מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הצעות החוק הגזעניות של הימין: הסחת דעת מהתקציב
קורט טוכלסקי בוחן את הצעות החוק של מחוקקי הימין המשתוללים, ומוצא כי אין בכוחן להפוך לחקיקה של ממש – וכי מטרתן היחידה היא להסיט את הדיון הציבורי מתקציב המדינה
הקיץ כאן, ובגלל שזה קיץ של תקציב – ביחד עם המדוזות, הזיעה והאבטיחים, זכינו גם במבול של הצעות חוק גזעניות.
מה לעשות, הממשלה הגרועה בתולדות ישראל (והיא מכהנת רק כמה חודשים) צריכה משהו להסיח את דעת הציבור משלל כישלונותיה – המדיניים, הכלכליים והחברתיים – כך שלצורך ניסיון נוסף בהסתה והסטה של השיח הציבורי נשלחים הכלבים השוטים של הקואליציה, מי שנותרו מחוץ למניין סגני השרים והשרים לנסות ולהכתים את ספר החוקים הישראלי בעוד ועוד חוקי זיבורית וזוהמה, בעוד כתמים של בושה שיום אחד היסטוריוניים יצטרכו להסביר.
יריב לוין ומירי רגב, איילת שקד ושמעון (מי?!?) אוחיון, שלל המחוקקים המובחרים שהליכוד ביתנו והבית היהודי הותירו בבניין הכנסת ללא לשכה מפוארת באיזה משרד מגוחך (לדוגמא: סגנ/ית השר לענייני גמלאים) החלו במלאכת ההצפה של הצעות חוק מביכות.
לחוקים האלו אין שום סיכוי לעבור. בדומה לעיזים של האוצר, שאחרי הוצאתן מהתקציב אפשר לקצץ בו יותר ולהחליף איומים מדומים בקיצוצים מרושעים אמתיים, כך גם חוקי ההבל מבית מדרשם של לוין, שקד ורגב, הם חסרי תוחלת. אלא שהתקשורת תקדיש להם זמן, מציעיהם יקבלו כותרות ובמקביל יעזרו לראש הממשלה בהסתרת המציאות הכלכלית או בדחיקתה למדורי הכלכלה. זה עוזר גם לבעלי ההון שיוכלו להמשיך להסתיר את הגזירות וההפגנות נגדם מעיני הקוראים והצופים ויוכלו לדבר על הבלי ההצעות ה"לאומניות".
הצעות חוק אלו ימשכו, מן הסתם, גם חברי כנסת מהשמאל. אלו תמיד נופלים למלכודות האלה ובמקום להגיד כששואלים אותם על החקיקה הזו, שזו בסך הכל הסחת דעת, הסתה והסטה שנועדה להסתיר את מבושי הממשלה – נגררים ללהג הצקצקני כנגד חוקים שלא יעברו. אז אולי כדאי שהפעם עוד לפני שהשיח מתפתח ואנחנו עוזרים לימין להעביר בנחת תקציב וגזירות ולהתיש אותנו בדיונים על פסודו-חוקים, נשנה את אופן התגובה והמאבק בימין.
חוקים אלה לא יעברו אפילו להכנה בוועדות. הסיכוי של החוקים האלה לעבור את המסננת הקואליציונית של הסכמה של כל חברות הקואליציה לחקיקתם ושל וועדת השרים לענייני חקיקה בראשות ציפי לבני שואף לאפס. גם אם חלק מהחוקים יקודמו לקריאה טרומית, סביר להניח שזה יהיה תמורת הסכמה מראש שלא יעשה קידום לשלב הבא. התנועה של ציפי מצנע ופרץ היא מפלגה מגעילה אבל כמו העצמאות או המשת"פיות של מפלגת העבודה לפני יחימוביץ, יש לה יתרונות קטנים, כמו בלימה של מעשי הטירוף הפופוליסטיים של הימין.אז הצעות החוק האלו יקבלו כותרות, ימשכו אש אבל לא יתממשו אף פעם, וגם אם כן – בבג"צ הם כבר יעופו לפח.
