הקדמת פרסום המיקוד לבגרות תגרום להפחתת החומר הנלמד ותדלדל את רמת ההשכלה של התלמידים. עצם שיטת המיקוד פסולה מעיקרה. מאמר זה שנכתב על ידי עמית ברץ ופורסם ב"מידה" מפרט את הנזקים שייגרמו לתלמידים מהקדמת פרסום המיקוד לתחילת שנת הלימודים, ומבקר את שיטת המיקוד כולה
אם לשפוט על-פי המאמרים הנלהבים שפורסמו בעיתונים ועל-פי קריאות השמחה של התלמידים, לחינוך בישראל באה בשורה גדולה. שר החינוך הנכנס החליט להקדים את פרסום ה"מיקוד", המסמך החושף את נושאי הלימוד שלא ייכללו בבחינות הבגרות, משלושה חודשים לפני מועדן, לפתיחת השנה. החלטה זו, הנראית לרבים כמבשרת טובות, אינה אלא טעות מרה.
שיטת המיקוד נוצרה מלכתחילה כדי להקל על התלמידים על-ידי הפחתת נושאי החובה לבחינות הבגרות. הקדמת המיקוד לתחילת השנה מוסיפה הקלה על הקלה על-ידי צמצום נוסף בנושאי החובה. אמנם מבחינה כמותית צמצום הנושאים יישאר כשהיה: שיעור שווה של חומר יקוצץ מן הבגרות, וכמות חומר החובה תישאר בעינה, אך מבחינה מעשית כמות החומר שיילמד בכיתה תקטן בהכרח.
הסיבה לכך פשוטה: כאשר התפרסם המיקוד כחודשיים לפני מועד בחינות הבגרות, לא ידעו המורים מראש מהו החומר הסופי הצפוי להיכלל בהן. משום כך לימדו, לפעמים בעל כרחם, נושאים שבסופו של דבר לא נכללו בבחינה. מה יהיה מעתה? משידעו המורים בתחילת השנה מהו החומר שיקוצץ מבחינות הבגרות ילמדו אך ורק את המינימום הנדרש.
Tags: אתר מידה, מבחני הבגרות, משרד-החינוך, שי-פירון