חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"השמיים הפתוחים" – לעובדים ולצרכנים יש אינטרסים משותפים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, תחבורה ב 21.04.13 5:39

לצד הדרישה מהממשלה להגן על מקומות העבודה של עובדי חברות התעופה הישראליות, על ההסתדרות להיאבק גם נגד המחירים המופרזים שגובות אותן חברות

מאת ק. טוכולסקי 

ההסתדרות הודיעה על שביתה כללית בענף התעופה במסגרת המאבק במדיניות השמים הפתוחים. ההסתדרות טוענת ובצדק שפתיחת התחרות החופשית בענף התעופה עשויה לגרום בסבירות גבוהה ביותר לפגיעה מהותית בחברות הישראליות שתוביל להרעה בתנאי העובדים, פיטורים המוניים ואף קריסה של החברות. מבחינה זו מאבקה של ההסתדרות נכון ומוצדק, אולם המאבק חלקי וחסר. שלא באופן מפתיע ההסתדרות מבליטה את מאבקה למען העובדים אבל שוכחת את הביקורת המוצדקת המופנית כלפי החברות הישראליות.

שלושת חברות התעופה הישראליות הן חברות פרטיות הפועלות למטרות רווח וכבר ביצעו בשנים האחרונות לא מעט פגיעות בעובדיהן במטרה למכסם רווחים. שלוש חברות התעופה הישראליות מנצלות את המדיניות הנוכחית לניפוח מחירים לא הוגן במיוחד שמאפשר להן המונופול בקווים מסוימים. שלוש החברות מנצלות את העובדים שלהן ואת ההסתדרות בקרב לשמירת הפריבילגיות שלהן.

לי אין בעיה עם פריבילגיות, השאלה היא מה הן משרתות ואת מי. ההגנה על מחיר החלב הניגר והמכסים על יבוא חלב ומוצריו משרתים את האינטרס של קיום משק חלב מקומי בחקלאות ובתעשייה. בתמורה יש מוצרי חלב במחיר מפוקח ויש שמירה על איזון בין האינטרס של היצרנים והצרכנים על בסיס מקצועי. לעומת זאת בשוק התעופה נהנות חברות ישראליות מהגנה ללא תמורה.

אני חושב שתמיד חשוב להגן על מקומות עבודה ומעסיקים מקומיים מפני תחרות לא הוגנת מחו"ל, אני גם מאמין שכמו בהרבה תחומים אחרים חיסול התחרות המקומית באמצעות מחירי היצף הוא רק השלב הראשון לפני התייקרות קבועה של מחירים ברגע שנוצרת תלות ביבוא ללא תחרות מקומית. מסיבות אלו אני חושב שהימנעות מחתימה ויישום של הסכם שמיים פתוחים או הטלת מגבלות על פתיחת התחרות בשוק התעופה הן לא בהכרח רעיון רע, אולי אפילו כורח המציאות. אני גם חושב שהתמורה להגנה שכזו מצד המדינה לחברות פרטיות ולעובדים מחייבת התערבות נוספת של המדינה ופיקוח על מחירי הטיסות בכדי להגן גם על הצרכן.

לכן ההסתדרות שניצבת בחזית לא רק בשביל העובדים אלא גם בשביל בעלי החברות הפרטיות צריכה לדרוש לא רק הגנה על מקומות העבודה אלא גם מחיר הוגן לצרכן. כשהצרכנים ידעו שהם מוגנים מבחינת המחיר ושהם משלמים לא בשביל היכולת של חברות למכסם רווחים אלא משלמים מחיר הוגן ובר קיימא שכולל הגנה על עובדים ותעשייה מקומית בצד אפשרות לטוס שלא במחיר מופקע, הם יבינו מאבקים מסוג זה יותר ויהיו נכונים לתמוך בהם.

לכן צריך לדרוש לא רק הגנה על העובדים והחברות אלא גם על הצרכנים, לכן הסדרים בדומה לזה שקיים בשוק החלב הם התשובה לבעיות של יצור בעולם גלובלי. לא ניתן יהיה להגן על החברות הישראליות אם הן תמשכנה להיות יקרות למטרות מיקסום רווחים לטובת הבעלים בלבד. המאבק צריך להיות על הבטחת הקיום של החברות הישראליות ובתמורה להבטחה זו פיקוח על מחירי הטיסות. העובדים של חברות התעופה כמו של כל החברות הפרטיות הם בני ערובה והם צריכים לזכור שיש להם ולצרכנים הרבה יותר משותף מאשר להם ולבעלי החברות. העובדים צריכים לכרות ברית עם הצרכנים וההסתדרות צריכה לבוא בדרישות לא רק למדינה אלא גם לבעלי החברות ולא רק בשם העובדים אלא גם בשם הצרכנים.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

11 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    אל-על הופרטה בתנאי מתנה

    הגיעה הזמן להלאים אותה באותו סכום כסף בה "הופרטה לחברים בורוביץ",ובכך לשמור בצורה הטובה ביותא הן על הצרכנים והן על העבודה המאורגנת.
    רגולציה כידוע ,זה בלוף אחד גדול.אם ממשלה יודעת לפקח כהלכה היא תידע גם לקנות שרותי ניהול .