במקום לתת לימין את מה שהוא רוצה עכשיו – דיון בהצעות האלה, השמאל צריך להגיד בפשטות שמהשלטון נבטל את כל החקיקה המגוחכת הזו. כן במקום מאבקים סיזיפיים נגד חוקים אזוטריים צריך להציע אלטרנטיבה. כזאת שתגרור את הבוחרים הפוטנציאליים של השמאל לקלפיות ביום הבחירות. כואב לי להגיד את זה אבל אולי ההבנה שהחרמה של הבחירות היא לוקסוס תגרום למשל לאותם 45% מהערבים שלא מצביעים באופן קבוע לצאת ולהצביע.
אבל בואו נשוב לשלב שבו מירי רגב מניפה את הצעות החוק הגזעניות שלה,, או יריב לוין במתק שפתיים שקול מלהג את להגו הגזעני או איילת שקד מלהטת מול תומכיה שטופי הלאומנות. בשלב הזה התגובה צריכה להיות: אנחנו יודעים מה אתם עושים, אתם חברי הכנסת של הקואליציה. במקום להתמודד עם המציאות האיומה שהממשלה שלכם יוצרת אתם ממלאים את האוויר בצחנה גזענית והפעם לא נשתף אתכם פעולה. יתכבדו חברי הכנסת של השמאל ודוברי המחנה לחזור השכם וערב על המסר שהגזענות הזו אינה תחליף למדיניות כלכלית וחברתית אחראית ורצינית שהממשלה הזו חסרה. שרק השמאל כאשר יעלה לשלטון יוכל לתת מענה לבעיות של אזרחי ותושבי ישראל בכל תחום ותחום. שרטוריקה מהסוג של איילת שקד יריב לוין ואופיר אקוניס לא הוסיפה עד היום מקום עבודה אחד או מיטת בית חולים אחת או תקן בודד של מורה או עובדת סוציאלית אבל את כל אלו יוסיף השמאל מהשלטון כאשר יגיע לשם. שמאלנים אל תתפתו להיגרר לדיון העקר של האקוניסים והשקדיות, אנחנו צריכים להציע אלטרנטיבה להבטיח לעשות אחרת ולשנת, לדבר על עצמנו ולא להיגרר לתעתועי החקיקה של אויבנו.
תגיות: איילת-שקד, גזענות, הצעות-חוק, יריב-לוין, מירי רגב, שמעון אוחיון
קישור קבוע
13 תגובות
Email This Post
23 ביולי, 2013 בשעה 6:41
התקציב יבוא ויילך, והצעות החוק האלו יישארו בספר החוקים. הדיון אינו עקר. זה דיון על איכות חיינו במדינה דמוקרטית. לחיים האלו כמה ממדים השלובים זה בזה. הממד הכלכלי שם, והוא חשוב, אבל אינו חזות הכל. 'תעתועי החקיקה של אויבינו' אינם תעתועים. הם 'אויבינו' בגלל שהם מעלים הצעות חוק אלו.
23 ביולי, 2013 בשעה 7:00
אבו אלמוג, כמה הצעות חוק גזעניות שהוצעו בכנסת הקודמת עברו? כל ההצעות שעולות עכשיו הן מיחזור של מה שממשלה ימנית לא פחות מזו הנוכחית לא רצתה/הצליחה להעביר.
ומה שיעבור, נבטל מהשלטון. את התקציבים ואת החוקים.
23 ביולי, 2013 בשעה 8:19
חוק הנכבה
חוק האזרחות
החוק למניעת הסתתננות, על גרסאותיו השונות
ועוד, ועוד, ועוד.
23 ביולי, 2013 בשעה 8:22
לא עוד ועוד ועוד אלא אלו שציינת ובגרסאות מרוככות מול ההצעות שכיכבו בתקשורת, הגרסאות שעברו לא ממש משנות כלום (למעט החוק למניעת הסתננות).
בכל מקרה את הימין לא ננצח במאבק במגרש הזה אלא במגרש הכלכלי ואז נוכל לשנות הכל.
23 ביולי, 2013 בשעה 9:10
אולי די כבר עם המנטרות של ימין ושמאל, אלו משרתים את ההון ואלו משרתים את הההון והציבור נלחם בינו לבין עצמו מי ידפוק אותו יותר.
