מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הסדר אי.די.בי: של מי המיני-ממשלות בישראל?
הדיון בבעלות על אי.די.בי. מתמקד בשאלות משפטיות ומזניח שאלות ציבוריות חשובות. מאמר חדש בבלוג "ברוכים הבאים לשוק החופשי"
מאת תמר בן יוסף
[…]ההתמקדות בפן המשפטי, וההתעלמות מכל פן אחר של משבר אי.די.בי הן ביטוי נאמן לרוח התקופה. אי.ד.בי. היא חברת ענק המעסיקה עשרות אלפי עובדים בישראל. קשרי המסחר, ההעסקה והמימון שלה משליכים על גורלם של עוד עשרות אלפי עובדים אחרים. ומהצד השני, אותן חברות פיננסיות שהתארגנו להשתלט על אי.די.בי אוחזות בידיהן חלק נכבד מחסכונות הפנסיה, הביטוח וחסכונות אחרים של תושבי ישראל.
זהו, אם כן, קרב בין שתי מיני-ממשלות בישראל, ושום קול ערכי-מוסרי-פוליטי לא נשמע. האם אי.ד.בי באמת שייכת רק לנושיה המשפטיים? מה, חברותיה לא נהנו מכספי משלם המסים – תמיכה למו"פ, לסלילת כבישים ומסילות רכבת, תקצוב החינוך, הבריאות והביטחון של העובדים ובני ביתם. האם התמורה שאי.די.בי קיבלה תמיד חולקה באופן הנאות ביותר בין העובדים בכל דרגותיהם להנהלה הבכירה ולבעלים? האם הרבית שהועברה לנושי החברה תמיד חולקה בצדק בין עמיתי הקרנות והקופות לבין גוזרי הקופונים בדרג הניהולי?
על אלה צריך הדיון להתנהל – על השאלה מיהם בעליה האמיתיים של אי.ד.בי. האם רק נוחי דנקנר ושותפיו, הנושים שהתאגדו, הנושים האחרים, או גם, במידה כלשהי, כל תושבי ישראל? ואם לכולנו יש חזקה כלשהי על אי.ד.בי, האם זה לא מענייננו לדאוג לאופי הבעלות ולאופי הניהול שלה.
נערך על ידי רביב נאוהתגיות: אי.די.בי, הסדר-חוב, נוחי דנקנר, קרנות הפנסיה, תמר-בן-יוסף
קישור קבוע
תגובות