חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מועצה לאומית לחינוך – האם הקמתה תשפר את מצב החינוך?

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 25.04.13 0:45

כניסתו של שי פירון לתפקיד שר החינוך מלווה ביוזמה לנסות להעלות על סדר היום הקמת מועצה לאומית לחינוך שתחליף את ועד החינוך הקיים היום. השוואה בין ועד החינוך לבין המבנה המוצע להקמת מועצה לאומית לחינוך מעלה את השאלה האם הקמת מועצה לאומית תוביל לשיפור החינוך. ניתוח הפרטים מעמיד בספק יעד זה

מאת: דליה בלומנפלד

כניסתו של שי פירון לתפקיד שר חינוך עוררה מחדש את היוזמה להעלות על סדר היום את רעיון הקמת מועצה לאומית לחינוך. אברהם פרנק, איש חינוך, העלה את הצורך בהקמת מועצה כזו ברשומה בשם: "לנתק את החינוך מהפוליטיקה".נמרוד אלוני, חבר הנהלה ב"הכול חינוך", ששי פירון שימש מנכ"לה, התראיין בתכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 (בתאריך 9.4.2013) ושב ודיבר גם הוא על נחיצותה של מועצה לאומית לחינוך. הרעיון אינו חדש. הוא מופיע בדו"ח דוברת (2005, עמ' 164 סעיף 5.4.2) הממליץ לבטל את ועד החינוך, המייעץ לשר החינוך, ולהקים במקומו מועצה לאומית לחינוך.

ראשיתו של ועד החינוך בחוק חינוך ממלכתי תשי"ג. סעיף 12 קובע את הקמת ועד החינוך ואת דרכי מינויו:

"12. ועד החינוך

יוקם ועד לעניני החינוך (להלן – ועד החינוך), אשר מספר חבריו

 יהיה לא פחות מחמישה-עשר. חברי הועד יתמנו על ידי השר, באישור הממשלה,

 כל אחד לתקופה של ארבע שנים. כחברי הועד יתמנו אנשים פעילים בשדה

 החינוך, עובדים של משרד החינוך והתרבות שמספרם לא יעלה על %25 מכל

 חברי הועד ומועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות

 המורים, מתוך רשימות שיוגשו לשר לפי בקשתו."

סעיף 14 בחוק מציין את סמכויותיו של ועד החינוך:

"14 . סמכויות ועד החינוך

השר ייוועץ בוועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות

 לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות לפי הסעיפים 12, 29, ו-32 והשימוש

 הראשון בסמכותו לפי סעיף 17."

דו"ח דוברת ממליץ: "לבטל את ועד החינוך ולהקים במקומו מועצה לאומית לחינוך. המועצה תקבל עליה את כל תפקידי ועד החינוך כפי שהם מופיעים בחוק חינוך ממלכתי  ובחוק חינוך חובה." (דו"ח דוברת עמ' 164)

הדו"ח מציין בהמשכו את תפקידי המועצה הלאומית לחינוך:

א.       "לייעץ למערכת החינוך בתכנון ובגיבוש מדיניות החינוך לטווח הארוך

ב.       לאשר כל שינוי מהותי במדיניות החינוך (תכנים, ארגון ותקצוב)

ג.        לאשר את יעדי העל של מערכת החינוך כפי שייקבעו על ידי משרד החינוך.

ד.       לאשר את הגדרת הליבה המחייבת

ה.      להוות במה לדיון לאומי ולשיח ציבורי מתמשך בשאלות חינוך אקטואליות ובשאלות חינוך בעלות השפעה לטווח הארוך, כחלק מתהליכי הדמוקרטיזציה של החינוך.

ו.         לפרסם את הדו"ח השנתי על מצב החינוך שיוכן על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (הראמ"ה)

ז.        לבצע פעולות נוספות….. שאינן לפי כתב המנדט העיקרי של המועצה בהתאם לבקשת שר החינוך."

