חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שקיעת מפלגת העבודה – ענין זמני בלבד

נושאים פוליטי, תא אופק ב 27.11.08 6:04

על מה כולם בוכים?

הבחירות בארה"ב הורידו את הרפובליקנים מהשלטון – זמנית. הבחירות בישראל יורידו את העבודה מהשלטון – גם זמנית. תנודת המטוטלת הפוליטית עוד תחזיר את העבודה על ערכיה לשלטון

מאת: אבנר לנגוט

בחודש האחרון אני מביט מן הצד ורואה שתי מפלגות שונות מאוד, בשני מקומות שונים מאוד, עוברות תקופה דומה מאוד. המפלגה הרפובליקאנית בארה"ב ומפלגת העבודה בארץ משקפות זו את זו- שתיהן נפלו, נחבלו בעפר. שתיהן איבדו את רוב יכולתן להשפיע על מוסדות השלטון ושתיהן מבלות את זמנן ב"Pity Party", מסיבה של רחמים עצמיים. ההבדל הוא בגישה. עבור המפלגה הרפובליקנית, התבוסה, כואבת ככל שתהיה, היא רק שלב, תנודה של המטוטלת הפוליטית. עתה זהו זמנה להתמקד, להפיק לקחים ולראות לאן ממשיכים מכאן, כי המפלגה הרפובליקאנית יודעת שהשורשים האידיאולוגים שלה עודם עומדים, עודם שתולים עמוק בתוך האומה האמריקאית. היא יודעת שבעוד שנים לא רבות, היא תוכל לחזור ולהסתער על השלטון.

אולם, מפלגת העבודה והשמאל הישראלי בכללותו, אינם מסוגלים להביט קדימה או למטה. מפלגת העבודה שרויה בייאוש ניהיליסטי, באמונה ש"אבד עלינו וחסל". ביטויים כמו "התרסקות השמאל" ו"סופה של מפלגה" נזרקים לכל עבר, בתקשורת ובין הפעילים עצמם. אך על מה כולם בוכים? האם הציבור בישראל באמת החליט לזנוח את ה"שמאל"? ברור שלא, המטוטלת הפוליטית ממשיכה בתנודתה.

אני עומד לבצע הפשטה אכזרית ולהגיד שאידיאולוגית השמאל בישראל עומדת על שלוש רגליים- ליברליזם חברתי, סוציאל-דמוקרטיה כלכלי ואמונה בהסכם של שתי מדינות לשני עמים. האם מישהו באמת מאמין שאבד הכלח על אידיאולוגיה זו? האם רוב הציבור בישראל החליט לזנוח מושגים כמו הפרדת הדת מהמדינה ושלטון החוק? האם ביום שאחרי המשבר, כאשר העולם כולו חוזר למושגים כמו "רגולציית שוק" ו"ממשלה גדולה" מישהו יכול להגיד שהסוציאל דמוקרטיה איננה רלוונטית? ואפילו אם נטען (ואינני מסכים עם כך) שרוב הציבור כבר אינו מאמין ביכולת להגיע להסכם שלום, האם הימין מציב אלטרנטיבה אמיתית? האם הציבור בישראל של 2009 באמת מקבל על עצמו את חזון ארץ ישראל השלמה? שתי גדות לירדן?

אז בואו נעצור ונחשוב. המכה בלתי נמנעת והיא תכאב, אך אחריה נמשיך הלאה ונתקן את מה שדרוש תיקון, נחליט במה אנו מאמינים ונציע זאת לציבור בישראל, שיותר משזנח את ה"עבודה", ה"עבודה" זנחה אותו. 

אבנר לנגוט הוא סטודנט שנה ג' בתכנית המשולבת כלכלה, פילוסופיה, מדע המדינה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. רקאני :

    אתה אופטימי מדי.
    המציאות היא שלמפלגות שמאל מצביעים אחרי שהכל נהרס על ידי הפופולריים מהימין.
    כלומר אף פעם אין הזדמנות לעשות משהו אמיתי

  2. הראל לייבוביץ :

    אני חושב בערך כמו הכותב.
    אבל כדי שמפלגת העבודה תוכל להתאושש היא תצטרך… תהיה חייבת במידה ונתניהו ינצח בבחירות – לשבת באופוזיציה ומספסליה להרוויח את כוחה בחזרה.

  3. איתי לירון :

    סוף סוף קול שקול! כל הכבוד!

    דיברו גם על ההתרסקות של הליכוד/ימין אחרי הבחירות הקודמות. אז דיברו. הליכוד התרסק ובנה את עצמו מחדש. אפילו הוא נפתח סוף סוף לפריימריז, לא?

    תיקון קטן אחד – צריך להפריד בן השמאל למפלגת העבודה. יתכן ומפלגת העבודה באמת תתרסק ולעתך לחלוטן מהמפה הפוליטית. זה תלוי במפלגה עצמה, האם היא תצליח לצאת מהקיפאון שבה היא נמצאת. השמאל, לעומת המפלגה, לא יתרסק כל כך מהר. לקח כמעט 20 שנה מתחילת האינתיפאדה עד שהעם הסכים לצאת מעזה – יקח הרבה מאוד זמן עד שהשמאל יתרסק.

