חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על העובדים הסוציאלים להתפקד למפלגות

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, רווחה ושירותים חברתיים ב 18.04.13 10:55

נמאס ממאבקים והפגנות, צריך להתפקד למפלגות. רק כך יתחיל שינוי ביחס לעובדים הסוציאליים ולמערכת הרווחה, כי עם רצון טוב, אמפתיה ודאגה לזולת לא הולכים למכולת. השינוי במערכת הרווחה יעשה רק מתוך כוחם של העובדים הסוציאליים בתוך מפלגות השלטון.

מאת: יהונתן רהימי וגדליה פנסטרהיים

לפני מספר ימים קראנו מכתב תשובה של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הגב' צפרא דוויק, "תגובת יו"ר איגוד העו"ס למכתב פתוח" (11.3.2013). הגב' צפרא דוויק פרסמה את תשובתה בהמשך לכתבה של סייד קשוע בעיתון הארץ – "מכתב מבן הזוג של עובדת סוציאלית" (21.2.2013). בכתבה, סייד קשוע, מתלונן על מצבה של אשתו ועל תחושת המרמור שלה מהעבודה הקשה כעובדת סוציאלית ושכרה הנמוך, העומד ביחס הפוך לשנות לימודיה הרבות וניסיונה הרב. הגב' דוויק מצדיקה, מבינה, מנחמת ומזדהה עם אשתו של סייד קשוע ועם עובדים סוציאליים ממורמרים אחרים, אך מציעה להמתין עד לבחינת שינוי המדיניות של הממשלה החדשה ושל שר הרווחה הנכנס. אם לא ישתנה כלום אז, ורק אז, יוחלט על ביצוע מהלך מול הממשלה ומשרד הרווחה. גב' דוויק, אז מה עושים? מה, שוב יוצאים למאבק? שוב מדברים ברגישות? שוב מתקפלים וממתינים למענה עתידי? לא עוד!

אנחנו אמנם לא עו"סים ותיקים, אבל אנחנו מכירים היטב את המרמור משכר העו"סים. אנחנו מכירים את הדיבור על המאבקים הבאים ועל המאבקים שהסתיימו בלא כלום, כשאחת לכמה זמן מתארגנים עו"סים צעירים, סטודנטים לעבודה סוציאלית, עו"סים ותיקים או בני הזוג שלהם למאבק וחוזרים עם פרורים בסיום המשא ומתן. במאבק האחרון של העובדים הסוציאליים בשנת 2011 הייתה שביתה שנמשכה 23 ימים. התוצאות היו רחוקות מלהשביע רצון, בעיתונות צוטט בכיר ממשרד האוצר אומר "סיום השביתה מהווה ניצחון לאוצר, משום שהשינויים שהוכנסו בהסכם הם מינוריים". עד היום לא ברור לנו למה באיגוד לא ניצלו את המומנט על מנת להשיג הישגים משמעותיים.

כשמנסים להבין מה הסיבות לשחיקה המתמדת במעמד העו"סים והשכר שלהם אפשר למצוא הרבה סיבות. יש המעלים סיבות מגדריות לפיהן רוב העובדות בתחום הן נשים "שכמובן" בוחרות בו כי הוא נוח וגמיש, וכידוע מקצועות נשיים סובלים ממעמד נמוך ושכר בהתאם. סיבה אפשרית נוספת היא שהרבה עובדים סוציאליים מועסקים במשרה חלקית, וכן שעו"סים רבים עובדים בארגוני מגזר שלישי שבהם השכר נמוך יותר מהמגזר הציבורי והפרטי. ואיך אפשר בלי הטיעון הנדוש שהעובדים הסוציאליים פועלים עבור חברה חלשה שנמצאת בשולי החברה וגובה שכרם בהתאם. גורם נוסף לשחיקה הוא איגוד עובדים חלש שלא מצליח לדאוג למאוגדים בו.

