מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אורי יוגב ו'פלסטרו גבת' – תצוגת תכלית לקראת רשות החברות?
רבות נאמר על המינוי של אורי יוגב לראש רשות החברות הממשלתיות. אמנון פורטוגלי סוקר מקרה נוסף שבו היה יוגב מעורב – ניהול ומכירת מפעל 'פלסטרו גבת', ומראה כיצד גם כאן, עיקר כשרונו של יוגב היה ביצירת רווח מקסימלי לו ולמקורביו. האם זו התכנית גם ברשות החברות?
יוגב חכם מספיק כדי לאתר נקודות חולשה במערכת שהוא חלק ממנה במסגרתה הופרטו נכסי המדינה ונמכרו בנזיד עדשים לבעלי הון. הוא למד שמה שהם יכולים לקבל מהמדינה גם הוא יכול. לפיכך עיניו נשואות לכסף הגדול שיטיס אותו לדרגת טייקון. לחברות הממשלתיות יש נכסים במיליארדים הנתונים להן מכח חוקים בעבר ובהווה. השבחתם של נכסים אלו תעשיר את מי שיזכה ברכישת הפרטת חברות אלו. יוגב מכיר את חולשות המדינה, את תלות הפוליטיקאים בבעלי ההון הגדול, ואת הפחד לשרידותם בשלטון. הוא ראה אנשים שהתעשרו כהרף עין ממתנות ידה הרחבה של המדינה שנעשו ללא תכנון, ללא מחשבה ארוכת טווח ובהעדר שיקולים חברתיים סביבתיים וכלכליים ראויים. ) על פי תגובתו של יואש למאמרי כי חפץ המלך ביקרו)
על היכולות של אורי יוגב כאיש עסקים כתב בהרחבה גלובס, על שיטות גיוס הכספים שלו ויחסיו עם המשקיעים
אפשר ללמוד מהתביעה של בני טיש, בקשתו של אורי יוגב לסלק על הסף את תביעה נגדו נדחתה.
התנועה לאיכות השלטון פנתה במכתב לשר האוצר וטענה כי "מינוי אורי יוגב שומט את הקרקע מתחת להבטחות אלו (ל'פוליטיקה חדשה', א.פ.). שלל הפרשות בהן שמו נקשר, מטיל צל כבד מעל מינויו לתפקיד בכיר המרכז השפעה כה רבה על רבבות עובדים במגזר הציבורי, כן על המשק כולו. והדברים ידועים וברורים."
במאמר זה אדבר על מעשיו בחברת פלסטרו גבת, המאירות באור שחור את אישיותו, ואת פעולותיו לצרכיו האישיים כאשר הוא מכהן כיו"ר החברה וכנגד האינטרסים של קיבוץ גבת, בעל מניות והשותף הבכיר בחברה, וכנגד האינטרסים של הציבור המחזיק ב-25% ממניות החברה.
במהלך 2004 לאחר סיום תפקידו כממונה על אגף התקציבים, ייצג אורי יוגב את איש העסקים האוסטרלי ג'ון גנדל בהשקעותיו בישראל. בשנת 2005 השקיע גנדל בחברה הציבורית פלסטרו של קיבוץ גבת דרך רכישת מחצית ממנות חברת 'גן-גבת' שהחזיקה ב-75% ממניות המפעל, שאר 25% הוחזקו בידי הציבור. אורי יוגב מונה ליושב ראש דירקטוריון החברה.
פחות משנתיים לאחר שהשקיע בחברת פלסטרו החליט המיליארדר האוסטרלי ג'ון גנדל למכור את אחזקותיו בחברה (בכפוף לאי מימוש זכות סירוב ראשונה על ידי קיבוץ גבת) לשותפות מוגבלת (בייסוד) בראשותו של אורי יוגב. נזכיר שאורי יוגב מכהן אז כיו"ר פלסטרו. לדברי יוגב, גנדל מכר את השקעתו בפלסטרו משום שהתקשה לשלוט בה מרחוק ומשום שהתאכזב מתוצאותיה. (תזכורת – תחת ניהולו של יוגב). הקיבוץ החליט לממש את זכות הסירוב הראשונה שלו. ויוגב איים על הקיבוץ כי יפנה לערכאות משפטיות נגד החלטה זו.