  4. טל ירון :

    הבעיה של העבודה היא לא באידאות, אלא באנשים ובמנגנון הקיים בה. זאת מפלגה, שנתפסת כמפלגה מסואבת לחלוטין. חבריה עוסקים במניפולציות פנימיות, ולא בטיפוח ערכים סוציאל-דמוקרטיים או ליברליים.

    לדעתי הבעיה נעוצה בכך שתוך המפלגה אין מנגנוני דמוקרטיה שדואגים לרענן את השורות, שמקדמים בעלי יכולות גבוהות. הקשרים בין מפלגת העבודה להון ולתקשותר מאפשרים לסיאוב פנימי להתקיים. צריך פעם אחת ולתמיד להעיבר את מפלגת העבודה דמוקרטיזציה רצינית, ולהפגיז אותה בביקורת קשה, כדי שהיא תתעורר. עד אז, היה תמשיך להיות עתיקה, מכוסה באידאולוגיה, אבל עסוקה בפוליטיקה פנימית, יותר מאשר באידאלים.

  5. דני בלוך :

    אני חבר מפלגת העבודה 40 שנה וראיתי הבא הכל לחיוב ולשלילה. אם יש סיכוי לשיקומה אחרי הבחירות האחרונות הוא רק באופוזיציה. אילו נתניהו היה מצטרף לקואליציה אחרי הבחירות האחרונות הוא היה נשחק. באופוזיציה יהיה צורך להקים גוף חדש שיכלול את כל מרכיבי השמאל, אבל החשש שלי שהעבודה בראשות ברק תמשוך לכיוון של שותפות בכל ממשלה כדי ל"בלום את הימין הקצוני".

  6. נדב פרץ :

    טל, הטענה שלך, שהבעיות של מפלגת העבודה טמונות במבנה הפנימי שלה, לא עומדת במבחן המציאות.
    בשנות השיא שלה מפא"י השתמשה באותו מנגנון בדיוק, ואז היא נתפסה כמפלגה אידיאולוגית שמקדמת סדר יום ראוי ואנשים ראויים, ושהתבססה על פעילות שטח תוססת – ואידיאולוגית במידה רבה – במהלך כל השנה.
    היום המנגנון של מפלגת העבודה הוא לא דמוקרטי פחות – למעשה, הוא דמוקרטי יותר אם מודדים אותו במונחים של דמוקרטיה ישירה (פריימריז מול ועדה מסדרת). ועדיין, הבעיות לא נפתרו.

    כנראה שהבעיה היא לאו דווקא במנגנון. לדעתי כדאי לחפש יותר בתרבות הפוליטית הישראלית בכלל (במיוחד בהתחשב בזה שקדימה והליכוד סובלות מאותן בעיות בדיוק)

  7. פיטר קין :

    כאן ניתחו מצוין את המצב העקשה של המפלגה. המסקנה: היא לא תשרוד אחרי הבחירות. http://www.aplaton.co.il/story_495

  8. טל ירון :

    נדב שלום,

    אין ספק שבשנות ה-60, רמת הדמוקרטיה הפנימית במפא"י היתה נמוכה יותר מאשר במפלגת העבודה של היום. אלא שאז שלט במפלגה טיראן מאד מאד מוכשר בשם דוד בן-גוריון. גם כשהוא פרש מהמהפלגה, הוא עדיין השפיע עליה. הוא היה איש עם יכולות חריגות, והוא הנהיג בפועל את המפלגה עד אמצע שנות ה-60.
    באותה תקופה, גם התקשורת הייתה מגויסת ברובה וההסתדרות שלטה בחלקים גדולים משוק העבודה. שתיהן פיארו את דמותו ההרואית והמושלמת של בי. ג'י. (בן-גוריון) ומפא"י.

    אך כיוון שבן-גוריון בנה את מפא"י על תרבות טוטליתארית, עם מחנות כוח חזקים הלוחמים אחד בשני, כשעזב בן-גוריון את מפאי, נשארו המחנאות החזקים, ו"הסכינים הארוכות" נשלפו פעם אחר פעם (מושג שנלקח מתהליך ההשתלטות של היטלר על גרמניה).

    במקביל, האחיזה של מפא"י/מערך בטלויזיה הלכה ופחתה, וההסתדרות נחלשה. דבר שהביא לחשיפת ערוותה המוסרית של מפלגת העבודה.

    גם אם כיום, במפלגת העבודה, יש פחות דיקטטוריזציה מאשר בזמן בן-גוריון, הרי שמיעוט הדמוקרטיה הפנימית והמחנאות חשוף לכל.

    בנוסף, המחנאות הקשה שיש במפלגת העבודה, מקשה על פולטיקאים טובים וראויים לצמוח בה.