במקביל ישנה שחיקה במעמדם של איגודי העובדים. לפני קום המדינה ובשנים הראשונות לאחריה כמעט לכל מפלגה היה איגוד עובדים, כוחם היה משמעותי מאוד ולעיתים נראה כאילו לאיגודים יש מפלגה. אנשי ציבור דאגו לאנשי שלומם בזכות הקשרים בין האיגודים והמפלגות ואת כוחם הפוליטי העצימו מתוך הפעילות באיגודי הפועלים. למרות הכוח הרב שהיה בידיהם של אגודי העובדים אנו עדים לשחיקה מתמדת במעמד ארגוני העובדים בשנים האחרונות. שחיקה זו היא תוצאה של המדיניות הממשלתית הדוגלת בהפרטה של עוד ועוד שירותים ציבוריים, חקיקה ממשלתית הנוגסת בכוחם של איגודי העובדים ומצמצמת את מרחב פעולתם, וחוסר הזדהות ציבורית עם ארגוני העובדים הגדולים והחזקים במשק. ארגונים אלו נתפסים בעיני הציבור כארגונים אינטרסנטים, שעיקר עניינם הוא שיפור רמת משכורתם ותנאי העסקתם של המאוגדים בהם.

גם כשמסתכלים על היחס שבין ארגוני העובדים ברור כי כוחם אינו שווה ויש היררכיה ברורה ביניהם. הצלחה בשביתה של עובדים מאיגוד שולי כמו של העו"ס, תלויה בהצטרפותם של אגודי העובדים החזקים (ולא בהכרח הגדולים), בעלי השליטה על משאבים כלכליים משמעותיים במשק. אכן, כשמסתכלים על איגודים אחרים, מוצאים שמצבם טוב יותר מאיגוד העו"סים. כשאתה עובד נמל והעבודה שלך עלולה לפגוע משמעותית בכלכלה, יעשו הכול כדי שחלילה לא תשבות, הרי אף אחד לא רוצה לפגוע בבעלי המאה. כמובן שאם אתה עובד חברת חשמל אז כנראה ימצאו את אותו סעיף תקציבי או גורם בהסתדרות שיפתור את הבעיה, תהיה מה שתהיה. אגב, העיצומים האחרונים בנמל אשדוד היו סביב דרישת דירקטוריון הנמל לפטר את עוזרת המנכ"ל לאחר שנישאה לאחד מבכירי הועד, דבר שמנוגד לתקנון החברה. האיומים שנשמעו מחברת החשמל קשורים לרצון להפסיק את ההטבה לחשמל חינם לעובדי החברה.

אמנם האיגודים דלעיל מחזיקים בתוצר יקר ערך עבור המדינה, אך הערך המוסף שמסייע להם ומעצים את כוחם הוא שותפותם במפלגות השונות ובעיקר במפלגת השלטון (למרות שברור שגם במפלגות אופוזיציה היו ח"כים שחיזקו את מעמדם באמצעות האיגודים). השתתפות העובדים בפריימריז קובעת את מיקום נציגיהם ברשימות המפלגה, כדוגמת חיים כץ בליכוד והמפקד הנרחב בתעשייה האווירית. במקרים אחרים ההתפקדות מייצרת יחסי כוחות בין האיגוד לחברי כנסת ושרים שרוצים להמשיך את כהונתם גם בקדנציה הבאה ולכן בוחרים לטפח את האיגודים כדי לזכות בתמיכתם.

הסיבה לכך ברורה, הבחירות הפנימיות קובעות את הרכב המפלגה ואת מיקום החברים ברשימה, לכן יש צורך ב"דילים" והתפקדויות. לאיגודים ישנה נגישות למתפקדים פוטנציאלים, ניתן להגיע לחברים באיגוד בדואר, דוא"ל וכנסים, ולהסביר את חשיבות ההתפקדות, חשיבות ההצבעה והאינטרסים של העובדים בפעולה הזו, דבר שיקל על ההתפקדות. בעזרת האיגודים ניתן לנתב מסה של מתפקדים להצבעה עבור נציג מסויים בקלות יחסית. על כן, "דיל" של מועמד עם איגוד כלשהו יחסוך ממנו משאבים רבים בשלב הפריימריז ויעלה את סיכוייו להצלחה.

