מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דני זמיר: טעיתי ואני מבקש להתנצל
בועידת העבודה, בעקבות הפרעות וגידופים לנאומו כינה דני זמיר את המפריעים "ערסים". הנאום נקטע מייד, באולם התחוללה מהומה. יו"ר המפלגה והאופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' וגם מזכיר המפלגה ח"כ חיליק בר התנצלו במקום. דני זמיר ביקש מאיתנו ב"עבודה שחורה" לפרסם את התנצלותו
בעקבות ועידת העבודה
טעיתי כשהשתמשתי בנאומי בועידה במילה "ערסים" כלפי המפריעים ואני מבקש להתנצל על כך.
ה"ערסים" של דני זמיר, המשך ל"צ'חצ'חים" של דודו טופז
מפלגת העבודה היא גזענית! כן אני יודע, יש שם אנשים טובים וחלק מהם הם אפילו חברים אישיים שלי, אנשים באמת טובים, אבל בתוך המבנה הארגוני הזה, עם האנשים שנאחזים בקרנות המזבח זה לא ישתנה מאת: הני זובידה
בעקבות האירוע נערך ברשת דיון ער במספר פוסטים שממנו למדתי והשכלתי רבות. אני רוצה להביע את עמדתי בעקבות הדיונים האלה במספר נקודות מחלוקת שעלו ושכמעט ואינן קשורות לפרשנות השימוש במילה "ערס", וללגיטימיות או אי הלגיטימיות של השימוש במילה. ברשימה הזו אינני מתכוון להתייחס לטענות של אנשים שקובעים מראש מי אני ומה אני בין אם כי זה סגנונם, בין אם כי אני מייצג כרגע דמות/סמל ולא משנה מה אני אומר או חושב, ובין אם כי זו הזדמנות טובה לסגור איתי חשבונות עבר או הווה.
יש מתאם מובהק לפי כל המחקרים המוכרים לי בין מוצא עדתי לרמת הכנסה, אקדמיזציה ומשרות באקדמיה, ובכלל בהשתתפות וייצוג בקבוצות האליטה השונות בישראל. מתאם מובהק לא אומר מאה אחוז, אבל משמעותו היא שההתאמה בין סיכוייו של אדם בישראל 2013 (מבחינת מיצוי כישוריו, יכולתו לפתח את הפוטנציאל הטמון בו, השכלתו ורווחתו), לבין מה שיעלה בגורלו לבסוף נקבע באחוזים גבוהים לפי המקום שנולד בו ולפי מוצאם של הוריו, מתאם זה גדול עד להפחיד ומצביע על מוביליות חברתית נמוכה ולא מספיק גבוהה. מעבר לעגמת הנפש האישית שלי, כסוציאל דמוקרט, על כך שזה המצב בחברה שאני חי בה, זה להבנתי מצב אסוני גם בהקשר הספציפי של החזון של הציונות ההומניסטית שיסודותיה ההיסטוריים מעוגנים בערכי העלייה השנייה השלישית והמשכם המשתנה עד ימינו. זה גם יוצר רגשות קשים ומתחים המתפרצים באופנים שונים, ולחברה הישראלית זהו מצב מסוכן קיומית.
המילה ערס, שלהבנתי בעת שהשתמשתי בה, עברה התפתחות בסלנג למקום של תיאור כללי וללא זיהוי עדתי, היא בדיוק מילה שמגלמת את הכשל האדיר שלנו כחברה, ושלי באופן אישי כחלק פעיל ומעורב בה, להבין להשכיל ולהעיז לטפל במציאות הזו, בגחלים הלוחשות והלא מטופלות של הדיכוי הסמוי והלא סמוי, של ההדרה, ושל התסכול שנוצרים בצדק אצל מי שרואה ונפגע ישירות מכך שבישראל המשאבים מחולקים לא לפי מפתח ענייני אלא לפי מפתח מובנה מפלה ומקפח במכוון בכמה תחומים בולטים: עדתי, כלכלי, לאומי, מיגדרי. לכן גם, בכל אחד מהמישורים האלו, יש מילים ספציפיות שנושאות עמן מטען נפץ שאין להשתמש בהן ובמיוחד אם אתה מזוהה עם הצד הלא מדוכא/הלא מודר. לא כי זה לא "פוליטיקלי קורקט" אלא כי המילים האלו נוגעות בעצב החשוף של פערים מבניים ושל הדרה.
הלקח שלי מהאירוע הזה, שאיני מקל בו ראש כלל וכלל, הוא שאני צריך לעסוק יחד עם חבריי ושותפיי בנושא הזה באופן ישיר ועמוק יותר, ללא מנגנוני ההגנה שכל אדם מפתח כאשר נטענות כלפיו טענות שהוא שייך לקבוצה הפוגעת. עיסוק כזה צריך להתרחש ברמה הלימודית החינוכית והמעשית בכל אחד מתחומי הפערים שציינתי וממקום של מי שהפערים פוגעים בו. כלומר, ללכת בדרך חינוכית שמיישמת במובן מסוים את הגישה הרולסיאנית לצדק חלוקתי: לבחון את הכאב, את הפגיעה, את עצם ואופן חלוקת המשאבים, ההסללה המודעת וסמויה, הדיכוי וההדרה בהנחה שאם היינו מורידים את "מסך הבערות" על עצמנו ומבקשים להביע עמדה בכל אחד מתחומי הפגיעה האלו, המקום הכי רלבנטי לבחון את הנושאים השונים הוא מהמקום של מי שמשלם את מחיר ההדרה הזו, סובל מהפגיעה.