  2. ק. טוכולסקי :

    גם אחרי הלאמה יצטרכו לפקח על המחירים כדי שהמדינה לא תהפוך את החברה לפרה חולבת בכדי לכסות על המתנות לבעלי הון.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    גם לפקח יהיה קל

    הממשלה מחוייבת לציבור ולכן הפיקוח על המחירים של נכס בבעלות ציבורית הוא בהגדרה הרבה יותר קל ,מאשר על חברה הנשלטת על ידי טייקון שיוכל תמיד לספר סיפורים שהחברה היא "פרטית" שלו ואף אחד לא יכול "להיכנס לכיס שלו".
    מכירים את מנגינות הטייקונים.

  4. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    הצרכן הוא גם עובד. והעובד הוא גם צרכן. אין כאן שתי קבוצות שונות.
    זו אמורה להיות נקודת ההסתכלות של ההסתדרות.
    יצירת מלחמה בין העובדים פוגעת בהם גם כצרכנים.

    הפעלת מטוס זה לא ייצור חולצות באיכות זבל ע"י עובדים מנוצלים, ומכירת החולצות במחיר היצף ברחבי העולם, כשהצרכן רחוק מאוד מהעובד המנוצל וקל יותר לטשטש את שותפות האינטרסים ביניהם.

    תחרות חופשית היא לפעמים שם יפה יותר לתחרות פרועה שמאלצת הורדה לא רק במחיר השירות אלא גם באיכות שלו,
    ובתחום התחבורה גם בבטיחות ובבטחון, שזה כבר נוגע לחיי אדם.
    בטיחות של טיסה, ושירות ראוי של הנוסעים, שווים לפעמים כרטיס יקר יותר, מה שקשה להגיד על תחתונים.

    הבעייה היא שחצי מהעובדים במשק הישראלי לא מרוויחים יותר מ5500 ברוטו ובכספי הפנסיה שלהם ממונפים תאגידים ופירמידות, שאחרי תכנוני מס משוכללים עוד עוברים ביקור אצל ספרי צמרת והעובדים נפגעים שלוש פעמים – הפסדי מס, קיצוץ בחיסכונותיהם ושירות גרוע עד מסוכן שהם מקבלים במקרים רבים כצרכנים – וזה במקביל לקיצוץ בשכר ובתנאי העבודה אצל המעסיק שלהם שגם הוא משחק במגרש של התחרות החופשית. כך נפגעים גם כושר הקנייה של העובדים וגם הצמיחה במשק, אלא אם העובדים עצמם חיים במשטר של אשראי מסיבי שעלול יום אחד להתפומץ לכולם בפנים.

    לכן באופן יסודי הפתרון צריך להיות חלוקה מאוזנת יותר בין העבודה להון.
    במקרים מסוימים בהחלט הלאמה;
    מיסוי פרוגרסיבי וגביה אגרסיבית!
    סבסוד (נניח עלות הביטחון במטוסים הישראלים);
    פיקוח על מחירים;
    שכר הוגן!

    שמעתי היום ברשת ב' נציגי כל הצדדים המעורבים והתקשיתי מאוד להפריד בין אמת לבין בדיה. המראיינת גלגלה אמירה של א' לפתחו של ב' ואמירה של ב' לפתחו של ג'. לה עצמה אין נתונים שבהם תוכל לבדוק את הדוברים וכולם יכולים לשקר הרבה ולתבל בקצת עובדות מוכחות.

    אחד הדוברים אמר שאל על מעסיקה יותר מדי עובדים (שזה דרך לאמר שהעובדים שם חזקים מדיומרוויחים מדי)
    כמה זה יותר מדי? מאיזה קו של התיעלות זה מתחיל להיות מסוכן? איש לא התייחס.

  5. ישי אברמס :

    ממשלה צריכה לפקח לא לנהל

    הממשלה אינה בנויה לנהל עסק בצורה יעילה. ניהול כלכלה על ידי הממשלה הוא מתכון לסרבול וחוסר יעילות. הכלכלה צריכה להתנהל מתוך עצמה על ידי אלה שעושים אותה – שאלה עסקים וגם צרכנים!

