מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשם: "מערכת החינוך בישראל – סוגיות מרכזיות שנידונו בוועדת החינוך, התרבות והספורט" הוגש לוועדת החינוך של הכנסת ב- 21 באפריל 2013. אחד הנושאים שנסקרו במסמך הוא המחסור במורים
מאת: מערכת עבודה שחורה
הסקירה בנושא זה יכולה לספק כלים למדינה להתמודד עם בעיית המחסור. הכנסת ה-17 החלה בחקיקת חוק להסדרת מעמד המורה, אך לא המשיכה בכך בשל אי החלת דין הרציפות. אי טיפול במצב בעייתי זה יהיה אחד הגורמים לנסיגה ברמת החינוך בישראל. אם ועדת החינוך בראשות עמרם מצנע תיתן את הדעת לכך, יש סיכוי שיינתן מענה לבעיית המחסור במורים. להלן הקטע במסמך המתייחס לבעיית המחסור במורים:
"מערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם מחסור במורים. יודגש כי מחסור במורים עשוי להתבטא בכמה מצבים; הקיצוני והשכיח פחות הוא מצב שבו יש כיתות ללא מורים או שאין אפשרות לפתוח כיתות בשל מחסור במורים.
מחסור במורים עשוי להתרחש כאשר מספר הפונים להוראה אינו מספיק למלא את מקום הפורשים, וכן כאשר אין אפשרות לאייש משרות הוראה במורים מתאימים להוראת המקצוע על-פי הקריטריונים שנקבעו במערכת החינוך (לדוגמה תעודת הוראה והתמחות במקצוע מסוים, תואר אקדמי וכד'), וכך נכנסים להוראה מורים שאינם מתאימים להוראת המקצוע. כל אחד מהמצבים האלה או שילוב שלהם עשוי להתרחש בכל המקצועות, שלבי החינוך, סוגי הפיקוח, המגזרים והאזורים.
על-פי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 צפוי מחסור של כ-7,799 מורים בכלמערכת החינוך. פילוח הנתונים מלמד שהמחסור העיקרי צפוי בחינוך העברי, ויהיה חמור במיוחד בחטיבה העליונה. בשנת 2018 יחסרו בחינוך העברי כ-4000 מורים בחטיבה העליונה, ובהם 2800 בחינוך הממלכתי, 540 בחינוך הממלכתי-דתי ו-650 בחינוך החרדי. בבחינת המחסור לפי מקצועותלימוד הנתונים מלמדים שבמגזר העברי בפיקוח הממלכתי צפוי בשנת 2016 מחסור בעיקר במוריםלספרות ובמורים למתמטיקה. במגזר העברי בפיקוח הממלכתי-דתי המחסור העיקרי בשנת 2016 צפויבמקצוע התנ"ך (מחסור של 264 מורים). לעומת זאת, במגזר הערבי צפוי מחסור בעיקר במורים לחינוך גופני (מחסור של פחות מ-50 מורים).
כמה סיבות למחסור הצפוי, ובהן התבגרות כוח ההוראה; שחיקה במעמד המורה עקב תהליכים פנימיים בחברה הישראלית (ובתוך כך עלייה ברמת האלימות בבית-הספר בכלל וכלפי מורים בפרט); שכר נמוך המרתיע סטודנטים לעתיד ובוגרי אוניברסיטאות מבחירה במקצוע ההוראה (ייתכן כי רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" יביאו לשינוי מסוים במצב עניינים זה); עזיבה של מורים צעירים את מקצוע ההוראה (בין היתר בשל העלייה ברמת ההשכלה של המורים והשכר הנמוך במקצוע)
נתונים שנאספו במסמכים בנושא כוחות ההוראה במדעים שהוכנו בעבור ועדת החינוך של הכנסת מלמדים על ירידה במספר המורים בחלק ממקצועות המדעים בין 1999 ל-2009. בחינוך הממלכתי העברי ירד מספר המורים במקצועות המדעים, מלבד מתמטיקה, בשיעור של 5% עד42%. בחינוך הממלכתי-דתי ירד מספר המורים לפיזיקה, לכימיה ולמחשבים ועלה מספר המורים למתמטיקה ולביולוגיה. מנגד,בחינוך הערבי עלה מספר המורים במקצועות המדעים. כמו כן, הנתונים מלמדים כי בשנים אלו הייתה הזדקנות ניכרת של כוח ההוראה במקצועות המדעים בכל המגזרים, חל גידול במספר המורים המבוגרים ושיעור המורים הצעירים קטן.
יצוין כי בכנסת ה-17 התקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית שמטרתה הסדרת היבטים נרחבים של מקצוע ההוראה והעלאת מעמד המורה. הצעת החוק כללה הוראות בדבר תנאי הסף לכניסה למקצוע ההוראה, רישוי ופיקוח, וכן הוראות הנוגעות לחובת השתלמות מקצועית של עובדי הוראה.הכנת הצעת חוק זו לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החינוך של הכנסת לא הושלמה עקב התפזרות הכנסת, ולא הוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-18.
Tags: אופק-חדש, ועדת החינוך של הכנסת, מעמד-המורה, מערכת החינוך, מרכז-המחקר-והמידע-של-הכנסת, עוז-לתמורה