עד כאן לעניין המרכזי מבחינתי, שהיה כרוך באמירה שלי בועידה.
בלי שום קשר לכל מה שאמרתי אני רוצה להתייחס לנושאים נוספים:
ההחלטה שהתקבלה לקיים את הועידה באופן פתוח לכל דכפין למען השקיפות הציבורית היא לדעתי מקח טעות משום שכך יכולים היו להיכנס לועידה – בשירותם של לא ברור לי מי – כל מיני אנשים שניסו בצורה מתואמת ומאורגנת לחבל בועידה ולכפות באלימות הפסד ליו"ר המפלגה (מה שלא צלח בידם, לשמחתי).
אם לא נתעשת כולנו ונבער את נורמות ההתפרעות וההתלהמות בועידות, כולל הקפדה על שמירת השפה, אנשים טובים ומעורבים יפסיקו לקחת חלק בפעילות המפלגתית. קריאות ביניים ונאומים תוקפניים אינם עילה להתפרעות שחווינו. העובדה המצערת שישנה מסורת של ועידות אלימות ורוויות יצרים בעבודה- איננה מצדיקה המשך מצב זה.
החוויה האישית שלי, כאשר בדרכי לעלות לבמה אני עובר דרך חבורת המפריעים המאורגנת והם שיודעים שאני עולה כדי לדבר כנגד ההסתייגויות משייכים ומסמנים אותי מראש ובהתאם, חוסמים ממרפקים ומקללים באופן ארסי אותי ואת אמי המנוחה (אגב חברת העבודה כל חייה שביוני האחרון נקברה) צריכה לשמש אור אזהרה אדום ובוהק. דמוקרטיה היא גם אופן ניהול דיונים ופורומים מפלגתיים ולא רק מי בוחר מה. אירועים כאלה צריכים להיעלם מהועידה ומזכ"ל המפלגה הנוכחי והבא צריכים לטפל בכך בתקיפות ובלי מורא.
הציר כבל – עיני שנחשף בועידה כשל בינתיים. זהו יום חדש ולא בטוח שטוב לעבודה.
האם כבל ומרגלית מתוך שיקולי מירוץ מקדים חברו לעיני שזועם על ההחלטה (האמיצה והמתחייבת) להנהיג את האופוזיציה ולא להצטרף לקואליציה? לא ברור.
נראה לי, אני מעלה התרשמות לא מדעית, שצירי הועידה שרובם המוחלט צירים חופשיים שנבחרו בהליך דמוקרטי חסר תקדים מאז שאני בעבודה אינם חיילים של אף אחד. ולכן ייתכן שיותר מאשר הצבעה בעד ההצעות שהובאו לועידה זו היתה הצבעה נגד הכוחנות המתמשכת של הפוליטיקה הישנה בעבודה, הצבעה של אנשים עצמאיים שלא מקבלים פקודות ושרוצים מפלגה אידאולוגית עם חוט שדרה.
כבל ומרגלית:- אני מעריך את איתן כבל שיודע להוביל מאבקים בנושאים מהותיים מבחינה חברתית וסביבתית. ויש לו גם צד אחר, זה שנחשף בועידה, של מי שמלהיט את הרוחות לשם קידום מטרותיו, שמגיש הסתייגויות יום לפני, שמנסה למצב את עצמו כחלופה על ידי ניהול מאבקי סרק. חבל, אני חושב שהוא טועה בכך.
אראל מרגלית, שאיני מכיר אותו מלבד היכרות חלקית עם פעילותו הפילנטרופית, הפתיע אותי מאד בנאומו. הוא הפתיע אותי בכך שבלי להתבלבל הבהיר את עמדותיו לפיהן יש לנהל מפלגה כמו ארגון תאגידי (לקבוע יעדים כמותיים, לפטר שולים לתת בונוס למצליחים) תוך גילוי חוסר הבנה מוחלט להבדל בין גוף אידאולוגי ומפלגתי לתאגיד עסקי ולתהליכים חברתיים. בנוסף דרש מרגלית שהעבודה תפסיק להחזיק בגרסה "מיושנת" של חתירה לשוויון כלכלי וחברתי ושבכללי עליה לדאוג לשליש החזק בחברה הישראלית, לא לכלל, ולא לקנא בשליש הזה.(?!!!).
כל מילה נוספת- מיותרת, שכבר נאמר: יש עתיד…. (ולא בכדי גרר נאומו שירה ספונטנית של רבים מצירי הועידה: "העם רוצה צדק חברתי….")