על פי אתר הקיבוצים, הסימנים הראשונים של המשבר הופיעו עוד בשלהי 2006, בעקבות ביקור גנדל בישראל ובמפעל והתרשמויותיו מהתוצאות העסקיות הגרועות של פלסטרו (הפסדים בסך 20.5 מיליון ש"ח) במהלך שנת 2006. אז עדיין לא דיבר במפורש על כוונותיו להיפטר מאחזקותיו בחברה, ודאי לא על העיתוי. אלא שבפלסטרו נערכו לכל תרחיש. יו"ר הדירקטוריון ונציגו של גנדל, אורי יוגב, לצד יוסי חברון, חבר הקיבוץ וסגן היו"ר, החלו לטפל באפשרויות השונות ונפגשו עם גורמים בשוק. לפתע, מאשימים בגבת, פעל יוגב "מאחורי גבו" של הקיבוץ שותפו, הקים קבוצה עסקית, וחתם בשמה ישירות כלפי גנדל על רכישת אחזקותיו בפלסטרו. כל זה נעשה ללא ידיעת גבת. (הדגשה שלי, א.פ.) היו"ר העסקי של הקיבוץ, המשמש כדירקטור במפעל, יונתן מלמד (רמת-יוחנן), אינו מסתיר את מורת רוחו מ"התרגיל": "על-פי ההסכם עם גנדל, לקיבוץ עומדת זכות סירוב ראשונה לרכוש את האחזקות שהיו בידיו, בתוך 21 יום. יוגב הכניס את גבת לסד בלתי-אפשרי של לוח זמנים שבתוכו נפלו פסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות".
על מנת שיוכל לממש את זכות הסירוב, צריך היה גבת לגייס, בלוח הזמנים הקצר, 120 מיליון ש"ח. "יוגב העריך, כנראה", אומר מלמד, "שזו תהיה משימה בלתי-אפשרית, אבל בגבת יש יהודי אחד, יוסי חברון, שכבר הוכיח בעבר שהוא יכול לעשות דברים בלתי-אפשריים". אסיפת חברי הקיבוץ – שהיא למעשה גם אסיפת בעלי מניות השליטה בחברה – החליטה, בשבוע שעבר, על-פי הצעת המוסדות הכלכליים של גבת, שעל הקיבוץ לקחת הלוואה מהקונצרן האמריקאי "ג'ון דיר" בסך של 120 מיליון ש"ח, כדי לממש את זכות הסירוב ולפרוע, בד בבד, הלוואה שקיבלה החברה המשותפת בסכום של 48 מיליון ש"ח. במהלך סוף השבוע אושרה ההצעה.
בשלב הבא, כחודשיים מאז רכש הקיבוץ מגנדל את חלקו במפעל, הוא מכר אות כל המניות שלו בפלסטרו לחברת ג'ון דיר. במקביל רכשה ג'ון דיר גם את המניות של פלסטרו בהן החזיק הציבור, ובכך היה ג'ון דיר לבעלים הבלעדי של המפעל.
חשוב להבין את העיסקה שבישל יוגב. פרוט מלא ומוסמך של עיסקת פלסטרו גבת נמצא כאן. מבלי להכנס לפרטי פרטים ולדקויות, ההצעה של יוגב שיקפה ערך של של 8.75 ₪ למניה רגילה של פלסטרו. התמורה ששילמה ג'ון דיר עבור המניות, רק חודשיים אח"כ, שיקפה מחיר של 13.6 ₪ למניה, כ-55% גבוה יותר. זה היה המחיר למניה לפיו שולם למחזיקים במניות פלסטרו מקרב הציבור זה היה גם המחיר למניה שלפיו חושב הסכום ששילמה ג'ון דיר לקיבוץ גבת עבור אחזקותיה במניות פלסטרו.