שלי היא התקווה הגדולה שתחליף את ביבי? נו באמת, אני לא חושב שאתה בעצמך מאמין שהתאום של פרץ ישנה את כללי המשחק. לפיד הוא התקווה ו"השמאל החדש"? אני לא חושב שצריך להוסיף בנוגע אליו דבר, הוא עושה עבודה טובה בלהוכיח לכולם שההבדל בין הבטחות לישום הוא 180 מעלות בדיוק.
ואחרי שיעלו את אחוז החסימה ומרצ וחד"ש לא יוכלו להיכנס לכנסת וכך גם המפלגות הערביות, מי בדיוק יהיה אותו שמאל שירכיב את הממשלה הבאה (והכל בהנחה שבכלל יהיו בחירות, שלפי הביברמן זה לא בטוח)? הרי חוק המשילות לא נועד בכדי לקדם תהליכי שלום בלי הפרעות אלא נועד לשמר את מצב הלוחמה וה"עימות" ללא סוף.
כל עוד מלחמה תכניס יותר כסף לפחות כיסים מאשר שלום כל הכוחות יעשו הכל כדי לשמרה, בטח ובטח במדינה בה שלום גלובלי הוא אסון כלכלי והתמוטטות חלק הארי שעליה היא נשענת, קרי תעשיות הנשק והצבא.
השמאל לא יציל אותנו מהימין, הימין לא יציל אותנו מהשמאל, אבל מה שבטוח הוא שהמלחות בין שמאלנים לימנים משרתות היטב את החונטה השלטת ואריסון וחבריה סופרים את הכסף הרבה יותר בנחת כך. המדינה מתחלקת ל2 (לא שמאל וימין) – למרוויחים ומפסידים, כשנלמד להתייחס למציאות כך ונגדיר את אוייבנו לפי החלוקה הזו נבין 2 דברים עיקריים: 1. אנחנו הרבה הרבה יותר גדולים וחזקים מהמיעוט האליטיסטי השולט בכיפה, 2. האויבים האמיתיים שלנו לא מדברים ערבית.
23 ביולי, 2013 בשעה 9:18
לניר
הבנתי מדיווחי התקשורת כי אחוז החסימה 4% יורד מהצעת החוק המוגשת. כך מעוקר החוק ממשמעותו.
23 ביולי, 2013 בשעה 9:21
לשכנע את הציבור הערבי ללכת ולהצביע בבחירות
אם 45% הערבים אינם מטריחים עצמם להצביע, נראה שצריך להתחיל לחשוב להשקיע מאמצים במגזר הערבי כדי שיצא ויבחר.
23 ביולי, 2013 בשעה 11:41
ניר היקר
ימין ושמאל זה לא מנטרות זאת החלוקה הבסיסית בפוליטיקה בין מי שמשרתים את ההון בתירצוים שונים ותוך בריתות עם כוחות שמרניים וחשוכים (ימין) לבין מי שרוצים צדק חברתי צמצום פערים מעמדים ומדינת רווחה (שמאל. התפיסה שלך היא מה שמשרת את הימין קרי את אריסון וחבריה, זריית חול בעיני הציבור שיש תחליף לשמאל שהוא לא שירות לשלטון ההון.
אז אין תחליף וכל הניסיונות מ-1977 (ירידת השמאל מהשלטון) ועד היום למצוא תחליף נכשלו כי כל התחליפים שירתו את ההון (ד"ש, שינוי-I, צומת, המרכז, שינוי-II, קדימה, הגמלאים, יש עתיד הלו היא שינוי-III).
עם נסיונות טכניים כמו שינוי אחוז החסימה נתמודד.
לעניין יחימוביץ, היא לא בדיוק כוס התה שלי אבל היא הרבה יותר טובה מביבי ותעשה דברים נפלאים למען המדינה בהשוואה למה שהדרעק הזה עושה לנו.
שלום יפגע במתכונת הקיימת שמשרתת אליטות בישראל וזה גם טוב. אבל ישראל תוכל להרוויח מהשלום כולל אליטות המלחמה שלה ואיש שמאל רוצה שלום בדיוק כמו שהוא רוצה צדק חברתי.
23 ביולי, 2013 בשעה 11:59
די קשה לקרוא לממשלה זו ממשלת ימין.
