מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על היעילות של נמלי ישראל
מחקר של ה- oecd בנושא יעילות נמלי מכולה בעולם ממקם את נמל חיפה במקום רביעי. זאת בניגוד לטיעוני הממשלה בדבר חוסר היעילות של הנמלים
מאת: אמנון פורטוגלי
משרד התחבורה הודיע ביום חמישי ה-29 לאוגוסט כי יחדש את המכרזים להקמת נמלי הים הפרטיים באשדוד ובחיפה. הודעת המשרד נמסרה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה לא האריך את תוקף ההקפאה על הליכי המכרזים שניתן למשך חודש ימים. מספר ימים קודם לכן חזרה הממשלה על הטיעון בדבר חוסר היעילות של הנמלים כשהסיבה העיקרית לכך לדבריה, נעוצה בהיעדר תחרות פנים־נמלית בישראל. מעניין שהעובדים ושכרם נעלמו מהמשוואה.
נתחיל מהתחרות. תחרות יכולה להביא לחדשנות, להתייעלות ולהוזלת מחירי הסחורות והמוצרים, אבל תחרות בין חברות פרטיות לעולם תתקיים למטרת מיקסום הרווחים שלהן. אם הורדת מחירים ושיפור השירות ישרתו מטרת-על זו, מה טוב, אם לאו, הרי שהמחירים לא יירדו והשירות לא ישופר. אנו חווים מדי יום ביומו את תוצאות ה'תחרות' בין הבנקים שמביאה לעליית מחירים מתמשכת, ושילמנו הרבה מאוד על ה"תחרות" בין שלוש חברות הסלולר הפרטיות, עד שנקטה המדינה ברגולציה אפקטיבית. בנוסף, אין כל הוכחה שנמלים בתפעול פרטי יעילים יותר מנמלים בתפעול ציבוריים ושביתות קצרות וארוכות מתקיימות גם בנמלים פרטיים.
בניגוד לטענת הממשלה, דוחות בינלאומיים ומקומיים כאחד, יוצרים תמונה שונה לחלוטין באשר ליעילות הנמלים. נמלי חיפה ואשדוד נמצאים במקום טוב באמצע בדירוגים בינלאומיים שונים.
ב-2012 פירסם ארגון ה-OECD מחקר בנושא יעילות נמלי מכולות בעולם. המחקר סקר 41 נמלים ב-34 מדינות וקבע כי נמל חיפה ממוקם במקום הרביעי במדד היעילות הכללית. במדד תפוקה לשעת שהיית אנייה , לנמל חיפה ב-2012 תוצאה טובה יותר מאשר של נמלים גדולים אחרים. זמן שהייה הממוצע לאנייה בנמל חיפה ב- 2012 היה נמוך מהממוצע העולמי , ונמוך בהשוואה לנמלים אחרים באזור, כמו ונציה, נאפולי וגנואה.
במדד שינוע מכולות לשעת מנוף, קבע נמל חיפה ב-2013 שיא ישראלי בשינוע מכולות, עם תפוקה של 28.35 מכולות לשעת מנוף. תפוקה המציבה אותו בשורה אחת עם הנמלים הגדולים והמובילים בעולם, יותר משל נמלי סינגפור, שנגחאי, סידני ועוד.
לפי דוח של ממשלת ניו-זילנד מאוקטובר 2011, נמלי חיפה ואשדוד נמצאים במקום טוב באמצע בתפוקה ממוצעת לשעת מנוף בנמלים שונים בעולם.
תפיסת הממשלה וכלכלני האוצר את יעילות הנמלים היא חד צדדית ומתמקדת בניצול החלקי של התשתיות, בפריון נמוך לעובד, ובזמן המתנה ארוך, תפיסת יעילות זו שונה בתכלית מזו של הלקוחות, חברות הספנות. חברות הספנות מבקשות פריקה וטעינה במהירות מירבית, וזמן שהות מינימלי בנמל. דרישה המחייבת מספר עגורנים ומצבת עובדים שיעבדו במלוא הקיטור בעת הפריקה והטעינה, גם אם יתבטלו עד שתבוא האנייה הבאה.
לפי תפיסת האוצר את היעילות, יש לפטר חלק מהעובדים ואין צורך בעגורנים חדשים . אבל היום יש מחסור בעובדים והנמל לא מסוגל להעניק לחברות הספנות את השירות הנדרש. ב-2012 סיפק נמל חיפה בממוצע רק 81% מהצוותים שסוכני האניות הזמינו לטיפול במטענים, ואילו נמל אשדוד – רק 75%.
זה לא דיון אקדמי בשאלת מהי היעילות בנמלים, הבעייה היא שאם תתקבל גישת כלכלני האוצר, הניתוח יצליח והחולה ימות, חברות הספנות הגדולות יעדיפו שלא לפרוק ולטעון בנמלי ישראל.
