חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הישגים חלשים ל"אופק חדש"

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 20.06.13 23:36

בכנס האגודה הישראלית לכלכלה שנערך בתל-אביב ב- 4 ביוני הוצג מחקר שהכין דוד מעגן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הבוחן האם רפורמת "אופק חדש" הביאה לשיפור באטרקטיביות מקצוע ההוראה ובהישגי התלמידים. להלן מספר פרטים על המחקר, המצגת וקישורים לכתבות בעניין

מערך הנתונים כלל:

  • נתונים על בוגרי מכללות לחינוך, 2010-2002
  • נתונים על כוחות הוראה בחינוך היסודי, 2011-2000
  • נתונים על בחינות מיצב (כיתה ה'), 2010-2002

עיקרי הממצאים:

  • מבחינת אטרקטיביות מקצוע ההוראה, לרפורמה לא נמצאה השפעה חיובית בכל הקשור למשיכה ושימור של מורים במערכת. יחד עם זאת, הרפורמה הובילה לשיפור באיכותם של הפונים לעיסוק בהוראה.
  • מבחינת הישגי התלמידים, להוציא קשר חלש עם הישגי המיצב במתמטיקה, לרפורמה לא נמצאה השפעה מובהקת. מבחינת צמצום פערים, ניכר כי השונות קטנה יותר בבי"ס ברפורמה ובאופן בולט בחינוך העברי. יחד עם זאת, שונות זו נמצאה קטנה יותר גם טרם כניסת הרפורמה, כך שלא ניתן לייחס זאת להשפעת תוספת שעות פרטניות במסגרת הרפורמה. 

לקריאה נוספת:

מחקר ראשוני: עלייה בנשירה של מורים חדשים לאחר "אופק חדש" 

פרשנות: היעדים השאפתניים של רפורמת אופק חדש לא הושגו

 


נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. ל רפי :

    הדיון בתרומת הרפורמה לחינוך כושל לפחות כמו הרפורמה...

    אחת הבעיות האופייניות לכל הדיווחים המובאים באתר לגבי תוצאות כמותיות של מהלכים ממשלתיים ואחרים לשיפור המשק ו/או רמת החיים ו/או איכות החיים הוא בשיטת המבחן.
    כל נסיון להציג תוצאה כמותית מול הצהרת כוונות ככשלון או הצלחה הוא אנטי-רציונלי, וחסר משמעות.
    הבעיה הבסיסית נמצאת בחוסר הבנה יסודי בדרך הנכונה למדידת הצלחה בתהליך מתוכנן.
    מדידה ברת-משמעות היא מדידה שבה נקבע מראש יעד הישגים בטווח זמן מוגדר, בערכים כמותיים של משתני המדידה. ללא קביעת יעדים, עצם השימוש באמירה "שיפור הישגים", או "העלאת הרמה", או "שיפור האיכות" או כל הגדרה סתמית אחרת, הוא חסר משמעות.
    יעדי מטרה קשורים תמיד במצב קיים (נקודת המוצא בה מתחילה המדידה), במשך הזמן שבו יבוצע תהליך שיפור או תיקון ובתוצאה אליה שואפים "המתקנים" להגיע.
    באופן זה חייבים קובעי היעדים לבצע ניתוח מפורט של הכלים והאמצעים בהם ייעשה שימוש בכדי להגיע מנקודת המוצא ליעד הרצוי בזמן הנתון. (זהו הבסיס הלוגי האלמנטרי לכל פרויקט/מיזם).
    ללא ניתוח כזה, עצם העובדה שיושקעו בתהליך כלשהו כספים גדולים, אין פרושו שהתהליך רציונלי.
    בדוגמאות הנ"ל, כשל לוגי יסודי הוא בעובדה שהנושא נבחן לאחר מספר שנים קטן יחסית (בתהליך ארוך טווח כחינוך), מבלי שמול התוצאות מוצגים נתוני תכנון שמראים שההישג בכלל אפשרי בטווח הזמן הנבדק.
    אינני בא לומר בכך ש"אופק חדש" הוא תכנית טובה או לא טובה. כל מה שנאמר על ידי הוא שלא ברור מה בדיוק ביקשה תכנית "אופק חדש" להשיג בחומים שונים של מערכת החינוך בטווח הזמן הנבדק, לא ברור אם כל מה שנדרשה התכנית להשקיע עד למועד המדידה אכן הושקע, ולא ברור שלמישהו מהמתכננים והבוחנים ידוע עד כמה יישום התכנית בפועל, תואם את התכנון המקורי, וכיצד התכנון המקורי מבטיח בתוך פרק הזמן הנבחן, תוצאות כאלה או אחרות במשתנים המדידה שאותם בודק הסקר המצוטט, או המאמר שבהארץ.
    כך, למשל, אם מטרתם הפוליטית (להבדיל מחינוכית) של מחוללי "אופק חדש" היתה להעלות את שכר המורים ב-30%, ולכן לא דאגו להראות (ולהתחייב) בכמה ומתי תוספת זו אמורה להשתקף בשיפור ממוצע של 5% בבחינות המיצב, אזי המטרה כנראה הושגה, אבל לא אותה בוחן הסקר!
    עצם ההנחה שהעלאת שכר המורים תביא, למשל, לגידול שנתי ממוצע במספר הניגשים לבחינות בגרות של X%, לגידול שנתי ממוצע של אחוז ההצלחה בבחינות ב- %Y ולצימצום הפערים בתוצאות בין המרכז לפריפריה (שגם אותם יש להגדיר) באותה תקופה בשעור של %Z, טעונה הוכחה תהליכית בשלב התכנון של הרפורמה, דהיינו: מה שיבוצע אכן ממוקד בתוצאה המבוקשת ותורם לה באופן ישיר ובסבירות גבוהה. בהנחה שהתכנון בוצע כהלכה, ניתן להשוות תוצאות נמדדות לאחר פרק זמן הבוחן שנקבע לצפי המקורי, לבחון הישגים ולבצע "תיקני דרך" אם נחוץ.
    לא זה מה שעושה תכנית "אופק חדש", לא זה מה שעושים בוחניה ומעריכיה ולכן כל הדיון שלפנינו הוא כלאם פאדי.

