מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
צריך שידור ציבורי, אבל האם הוא באמת כזה?
סגירת רשות השידור היא תרחיש ממשי. לדעתו של ק. טוכולסקי, מה שרשות השידור זקוקה לו באמת היא רפורמה, שתבטיח עצמאות מעריצותם של פוליטיקאים
בשקט בשקט, בעיקר כי זה משרת את המפרקים, מסתמנת אפשרות שהולכת ונהיית סבירה שממשלת ישראל תסגור את רשות השידור. זה די צפוי שממשלה מרושעת כשלנו תרצה לחסל את השירות הציבורי והתרגיל שנעשה לשירות הציבורי בשנים האחרונות רק תורם לכך. רשות השידור שלנו לא במצב טוב, הנהלתה עלובה ומגוחכת מזה שנים, התכנים שהיא משדרת לא תמיד מצדיקים את עלויות הפעלתה אבל רשות השידור היא משהו שאנחנו צריכים.
עובדי רשות השידור לא מאמינים למה שקורה להם, למעט כמה איים של שפיות ושל ניקיון כפיים עיתונאי נדיר, בעיקר מהדורות החדשות של הבוקר והתכנית סדר יום, רשות השידור הפכה למשרת די נרצעת של הממשלה. מקורבים מטעם מקבלים במה כאילו שיש למה שהם אומרים ערך מוסף כלשהו (הדוגמא הנלעגת ביותר עוזי דיין ביומן השבועי על המזרח התיכון) תוכנית הכלכלה היומית שמהללת את הישגי הממשלה, היכולת של עיתונאי הרשות (שוב למעט בודדים כקרן נויבך ואריה גולן) לשאול שאלות משמעותיות ונוקבות שמבקרות את השלטון ואת הסדר החברתי הקיים. איך שואלים את עצמם מנהלי המטעם של רשות השידור, איך אנחנו שהפכנו את יומן ומבט, את יש עם מי לדבר ואת שעה קלה על כלכלה לשופרי השלטון בכל זאת עומדים לפני סגירה. התשובה די ברורה, לשלטון הנוכחי יש את ערוץ 2 ישראל היום, ידיעות אחרונות ומעריב, הוא לא צריך שידור ציבורי שמחר יתהפך עליו. נוני מוזס ושלדון אדלסון יש להם מטרות קבועות ואילו רשות השידור משרתת היום שלטון אחד ומחר תשרת שלטון אחר. שלטון ניאו ליבראלי לא צריך רשות ציבורית שתאמר את שבחו הוא יכול גם בלעדיה.
אנחנו אזרחי ישראל צריכים רשות שידור ציבורית והמחיר שאנחנו משלמים עליה, האגרה אינו גבוה וגם היום במיוחד בשידורי הרדיו וגם בשידור הטלוויזיוני נותנים תמורה מסוימת ומוצדקת. האגרה עולה בשנה כמו חבילה של הכבלים או הלוויין בחודש/חודש וחצי ותכלס מבחינת התמורה בערוצים הפרטיים כמו בשידור הציבורי בינתיים אין יותר מדי מה לראות. אבל בניגוד לשירותים הפרטיים של הכבלים והלוויין שמטרתם היחידה היא מיכסום רווחים, לרשות שידור ציבורית יש גם מטרות אחרות, חינוכיות וערכיות. כיום קשה לומר שלרוב אזרחי ישראל ניתן מענה ערכי וחינוכי באמצעות השידור הציבורי ואת זה יש לשנות.
אנחנו צריכים שידור ציבורי ואנחנו צריכים לתמוך בעובדי השירות הציבורי, בדיוק כמו שתמכנו בהם בפעם הקודמת. מה שכן בניגוד למאבק בסיבוב הקודם, הגיע הזמן שנבוא גם בדרישות לאחינו למעמד ולמאבק, עובדי השירות הציבורי. כי אחרי שניצלו מהחרב הם, רובם ככולם זנחו אותנו ואת המאבק שהציל אותם. האזנה לרשתות השידור הציבורי או צפייה במהדורות החדשות והאקטואליה של ערוץ 1, מעלה תמיהה האם יתכן שעובדים מאורגנים שנהנו מסולידריות ציבורית של עובדים במאבקם לקיומם שלהם מסוגלים לשדר בצורה כל כך מגמתית ועוינת ולקחת עמדה ממשלתית חד צדדית בוטה כל כך בכל מה שקשור למאבקי עובדים. זאת עיתונות אובייקטיבית? העיתונות של רשות השידור (שוב למעט כמה איים קטנים כמו סדר יום ויומן הבוקר) הפכה לעיתונות מטעם. אבל זאת לא סיבה לחסל את רשות השידור זאת סיבה לנתק את רשות השידור מהפוליטיקאים ולהבטיח את עצמאותה כדי שנדע שיש לנו שידור ציבורי בלתי תלוי חזק ועצמאי.