מה הלאה? העבודה עלתה לעומת הבחירות הקודמות במאה אלף קולות, וכמעט שילשה כוחה לעומת מצבה עם עזיבת ברק. זה קורה לראשונה אחרי 21 שנים. התוצאה מאכזבת לעומת הציפיות אבל אין מדובר בכישלון. כדי שהעלייה במספר המצביעים תימשך גם בבחירות הבאות ותיהפך למגמה צריך בתקופת האופוזיציה הנוכחית להתחדד ולהתייצב ע"י הרחבת שורות הפעילים והחברים בקרב אותם ישרי דרך ותמי לב מכל העשירונים שהחיים בארץ קשים להן ועדיין בוחרים להצביע עבור מפלגות אחרות. (גם מהיבט זה הביטוי שלי היה רע מאד כי התיישב במסלול ההסטוריה הדימויי של העבודה לדורותיה שמפריע לה להיפתח כבית אמיתי וטבעי לקהלים נוספים שהסתייגו בעבר מהעבודה).
וכמה עובדות לסיכום:
א. מפלגת העבודה היא הדמוקרטית ביותר בין המפלגות בישראל כך קבע המכון הישראלי לדמוקרטיה, זה אולי לא מספיק טוב אבל זה הכי טוב שיש כרגע. המהלכים בועידה האחרונה ממשיכים במהלך הזה, (בניגוד לדברים המוזרים של כבל והלא נכונים של אראל בעניין זה).
ב. מהלך פתיחת שערי העבודה לחברים חדשים, רבים מהם צעירים, במוסדות השונים שלה שנעשה באופן דרמטי וחסר תקדים בשנה האחרונה צריך להימשך, יחד עם המבוגרים יותר, אותם חברים וותיקים ששנים רבות שומרים אמון לעבודה מתוך השקפת עולם ולא מתוך גחמה פרסונלית.
ג. העבודה היא היום המפלגה הרב עדתית ביותר במפלגות הגדולות הן בהרכבה לכנסת והן בהרכב החברים. למרות זאת העבודה מותקפת מכל כיוון אפשרי ומתמודדת גם בעניין זה בזירה הציבורית עם טענות רבות שחלק גדול מהן מעוגן בתדמיות ולא בעובדות.
בזה צריך לטפל, לתקן שגיאות, להתעקש על בני אדם טובים שיצטרפו ולא להתעייף אף פעם, כי עייפות זאת לא אופציה וגם כי – אפילו אם זה בנאלי- אמת חיינו היא שאין לנו ארץ אחרת.
עו"ד דני זמיר עומד בראש המכינה הקדם צבאית ע"ש יצחק רבין באורנים והוא משמש גם כיו"ר ארגון המכינות הקדם צבאיות (הדתיות והחפשיות)
תגיות: איתן-כבל, אראל-מרגלית, דני זמיר, ועידת מפלגת העבודה, חיליק-בר, מפלגת-העבודה, עופר-עיני, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
35 תגובות
Email This Post
7 באפריל, 2013 בשעה 0:57
שמרגלית יעשה סדר אצלו בעסקים ואחר כך יציע להעתיק את הצלחותיו למודלים אחרים. באמת – יש גבול לציניות.
במשך מספר שנים השקיע מרגלית בפרויקט מגלומני אולי של סרט אנימציה ש"מעבדת אנימציה" שהקים בירושלים החלה להפיק.
הובאו אנשי מקצוע מחו"ל שהועסקו לצד ישראלים(חלקם בתחלופה גבוהה ובשכר סטודנטים).
למיטב הבנתי הפרויקט נסגר בטרם הושלם.
לא במקרה חפפה הסגירה לכניסתו של מרגלית לכנסת.
7 באפריל, 2013 בשעה 2:20
מאחר וועידות המפלגה הם מקור לאנדרלמוסיה מכוונת – ולהחלטות בהצבעת ידיים – צריך לעשות חשיבה – איך לגרום לוועידה להיות יותר מכובדת -אם בכלל צריך ועידה
ועידה היא כלי שמצביע באופן בוטה על מפלגה לא דמוקרטית וחסרת פעילות שוטפת.
בכלים של היום אפשר לעשות ועידות והצבעות אינטרנטיות. ולערוך כנסים גדולים רק להרצאות ולמטרות של הכרות – ולא לערוך הצבעות.
7 באפריל, 2013 בשעה 4:53
כבל בעקבות פרץ
ההתנהגות של חלק מתומכי כבל היתה מבישה.אין פלא שהבן אדם התפרץ.לו אני במקומו הייתי מתפרץ כבר קודם.זוהי חבורה של בריונים שאם ראיתי נכון(ישבתי רחוק)הם אפילו לא צירי ועידה.איתן כבל וחבורתו הגיעו לועידה במטרה אחת להקים מהומות.איתן כבל הכין את הבמה עוד לפני הועידה כאשר התראיין בכל אמצעי התקשורת וכינה את שלי דיקטטורית.אני תקווה שהוא יצטרף לבן בריתו עמיר פרץ.
7 באפריל, 2013 בשעה 4:57
גמר חשבון
בפרימריס הקרובים נגמור את חשבון
7 באפריל, 2013 בשעה 7:38
דני יקירי, כל עוד לא תוכל להשתמש בביטוי כלשהו במקום כלשהו בצורה חופשית מכבלי הטהרנות והמוסרנות הפוסט-מודרניסטית הגזענות תמשול.
אני ממליץ לכל אחד להיות גלוי, ישר וכנה ולהשתמש תמיד בביטוים כולל ציונים לשבח ומילות גנאי כפי שהוא עושה בביתו, זה רק יגרום לנו לדברים טובים עם הצביעות של הפוליטקלי קורקט תעלם.