כמו כן מציין הדו"ח את הרכב המועצה:

"המועצה 20- 30 חברים. היא תהיה מורכבת מאנשי אקדמיה, מדע ורוח מהשורה  הראשונה, ראשי ארגוני המורים, נציגי השלטון המקומי, תעשיינים ואנשי משק וכלכלה ונציגי ציבור מהקהילות השונות.

יו"ר המועצה יהיה שר החינוך וחבריה ימונו על ידי הממשלה בהמלצת שר החינוך.

במטרה להבטיח המשכיות ועקביות, אנו ממליצים למנות את חברי המועצה הלאומית לחינוך לתקופה של 6 שנים, כאשר בכל שנתיים יתחלפו שליש מחברי המועצה."

מדוע כה חשוב ליוזמי דו"ח דוברת ומקדמיו לבטל את ועד החינוך ולהקים במקומו מועצה לאומית לחינוך?

השוואה בין הרכב ועד החינוך וסמכויותיו לבין הרכב המועצה הלאומית לחינוך ותפקידיה יכולה לתת מענה חלקי לשאלה זו.

הרכב החברים במועצה הלאומית שונה מזה שבוועד החינוך.

ועד החינוך כולל פעילי חינוך, עובדי משרד החינוך וחברי הסתדרות המורים, נציגי רשויות מקומיות ומוסדות החינוך הגבוה. ההרכב מלמד שמדובר בחברים שיש להם זיקה ישירה לתחום החינוך, בין אם זיקה פדגוגית של פעילי החינוך, ובין אם זיקה מנהלית, של עובדי משרד החינוך ורשויות מקומיות.

בניגוד לכך, המועצה הלאומית המוצעת לא תכלול כלל וכלל פעילים משדה החינוך, מורים, מחנכים. היא תכלול אנשי אקדמיה, מדע ורוח, שלא ברורה זיקתם הישירה למערכת החינוך. היא תכלול את נציגי ארגוני המורים, וזה הגיוני. היא תכלול נציגי שלטון מקומי, אך לא כתוב אם מדובר באלה העוסקים בחינוך או בעלי זיקה לחינוך. כמו כן, היא תכלול תעשיינים ואנשי משק וכלכלה.

דו"ח דוברת ממליץ שמשרד החינוך יהווה מטה מקצועי של מערכת החינוך, והוא יתווה מדיניות כוללת המושתת על מקצועיות ומומחיות בתחומי החינוך. האם הכללת תעשיינים ואנשי משק וכלכלה במועצה לאומית לחינוך תעצים את מקצועיותו ומומחיותו של משרד החינוך? הרי ברור שתעשיינים ואנשי משק וכלכלה לא יתחילו לעסוק בחינוך לגופו. הכללתם תגרע ממקצועיותו של משרד החינוך ותכניס שיקולים הזרים לחינוך,ובהם שיקולי רווח ומסחר. החינוך לא יהיה תחום מקצועי ייחודי, והוא יתרחב ויהפוך למשאב כלכלי שמדברים בו לא רק על חינוך, אלא גם על כסף ורווחים.

דו"ח דוברת אינו מציע להכליל במועצה לחינוך פעילי חינוך. התופעה של הדרת פעילי החינוך מן המועצה מלמדת על אי ייחוס החשיבות הראויה לחינוך גופו. מקצוע החינוך לא יפרח. להיפך, פעילי החינוך, המורים, יהפכו לכלי בידי כוחות כלכליים.

מספר החברים המוצע למועצה לאומית הוא 30, לכל היותר, לעומת 15 בוועד החינוך. האם מבנה כה גדול של מועצה יכול להיות יעיל ואפקטיבי? הניסיון ממקומות אחרים מלמד שהאפקטיביות מוטלת בספק. (ראו מאמר זה )

כהונה בת שש שנים במקום ארבע תעצים את כוח החברים ותחליש את שר החינוך

נקודה נוספת היא משך הזמן שבו יכהנו החברים. בוועד החינוך יכהנו החברים ארבע שנים. זהו פרק הזמן החופף את כהונתו של שר החינוך. כל ארבע שנים אמורות להיות בחירות כלליות, שרי חינוך מתחלפים כל ארבע שנים.

