, מבוקר היטב בשלבי ארגונו, ובמיוחד בעניין ניסוח שאלת או שאלותההכרעה וכמובן גם בביקורת על ניהולו ופענוח תוצאותיו. דברים אלה אינם בשמיים, כשם שעריכת בחירות לכנסת או לרשויות אינן בשמים.

    ברוב מדינות המערב הדמוקרטיות, נושא הגבולות מעוגן בחוקה, ונהנה על כן מחסינות גבוהה מפני שרירות לב פוליטית של חוגים מחוגים שונים, כל אחד וסיבותיו הוא.
    כפי שציין לוריא, לישראל אין עדיין חוקה, וחוקי היסוד "משוריינים" בערבון מוגבל בלבד. דווקא משום כך יש הצקה לקבל החלטות בשאלת עיצוב גבולות המדינה באמצעות משאל–עם ולא בשום דרך אחרת, בכפוף, כמובן, לאמור לעיל.

    העובדה שאנו מנהלים מו"מ עם הפלשתינאים, אינה אומרת בהכרח שאנו חייבים לקבל את כל דרישותיהם, לא בעינייני גבולות ולא בעניינים אחרים. מאחר ועל הפרק עומדת בין היתר גם שאלת ירושלים, שלעיתים מוצגת בטעות, או מתוך רמיה, כבעיית גבולות, אולם היא גדולה רחבה ועמוקה הרבה יותר, יש גם בכך כדי להצדיק את עניין עריכת המשאל, משום שאין מדינה בעולם המעלה על דעתה לנהל מו"מ להסדר מדיני כשבמוקדו עומדת שאלת הריבונות על בירתה. ירושלים אינה רק שאלה ישראלית. היא גם שאלה יהודית וציונית מהמעלה הראשונה. ומשום שאני סבור שהציונות עדיין לא סיימה את תפקידה ההיסטורי, וירושלים ניצבת במרכז תפקיד זה מבחינה יהודית וישראלית, יתכן שאפילו משאל-עם אינו מספיק בסוגיה זו…

    למעשה, יתכן ודרושים שני משאלי-עם: אחד שיתווה את עקרונות היסוד לניהול המו"מ (כפי שעושה למשל הליגה הערבית כלפי הרשות הפלשתינאית), והאחר ישאשרר ויתקף את תוצאותיו.

    שאלת ערכו ותקפותו של משאל-עם, הן במקרה הגבולות והן בנושאים אחרים, חייב להדון בניתוק גמור מההערכה לתוצאות שתתקבלנה בו בקונטקסט של בעיה אחת ספציפית, תהיה חשובה ככל שתהיה. שכן או שהוא לגיטימי או שאינו לגיטימיהיא שאלת המפתח. אני סבור שהוא לגיטימי.
    מספר האחוזים הדרוש לקבלת הכרעה גם הוא אינו אחיד בכל המדינות ולגבי כל הנושאים. יתכן לקבוע שהחלטה תתקבל בדרך כלל ברוב מוחלט רגיל 61 ח"כים או 50.1% ובמקרים מיוחדים רק ברוב מיוחס של שני שלישים או מספר אחר.
    אם תקלע ממשלת ישראל לחץ פוליטי בינלאומי לא הוגן, לאולטימטום ערבי בלתי סביר או לחולשת דעת עצמית שלה, חשוב שתדע היא וידעו אחרים, שהמילה האחרונה שייכת לעם ולכן חייבים להתחשב גם בכך.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.