עובדי מוסך צרפתי במישור אדומים התאגדו במען

תנופת ההתאגדות  של העובדים הפלסטינים במישור אדומים נמשכת

ארגון העובדים מען שלח היום ליצחק צרפתי, הבעלים של מוסך י. צרפתי שירותי רכב ומתכת (1979) בע"מ, במישור אדומים  מכתב בו הוא מודיע ליצחקי כי הוא הארגון היציג של עובדי המוסך, ודורש לאפשר למען לכנס אסיפת עובדים בשטח המפעל כדי לבחור ועד, במטרה לנהל מו"מ על חתימת הסכם קיבוצי (המכתב מצורף). המכתב נשלח בעקבות פגישה שנערכה אתמול, ה-24.6, בין עובדי מוסך צרפתי ונציגי ארגון העובדים מען, שבה חתמו 17 עובדים על טופס הצטרפות למען. מאחר ובמוסך עובדים 46 עובדים, מען הוא הארגון היציג במפעל. היום יחתמו עובדים נוספים על טופס הצטרפות.

מוסך צרפתי במישור אדומים הוא חברה משפחתית, שקיימת מזה יותר מעשרים שנה ונותנת שירות מוסך למשאיות דאף, חברת UMI (יבואן ג'נרל מוטורס) ועוד. עובדים בו 36 פועלים מאזור יריחו, 3 מירושלים, ו6-7 עובדי מינהלה ופקידות. למרות הקשר עם חברות בינלאומיות תנאי העבודה במקום אינם עומדים בסטנדרטים חוקיים.

המוסך אינו מדפיס תלושי שכר ואינו מבטח את העובדים בביטוח לאומי או ביטוח פנסיוני. העובדים מתלוננים כי שכרם נמוך משכר המינימום ואין כל תשלום עבור זכויות כמו ימי חופשה, ימי מחלה ודמי הבראה. העובדים מקבלים יחד עם השכר (בהמחאה) רשימה שמוגדרת כתלוש שכר, אבל בפועל אינה תלוש כלל. אין בה ציון של שעות העבודה, או זכאות העובד לימי חופשה. כמו כן מתלוננים העובדים על הסדרי בטיחות לקויים והעדר תשלום עבור תקופות העדרות בעת תאונות עבודה.

תביעת עובדים באזור התעשיה מישור אדומים לשכר מינימום וזכויות סוציאליות על פי החוק הישראלי מעוגנת בפסיקות חוזרות של בתי המשפט בישראל, ובראשן פסק הדין בבג"ץ גבעת זאב משנת 2007. בשבוע שעבר קבע שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דניאל גולדברג, בתביעה נגד מפעל אבן בר במישור אדומים, שעובדים פלסטינים המועסקים במפעלים בבעלות ישראלית בשטחים זכאים למלוא הזכויות המוקנות לעובדים בישראל בחוק.  ראה: http://www.themarker.com/career/1.2052563

קישור להחלטת בג"ץ משנת 2007: http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawatch1/lawatchF/2007labor566603.htm

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

3 Responses to “עובדי מוסך צרפתי במישור אדומים התאגדו במען”

  1. דליה הגיב:

    עובד פלשתינאי או זר העובד אצל בעלים ישראלים – זכויותיו הן לפי חוקי מדינת ישראל. רצוי שהחוקים האלה יישמרו כדי שלא ייווצר מצב הפוך בו קיפוח זכויות עובדים כאלה זולג ומופעל על עובדים ישראלים.

  2. לקסי הגיב:

    שימי לב לתכנים של פניות העובדים הנשלחות לאתר הזה.
    העתיד כבר כאן, לא זה שבמשרד האוצר, זה שמפניו את מזהירה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "בתביעה נגד מפעל אבן בר במישור אדומים, ש
    עובדים פלסטינים המועסקים
    במפעלים בבעלות ישראלית בשטחים*
    זכאים למלוא הזכויות
    המוקנות לעובדים בישראל בחוק".

    לקרוא שוב ושוב את המשפט הזה ולחשוב עליו שוב ושוב.
    הס"ד דמוקרטיה בהתגלמותה הישראלית הסכיזופרנית.

    "בשטחים" –
    איזה "שטחים"? מה זה "שטחים"?
    "בית-הדין הארצי לעבודה (כבוד הנשיא ס' אדלר, כבוד השופטים נ' ארד, ש' צור, נציג עובדים ש' גוברמן ונציג מעבידים ה' דודאי) דן במאוחד בערעוריהם של המעסיקים, וקבע כי הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים הוא הדין החל בשטחים המוחזקים".
    ומתוך הדין בבג"צ:

    "שונה הדין באשר לתושבים הישראלים בשטחים המוחזקים. לגביהם, מתקיים רובד חקיקתי נפרד, המוכר בכינוי "משפט המובלעות", ואשר כולל חקיקה ישראלית פנימית שהוחלה באופן אישי על אזרחים ישראלים או על מי שזכאים להיות אזרחים ישראלים ומתגוררים בשטחים בלבד (ראו שם). עמדו על כך המלומדים א' רובינשטיין וב' מדינה: "במהלך השנים נוצרה אבחנה ברורה בין הדין, החל על מתיישבים ישראלים, לבין הדין, החל על התושבים המקומיים. מעבר להחלה פרסונלית של הוראות דין שונות על תושבי ההתנחלויות בחקיקה של הכנסת, נקבעו גם דברי חקיקה של הממשל הצבאי אשר הוחלו על ההתנחלויות בלבד" (אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל כרך ב 1181 (מהדורה חמישית, 1996) וראו גם במהדורתו החדשה של הספר (כרך ב', 928-927 (מהדורה שישית, 2005)). במקום אחר מבהיר רובינשטיין כי "תושב מעלה אדומים, למשל, כפוף לכאורה למימשל הצבאי ולמשפט הירדני המקומי, אך למעשה הוא חי על פי דיני ישראל הן מבחינת משפטו האישי והן מבחינת הרשות המקומית בה הוא מתגורר. המימשל הצבאי אינו אלא שלט, דרכו פועלים החוק והמימשל הישראליים" (אמנון רובינשטיין "מעמדם המשתנה של השטחים המוחזקים", עיוני משפט יא 439 (תשמ"ו))".

    אין עוררין על כך שבכל הנוגע לשטחים המוחזקים מחוייבים בתי-המשפט בישראל להוראות המנשר ולכללי המשפט הבינלאומי הפומבי המנהגי (בג"צ 785/87 עפו נ' מפקד כוחות צה"ל בגה המערבית, פ"ד מב(2) 4, 35, 76 (1988)). עם זאת, כבר קבענו בעבר כי "בכך לבד אין כדי למנוע מבית המשפט מלהחיל את הדין הישראלי על אירועים שהתרחשו בשטחים המוחזקים, מקום בו מתבקשת החלה שכזו לאור כללי המשפט הבינלאומי הפרטי".

    מישהו עוד יעיז להגיד אפרטהייד? הרי אנחנו מקיימים את המשפט הבינלאומי הפרטי.

Leave a Reply