אמנם הם נבחרו בעיקר על ידי ימניים, דתיים ומעמד הביניים, אך מרגע שהקימו את הממשלה – הם פועלים באופן ברור ואינטנסיבי נגד כל אחד מבוחריהם.
לקרוא להם ימין זה די מוזר. השותפה הראשונה – מתפקדת כאחראית למסירת שטחנו לאויבינו, הם מפסיקים בנייה בשטחי ארצנו – בניגוד לדעת רוב בוחריהם ומתחילים בשיחות "שלום" עם נציגים לא רלוונטיים.
לממשלות "הימין" היסטוריה בנגיסה מארצנו ומסירתה לאויבינו, ולממשלות ה"שמאל" היסטוריה בהצעות אך כמעט ללא מסירת שטחנו לאויבינו.
כיום די קשה לדעת 'הלנו הם, אם לאויבנו'…
קשה כבר לדעת מי ימין ומי שמאל. כולם מפלגות מרכז – כל חבר כנסת חושב שהוא , אישית, המרכז – ותפקידו לדאוג ל"מרכז".
23 ביולי, 2013 בשעה 13:29
חיים ממשלות הימין פעלו תמיד נגד בוחריהם, ככה ימין עובד. שימוש ברטוריקה לאומנית וגזענית ושירות לבעלי הון.
השמאל דואג לאדם, כל אדם ולזכויותיו הבסיסיות. הימין דואג לבעלי ההון, מי שבוחר במרכז ובימין מצביע נגד עצמו.
25 ביולי, 2013 בשעה 12:40
הצעות החוק של הימין הן קיום הבטחות לבוחרים
הגזענים היחידים שאני מוצא במאמר ובמגיבים לו הם אלה שממיינים את העולם לפי שתי קבוצות-בוחן: אלה שכמוני – חושבים כמוני, מדברים, כמוני, נראים ככל האפשר כמוני, מאמינים בקדושת הדברים שבהם אני מאמין, מקיימים את החוקים שאני חושב אותם לצודקים וכו'; ואלה ששונים ממני – כלומר עושים הכל אחרת, אבל באותה התלהבות ובאותה אמונה. שהרי מהי גזענות? –גזענות היא האדרת האני ומה שאני עושה, ופסילת מי שאחר ופועל אחרת בשל היותו שונה. כך עם צבע העור, כך עם האמונה הדתית, כך עם הזכות להגדרה עצמית, כך בשאלה מהי מולדת וכך בשאלות של זכויות הפרט וזכויות חברתיות – הכל תלוי שייכות!
לאחר שהבנו את משמעות המושג גזענות (שהרי לא יאה לאנשים אינטליגנטיים להשתמש במושגים שאין הם מבינים את פשרם), וראינו שהשימוש שעושים בו כותבי המאמר וחלק ניכר מהמגיבים עליו, קל להבין גם מדוע הם טועים. האמירה היהודית הידועה "טול קורה מבין עיניך" כנראה אינה מוכרת להם ובוודאי שאינה שגורה על פיהם כאשר הם מתבוננים בעולם שסביבם, ה- common practice שלהם ניזון מהתאוריה ולא מהמציאות.
כשבוחנים דברים לגופם, מסתבר:
– שהממשלה הגרועה בתולדות ישראל היא תמיד הממשלה הקיימת
– שאת האירועים קל לבקר ומותר לבקר גם למי שאינו מבין ואינו מכיר אותם לאשורם, אבל את ההנמקות לביקורת הרפלקסיבית ואת הנמקת הגזענות של המבקרים הם מותירים למחקרי היסטוריונים; הארית שאגו – מי לא יירא? ולמי האריות חייבים הסברים?
– ופתאום מתגנבת לדברים נבואה לאמור: החוקים הגזעניים לא יעברו… . אבל מה יקרה אם עם ישראל יחשוב "פתאום" שהחוקים הללו אינם גזענים אלא צודקים, ושלדמוקרטיה מותר גם להתגונן, ושגזענים אינם יכולים ואינם צריכים להטיף מוסר לאחרים על מידותיהם? שהרי עם ישראל הוא שבחר בכנסת הנוכחית, ונתן באמצעותה אמון בממשלה הנוכחית, ובניגוד לכותבים ידע מה דעת הנבחרים ועמדותיהם, ובכל זאת בחר בהם? אולי דווקא חברי הכנסת שאותם מגנה הכותב הם שליחי העם, הם נציגיו האותנטיים והם אלה שאמורים סוף-סוף להוציא את המדינה מהקיפאון הרציונלי שאליו נקלעה בגין מסעות-סרק אידיאולוגיים?