אנחנו צריכים את רשות השידור לא בשביל לקבל הפקות של אשפה או הפקות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, אנחנו צריכים שידור ציבורי בשביל אוונגרד, בשביל ניסיונות של יוצרים צעירים, בשביל יותר סרטים דוקומנטריים ויותר יצירה ניסיונית. בשביל טלוויזיה איכותית יותר, בשביל שידורי ספורט נגישים לכל כתחליף לתשלום שעולה פי כמה וכמה על האגרה כל שנה שנייה בשביל אליפות אירופה או העולם בכדורגל. אנחנו צריכים שידור ציבורי רחב יותר, מקיף יותר עם תחנות טלוויזיה אזוריות ציבוריות ועוד הרבה דברים שהשידור הציבורי לא נותן היום.
כן השירות הציבורי צריך רפורמה ועובדיו צריכים להבין שללקק לפריץ לא יציל אותם ביום גזירה. אבל הרפורמה צריכה להיות כזו שתבטיח את עצמאות השירות הציבורי מעריצותם של פוליטיקאים לא דמוקרטיים כמו אלו שמנהלים את הממשלות האחרונות. אנחנו צריכים שידור ציבורי חזק ועצמאי, עם יותר אקטואליה בלתי תלויה ויותר תרבות אוונגרדית וצעירה, ויותר קלאסיקה ותכנים של השכלה. כי מה שיש לנו היום וההתנהגות של רוב עיתונאי ומנהלי רשות השידור שהפכו למשרתים נרצעים של השלטון באמת לא מצדיקה את האגרה.
תגיות: ארגוני-עובדים, חופש עיתונות, עוזי-דיין, קורט טוכולסקי, קרן-נויבך, רפורמה-ברשות-השידור, שידור-ציבורי
קישור קבוע
12 תגובות
Email This Post
8 בספטמבר, 2013 בשעה 7:55
מי שמרושעת זו רשות השידור ששולחת המוני אזרחים להוצלפ, לעיתים בדרכים ערמומיות ולא חוקיות, זאת רק כדי לשרת שכבה קטנה של אינטרסנטים שמפעילים את הערוץ וכמובן את המאפיה של קבלני הגבייה.
המדינה כבר 20 שנה מסתדרת בלי רשות השידור , שלמעשה משדרת רק לאחוזי בודדים ולהזויים מעטים.
יש לסגור ולפטור אותנו מהעול הזה.
את הכסף יש להשקיע למטרות ראויות ולא חסר כאלה.
8 בספטמבר, 2013 בשעה 8:07
האמת העצובה
האמת העצובה היא שכל זמן שמשטר ההפרטה הימני יקבל תמיכה מסיבית בבחירות,האפשרות הסבירה ביותר היא שאנו נזעק חמס מול ציבור אדיש ברובו,שרוצה "לחם ושעשועים".
לפעמים דומה שמאומה לא השתנה מימי הגלאדיטורים באימפריה הרומאית.
8 בספטמבר, 2013 בשעה 9:48
בעבר התנגדתם כאן באתר לרפורמה
מה קרה שהעמדה השתנתה?
8 בספטמבר, 2013 בשעה 10:28
המדריך למהפכה
ממליץ לכולם לשים יד על עותק של הסרט "המדריך למהפכה" של דורון צברי. אדם שיצא כמעט לבדו למאבק על דמותה של רשות השידור. בסוף המאבק העבירה הממשלה חוק שרק מחזק את השליטה של הפוליטיקאים ברשות.
בכל מקרה, צריך להבין שרשות השידור כפי שהיא כיום היא לא רשות ציבורית, אלא רשות ממלכתית שעושה את דבר השלטון.
לקטע מהסרט: http://www.youtube.com/watch?v=58n08E38Uc4
8 בספטמבר, 2013 בשעה 14:48
לדני זקן לא לשפוך את התינוק עם המים.
טוכולסקי – לא הגזמת קצת?
מה עם עודד שחר? דוד ויצטום? אורן נהרי?
מה עם רשת א'?
אין היום מתחרים לרדיו הציבורי.
וגם הערוץ הראשון בחלק מהתכניות שלו (לאו דווקא מבט) מעלה נושאים שלא תראה בשום מקום אחר.
אפרופו,
לפני מספר שנים עלתה כתבה על תפקידו של חיל הים במלחמת יום הכיפורים.
הוצגו שם דברים מסמרי שער.
לא ראיתי חומר אמיץ כזה על יום הכיפורים בשום מקום לא לפני כן ולא אחרי כן. (להזכירכם, בדיעבד ידוע שהיו הרבה אנשים שידעו – לא ניחשו – שהולכת לפרוץ מלחמה בוודאות.למשל הרבה נהגי אגד שהוזעקו בערב יום כיפור להגיע עם האוטובוסים למחנות צבא לפני כניסת החג. זה היה די חריג ודי בולט, בינינו).
הלוואי והיו משדרים שוב את הכתבה המאלפת ההיא.
אולי אפשר לעשות משהו בנידון?