אז אם הרעיון ניתן ליישום ומוכיח את עצמו בועדים רבים אחרים, למה לא ליישם אותו באיגוד העובדים הסוציאליים?

לא ברור אם הייתה מחשבה כזו אי פעם, לא ברור אם הגורמים לכך הם העדינות הרגישות וההקפדה על נימוסים במאבקים של העו"סים, או שמא העובדה שהעובדים הסוציאליים מעדיפים לשמור מרחק מהפוליטיקה שנתפסת כלא נקייה ומושחתת. יתכן וישנה מגמה בקרב העו"סים להצטמצם למרחב הטיפול הפרטני והפסיכותרפיה ולהתרחק בהדרגה מהעיסוק הקהילתי/ציבורי. מה שבטוח – אם השחיקה בשכר ובמעמד העו"סים תמשך, העו"סים ימצאו את עצמם נעזרים בגורמי הרווחה – מנומסים אבל עניים.

חשוב להבין – אין פסול בהשתתפות במשחק הפוליטי. דווקא התרחקות ממנו תפגע בעובדים הסוציאליים ובפונים לשירותי הרווחה. לכן אנחנו מציעים לנסות שיטה קיימת שהוכחה במקומות אחרים. היא אמנם מצריכה שינוי תפיסה, אבל סוללת דרך לדרישת זכויות שאין בה מאבק ישיר, יציאה לרחובות ופגיעה בציבור. לשיטה זו יש כוח שהוא נסתר מעיניי רוב האוכלוסייה ויכול להשפיע על נבחרי הציבור באופן ישיר ומשמעותי. כשטקטיקה זו תצליח, אולי אפילו משרת שר הרווחה תהפוך להיות מבוקשת ותאפשר למחזיקים בה לרצות את המצביעים הפוטנציאלים לקראת הפריימריז הבא.

על פי נתוני המועצה הלאומית לסטטיסטיקה העובדים הסוציאליים בישראל מנו בשנת 2011 כ-20,000 אישה ואיש (ללא בני משפחותיהם!). לשם ההשוואה, התעשייה האווירית קיימה מפקד לליכוד, ובפריימריז האחרונים השתתפו כ-12,000 איש מעובדי החברה.

למרות האופטימיות כרגע בעקבות הצהרת שר האוצר ושר הרווחה על כך שלא יהיה קיצוץ בתקציב משרד הרווחה אסור לנוח על זרי הדפנה! יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, גב' צפרא דוויק, חייבת להתחיל מהלך של ארגון חברי האיגוד לקראת התפקדות למפלגה. רק כך ניתן יהיה לצבור כוח לקראת דיון מחודש בנושא שכרם של העובדים הסוציאליים בשנת 2015 (לאחר שההסכמים מעיצומי 2011 יפוגו). האידיאולוגיה של המפלגה באמת פחות חשובה, צריך לשים את האינטרסים של שירותי הרווחה והעובדים הסוציאליים בראש סדר העדיפויות ולהתחיל להתפקד!

יהונתן רהימי הוא עו"ס. גדליה פנסטרהיים הוא תלמיד ורכז קהילה בישיבת הר עציון, אלון שבות. שניהם סטודנטים לתואר שני בניהול מלכ"רים באוניברסיטה העברית

נערך על ידי דורון
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. מיכאל לינדנבאום :

    כח פוליטי

    בפוליטיקה מבינים כח פוליטי.
    אני מקווה שהעו"סים יפנימו זאת אם תאבי חיים הם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.