במועצה הלאומית לחינוך יכהנו החברים שש שנים. שנתיים יותר משר החינוך.

מה המשמעות של כהונה ארוכה יותר מזו של שר החינוך? המצב החדש שייווצר, בו חברי מועצה מכהנים שש שנים לעומת שר חינוך המתחלף מדי ארבע שנים, מעצים את כוחם ומעמיד את שר החינוך בעמדה חלשה לעומתם. במקום שהם יעזרו לשר החינוך לתפקד כראוי במשרדו, הם יכתיבו לשר את התנהלותו, ושר החינוך יקבל את הנחיותיהם ויפעל בהתאם להן. שר החינוך יפסיק לשרור, ויהפוך המבצע והמוציא לפועל של הנחיות המועצה הלאומית לחינוך.

השאלה היא אם מבנה כזה משקף את עקרון הדמוקרטיה?, המצב היום מבטא את אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל. שר החינוך הוא האחראי על החינוך ומשרד החינוך וועד החינוך כפופים לו ומסייעים לו. השר מתווה את המדיניות בהתאם לקווי המדיניות של הממשלה, שנבחרה, ופועלה מבטא את העיקרון הדמוקרטי של רצון האזרחים. לשר החינוך יש הרשאה דמוקרטית מהציבור לממש את מדיניות החינוך לפי חזונו וחזון הממשלה הנבחרת. למועצה לאומית לחינוך אין הרשאה כזו. היא גוף ממונה ולא גוף נבחר. העצמתה של מועצה לאומית אינה מבטאת גישה דמוקרטית.

לחברי מועצה לאומית סמכויות נרחבות יותר מאלה של חברי ועד החינוך

נקודה שלישית להשוואה היא עניין הסמכויות לחברים. ההבדל הבולט הוא ריבוי הסמכויות המוטל על המועצה הלאומית לחינוך. תפקידו של ועד החינוך הוא לשמש כוח מקצועי המייעץ לשר החינוך. תפקידו הוא ייעוצי בלבד. בניגוד לכך המועצה הלאומית לחינוך לא רק תייעץ לשר, היא גם תאשר שינוי מהותי במדיניות החינוך, תאשר את יעדי העל של מערכת החינוך, תהיה במה לדיון לאומי בחינוך תפרסם את הדו"ח השנתי של הרשות למדידה והערכה בחינוך, וגם תבצע פעולות נוספות "שאינם לפי המנדט העיקרי של המועצה…."

 

כפיפות שר חינוך למועצה אינה דמוקרטית

ההשוואה בעניין הסמכויות בין שני גופים אלה מעידה על הענקת סמכויות נרחבות ביותר לחברי המועצה לחינוך, ומחזקת את המסקנה שהמועצה היא הגוף ההופך להיות הכוח החזק והשולט, ואילו השר הופך מבצע ומוציא לפועל של החלטות המועצה. וכמו שנכתב לעיל, כפיפות שר חינוך למועצה לחינוך אינה משקפת את העיקרון הדמוקרטי. השר נבחר בבחירות דמוקרטיות. המועצה ממונה. היא לא קיבלה את הרשאת האזרחים לפעילותה.

 

הקמת מועצה לאומית לחינוך תוביל להחלשה משמעותית של משרד החינוך

הקמת מועצה לאומית, כפי שהיא מוצעת בדו"ח דוברת תגרום להקטנת כוחו של משרד החינוך. כוחו כבר צומצם כתוצאה ממגמת הפיכתו ממשרד ביצועי למשרד מטה המתווה מדיניות בלבד. סמכויות הביצוע מוצאות ממנו אל גופים חיצוניים לו.

הקמתה של מועצה לאומית לחינוך תקטין עוד יותר את מה שנשאר ממנו. המועצה תהיה זו שתתווה מדיניות, והמשרד יהיה המוציא לפועל של הנחיותיה. כך ייפגע עוד יותר אופיו הממלכתי של החינוך. משרד החינוך שאמור להיות אחראי על החינוך יהיה משרד חלש שלא יתווה מדיניות, אלא יבצע מדיניות שהמועצה תקבע לו.