ערך המניות שבידי הציבור על פי הצעתו של יוגב היה כ- 41 מיליון שקל, ערך המניות שהציבור קבל כחודשיים אח"כ עמד על כ- 63.5 מיליון שקל, הבדל 'קטן' של יותר מ-21 מיליון דקל.
זה האיש שרוצים למנות במנהל רשות החברות.
אמנון פורטוגלי
המכללה החברתית-כלכלית
תגיות: אורי-יוגב, הפרטה, פלסטרו גבת, רשות החברות הממשלתיות
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
20 באוגוסט, 2013 בשעה 4:18
למרבה הצער אין דרך ליפות את העובדות
בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, כשאנשים היו עסוקים בהישרדות פיזית וכלכלית – כשכל סירנה הקפיצה אלפים ( באמצע שיחת טלפון בת דודה שלי מהקריות שמעה דרך הטלפון את הסירנות של שיירת ראש הממשלה שעברה מתחת לבת שלי בי-ם – היא כמעט נשנקה: "פיגוע?"
לא, זה ראש הממשלה.
אבל סירנות, איך אתם יודעים?
כי ברמקול השוטרת קוראת למכוניות לפנות את הדרך.
אוי איזה אנחת רווחה נפלטה לתוך האפרכסת שם בקריות).
האינתיפאדה השנייה הזאת שהפכה את הישראלים לפקעת עצבים, כשכל מי שהצליח להאחז במשרה ברך על גורלו וכל מי שהתחמק מפיגוע ברך הגומל –
האינתיפאדה הזאת היתה עבור שני אנשים לא יותר מהזדמנות שצריך לנצל ולרוץ לספר לחבר'ה.
והם סיפרו:
יוגב ניסח את האופורטוניזם הציני הזה באופן ברור ובוטה
, כשאמר על תקופת האינתיפאדה: "הצלחנו לנצל
את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל". (הארץ 5.5.2004 http://www.haaretz.co.il/misc/1.963644)
לא פחות מופלאים דברי נתניהו שמודה בראיון לדה-מרקר ב- 2007 : "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא הייתה קריסה,
אבל ההזדמנות
הייתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים". (דה-מרקר 17.9.2007)
21 באוגוסט, 2013 בשעה 0:44
. התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי אורי יוגב ואורי שני לתפקידים בכירים
http://www.port2port.co.il/?CategoryID=374&ArticleID=80126
……שלל הפרשות בהן שמו נקשר מטיל צל כבד מעל מינויו לתפקיד בכיר, המרכז השפעה כה רבה על רבבות עובדים במגזר הציבורי, כן על המשק כולו. והדברים ידועים וברורים.
בפנייתה ציינה התנועה את הוועדה לבדיקת מינויים (ועדת שפניץ), שבחנה את מועמדותו של יוגב ליו"ר דירקטוריון הרכבת במהלך שנת 2011, וקבעה: "הפגישה שנערכה בין יוגב לבין אורן מוסט, שהיה המועמד המוביל למנכ"ל הרכבת, מהווה פגיעה בשוויון ובשקיפות של הליך בחירות מנכ"ל לרכבת ישראל".
זאת ועוד, לפי התנועה טען המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, שעצם הפגישה היווה פגם בהתנהלותו של יוגב. הפנייה צוין שיוגב את גרסתו ביחס לאותה פגישה ומסר למשנה ליועמ"ש "גרסא חדשה, שלא הועלתה על ידו בשלבים מוקדמים יותר של בירור הנושא".