מגניך הן אנשים אינטרסנטים, צרי אופקים וגזענים שלא מוכנים לקבל את הרב תרבותיות או את תוצאות ההתכה בחברה הישראלית, אנשים קטנים שמצפים מכל שבט לשכון בגטו שלו בלי להשפיע ומבלי להיות מושפע מאחרים וזאת בשביל להנציח זכויות יתר פנים שבטיות.
אל תבהל ואל תתבייש, אנחנו נשבור את מעגלי הקסם של הנצחת השבטים בחברה הישראלית ונהפוך את השבטים למעמד!
7 באפריל, 2013 בשעה 8:27
דני שלום,
המשבר התחיל עם דחיקתו החוצה של עמיר פרץ.
עמיר טען בתוקף שהנושא המדיני חייב להיות חלק חשוב ממצע המפלגה.
אבל שלי בהתעקשות ילדותית ולא מוסרית דחקה את הנושא והאיש החוצה.
טעיתם טעות גדולה.
טעית אתה גם ברמה האישית שקללת את המתנגדים לך.
אני מקווה שמפלגת העבודה תבין שהיא מסוגלת להנהיג את המדינה,
תעמיד את הנושא המדיני באומץ במרכז.
אני לא בחרתי במפלגת העבודה בגלל העניין הזה.
טעית , ואתה מתנצל, זה בסדר,
אבל חשוב לא פחות, נדרש שינוי כיוון אמיתי בהנהגתה החדשה של המפלגה.
בברכה, ציוני מודאג
7 באפריל, 2013 בשעה 8:42
דני
אני נצר לשרשרת אשכנזים שהגיעו הנה החל מתחילת המאה ה- 20, אין לי פריווילגיה לקבל את בקשת הסליחה שלך אבל כמי שמרגיש אשמה בגין האפליה בחברה הישראלית אני שמח שאתה מתנצל.
7 באפריל, 2013 בשעה 9:09
[…] מזה שאני קורא לכם ערסים זו בעיה שלכם!" (ישנה עוד התנצלות של דני באתר עבודה שחורה הנה היא לפניכם) וזו תמציתה של תהום […]
7 באפריל, 2013 בשעה 10:06
ציוני מודאג
תגיד תודה לשלי שלא היתה מוכנה להתחייב לעמיר פרץ שלא תשב בממשלה הנה עמיר פרץ הוא נגיד ושר בממשלת ישראל מספר 3 של ציפי לבני בהחלט זנב לשועלים.
עמית, אין על מה להתנצל, יש סיבה לדאגה, עמוקה מכך שאנשים שהשפעתם היא כגודל האלקטורט של דעם מעקרים כל ניסיון של בנייה מחדש של השמאל. המילה ערס כמו המילה דרעק או המילה שרמוטה או המילה בלאט היא חלק מהשפה היום יומית במדינת ישראל וכל ניסיון להציג זאת כמשהו אחר הוא פשוט עצוב.
7 באפריל, 2013 בשעה 10:30
דני מגלה מה קורה באמת במכינתו ובאווירה הקיבוצית
כאדם שעבד במכינה קדם צבאית ומכיר את מכינת רבין, למד בבי"ס קיבוצי רוצה להבהיר שההתנשאות אותה "פלט" דני מבטא את הלך הרוח גם במכינה זו- מכינה אשכנזית אליטיסטית, שרק נוער ממשפחות בעלי יכולת כלכלית יכולים להגיע אליה. האווירה באוכלוסיה זו היא של אנחנו יודעים מה טוב לאוכלוסיות מוחלשות אחרות תוך שהם מחזיקים בדגל ההתנדבות ומרגישים שהם משנים את החברה.
אני זה שלמד בבי"ס קיבוצי פרטי שדרכו מומנו הסעות חינם לעצרות של שלום עכשיו מתוך אמונה שכולם חלק מזה.
7 באפריל, 2013 בשעה 10:58
אחד שיודע אתה שקרן ומוציא לשון הרע.
מכינת רבין היא המכינה היחידה שלא משלמים על ההשתתפות בה אלא עובדים יחד במחנות עבודה תוך כדי השנה אצל חקלאים וכדו'.
מבין 120 חברי המכינה בשנים א, ב, כ40% ממוצע איננו מ"משפחה אשכנזית", (אגב, גם הילדים שלי אינם כאלה כי לכל ילד יש אבא ויש אמא).
מגוון מצבם הכלכלי של משתתפי המכינה רב, אלא שזה לא ממש משנה לאור העובדה שכולם משיגים את הכסף בעבודה משותפת ולא בתשלומי הורים שדורשים מלגות אם אתה בא ממשפחה ללא יכולת כלכלית.
להגיד שהגענו אל המנוחה והנחלה? ממש לא. אבל לכתוב ככה שקרים סתם? גועל נפש.
בנוסף, אני משוכנע לאור האמור בדבריך שלא היית מדריך במכינה קדם צבאית ובטח ובטח שאינך מכיר את רבין.
בעיניי כתיבתך היא א דוגמה מבישה לשימוש לרעה ברשת האינטרנט. שמאפשרת בחסות הסתרת פרטים להפיץ דברי שקר.