קיומה של מועצה לאומית לחינוך מפקיע מהמדינה את אחריותה לחינוך

אם המדינה אחראית לחינוך, אין צורך להקים מועצה לאומית לחינוך שתתפקד במקום שר חינוך ומשרד חינוך. שר חינוך נבחר בבחירות דמוקרטיות ומינויו הוא ביטוי פוליטי של בחירת האזרחים. הוא פועל במערכת איזונים האמורה לשקף את הצרכים של כלל סוגי האוכלוסייה. מינוי מועצה לתפקיד במקום שר לא יהיה דמוקרטי, ולא ישקף את רצון האזרחים שהצביעו בבחירות דמוקרטיות. קיומה של מועצה לאומית משמעותה שהמדינה אינה אחראית לחינוך.

מדוע חשוב ליוזמי דו"ח דוברת ומקדמיו לבטל את ועד החינוך ולהקים במקומו מועצה לאומית לחינוך?

כדי להשלים את רפורמת דוברת הניאו ליברלית במערכת החינוך. רעיון מועצה לאומית לחינוך הוא נדבך אחד במערכת שלימה של מרכיבים המאפיינת את הרפורמות הניאו ליברליות שבוצעו בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות.. דו"ח דוברת הוא רפורמה ניאו ליברלית שלימה ועניין המועצה הלאומית הוא מרכיב אחד בפאזל של רפורמה זו. זה כתוב בדו"ח דוברת: " במדינות רבות שיישמו תוכנית ביזור בחינוך הוקמה מועצה לאומית לחינוך." (עמ' 164 בחוברת)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

12 תגובות

  1. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    לצורך השלמת ההשוואה.
    אותה חבורה שדוחפת את המועצה הלאומית לחינוך גם דוחפת את "הצעת חוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי, התשע"א–2011".

    ןמעניין להשוות שני סעיפים:

    1. מתוך הצעת החוק:
    "מימון נוסף של מוסד חינוך 23. מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו, מלבד דמי הסל המשולמים לפי פרק זה, מתרומות, תשלומי הורים וכספי רשויות מקומיות בסכומים, תנאים ומגבלות שיקבע השר, באישור הוועדה".
    ("הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת").

    2. מתוך ההצעה למועצה לאומית:
    "המועצה 20- 30 חברים. היא תהיה מורכבת מאנשי אקדמיה, מדע ורוח מהשורה הראשונה, ראשי ארגוני המורים, נציגי השלטון המקומי, תעשיינים ואנשי משק וכלכלה ונציגי ציבור מהקהילות השונות."

    המכנה המשותף:
    "מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו, מתרומות".
    המועצה תהיה מורכבת מתעשיינים ואנשי משק וכלכלה".
    על זה נאמר – בעל המאה הוא, הוא ולא אחר – בעל הדעה.

  2. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    בשנת 1986 , בעקבות התכנית ליצוב המשק ומתוך הבנה שהכלכלה הקונצרנית הגלובלית הולכת ופורשת עלינו חסותה, ניסחה קבוצת מחנכים ירושלמים מסמך שכותרתו – "המורים – פקידים או אינטלקטואלים?".

    המסמך הודפס במכונת כתיבה, אבל תארו לעצמכם – הוא יותר עדכני מכל הקשקשת של "הכל חינוך" ושל פירון, נציגה עלי אדמות.

  3. חיים :

    שר החינוך או שר המדע?

    ישנם שרים בעבר, שהבינו שהם שרי החינוך.
    לכן, נתנו לחרדים ללמד מה שהם רוצים, כי הבינו שחרדים מקנים ערכי דרך ארץ, אמת ותרומה לחברה.

    לא תמיד הסכימו עם הרבה מהערכים אבל הבינו שזה חינוך אמיתי.

    פירון, בחר להיות שר המדע, שר הידע.