– המשך המאמר מבהיר את מקור השערות הנפל של תחילתו. הגזענים של השמאל מתחילים להבין ששגו בהחלטתם הגורפת להשאר מחוץ למעגל העשייה הפוליטי, מחוץ לממשלה ולמוקדי ההשפעה השלטוניים. ולכן, הם מוטרדים שמא סיסמאות הדמוקרטיה ההזויה, זו שתומכת תמיד בתוקפן ומגנה תמיד את המתגונן, זו שמקדשת את היחיד ושוכחת שהוא אבן-בניין חיונית של החברה, ועוד – שמא סיסמאות אלה כבר אינן "סקסיות" לאוזנם של רוב הישראלים, ורעש תקשורתי, הפגנות חסרות תכלית ובג"צים כבר אינם עושים את העבודה, והשפעתם נמצאת בדעיכה, ולכן לא יספיקו בכדי לעצור את היוזמות הרעננות בכנסת החדשה.
– רק בקטע האחרון של המאמר עושה הכותב מאמץ, אני חייב לומר פתטי למדי, לצור קשר מלאכותי ועלוב בין הכותרת הבומבסטית לבין שייכותה למציאות, כלומר בין התחיקה שמקדמים הימין והמרכז – תחיקה בעלת יסודות דמוקרטיים ולא פוסט-דמוקרטיים או ניאו-דמוקרטיים, יהודיים, לאומיים, תרבותיים ושוויוניים לכל, לבין תחיקה ופרשנות חוקתית פוסט-מודרנית, אנטי-לאומית, אנטי-יהודית, פרו-ערבית, גזענית ומפלה בין קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית, ניאו-סוציאליסטית להכעיס ובעיקר אוטופית, אנרכיסטית ואגואיסטית.
נכון, חברים, אל תגררו למחוזות הסרק, אל תלחמו מלחמות סרק ומלחמות שוא, ובמיוחד אל תעשו זאת בין יהודים, ועוד יותר מכך, ואל תגייסו לעזרתכם לשם כך ערבים! נסו לשם שינוי לצאת מדלת אמות של הקיבעון המחשבתי המאפיין את השיח במאמר זה ובמאמרים רבים אחרים מסוגו. נסו להבין שהעם הצביע בבחירות האחרונות בעד שינויים בתחומים רבים, ושינויים הם מה שהוא עומד לקבל, וטוב ונכון ומוסרי שכך.
"משהו חדש מתחיל…", הוא בין היתר קשר בין מה שמבטיחים לפני הבחירות ובין מה שעושים לאחריהן, בניגוד לרבין, שרון, אולמרט וחכמולוגים אחרים. גם אם לא ניתן לממש הכל בעת ובעונה אחת, עצם השינוי המחשבתי ברוח זו, הוא מהפך אמיתי. שהחיינו!
2 באוגוסט, 2013 בשעה 15:45
מגיב 11 ממחיש **הערה משמיצה הוצאה ע"י המערכת** את הטיעונים נגד המאבק שמאל -ימין
שטופי המוח והחרדה אחוזים בדיבוק ביטחון ושלמות א"י מן הפרת לחידקל.רק חורבן יוכיח את שהם מבקשים ולשם בדיוק פונה ההגיון הרופס והשקרי של התעמולה משני צידי המתרס הפוליטי ובכלל מכל צידיו.
כותב המאמר צודק כלכלית חלקית והיסטורית יותר ,אך,באופן גס ,ברם אבוי ,נופל למלכודת שבה השמאל הימין המרכז וצדדים סקטוריאליים אחרים המשרתים אינטרסים שלא מן המניין ונגד הציבור,רוצים בדיוק שיפול בה.
אני מדבר על כלכלת-החוב.