לכן אין לי כוונה מעבר לתגובה הזו להמשיך ולענות לך אלא אם תזדהה כדי שתוכל להפריך את טענתי שלא היית במכינה קד"צ כמדריך ושאין לך מושג על מה אתה מדבר או שאתה משקר במכוון.
היה שלום.
7 באפריל, 2013 בשעה 11:14
טוכולסקי,
אין לי ספק שאתה צודק, כי ההתבצרות בשבטים היא חלק מהמאבק נגד האינטרסים המעמדיים ונגד התפתחות תודעה מעמדית בהתאם.
לכן צריך לשאול למי יש אינטרס אמיתי לשמר את החלוקות השבטיות ומי הוא באמת הגזען.
זה העיקר.
אבל העיקר הזה לא מבטל את הצורך, בכל זאת כשעומדים על במה ומדברים בפני ציבור ומיקרופון, להיזכר בכלל "חכמים, היזהרו בדבריכם".
7 באפריל, 2013 בשעה 11:27
משתמש יש לנו עוד בעיה
אני קורא לה דעמיסטים, כי עיקר הבעיה היא שיש אנשים שבגלל הרשת ופעילותם בה עושה רושם שהשפעתם רבה ודעותיהם בעלות משקל אבל למעשה כמו שהוכיחה ההצבעה לדעם לעומת המשקל שהמפלגה קבלה ברשת אין להם כמו למפלגה משקל.
אותם דעמיסטים מחוסרי דיביזיות ובעלי כישרון ויכולות של פעילי קאדר מסיתים ומסיטים את הדיון לכיוונים טהרניים ומגוחכים שבהם כמקובל אצל פוסט מודרניסטים לסמנטיקה יש משקל רב יותר מהמעשה.
אני מוכן להמר שדווקא שימוש בביטויים שנפוצים בשפה המדוברת יקרב יותר משירחיק את דוברי השפה המדוברת גם אם ירגיז את האליטות השבטיות המסורתיות, נשואות דגל הפלגנות והסכסכנות.
7 באפריל, 2013 בשעה 12:44
דני מגלה מה קורה באמת במכינתו ובאווירה הקיבוצית
1. בהחלט הדרכתי במכינה ולא שנה אחת.
כמובן שלא אגיד איזה. היות ותפקידך עיידן יו"ר ארגון המכינות לא ארצה שהיא תפגע בצורה ישירה או עקיפה.
2. בבדיקה שערכתי נכון להיום- אתה צודק לגבי עלות המכינה. אך לא כך היה כשאני עסקתי בתחום (לא שיקרתי במכוון- כדבריך).
3. זה שאתה סופר את אחוז ה"אשכנזים" במימד של אחוזים רק מעיד על הרצון שלך להוכיח משהו….
4. על האוירה הקיבוצית המתנשא כמובן שלא הגבת כנראה שאין לך מה להגיד…
5. מרוח תגובתך ומההתגוננות שלך ניתן לאחרים לשפוט אם ככה הם הדברים.
6. תעשה בדק בית לגבי הבוגרים של מכינתך רובם יוצאי קיבוצים ומושבים ושם המוקש!!!
בתור אחד מאוכלוסיה זו אני מעיר את הערתי.
7 באפריל, 2013 בשעה 12:48
מהיום הראשון במכינה לא לקחנו כסף, כתפיסת עולם.
70% מהבוגרים שלנו עירוניים.
אינני מקיים דיאלוג עם שקרנים. אני רק מקפיד, בינתיים, עד שיימאס לי, להפריך את השקרים המחוצפים שלך, כמו זה שהדרכת במכינה כלשהי.
7 באפריל, 2013 בשעה 13:02
דני מגלה מה קורה באמת במכינתו ובאווירה הקיבוצית
אולי בהזדמנות אציג את עצמי בפורום בבית אבי-חי או בגד"ש באיילת השחר
7 באפריל, 2013 בשעה 15:42
דני גזעני
אני לא מבין מדוע אתם מתקוטטים עם דני גזעני.
הוא עצמו, בהתבטאויותיו בעבר כנגד התנועות הכחולות, כנגד מסלול הנח"ל, כנגד הציבור המזרחי במפלגת העבודה מהווה אות קין לתנועת העבודה.
דני גזעני כבר הוכיח בעבר, במילותיו הוא כי דעותיו מתנשאות וחשוכות: "בפגישותיי והיכרותי עם נוער מתבגר, מצאתי לא פעם שבנות מסוימות שמעמדן החברתי בעייתי או שאינן מקובלות, משתמשות בנכונותן לקיים מין כסוג של אתנן המקדם אותן חברתית".זמיר ממשיך ומקביל את התנהגותן של אותן נערות "מתירניות" לעבודתן של פרוצות. "בעצם אם נחשוב על זה, אין בכך שוני של ממש ממתן שירותי זנות. הפרוצה מקיימת יחסי מין כדי להרוויח כסף, הנערה הדחויה, כדי להרוויח מעמד חברתי. בשני המקרים הגבר/נער שמקיים את היחסים זוכה ליהנות מגופה של האשה/הנערה רק בגלל הבדלי המעמד הכלכלי/כספי, או החברתי, ולכן הוא בעצם מנצל מישהי חלשה יותר".
