חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר שלישי

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 7.08.13 0:04

אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ון ליר מתאר את הפרטת מערכת החינוך בצ'ילה, תוצאת הפיכת הניאו-ליברליזם של פינושה (בהשראת ארה"ב).  המחבר מראה איך ישראל צועדת בעקבות צ'ילה לקראת הרס החינוך.  מאמר שלישי בסידרה בת ארבעה המתפרסמים ברצף

 

הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר שני

אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ון ליר מתאר את הפרטת מערכת החינוך בצ'ילה, תוצאת הפיכת הניאו-ליברליזם של פינושה (בהשראת ארה"ב).  המחבר מראה איך ישראל צועדת בעקבות צ'ילה לקראת הרס החינוך.  מאמר שני בסידרה בת ארבעה שיפורסמו ברצף

לקריאה נוספת

האוניברסיטאות והמכללות

התפיסה של 'שליטה עקיפה' מתארת היטב ​​את מערכת היחסים בין המדינה וההשכלה גבוהה בצ'ילה. הממשלה האצילה את סמכויות הרגולציה והפיקוח לשוק, והקטינה למינימום את הדרישות המשפטיות להקמת אוניברסיטאות פרטיות. צ'ילה מוצפת עכשיו באוניברסיטות, מכללות, מכונים, ומרכזים ללימוד טכני. המספר שלהם נסק מ-8 בשנת 1980 לשיא של 310 ב- 1990, וירד ל-174 ב-2012.

האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות בצ'ילה מתחרות על כספם של התלמידים. מוסדות אלו  מפרסמים בטלוויזיה, בעיתונים, בשלטי חוצות, והמודעות שלהם מוכרות כמו אלו של קוקה קולה. אבל האוניברסיטאות והמכללות אינם מתחרות באופן שנחזה. מוסדות המחקר הטובים ביותר השומרים על הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים ביותר ממשיכים להיות האוניברסיטאות המסורתיות של צ'ילה, שרובן המכריע ציבוריות וקיימות מלפני המודל הניאוליברלי. האוניברסיטאות הפרטיות החדשות 'ללא כוונת רווח' התפתחו בשני כיוונים: חלק עשה עבודה סבירה והפך לאוניברסיטאות עם מחקר וסגל אקדמי במשרה מלאה. אבל חלק ניכר, אם לא רוב האוניברסיטאות והמכללות האחרות, הן לא יותר מאשר מפעלי ייצור לדיפלומות 'אקדמאיות' המציעות תוארים שאינם שימושיים בשוק, עם מורים לא-מנוסים במשרה חלקית.  חלק ניכר מהאוניברסיטאות והמכללות האלו לא מכבדים את האיסור על עשיית רווחים ו'שואבות' את הרווחים לבעליהן באמצעות מגוון דרכים רחב, כמו חברות נדל"ן המשכירות מתקנים לאוניברסיטה, מוסדות פיננסיים המלווים להם כסף, וכו'.

באשר לתלמידים, הסטודנטים באוניברסיטות הם במידה רבה תוצר של מערכת חינוך יסודית ותיכונית מופרטת. הצרכנים ה'מושכלים' על פי הגישה הניאוליברלית.  אינם, למעשה, כה מוכשרים להעריך את איכותה של אוניברסיטה, ולכן הם נדרשים למדדים אחרים: לפרסומות, למעמד, ובעיקר לקלות להתקבל.  קלות הקבלה הפכה לנקודת המשיכה העיקרית של מערכת ההשכלה הגבוהה בצ'ילה.  אוניברסיטאות ומכללות פרטיות רבות לא דורשות שהסטודנטים יעברו מבחני קבלה סטנדרטיים.  בבתי ספר רבים, הלהוטים לקבל חלק גדול יותר של הלוואות לסטודנטים בתמיכה ממשלתית, נראה שיש מעט מאוד דרישות קבלה, אם בכלל.

תוצאות הרפורמות הניאוליברליות בתחום החינוך בצ'ילה.

המגזין אקונומיסט, מאושיות כלכלת השוק, שאינו חשוד בשנאה לניאוליברליזם, מקבל ומצדיק במאמר על מחאת הסטודנטים בצ'ילה, את טענתם העיקרית כי החינוך הוא טובת הציבור. האקונומיסט מציין כי החינוך בצ'ילה יקר, והורי התלמידים משלמים את עיקר המחיר. כמעט 40% מהוצאות על בתי ספר והשכלה גבוהה משולמים על ידי משקי בית, הנתון הגבוה ביותר ב-OECD. כמחצית מהתלמידים לומדים במה שמכונה 'בתי ספר מסובסדים', בהם העלויות מחולקות בין המדינה וההורים, כאשר ההורים המשלמים בממוצע כ- 400 דולר לילד בשנה, וזאת במדינה שבה שכר המינימום החודשי הוא 363 דולר. רק 15% מההוצאות על השכלה גבוהה מגיע ממקורות ציבוריים,  בהשוואה לממוצע של 69% במדינות OECD, השאר מגיע ממשקי הבית.

האקונומיסט ממשיך וטוען שקשה לקבל מצב בו מוסדות חינוך רבים עושים עסקים למטרות רווח. זה נכון בשליש מבתי ספר תיכוניים,  ובמכללות הטכניות והמקצועיות בהם לומדים כשני שלישים מסטודנטים בהשכלה גבוהה. שלושה רבעים מהמכללות ומהאוניברסיטות הן פרטיות, בשנת 1981 הועבר חוק האוסר עליהן לפעול למטרות רווח, אך הרבה מהן עקפו מגבלה זו באמצעות חברות נדלן שהשכירו את השטח שלהם לאוניברסיטאות.

הפרטת החינוך בצ'ילה הניבה פירות באושים. בצ'ילה קיימת מערכת חינוך והשכלה גבוהה היקרה ביותר (מתואמת להכנסה) בעולם. בחישוב לתלמיד, המדינה מוציאה פחות מכל מדינה מפותחת אחרת, והסטודנט מוציא יותר. המערכת מקיימת ומגדילה את הפער החינוכי בין עשירים לעניים, מגדילה את אי שוויון הכלכלי, ומעצימה הדרה חברתית בצ'ילה. אי-השוויון המובנה בתכנית מאפשר לאליטות לנצל מדיניות חינוך זו  כדי להבטיח את אחיזתם בעושר.

גם בפרמטרים חינוכיים צ'ילה במצב קשה. הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מערכת ההשכלה והחינוך בצ'ילה מפגרת אחרי העולם, הפורום דירג את החינוך היסודי בצ'ילה במקום ה- 119 מתוך 144 מדינות, את מערכת ההשכלה הגבוהה במקום ה-91 ואת המתמטיקה והחינוך המדעי מקום ה-117. לפי דוח ה-OECD  בתחום החינוך לשנת 2013, צ'ילה נמצאת במקום ה-33 מתוך 36 מדינות.

במקום מצויינות פדגוגית, הסטאטוס הפך לקריטריון על פיו ההורים 'הצרכנים'  בוחרים את בתי הספר לילדיהם. בשפה הצ'יליאנית, להיות "bien educado", או משכיל, הוא להתאים למעמד, להיות מחונך, עם נימוסי שולחן טובים, ולהימנע מנושאים שנויים במחלוקת. אלו הם הכלים הרלוונטיים להצלחה, זו הפכה להיות החשיבות של החינוך.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    תודה אמנון על סדרת המאמרים מאירת העיניים. אכן אין הפתעות ואין חוכמות, ההפרטה היא הדרך הקלה והמהירה להחרבת מערכת החינוך.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.