  2. טל :

    שתי הרפורמות נולדו בחטא ויש לבטלן

    שתי הרפורמות נולדו בחטא ויש לבטלן.
    בתחילה נאמר למורים שרפורמת "עוז לתמורה" תהיה וולונטרית ולאחר מכן חזרו בהם ונאמר שהיא חובה החל משנת 2015.
    שקרנים נמאסתם!!!
    הרפורמות שחקו את המורים עד עפר ופיצלו את חדרי המורים – מורים שלא מוכנים להיכנס לשום רפורמה (ואלו כנראה החכמים), מורים שנכנסו לאופק חדש, ומורים שנכנסו לעוז לתמורה.
    לנציגי המורים בשתי הרפורמות היה אינטרס אישי וללא התחשבות באותם מורים ששלחו אותם להיות נציגיהם, פשוט דפקו את המורים וזאת מאינטרסים אישיים ואולי לכסות לכאורה על חשדות מסוימים כנגדם.
    הרי אין שום וועד במדינה שהיה מוכן להעלות את היקף המשרה של עובדיו ב- 67% ולהקטין את השכר לשעת העבודה של עובדיו.
    זה יכול להיות רק אצל המורים שרובו מורכב ממורות.
    יש לזכור שיש כ- 150,000 מורים ומורות, זה כוח עצום, ובכל זאת הצליחו לעבוד עליהם ולפגוע בזכויות שלהם.
    הרי שביתה של המורים למשך שבוע אחד יכולה לגרום ללחץ עצום על קובעי המדיניות לשנות את פניי הדברים.
    האם וועד של הנמלים או וועד חזק אחר (חברת החשמל, רשות שדות התעופה, מקורות) היה מוכן להעלות את היקף המשרה של סבלים או נתבים בשעה אחת, רק שעה אחת, ללא תמורה משמעותית???
    וכאן מדובר על הכפלה של שעות העבודה והקטנת השכר לשעה עבודה!!
    רן ארז מתגאה שזו רפורמה היחידה בעולם, מאוד מעניין למה היא היחידה בעולם? (כי היא לא באמת שווה).
    אם הרפורמה עוז לתמורה מצוינת כפי שהיו"ר טוען אז למה לא מאפשרים חתימה וולונטרית עליה?
    כולם ינהרו אליה "איפה לחתום?".
    מורים שנכנסו בתמימותם לרפורמה עוז לתמורה ורוצים לצאת ממנה לא מאפשרים להם לעשות זאת.
    עובדה שיש עשרות אלפי מורים שרוצים לברוח מהרפורמות הנ"ל ו/או כלל לא להיכנס אליהן.
    הרפורמות לא ישפרו את הישגיי התלמידים. נקודה.(וכעת המחקר מאשש זאת).
    בוודאי שלא ישפרו את מצב האלימות בבתי הספר.
    כי בעצם הרפורמות עוסקות בכסף ובשכר ולא בחינוך, מערכת החינוך תמשיך להיות מנותקת מהמציאות וכל הריקבונות שקיימים במערכת לא ישתנו עקב רפורמות אלה.
    האם הרפורמות מטפלות בנושאים כמו למשל שמכל שלושה מורים אחד מהם רוצה לעזור את המערכת, או בצמצום מספר התלמידים בכיתה, או בזה שלמעלה מ – 50% מהתלמידים אין זכאות לתעודת בגרות, או שגם אחרי הרפורמה המורים המכינים לבגרות ימשיכו להשקיע שעות על גבי שעות בבית על מנת להכין את תלמידיהם לבגרות, או שאחוז גבוהה של המורים נפגע מאלימות של תלמידים ו/או מהוריהם.
    כאמור הרפורמות מתעסקות בשכר בלבד, כי כנראה הנושאים הנ"ל ואחרים לא עניינו את יושבי הראש בזמן החתימה, ולמרות זאת המורים נדפקו!!! השכר לשעת העבודה ירד.
    האם לזאת נקרא רפורמה בחינוך??
    בנוסף, חבל על הכסף הרב שהושקע על מנת ליצור עמדות עבודה למורים, לעמדות אלו לא יהיה שימוש אמתי בשנים הקרובות.
    לא ניתן להרכיב בעמדות אלו בחינות, ובוודאי לא לבדוק בחינות.
    תלמידים בודדים יישארו בבית הספר לקבל שיעור פרטני.
    הרפורמות פגעו קשה במורים הוותיקים, מאוד אופייני במדינתנו "לנצל ולזרוק".
    באף הסכם לא משנים "את חוקי המשחק תוך כדי משחק", רק אצל המורים ויושבי הראש שלהם.
    כנראה שרק אצל המורים יושבי הראש מבצעים מהלכים כנגד אלה ששלחו אותם להיות נציגיהם.
    בכל וועד אחר הם היו מפוטרים מידית, אצל המורים הם נבחרים בשנית!!
    ייתכן שבעוד כמה שנים נגלה מה היו אותם אינטרסים אישיים שהובילו אותם לעשות את המעשה הלא חינוכי הנ"ל.
    הרפורמה היחידה שיש לעשות, ובצורה דחופה, היא טיפול שורש במשרד החינוך עצמו, אחרת מערכת החינוך תמשיך להידרדר וחבל.
    הבעיה היא שאין לכאורה לשום שר חינוך האומץ, הכוח, החזון, היכולת, והגב לטפל במשרד החינוך עצמו.
    אגב, לפני הבחירות הבטיחו "הרים וגבעות" בנושא מערכת החינוך, כעת זה נראה "כהבטחות סתמיות ומיותרות".

