מה משותף למפעל הפיס, רשות הטבע והגנים ורשות השידור?
חוץ מכך שמדובר על שלושה גורמים שקיבלו מונופול או זכיון ממשלתי כלשהוא, מה שמשותף להם הוא הרצון שלהם לקבל עוד מידע עלינו
מאת: יהונתן קלינגר
בניגוד לרשויות ציבוריות אחרות, הרשויות האלו מבצעות פעילות מאוד ייחודית: מפעל הפיס הוא בעל מונופול על ההימורים במדינה, רשות השידור היא בעלת מונופול על השידור הציבורי, ויכולה לכפות על האזרחים להיות לקוחותיה, ורשות הטבע והגנים היא רשות ציבורית שמתחזקת את שמורות הטבע, אך גם גובה כספים על הכניסה אליהם.
לכל אחת מהרשויות האלו יש ממשק אזרחי-צרכני עם הציבור, ולאו דווקא ממשק של הפעלת סמכות שלטונית; וכל אחת מהרשויות הנ"ל רוצות עוד מידע, מסתבר. לא מזמן דנה ועדת הכלכלה בבקשה של רשות השידור לקבל גישה למאגרי המידע של הוט ויס לצרכי גביית אגרת טלויזיה ואיתור בעלי מכשירים, ומשרד המשפטים הגיש תזכיר חוק שתאפשר לרשות הטבע והגנים לקבל גישה למאגר המידע של חוק נתוני תקשורת. אולם, המקרה האחרון הופך להיות מצחיק כל כך.
לפני כחצי שנה, פסק בית המשפט העליון בעניין רפאל דיין (עא 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס). השאלה היתה פשוטה: דיין רצה להיות זכיין של מפעל הפיס ולהיות חלק מהמערכת שמנצלת את חוסר הידע של אזרחי ישראל בסטטיסטיקה לטובת יצירת מיסוי על העוני. במסגרת התהליך, נדרש דיין לספק מידע מהמרשם הפלילי למפעל הפיס. דיין ערער ובית המשפט דן לעומק בסוגיית היחס בין חוק הגנת הפרטיות לחוק המרשם הפלילי. בסופו של דבר, לאחר קביעה כי במקרה של ניהול עמדות הימורים יש חשיבות לנושא ההרשעות הפלילות והחקירות, פסק בית המשפט כי הבקשה היתה במקומה.
על עניין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף, ובית המשפט העליון שב לדן בנושא. אולם, בתשובת היועץ המשפטי לממשלה, אשר מובאת באתר 'הארץ' יש דבר אחד מדאיג. ככלל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי אין להעביר מידע למעסיק על חקירה תלויה ועומדת שלא הבשילה לכתב אישום היא מבורכת. אולם, דבר אחד מדאיג בעניין זה: "בעמדתו, מציין וינשטיין כי בעקבות פסק הדין נשקלת במשרד המשפטים האפשרות לצרף את מפעל הפיס לרשימת הגופים שיוכלו לקבל מידע מהמרשם הפלילי".
כלומר, מפעל הפיס, שלא מפעיל שום סמכות שלטונית על פי דין, רוצה כעת להיות עוד אחד מארבעים ושבעה הגורמים שהם ה"יוצאים מן הכלל" שזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, יחד עם "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" ו"מנהל הרשות לשיקום האסיר", שכולם צריכים מידע זה לצורך ביצוע סמכויות על פי דין, מבקש כעת לומר היועץ המשפטי לממשלה שתפקידו של מפעל הפיס, כגוף ציבורי שמספק "שירותי הימורים" חיוניים לציבור, מאפשר זכאות למרשם הפלילי.
כשם שרשות הטבע והגנים רוצה נתוני GPS, וכשם שרשות השידור רוצה לקבל מידע על לקוחות פוטנציאליים, גם מפעל הפיס רוצה לבדוק ככה את הזכיינים שלו. ומדוע? כי העניין מאוד נח לו.
תגיות: בית-המשפט-העליון, היועץ-המשפטי-לממשלה, יהונתן-קלינגר, מאגרי מידע, מפעל-הפיס, רשות שמורות הטבע והגנים, רשות-השידור
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
9 בספטמבר, 2013 בשעה 13:46
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
9 בספטמבר, 2013 בשעה 14:40
יש גם גלי צה"ל. כך שבתחום הרדיו רשות השידור איננה "מונופול".
יש גם הטלויזיה החינוכית, כך שבתחום הטלויזיה רשות השידור איננה "מונופול".
איך שלא מסתכלים על זה, לא ברורה בכלל ההשוואה בין שלושת הגורמים.
10 בספטמבר, 2013 בשעה 8:45
אורווליזם
אריק ארתור בְּלֵייר* פרסם בשנת 1949 ספר בשם 1984.
תיאור עתיד שבו השליט – האח הגדול – פוקח עינו על כל התושבים ויודע כל דבר שהם חושבים ועושים.
יש מי שקיבלו את הדברים כאתרעה נגד משטרים טוטליטריים.
לעומתם יש מי שקיבלו את הדברים כהמלצה.
(ויש גם מי שלקחו את הדברים ליצירת פסולת בידורית).
_______________
* ידוע יותר בשמו הספרותי "ג'ורג' אורוול"