גם על כך התנצל דני בעבר.
ולכן, אני מציע לכולם להבין במי מדובר ולהפסיק להתרגש מהברנש-המתנצל-תמיד הזה.
כאשר אלו האנשים המתקראים מחנכים, בל נתפלא שנערים מכים קשישים ערב יום הזיכרון לשואה.
7 באפריל, 2013 בשעה 16:32
להרצל ולזה שחושב שהוא יודע
הרצל (שימך האמיתי?) לא הבנתי היכן טמונה ה'חשיכה' בציטוט שהבאת. אני רואה בו דווקא קטע אמיץ ופרוגרסיבי הנושא בחובו ביקורת חברתית מהמקום המוסרי וההומניסטי ביותר. אין ספק כי החברה המודרנית יוצרת פערים פסיכולוגיים, זהותיים ומגדריים בין גברים ונשים. פערים אשר באים לידי ביטוי חזק בעיקר בגיל הנעורים כאשר מעמדן של מרבית הנערות נקבע, לדעתן ולדעתן החברה הסובבת אותן, ע"פ התאמת תווי פניהן ומידות גופן למודלים בלתי אפשריים של יופי. כאשר נערות מתחנכות ע"י תאגידי פרסום, קוסמטיקה ומוצרי יופי וכאשר נערים מתחנכים על סדרות אקשן, אלימות כלפי נשים ופורנו בהישג לחיצת כפתור קשה לצפות שהיחסים החברתיים בין נערים לנערות יהיו שווים. מי שאינו רואה את התופעות הללו הוא החשוך וזה שלא מאמין ביכולתה של החברה ליצור שוויון אמיתי בין גברים ונשים.
בעניין ה"ערסים"- ערב אחרי הועידה שודרה כתבה בחדשות ערוץ שתיים בפריימטיים בנושא האלימות הגואה בחברה הישראלית. שמה של הכתבה היה "שלטון הערסים". האם אילן לוקאץ' הואשם בגזענות? בהתנשאות? האם השימוש במילה 'ערסים' בהקשר זה קיבל תפנית אתנית וביקורת? לא שאני ראיתי. המילה 'ערסים' אמנם נושאת מטען אתני וגזעי, אך מטען זה נישא באוזני השומעים ולא טמון בתוכנה של המילה המתארת התנהגות אלימה וברברית ללא הבדלי דת גזע או מין.
אינני מצדיק את דני על שהשתמש במילה הזו, אני חושב שהוא טעה טעות מרה ועגומה, אך איני יכול להאשימו בגזענות. להפך, אני יכול להאשים בגזענות את כל אלו שחושבים ש'ערסים' מתאר אנשים ממוצא מסויים.
בשם הגילוי הנאות, אני למדתי במכינה ע"ש רבין והדרכתי בה. אני מכיר את דני באופן אישי כמחנך ושמח על כך שיש לנו לפחות מחנך אחד כמוהו. כן ירבו!
אחד שיודע- אולי אתה יודע הרבה דברים אחרים, אך ניכר שעל מכינת רבין אינך יודע כלום.
7 באפריל, 2013 בשעה 17:32
שפרוני אם לא הייתי מכיר אותך....
בהקמת צבא ההגנה לדני הצלחת.
הרי כולכם הולכים כעוורים אחרי דני, הרי לא סתם התפקדת למפלגת העבודה זה חלק מהמטרייה שאליה התכוונתי…
7 באפריל, 2013 בשעה 17:34
הרצל הטרול התורן- מעולם לא התנצלתי על המאמר שהווינט שם לציטוט חלקי ממנו כותרת תמוהה ושזוכה לשבחים רבים מכל מי שעוסק/ת בתחום וקרא אותו.
אני מבין שאתה אחד מאלו שבפייסבוק מנסה כבר ארבעה ימים בכח לנאץ ולהכפיש אותי, ובחסות האנונימיות של עבודה שחורה מנסה שוב את מזלך בשקר נוסף.
תקרא את המאמר אולי זה ירחיב את אופקיך אם אתה עובד עם נוער או אם אי פעם תחליט לעבוד עם נוער.
7 באפריל, 2013 בשעה 18:11
מחנה יהודה בירושלים לפני בערך שעה וחצי המוכר בבסטה שר: "ערב יום השואה יאללה מחסלים" אותי זה הצחיק למרות שמבחינה עדתית כשם שלבני עדתי אסור להגיד ערסים למוכר היה אסור להשתמש בזכר השואה למכירות. בין שאר הדברים שלא הצליחו לחסל בשואה זה את חוש ההומור.
7 באפריל, 2013 בשעה 19:20
מסכימה עם תוכן הנאום שלך, להוציא ההתבטאות המיותרת "ערסים" , עליה כבר התנצלת.
לא חששת לצאת בביקורת נכונה על כבל ומרגלית. באופן אישי אין לי צל של ספק שאתה אדם ערכי ואיכותי. כפי שציינת צירי הועידה אינם מריונטות, אנחנו רואים שומעים וקוראים מפה היטב. אנחנו הדור החדש של הפוליטיקה החדשה שיעמוד על המשמר מפני כוחניות וינקה אותה החוצה!