נציין כי חברת נמלי ישראל (חנ"י) מעורבת בהקמה ובניהול נמל מכולות בהודו. מיזם משותף joint venture של חנ"י באמצעות חברת הבת אמריליס Amarillis עם חברת קרגו מוטורס ההודית זכה במכרז להקמת נמל מכולות בנארגול Nargol port במדינת גוג'ראט שבהודו, הנמצא במרחק של 100 ק"מ מהבירה מומבאי. עלות הקמת הנמל החדש נאמדת ב-600 מיליון דולר. המכרז להקמת והפעלת הנמל הינו בשיטת BOT, לתקופה של 30 שנה. לאחר מכן אמור הנמל לעבור לידי המדינה, תמורת סכום שייקבע במועד מאוחר יותר. על פי תנאי המכרז, ב-18 החודשים הקרובים התחייבו חנ"י וקרגו מוטורס להשיג את המימון הדרוש לפרויקט. חנ"י אינה נדרשת להשקעות, היות ועיקר חלקה הוא בתכנון, בתפעול ובהקמת הנמל החדש.
אפשר, כמובן, לשפר את מדדי היעילות שהממשלה ציינה, ולקצר את משך ההמתנה של האוניות. הנמלים סובלים כיום ממחסור בכוח אדם שגורם לניצול נמוך של הציוד וליעילות אפקטיבית נמוכה. יש לאפשר גיוס מהיר של עובדים חדשים, ובאמצעות נוהלי קבלה סבירים ברשות החברות.
הטיעון של הממשלה בדבר זמן המתנת אוניות מכולה עד לקבלת שירות, מקומם. יש גורמים נוספים שאינם קשורים ליעילות הנמל או עובדיו המביאים לכך . במקרים רבים האניות מגיעות מוקדם מדי, חוכר האנייה לא מעוניין לשלם עבור שעות נוספות או שהן ממתינות למטען המעוכב על-ידי הייצואן או הייבואן מסיבותיו שלו, וההשבתה ע"י הממשלה וקודומתיה, של נמל אשדוד בשבתות ובחגים , למשך כ-80 יום בשנה. סיבה נוספת למשך ההמתנה הארוך של אניות בנמל אשדוד היא המחסור בכח אדם, כולו באחריות הממשלה.
אסכם בדבריה של קרוליין בקארט, מנהלת הסחר של המזרח הרחוק בחברת MSC לעובדי נמל חיפה : "המקצוענות של העובדים וקצב העבודה הם בנורמות המקובלות בנמלי ענק בעולם כדוגמת סינגפור ושנגחאי. כל הכבוד לכם".
למי שמעוניין לקרוא יותר על הנושא, מאמר שלי על הרפורמה בנמלים – תמונת מצב והמלצות, פורסם לאחרונה ב'מולד'.
אמנון פורטוגלי
תגיות: OECD, הפרטת הנמלים, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל-חיפה, רפורמת הנמלים
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
2 בספטמבר, 2013 בשעה 8:53
הרושם המצטייר הוא שהבעיה היא לא ביעילות. נראה ששר התחבורה השתלח באופן תוקפני ביותר בעובדי הנמלים במטרה לשבור את העבודה המאורגנת. נראה גם שלשם כך גויס אורי יוגב, המפריטן הלאומי, לתפקיד יו"ר החברות הממשלתיות.השיטה הניאו ליברלית המציאה תארים חדשים להצטינות. ההצטינות היא לא על השקעה, מאמץ, ניסיון לשפר ולהשביח, אלא להיפך, על היכולת להרוס. כוח ההרס הוא אחד הקריטריונים להצטינות בעבודה, הפותחת אפשרויות לתפקידי הרס נוספים בעתיד.
2 בספטמבר, 2013 בשעה 8:55
ה-OECD הוא ארגון קומוניסטי-אנרכיסטי רדיקלי שמעז לבצע מחקרים שסותרים את תורת האמת של ביבי בנט לפיד וישראל כץ!
מה זו יעילות שהוכחה במחקרים לעומת חזונו של הנביא שטרסלר ודבר הדה-מרקר? מי הם אותם חוקרים קומוניסטים בארגון החתרנות של זקני המדינות המפותחות לעומת צוו של ביבי?!?
6 בספטמבר, 2013 בשעה 15:43
טוכולסקי
יש קוראים שעוד יקחו את התגובה שלך ברצינות.
יוגב אפילו עשוי לצטט אותה.
האיש, על פי עדותו, יעשה הכל כדי לשבור את העובדים, כדי שיוכל אחר כך להופיע כמגן שלהם.