כל ממשלות השמאל משתמשים השתמשו וישתמשו בכלכלת חוב בריבית מעריכית כל עוד אין מסה קריטית שמבינה שכל המשברים,
אי השיוויון,פערי הקצאת השכר
ומדד הג'יני שישראל מככבת בו בין מקום ראשון לשני בעולם הכלכלה המערבי ה"מפותח" ,כולם
נובעים מסיבה אחת בלבד שאינה תלויה ב"נטייה "הפוליטית אלא בחבל:
היתר חוקי לייצור כסף -חוב נושא ריבית מעריכית בידי הבנקסטרים בחסות הבנקסר הראשי בנקסט אוף ישראבלוף המשמר את השיטה המוניטרית מפני קריסתה וקובע בספר החוקים והתקציב את הבניית האינפלציה כיסוד מוסד לקיום השיטה המוניטרית ולאבטחת "צמיחה" המבטיחה חוב תופח בריבית דריבית, אנרגית עבדים ושכר עבדים המשכי עד למוות.
כל הסוציאליסטים הניאו-סוציאל – דמוקרטים כממשלות הפשיסטיות-ניציות וכפוליטיקה המרכזית השמרנית, עושים שימוש ורווח ממשי מהשיטה שמשומרת בידי הדם הכחול האלפיון העליון שיחריב את הגלובוס במלח"ע -4 בכדי לייצב את כלכלת החוב ולהאדירה.
חנך את האזרח לכלכלה שאינה מבוססת -חוב,טול את ההרשאה החוקתית לייצור הכסף ולכמות הכסף מידי בנק אחד שהנגיד בראשו אינו נבחר ציבור אך גוזר את גורל הציבור ודנו למוות בכפייה ובעבדות מחפירה,חייב את נציגי האזרחים להדפיס כסף ללא חוב וללא ריבית לפי צורכי המשק הריאליים או לפי מדד צמיחה ריאלי ולא וירטואלי אינסופי בלתי אפשרי ובא גואל לציון ולמין האנושי.
חנך לכלכלה אלטרנטיבית בת-קיימא ,ראה מקרה ואלוס,חנך לייצור מטבעות אלטרנטיביים,הסבר מהו כסף ,שאינו אלא סרגל מדידה שהפך לתוכן ולטבע המדידה -ולא בשוגג.
הרעה החולה האחראית לכל העיוותים בכל הממשלות בכל הזרמים הפוליטיים זו כלכלת החוב בריבית אקספוננציאלית היא חונקת את המנהיג השמאלי החב לה את קיומו הפוליטי ואת זה הפשיסט באותה המידה.ללא אפשרות יציאה מן החוב.
אח"כ נדבר על סדרי מוסר וערכים חברתיים וצדק קוסמי בחלוקת הפירות של העבודה ,בהקצאת המשאבים ואמצעי הייצור.
כל עוד כולם כולנו נחנקים בגסיסה איטית בידי הבנקסטר הכל קפוט .
3 באוגוסט, 2013 בשעה 8:51
ל. רפי, חדשנות לשונית ודמגוגיה
בתגובה שלך – מס' 11 למעלה – גלשת אל מעבר לתחום ההגיון המקובל אל מחוזות הדמגוגיה.
ההרחבה שעשית למונח "גזענות" היא דמגוגית.
כקורא נאמן של "עבודה שחורה" קרוב לודאי שאתה מכיר את הדיון בגזענות (נטולת מרכאות) המתקיים כאן לעתים. הדיון ההוא עוסק אכן בגזענות.
כשהדיון הציבורי, כאן ובמקומות אחרים, עוסק בגזענות הוא עוסק למעשה בהדרת אנשים בשל סיבות מוצאם.
מה שאתה עשית בתגובה הנ"ל הוא הרחבת המושג "גזענות" והחלתו על כל הדרה שהיא.
את ההרחבה הזו עשית יסוד – אקסיומה – להרחבה הלוגית שבנית עליה.
ובידיעתך את הסלידה הנכונה והנפוצה מהדרת אנשים בשל תכונות גנטיות שיש בהם, בשל מוצאם, הלכת למחוזות הדמגוגיה, הרחבת את המושג "גזענות" והחלת אותו על השיח הפוליטי.
חבל, לא מתאים לך.