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ברוב המדינות בעולם בתי הספר פתוחים עח השעה שלוש ארבע אחה"צ. במקומות רבים הילדים יכולים לאכול ארוחה חמה בבית הספר. ישיבות מורים וחלק מעבודות ההכנה נעשות בבתי הספר שערוכים לכך. רוב המרים עובדים משרה מלאה, שכוללת את השעות הפרונטליות ואת הפסקת הצהריים (כשעה) ואת פעילות ההכנה של המורה. בדרך כלל שבוע העבודה הוא בן חמישה ימים. בתי הספר סגורים בשבת ראשון.
    הכיתות קטנות יותר ושכר המורים גבוה יותר מאשר בארץ (לפני הריפורמה).
    בשעתו וועדת עציוני הציעה להעביר את עבודת בתי הספר בישראל למתכונת דומה (פחות או יותר). למורים היה עניין להקטין את שעות העבודה בבית ולקבל תנאים פיזים טובים יותר לשהייתם בבית הספר.
    הארגונים חתמו על הסכם עם הממשלה שלא עמדה בחלק שלה מלבד העלאה מסוימת בשכר המורים שהלכה ונשחקה עם השנים.
    מי שיצא לו להתארח בבית-ספר בחו"ל שעובד על פי המתכונת המתוארת מבין את חשיבותה, אבל כאן, בתרבות הקומבינה בשלו דייסה שלא ברור איך אוכלים אותה. המורים קיבלו העלאה כביכול תמורת תוספת שעות פרונטליות זו בדיחה מקברית.
    ארגוני המורים היו כלואים במידה מסוימת בגלל ההסכמה בשעתו על תכנית עציוני. אי מילוי ההסכם מצד הממשלה לאורך שנים היה עילה מספיקה בשביל הנהגה ארגונית אמיצה לרדת מכל העניין ולפתוח אותו מחדש. מצד שני המצב הקיים היה בלתי הגיוני וחייב שינוי. מי שפגעה לדעתי במורים היתה יולי תמיר שדחפה את אופק חדש כאילו חייה תלויים בהצלחת הריפורע הזאת.

    זו באמת תעלומה שעדיין לא התפענחה, מה דחף אותה כנציגת מפלגת העבודה להוסיף שכר תמורת תוספת בשעות הפרונטליות + תוספת שעות פרטניות.
    אולי זה היה תרגיל נואש להתמודד עם בריחת מורים והעדר מורים, מן פתרון כזה שמחמיר את הבעיה במקום להתמודד איתה, אבל אחרי המבול.

  4. אבי :

    מורים תתעוררו

    שתי הרפורמות הללו נולדו בחטא נקווה שימותו בעוון פקידי האוצר בישלו דיסה ואין אף אחד שישבית את המערכת עד ששתי הרעות החולות עז לתמורע ואופל חלש יעברו מן הארץ רן ותאומו ויסמן מכרו אותנו בנזיד עדשים ואנחנו שותקים לא נורא יום אחד הכל יתפוצץ בפרצוף

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.