    בעניין הזה, יש מה ללמוד מביבי. לאחר שהליכוד קרס בבחירות 2006, הוא עשה ניקוי אורוות גדול. הוא החליף את שיטת הבחירה, וסילק או שהסתלקו מהליכוד חברים אופורטוניסטים.

    זה איפשר לו היום, להכניס את הכוכבים הפוליטים, שמרגישים שבמפלגה כזאת יש להם מה לתרום. אם הם היו נאלצים להתעסק במחנאות, הם היו מוותרים על התענוג.

    תראה לדוגמא את ענת וילף. בחורה מוכשרת למדי. אבל כדי להיכנס למפלגת העבודה, היא היתה צריכה במשך שנים להיצמד לשמעון פרס (שלמרות הכל, הוא חלק ממפלגת העבודה).

    מה הפתרון?
    קודם כל למצוא מנהיג בעל שיעור קומה. זה לא קל כיום. הפוליטקה הורסת כמעט כל מי שבא בשעריה. ומנהיג "מוצנח" אינו יודע לשלוט במפלגתו כמו שצריך.
    לכן, הפתרון לדעתי צריך להיות ארוך טווח. יתכן כי צריך להקים מפלגת סוציאל-דמוקרטיה חדשה, ולא על בסיס השחקנים הקיימים, אלא על בסיס התארגנות חדשה וטריה. יש לא מעט אנשים שהייתי רוצה לראות בסוציאל-דמוקרטיה החדשה. אחד מהם הוא יואב רובין. אינני יודע מה היכולות שלו הפוליטיות שלו, אבל הוא בהחלט סוציאל-דמוקרט מבריק. אני הייתי מציע להקים התארגנות סוציאל-דמוקרטית עם אלמנטים של דמוקרטיה ישירה, כדי להבטיח שהטובים יצמחו ממנה (בדמוקרטיה ישירה, קשה להיות פוליטקאי מהסוג הרע, כיוון שישר כולם יודעים מה אתה עושה). והייתי מצמיח אותה לאט. אני מאמין שבתוך עשר שנים ואולי פחות, הסוציאל-דמוקרטיה הדמוקרטית תעלה ותפרח. ראה לדוגמא את עיר לכולנו.

    ניסיון לדבוק במפלגת העבודה, יגרום לכך שכל פוליטקאי צעיר, שיבוא, יאלץ לשחות בסחי המחנאות.

  9. מרים224 :

    כיצד ניתן לשקם את המפלגה כאשר סניפי הפריפיה הועברו לידי הליכוד בתהליך ה"דמוקרטי" של התפקדות מאסיבית של אנשי ימין לסניף ערב בחירות מקומיות או בחירות למועצות הפועלים ו"יציאתם" לתנועה ימנית (במקרה הטוב) או תנועה כאילו "בלתי מזוהה" (במקרה הגרוע – כיוון שהדבר מאפשר ל"מנהיגים מטעם עצמם" להמשיך ב"תרגיל" המתואר לעיל), תוך פירוק למעשה של הסניף המקומי. מרכז העבודה עוד התעלה לעיתים ע"י מתן תמיכה בבמחירות המקומיות ל למועמד מוצהר מימין תוך התעלמות מוחלטת ממועמד שזוהה תמיד עם העבודה ושנאלץ עתה לחפש חסות אחרת אם לא התייאש והוא אכן מתכוון להמשיך בפעילות מפלגתית.

  10. משה :

    הגיעה העת לבחור את נבחרת החלומות. רק שלי יחימוביץ’ והדור הצעיר בראש הרשימה יחזירו את החברים למפלגה.הרחיקו את יולי תמיר שפגעה במורים במעשים והשפילה אותם עד עפר במסגרת אופק חדש. כמו כן היא תמכה בחוקים מבית מדרשו של הרב עובדיה, הקצתה כספים למוסדות החרדים ופתרה אותם מלימוד מקצועות ליבה.תנו לפריימריס לקבוע את הנבחרת וחידלו מחיפוש פתרונות המרחיקים את ציבור תומכי העבודה מהמפלגה.הגיעה העת לפוליטיקה אחרת ישרה כמו זו ששלי יחימוביץ’ מייצגת. שלי חייבת להיות בר’ הרשימה. פואד חייב לצאת לגמלאות!!!

  11. דני בלוך :

    לטל ירון – זכותך לכתוב מה שאתה רוצה אבל הנתוח ההיסטורי שלך מוטעה ומבולבל. בן גוריון הפסיק לשלוט במפא"י מ- 1963 והוא פרש ממנה ב- 1965. רשות השידור הוקמה ב- 1965 והעבודה לא שלטה מעולם בטלוויזיה. גולדה היתה מזועזעת ממנה ורבין הותקף בה. רק כשעלה הימין לשלטון הוא ניסה להשתלט על הטלוויזיה.
    ומה שכתבת על ביבי – ממש מצחיק. מי שעכשיו מצטופף שם בפריימריז אינם אופורטוניסטים?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.