8 בספטמבר, 2013 בשעה 15:40
ביום חמישי 9.2.2012, בעוד ההסתדרות מתכתשת עם האוצר על העסקתם הישירה של כמה מאות עובדים המכונים “עובדי כתף אל כתף”, אמר עודד שחר בתכנית “מבט” את הדברים האלה:
”היום הוא אחד הימים העצובים והטרגיים ביחסי עבודה בישראל, שבו הנצחנו את מעמד העבדים במדינת ישראל. זה לא כשלון של ההסתדרות זה כשלון לחברה הישראלית כולה. הדרישה היתה לקלוט עובדי קבלן ובסוף רק כמה מאות ייקלטו מתוך מאות אלפים. כלום וכלום. באוצר אומרים – ניתן להם תנאי שכר. תודה רבה. מעלים להם את השכר ב-400 ש”ח שחלק מזה היו אמורים לקבל ממילא באפריל בעדכון שכר המינימום. מה נשאר? שי לחג, 40 ש”ח לקרן השתלמות? ממש בא להתייפח מרוב התרגשות. זה ההישג הגדול? התלבטתי ואני אומר בכל זאת מילה על אנשי האוצר. לא ראיתי רשעות כזאת והתנהלות כזאת. האנשים האלה הולכים מחר לעבוד אצל הטייקונים במשכורות עתק והם רוצים שעובדי הקבלן לא ישבתו עד 2016? עד אז פקידי האוצר כבר לא יהיו שם. נראה אותם עם דלי וסמרטוט מנקים, מה שנקרא אזרח עובד סוג ב’…
9 בספטמבר, 2013 בשעה 15:34
ל-5 אני לא נגד שידור ציבורי להיפך ואני לא חושב שהגזמתי.
השידור הציבורי הפך לכר הסתה לא פחוץת פרועה נגד עבודה מאורגנת מהשידור הפרטי ואותם אנשים שוכלנו נלחמנו למענם ואיתם נותנים לזה יד.
אי אפשר להתעלם מזה. אני אוהב את עודד שחר ואת דויד ויצטום ואת אורן נהרי ואת אריה גולן ואעוד אבל רשות השידור ככלל הפכה להיות כלי בשירקות ממשלת ביבי, השידור הציבורי צריך להיות בלתי תלוי והוא לא כזה.
10 בספטמבר, 2013 בשעה 0:49
נראה לך שארדן (שהוט שרפה לו את הלשון) יפתח רשות שידור עצמאית יותר?
10 בספטמבר, 2013 בשעה 10:18
א. לא
ב. ארדן הוא לא מי שיש לי ממנו ציפ0יות, אבל אולי עובזי רשות השידור ויקיריהם יבינו שאי אפשר להצביע ארדן ולקוות למדיניות של ממשלה ס"ד בשבדיה.
10 בספטמבר, 2013 בשעה 14:23
לדעתי רבים מהם הצביעו "יש עתיד", ובמידה רבה אפילו מאתרגים אותה נכון לעכשיו.
יוצא ש
אם ארדן רוצה לסגור את רשות השידור
ואם הממשלה ככלל על פקידי האוצר שלה – תומכת ברעיון,
ובהנחה שאלה לא "יבנו לנו כאן רשות ציבורית לתפארת" – מהי העמדה של מתנגדי ההפרטה ותומכי חופש הביטוי?
16 בספטמבר, 2013 בשעה 13:55
לדני זקן
הפנייה שלך היא מכלילה.
בכל מקרה הפור נפל – ומסתבר שהאוצר לא ממש התכוון לפשרה שאתם קיבלתם עליכם.
ובינתיים, אם מותר לרדת לקטנוניות, אפילו שירות כמו תכניות מוקלטות ברשת ב', הפך למצרך נדיר. כנראה שחלק מהציבור צריך להחליף את המחשב כדי להנות מהאזנה לתכניות המוקלטות.
וכשזה בלתי אפשרי ופונים אליכם, גם לא מקבלים תשובה.
אז לא להתפלא שהציבור "מבושל" לכל קפריזה של ארדן והאוצר.
28 באוקטובר, 2013 בשעה 16:33
בצעד חסר תקדים: חמישה חברי מליאה מתפטרים מרשות השידור
"החמישה הדגישו כי עד כה הם פעלו בדרכים שונות כדי לשפר את מצבה של הרשות. בין השאר הם עצרו את ניסיון ההדחה של המגישה קרן נויבך, העבירו קוד אתי חדש, יזמו ועדה לפיקוח על הרפורמה והתריעו בפני הגורמים הרלוונטיים על "הרעות החולות" ברשות השידור. בנוסף לזה, הם הפעילו לחץ ציבורי כדי לעצור את הרפורמה ברשות השידור."
http://www.themarker.com/advertising/1.2150090
מתכתב בהחלט עם
http://www.blacklabor.org/?p=53165
ועם
http://www.blacklabor.org/?p=48241