    לידיעתכם, הוא כבר קיצץ לעולם הישיבות את התקציב שלהם.(הכספים שניתנו ולא נכנסו לחוק)
    הוא בחר לא לתקצב מי שלא לומד מידע מסויים, למרות שהחינוך באופן כללי הוא טוב מבחינה מוסרית ולמרות שהילדים לומדים שם מבוקר ועד ערב.

    ההורים של הילדים האלו משלמים מיסים, משרתים בצבא, תורמים לחברה ואין שום הצדקה לקחת תקציבי חינוך מבניהם.
    אם היה מדובר באנשים פראיים שאינם מלמדים ערכים או שהחינוך שלהם יוצר פראי אדם או אלימות הייתי מסכים.(ישנם דתיים פראיים ופרזיטים אבל זה לא החינוך)

    החרדים מקנים מורשת, ערכים ומידות טובות.

    אם גובים כסף מהחרדים, מגיע להם תקציב חינוך כמו לכל אזרח אחר אפילו שלא מלמדים מידע מסויים, מידע שאינו ערכי אלא מקצועי.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    משרד חינוך לא חינוכי - כופה על החרדים במקום לדבר איתם

    במדינה שבה מדברים על שוק חופשי ועל ליבליות משרדי החינוך והאוצר מתנהלים בצורה דקטטורית. הם רוצים לכפות על המגזר הדתי לנטוש את ערכיו ותמורת תקצוב לקבל על עצמם ערכים זרים. הכפייה על החרדים היא דקטטורית. אם רוצים שהחרדים ישתפו פעולה, שידברו איתם ושלא יכפו עליהם.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בסוציאל דמוקרטיה אין התניית זכויות

    טיוטת חוק ההסדרים מציעה ביטול תקצוב למגזר החרדי לבתי ספר שלא ילמדו את הליבה, מציעה להתנות את התקצוב בביצוע מבחנים לאומיים ובינלאומיים. זוהי דוגמא לנסיגה ממדינת רווחה, בה הזכויות החברתיות הן אוניברסליות, למדינה ניאו ליברלית, המתנה זכויות.

  6. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    כל הקונספט של המבחנים הבינלאומיים הוא בעייתי.
    בעידן האינטרנט הבעיה היא פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתית ועיבוד מידע.

  7. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    http://www.blacklabor.org/?p=51369

  8. שושי פולטין :

    הבעיה המרכזית בעיני היא הרכב המועצה, כהמשך לועדת דברת.

  9. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    מעניין לראות כמה מורים/ות בהנהלת הכל חינוך, לעומת אנשים שבאים מתחום הניהול והתעשיה. כן יש גם כמה פרופסורים לכיבוד.
    עד כמה שניתן לשפוט מהשקת הלובי בכנסת למען חוק האחריות הציבורית לחינוך, לא היו שם מורות/מורים, ואולי הצניעו את נוכחותם לספסלים האחוריים.

    וזה אומר הכל.
    מנסיון לבנות קבוצת מורים מכל הארץ על בסיס "הטובים להוראה" והמורה הוא אינטלקטואל ולא פקיד" יכולנו ללמוד בקלות על הזלזול שבו מתיחסים למורים ולמקצוע ההוראה – אנשי רוח, פרופסורים ופוליטיקאים, שלא לדבר על מנהלי תאגידים ואנשי תעשייה.

  10. דליה :

    פירון: לא נקצץ בשעות הוראה ולא נפטר מורים; אקים מועצת חינוך שלא תהיה תלויה בפוליטיקאים
    http://www.themarker.com/news/1.2005747

  11. דליה :

    במקום להקים מועצה לאומית לחינוך עדיף היה אם פירון היה משתמש בכוח שניתן לו כשר כדי להביע התנגדות לקיצוץ בתקציב החינוך, לשכנע את יו"ר מפלגתו על הנזק בקיצוץ, אולי זה יעזור להימנע מהגזרה.

  12. עבודה שחורה » משנת הלימודים גוף חדש במשרד החינוך: מועצה לאומית לחינוך :

    […] של מועצה כזאת. (ראו  ספר דו"ח דוברת עמ'  164 וגם פה) גם המצע של "יש עתיד" מתייחס למועצה לאומית […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.