    הממשלה אינה יכולה לנהל עסק, אבל היא כן יכולה לקחת אותו ממישהו שעושה נזק חברתי(למשל מפקיע מחירים, מנצל עובדים) ולתת אותו לאדם או קבוצה אחרת שיעשו בו שימוש טוב יותר. זה לא מצריך בשום שלב הלאמה, אלא העברה מיזם פרטי אחד – לאחר שראוי יותר לשלוט ביוזמה.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ממשלה לא צריכה להפקיר את עובדיה אזרחיה

    הממשלה מרשה לעצמה לפתוח את השמיים לכל חברות התעופה הזרות. בכך היא מפקירה את עובדי חברות התעופה הישראליות עד למצב בו לא יהיו חברות תעופה ישראליות. כ-10000 עובדים ימצאו עצמם ללא עבודה. לאור מצבה הבטחוני ישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה

  7. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    שוב :-) חוזר :-) הניגון.

    ישי אברהמס היקר.
    השוק הפרטי גדוש בעסקים כושלים ובמנהלים כושלים.

    על זה אמר סוקרטס –
    המסקנה:
    השוק הפרטי לא יודע לנהל עסקים כלכליים.

    לעומת זאת יש ממשלות שלא יודעות לנהל ית יחסי החוץ של המדינה.
    מספיק להסתכל במה שקורה לישראל בשנים האחרונות.

    מסקנה:
    ממשלות לא יודעות לנהל מדינה.

    מסקנה:
    מנהלים פרטיים צריכים לנהל את יחסי החוץ
    וממשלה נבחרת צריכה לנהל עסקים כלכליים.

  8. ישי אברמס :

    לא מה שחשבתם

    ממשלה חייבת לדאוג לכלל לפי עקרון השוויון
    לכן ממשלה לא יכולה לנהל את הכלכלה – כי בכלכלה לכל אחד יש צרכים ויכולות אחרות ויש לחבר בין הפרטים והקבוצות האלה
    הכלכלה אינה פועלת נכון במידה רבה בגלל התערבות מבחוץ בניהולה (על ידי הממשלה, לרוב)
    וגם בגלל שלא כל הצדדים המעורבים בה – שזה אומר בעיקר את הצרכנים – מעורבים בניהולה
    זה קשה להתייחס לדברים בלי ציניות וסרקאזם אבל אולי תנסו יהיה מעניין…

  9. משתמש אנונמי על החמום בסולר :-) :

    דאגה לצרכי הכלל זה למשל ניהול של נכסי הכלל. אף אחד לא אומר שהממשלה צריכה לייצר ולמכור נעליים.
    ראינו כבר חברות שלא יודעות לנהל נכסים ציבוריים לטובת הכלל ומממשלות שכן יודעות.

    במילים אחרות – כל הדיבור בהכללות – ממשלה לא יכולה לנהל והשוק הפרטי יודע – הן הכללות שקשה קצת לדעת איך להתייחס אליהן אחרת מאשר בדרך סאטירית.

  10. חקלאי :

    הממשלה לא צריכה לנהל

    אלא להציב את הגבולות והחסמים לניהול הוגן. אל על ידועה כמי שמכבדת את מנהליה בשכר הגבוה ביותר בשוק הציבורי. אין מקום לרחמים כלפיה. פתיחת השוק לתחרות תיטיב עם כלל הצרכנים. בעיית הביטחון צריכה להיות בטיפול הממשלה ולא להשית אותה על ארגוני ביטחון פרטיים של חברות מסחריות (דוגמת אל על).
    ליבי על הנוסעים ש"נתקעו" בנמל התעופה. אך הפתרון למצוקתם הוא מעבר לחברות זרות\ נמל זר, דוגמת עמאן והגשת תביעת נזיקין נגד אל על.

  11. ישי אברמס :

    בלבול אופייני

    ייצור נעליים לא – וחברות תעופה כן? ומה עם ייצור חשמל, או סלילת כבישים?

    סגירת קווי התעופה לתחרות אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של הכלל, אלא רק עם זה של חברות התעופה שרוצות חיים קלים – על חשבון הציבור. ארגוני העובדים התבלבלו גם כן: אלה הם ארגונים פוליטיים שקמו כדי לשמור על זכויות העובדים – אבל נדמה להם שהם ארגונים כלכליים שצריכים לנהל את המשק. זאת כאשר מי שצריך לנהל את המשק הוא החברות עצמן – ביחד עם הצרכנים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.