יצוא הגז – מי צריך להכריע הכנסת או הממשלה?
ביום ראשון עתידה הממשלה לאשר את ההמלצות על יצוא הגז. זאת מבלי שההמלצות יידונו בכנסת. חוות דעת משפטית במשרד היועץ המשפטי לממשלה מסתייגת מהתנהלות זו. להלן רשומה המנתחת את חוות הדעת
1.קצת מאחורי הקלעים
הערב הופצה למשרדי הממשלה חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. ליכט, שהיה גם חבר בוועדת צמח לענייני ייצוא הגז, התבקש לחוות את דעתו המשפטית בנושא אחד פשוט – האם הממשלה רשאית להחליט ביום ראשון לבדה על מה תהיה מדיניות ייצוא הנפט של ישראל בעשורים הקרובים, או שמא היא זקוקה לשנות את החוק הקיים – חוק הנפט – בכנסת. אם ליכט היה מכריע כי הממשלה חייבת את הכנסת, זה ודאי היה מכניס את הממשלה לפלונטר פרלמנטרי ארוך, שכן הנושא היה מובן לדיון בוועדת הכלכלה, שבראשה עומד איש האופוזיציה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה). בקיצור, כאב ראש.
הלחץ על ליכט, למיטב ידיעתי, היה רב. מזה כמה שבועות קבלת ההחלטה התמהמה. כל ניסיון שלי להבין מה קורה שם נתקל בחומת שתיקה, או במשפט קצר – זה רגיש, אי אפשר לדבר על זה עכשיו. השמועות נפוצו. שמועות על כך שליכט עצמו סבור שיש להעביר את העניין לחקיקה בכנסת, אולם שהיועץ המשפטי לממשלה בעצמו – יהודה ויננשטיין – סבור שאפשר להסתפק בהחלטת ממשלה.
כך או אחרת, בסופו של דבר הדרג הפוליטי חתך בעניין, והחליט להחליט לבד ביום ראשון. ההחלטה הזו, כצפוי, גררה איומים בעתירות לבגץ, שאין ספק שאכן יוגשו. מי שיצטרך להגן על המדינה בבגץ הוא אבי ליכט, אלא אם איכשהו יצליח לשלוח את היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו.
2.פלפולים
חוות הדעת של ליכט בעניין ייצוא הגז היא שירה צרופה, אומנות ההתפתלות המשפטית. לרגעים אפשר לדמיין את טוני סופרנו יושב על ידו ואומר לו מה לכתוב. הגזמתי כמובן, טוני סופרנו מת.
אני מביא כאן בחלקים את נוסח חוות הדעת הכמעט מלא, כפי שהופצה הערב למשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובצידם תרגום (מגמתי) לשפת אנוש.
ליכט: "השאלה העיקרית העומדת להכרעה מבחינה משפטית היא האם הוראות חוק הנפט – ובעיקר סעיף 33 לחוק – מהווה מקור הסמכה מספק לצורך קביעת ההסדרים הקבועים בהצעת ההחלטה"
תרגום: השאלה העיקרית היא האם החוק הקיים, שנוסח לפני 60 שנה, מאפשר לממשלה להחליט כמה גז לייצא לחו"ל מבלי לערב את הכנסת
תגיות: גז-טבעי, דמוקרטיה, היועץ-המשפטי-לממשלה, הכנסת, הממשלה, ועדת-צמח, יצוא הגז, תמלוגי-הגז
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
22 ביוני, 2013 בשעה 13:29
לי אין ספק...
לי אין ספק בכלל על כך שהכנסת צריכה להכריע בשאלת יצוא הגז ולא הממשלה. חוסר הספק נובע משתי נקודות עיקריות:
1. הכנסת היא הריבון במדינת ישראל הממשלה היא רק הזרוע הביצועית של הכנסת וההחלטות שלה (של הממשלה) הן לגבי הביצוע ולא המהות של הדברים.
2. נטען,לכאורה,שהכנבת "מסורסת" משהו בגלל חוק שהתקבל כשביראל לא היה גז או נפט. חוקים תפקידם להסדיר את החיים שלנו כחברה כאן ועכשיו בהווה ואם הם לא עושים זאת צריך לתקן אותם ותיקון חוקים זו פררוגטיבה של הכנסת ולא של הממשלה. ולכן לא רק שמבחינה ציבורית/דמוקראטית הכנסת חייבת לדון בשאלת יצוא הגז אלא שעליה,עוד אתמול,לתקן את החוק.
זה שתיקון החוק כמו גם הדיון הכנסת לא נוחים למר נתניהו אז הוא מוזמן לוותר על הוצאות של 9004 ש"ח ליום מהכיס הציבורי ולהפוך לאזרח מן השורה – וגם זה,רצוי,אתמול.
מנחם.
22 ביוני, 2013 בשעה 18:28
לנוכח הויכוח הסוער בשאלה איזה צעד בלתי-רלוונטי ישפר את מצבנו הכלכלי,
נתקלתי באמירה מעניינת של ציצרו משנת 55 לפני הספירה (ההסטוריה בכל זאת חוזרת …):
"The budget should be balanced, the Treasury should be refilled, public debt should be reduced, the arrogance of officialdom should be tempered and controlled and the assistance to foreign lands should be curtailed, lest Rome will become bankrupt. People must again learn to work instead of living on public assistance."
Cicero, 55 BC.