יפה אמרת מפלגת העבודה איננה תאגיד, ולא אתן יד לניהולה באופן ריק מערכים.
7 באפריל, 2013 בשעה 22:05
מחזקים את ידייך דני.
אין מה לעשות – מורכבות קשה יותר להסביר מאשר שטחיות.
מעריך אותך על המורכבות, האומץ והנחישות שאינה פוסקת.
יש הרבה עבודה לעשות, ואני שמח לראות אותך בחזית העשייה.
כרגיל, שמח שזכיתי לעבוד איתך,
יואב.
7 באפריל, 2013 בשעה 22:16
דני, את תגובתי המפרגנת על ההתנצלות כאן ועל התהליך שעברת בימים האחרונים כבר כתבתי לך בפייסבוק, היא נכתבה לגבי התקרית הזו בלבד מכיוון שאינני מכיר אותך כאדם או כמחנך ולכן לא אתייחס לטוב ולרע, לא אשבח ולא אכפיש. אגיד רק שהתגובות המורעלות של תלמידך עמרי שפרוני פה למעלה מוציאות אותך לא טוב כמי שחינך אותו, ומוציאות את "אחד שיודע" כמי שבאמת יודע משהו:
1. עמרי מאשים את המטען העדתי החבוי בערסים בעייני השומע בלבד, ואף מגדיל להאשים בגזענות את מי שמרגיש שלמילה זו יש מטען עדתי. מעבר לחוסר הדיוק והרגישות החברתית של אמירה כזו, הוא זורק את האשמת הגזענות דווקא על הקורבנות!!! מזעזע!
2. השנאה של עמרי שפרוני לדע"ם מעוורת אותו. במקום שבכיר צעירי מפלגת העבודה שחינכת ינסה ללמוד ממפלגות שמאל אחרות ולקחת את הטוב שבהן ולמנף אותו, הוא עסוק בהכפשת אחרים ואומר לעצמו שכולם קומץ קיצונים מלבדו. איזו דרך ללמוד ולהתפתח! בקצב כזה של אטימות מחשבתית וקבוצתית והתגוננות מתנשאת העבודה לא תגיע רחוק.
3. מעניין שכל מי שמשבח אותך כמחנך אכן התפקד לעבודה בהלתהבות. האם יכול להיות שהם שטופי מוח? ואולי חלק מחוסר הסובלנות והגזענות הסמויה בדבריו של עמרי שפרוני, שמאשים את המזרחים שמייחסים את המלה ערס לעדות המזרח בגזענות, קשורה לכל הפרשה הזו ולהלך הרוח במכינות ובתנועות הנוער של המפלגה. הרי אין עשן בלי אש… נקודה למחשבה.
7 באפריל, 2013 בשעה 22:21
מתנצל, בנקודה מס' 2 לא התכוונתי לעמרי שפרוני, אלא למגיב ק. טוכולסקי. מתנצל בפני עמרי על הטעות. נקודות 1+3 עומדות בעינן.
7 באפריל, 2013 בשעה 23:26
לא שנאה, חוסר הערכה
מה שאני הבנתי מתגובה 13 של ק. טוכולסקי הוא לא שנאה, אלא זלזול במי שנוכחות רבה ונאה באינטרנט גורמת להם לשגות באשליות בדבר נכונות טהרנותם.
8 באפריל, 2013 בשעה 0:41
בהמשך ללקסי
חיים ומוות ביד הלשון ואין לזלזל במילה.
אבל המילה איננה תחליף למעשה ואני נוטה להסכים עם טוכולסקי
– משטרת הפוליטיקל קורקט, יוצרת שפה מלאכותית שמרחיקה אנשים ולאוו דווקא מקרבת.
– קל לשמור על טהרנות במילה הכתובה, ופחות כשמגיעה שעת הכרעה וצורך במעשה.
– הסובלנות נמדדת דווקא במצבים ספונטניים. החיים זה לא בית מרקחת.
יחד עם זה, בוועידת מפלגת העבודה הייתי מציעה להימנע מאמירות שישמשו גורמים כאלה ואחרים לגרור את הדיון לזויות האלה שמשם מחוררים את השמאל בפעולות חרקירי שנדמה שאין להן סוף.
8 באפריל, 2013 בשעה 0:57
ללקסי
הגישה של למדוד נכונותם של דברים על פי אלקטורים בבחירות או נוכחות באינטרנט טפשית מיסודה. מכולם יש מה ללמוד ומי שמזלזל ב"דעמיסטים" (לא אוהב את הכינוי אבל משתמש בו לצורך העניין) בגלל גודלם ולא מקשיב לתוכן מפספס בגדול. הרי על אותו משקל אפשר להגיד שהעבודה היא מפלגה קטנה ולא רלוונטית, וגם שלעבודה אין מה ללמוד ממרץ או מחד"ש.
בנוסף ההתייחסות לכל התוכן הזה כ"טהרני" ו"פוליטיקלי קורקט" ולטעות של דני כטעות טקטית-דיפלומטית בלבד היא בדיוק מה שסיבך את העבודה בצרות עד כה.