מבקר המדינה התייחס אף הוא לנושא וקבע כי יש טעם לפגם בהתנהלותו של יוגב במהלך המשא ומתן שניהלה רכבת ישראל לרכישת קרונות נוסעים מידי חברת בומברדיה הגרמנית. עוד נטען, שיוגב אף כשל ולא עדכן את דירקטוריון הרכבת על זיקתו לנציג חברת בומברדיה בישראל, למרות שהאחרון כיהן כיועץ בחברה שבבעלותו של יוגב. למעשה, נמצא כי יוגב שינה את גרסתו לא פחות משלוש פעמים.
בנוגע לשני, המהווה מועמד לעמוד בראש חברה ממשלתית שתהא אחראית ליישום "תכנית הדיור הלאומית", שעיקרה הורדת מחירי הדיור, עמדת התנועה לאיכות השלטון היא כי עברו רצוף אמנם בתפקידי ניהול בעולם העסקי ופוליטי, אך גם מוכתם בדוח חמור של מבקרת המדינה דאז, השופטת (בדימוס) מרים בן פורת, שמתחה ביקורת חריפה על התנהלותו כיו"ר חברת עמידר. הדוח שהוציאה פירט כיצד שימש שני במשאבי החברה לצרכיו האישיים, או של קרוביו.
21 באוגוסט, 2013 בשעה 0:47
תלונה נגד אורי יוגב: "אינו בעל כישורים מתאימים" לניהול רשות החברות
בני טיש, בעל מניות מיעוט בקבוצת וויטווטר שבשליטת אורי יוגב ומסוכסך עמו, פנה לוועדת האיתור לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות בטענה כי הקבוצה הציגה הערת "עסק חי" לדו"חותיה לשנת 2012; הביע דאגה מ"הכוונה למנות את יוגב לתפקיד כל כך רגיש"; וויטווטר בתגובה: זהו חלק ממסע ההשמצות שמנהל טיש כחלק מסכסוך עסקי עמנו
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609659,00.html
22 באוגוסט, 2013 בשעה 0:45
המפריט הלאומי
אורי יוגב הוא היועץ הכלכלי המקורב ביותר לבנימין נתניהו. יאיר לפיד הוא שר אוצר שהבטיח לשנות. השבוע צפוי אביר הפוליטיקה החדשה למנות את פקיד האוצר הכי אנטי-חברתי של העשור האחרון למנהל של כל החברות הממשלתיות בישראל
http://sixtyone.co.il/articles/114
11 במרץ, 2014 בשעה 1:32
אחרית דבר
דה-מרקר – 17.02.2014
חזרה לידיים ישראליות // פימי תרכוש את חטיבת המים של ג'ון דיר תמורת 60 מ' ד'
פימי הקדימה בעסקה את המתחרה הגדולה של פלסטרו, נטפים ■ חטיבת המים של ג'ון דיר הוקמה על בסיס רכישתה של פלסטרו תמורת 120 מיליון דולר לפני שבע שנים והסבה לה הפסדים כבדים ■ כעת עובר אתגר השיקום לישי דוידי מפימי
…
ג'ון דיר ווטר הוקמה על ידי ג'ון דיר על בסיס שלוש חברות שנרכשו בשנים 2006–2008: יצרנית מוצרי ההשקיה בטפטוף חברת פלסטרו שהיתה בשליטת קיבוץ גבת תמורת 120 מיליון דולר, ושתי יצרניות אמריקאיות של מוצרי השקיה – T-Systems ורוברטס. ג'ון דיר ווטר הצהירה כי בכוונתה להפוך את תחום ההשקיה בנפח נמוך לעסק של מיליארד דולר, אך ביצעה כמה שגיאות מהותיות בניהול
כלכליסט – 13.11.13
עובדי וויטווטר של אורי יוגב הגישו בקשה לפירוק החברה מאחר שהגיעה לחדלות פירעון
העובדים שטוענים לחוב של 2.4 מיליון שקל קיבלו אתמול מהנהלת החברה הודעה לפיה: "החברה נאלצת להפסיק את פעילותה לאחר שאזלו משאביה"