שיהיה ברור לקסי, אתה מבטא יפה את הסיפמטומים של הבעיה במפלגה ואני מקווה שדני זמיר לא יקשיב לך ויחשוב שכל טעותו היא שהוא לא היה פוליטיקלי קורקט או שהוא יכול להתעלם מכל מי שבא לו בגלל איזשהו מדד אלקטורלי או לחילופין מדד פייסבוקי.
אנשים חכמים מקשיבים לכל אחד ולומדים מכל אחד.
8 באפריל, 2013 בשעה 1:00
תגובתי מופנית גם ללקסי וגם למשתמש אנונמי
8 באפריל, 2013 בשעה 8:26
בדעם יש אנשים מפלאים אבל עיוורים וקאדר מצוין אבל עקר שנזקם ההולך ומצטבר רב מתועלתם השולית.
קומץ של טהרנים תובע בעלות על האמת ומסרב להבין את המורכבות של תהליכים היסטוריים וזה נכון לדעם ולקשת המזרחית הדמוקרטית גם יחד. המילה ערסים היא חלק מהסלנג הישראלי כמו דרעק אדיוט שרמוטה ובלאט, תתחילו להתמודד.
8 באפריל, 2013 בשעה 9:27
לערן - 28
הגישה של מענה על מה שלא נאמר, לא נטען ואפילו לא נהגה היא אחד המאפיינים של שיטה מסוימת.
שמעון טוען טענה ולוי משיב לו ב"תוכיח שאין לך אחות".
נכתב "נכונות טהרנותם" ונטען נגד "נכונותם של דברים", יחי ההבדל הקטן ולא אוסיף לדיון שמתעקר אל ההבדל שבין החיים במנזר לבין חיים בין אנשים שרואים ומפרשים את העולם בצורות שונות ומגוונות.
גם תגובתי הקודמת (לערן 24) באה לתקן מה שנראה לי שם כטעות חד-פעמית של השמת טענה שלא נטענה בפי היריב לדיון ושימוש בטענה מדומיינת זו כבסיס להוקעת מי שנגדם טוענים,
פעם אחת… טעות, יוסבר לטועה וייהנה מן הספק.
פעמיים… שיטה.
שיטה שלדידי אינה הוגנת.
8 באפריל, 2013 בשעה 9:35
חבל שמנתקים את דברי דני זמיר מהקשרם. אני הייתי בוועידה והקשבתי רוב קשר לדברים. עוד לפני פתיחת הוועידה התארגנו אנשיו של איתן כבל וישבו בשורות הראשונות. היה תכנון מראש להגיב ולפעול נגד ההצעות שהועלו על סדר היום. קבוצת אנשים עמדה ליד השורות הראשונות וצעקה במרץ נגד ההצעות הללו. התחושה הייתה שמנסים לנטרל את הוועידה ולהוריד מסדר היום את ההצעות שהועלו.
דני זמיר עלה לבמה כדי לדבר נגד התנהלות זו. נאומו נגע בלב העניין. אלא שהוא נגרר בלהט נאומו וברוב כעסו השתמש בכינוי הגנאי "ערסים". הוא לא התכוון ליצור שיוך עדתי לכינוי זה, ולא הייתה בכינוי, כפי שהשתמש בו, משמעות עדתית. הכינוי הזה בהקשר נאומו קיבל קונוטציות אחרות: אינטרסנטים, עסקנים, חסרי אידיאולוגיה, מצביעים שהדרך לא חשובה להם אלא התפקיד במפלגה. הנאום התייחס לרוח החדשה במפלגה שמעמידה בראש את הדרך ולא את האינטרס. בהקשר זה הופיעה קללת הערסים.
הקשבה לנאום ללא דעות קדומות הייתה מונעת את הפסקתו בשל אותם אלה שפרצו לבמה וכמעט גרמו לאלימות פיסית.
אולי לא תקין היה לתת לכעס להתפרץ, אבל גם אם התפרץ, אפשר היה לתת לו להמשיך בדבריו. ההתלהמות שגרמה לו להפסיק את הנאום מעידה על המאזינים שהתפרצו יותר מאשר על הנואם.
יש גם ערסים אשכנזים. הכינוי "ערס" אינו משויך אוטומטית למזרחיים. ערסים יש מכל המינים, מכל הגזעים ומכל העדות.
10 באפריל, 2013 בשעה 4:48
[…] זמיר שב ומתנצל על אמירתו הבוטה בועידת מפלגת העבודה ("ערסים"). […]
10 באפריל, 2013 בשעה 23:00
רבותינו שלא היו ידועים בגמישות מחשבתית וגם לא הורישו אותה לצאצאיהם שנו: "מודה ועוזב ירוחם".
אני חושב שהביטוי ערסים הוא פגיעה ב"מזרחיים" ושההתנצלות של דני במקומה וצריכה פשוט להתקבל,
ובא לציון גואל.
11 באפריל, 2013 בשעה 7:49
דני זמיר
דני , רציתי לחזק את ידיך , אין עוד הרבה אנשים שיכולים להתפאר בהשגיים כמו שלך , העשיה שלך מרובה ואיכותית , ומההכרות שלי רבת השנים איתך למדתי להכיר את היושר שלך את אומץ ליבך ואתה פשוט אדם משיכמו ומעלה .
אוהבים אותך .