חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מה אנחנו יודעים על המים שאנו שותים?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, עלו ברשת ב 3.04.13 23:14

לכבוד יום הבריאות הבין-לאומי החל כל שנה בשבעה באפריל, הקואליציה לבריאות הציבור משיקה דוח חדש העוסק באיכות מי השתייה בישראל: המצב הרצוי מול המצוי

 אספקת מי שתייה בברזים, באיכות מעולה, היא חובתה של כל מדינה המחשיבה את עצמה מתוקנת. למרות שמים הם נוזל הכרחי לקיום חיים, מעטים יודעים מהו מצב איכות מי השתייה המגיעים לברזי הבתים. יתירה מזאת, הציבור אינו מודע לבקרה המתבצעת על איכות מי השתייה בברזים, ומנגד קיימת דיס-אינפורמציה לגבי איכות מי הברזים, הגורמת לרכישה של מים יקרים וליצירת אי שוויון חברתי וסחף לכיוון מצב בו אנשים מרקע סוציו-אקונומי גבוה יותר שותים מים יקרים הנחשבים "יותר טובים".

מטרת הדוח שהכינה העמותה היא להעלות את מודעות הציבור לגבי איכות מי שתייה בברזים ולעודד את הציבור להיות מעורב יותר בנושא, כצעד בדרך להבטחת מי שתייה מצוינים בברז לכל תושבי ישראל. השאלות העומדות בלב הדוח הן: אילו בדיקות נעשות במי השתייה? האם תושבי המדינה מקבלים את המידע המקיף והנכון אודות איכות המים שאותם הם שותים? האם תאגידי המים והרשויות המקומיות פועלות לפי החוק ומעבירות לתושבים את המידע הדרוש להם? המסקנות העולות מהדוח: ספקי המים מחויבים לעשות בדיקות מקיפות (כימיות, פיסיקליות וזיהוי חיידקים) אך אינן מבצעות את כולן; ספקי המים לא מדווחים לציבור הצרכנים דיווח מקיף או אמין במלואו.

רקע: על מנת להביא את איכות מי השתייה בישראל לרמה אחידה עם מדינות מפותחות אחרות, משרד הבריאות מינה בשנת 2003 את ועדת עדין, בראשות הפרופ' אבנר עדין, במטרה לעדכן את תקני מי השתייה ולהביאם לרמה בינ"ל גבוהה. בשנת 2007 הוועדה הגישה את המלצותיה למשרד הבריאות, אך רק בשנת 2012 (יולי) הכנסת התכנסה לאשר את התקנות החדשות שהוועדה הציעה. למרות אישורן–התקנות אינן בתוקף לאור התנגדות משרד הבריאות בשל מחלוקת סביב סעיף אחד (הפלרה), דבר הפוגע בזכותם של תושבי המדינה לשתות מים איכותיים.

מהמלצות ועדת עדין, בהן הקואליציה לבריאות הציבור תומכת:

א.      להחמיר את התקן המעיד על המצאות זיהומים במי השתייה: החמרת התקן לגבי עשרות חומרים כימיים והחמרת התקן המיקרוביאלי בדומה לתקנים באירופה ובארה"ב.

ב.      בדיקות לאיכות המים מבוצעות במספר מקומות: במקורות המים ובמערכת אספקת המים כאשר נקודת הבדיקה האחרונה היא הכניסה לעיר/ישוב (יש לציין שבדיקות מים מברזי הבתים כמעט ואינן מתבצעות). ועדת עדין ממליצה גם סינון כל המים המגיעים ממקורות עיליים (כנרת, נחלים), עקב היותם חשופים יותר לזיהום מים.

ג.    חשיבות פרסום המידע על איכות מי השתייה והיקפו: ועדת עדין שמה דגש רב על דיווח והנגשת

             המידע לציבור. הוועדה הרחיבה את יריעת חובת הדיווח של הספקים ומשרד הבריאות, והדגישה כי

             על הדיווח להיות נגיש ככל הניתן לציבור וכן לכלול מידע לגבי ההשפעות הבריאותיות של החומרים

             השונים המנוטרים על הבריאות, ולא רק תוצאות מספריות גולמיות.

עוד המליצה הוועדה לקבוע בתקנות את חובת ספקי המים להציג לציבור את נתוני איכות המים שהם סיפקו, ובנוסף לחייב את משרד הבריאות בדיווח שנתי לציבור של תוצאות בדיקות איכות המים במקורות המים ובמערכות האספקה.

לאור המלצות הוועדה בנושא דיווח לצרכנים, ביצענו שתי השוואות:

א.             השוואה בין מה שתאגידי המים אמורים לדווח לבין מה שדווח בפועל. ההשוואה ממחישה שלא כל תאגידי המים מבצעים את הבדיקות הדרושות ושאינם מציגים את המידע הדרוש, וכתוצאה – הציבור נפגע בבריאותו ובזכותו למידע.

לקריאת הדו"ח המלא

את הדוח כתבה קרן גולוב, מלגאית "פורטר" בקואליציה לבריאות הציבור וסטודנטית לתואר שלישי באוני' תל-אביב.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. ציוני מודאג :

    בוקר טוב,
    העניין המרכזי הוא לקיחת האחריות והסמכות ממקורות והעברתה לתאגידי המים.

    בחלק מהארץ ירושלים תאגיד גיחון תל אביב וחיפה. התאגידים טובים ומקצועיים.

    בחלק מהארץ זה פשוט חובבנות לשמה שעולה המון כסף לאזרחים.

    תאגידי מים שלא מבצעים בדיקות סדירות זה פשוט רשלנות פושעת.

  2. מנחם לוריא :

    מידע נוסף:

    http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=5201&lv=cc&main_id=601&code_name=A_maim0019

    מנחם.

  3. מנחם לוריא :

    חומר למחשבה.

    כשליש מהמים המסופקים היום במדינת ישראל הם מים מותפלים.

    בישראל,כיום,ישנם שלושה מתקני התפלה ועוד שלושה בהקמה. מסך ששת מתקני ההתפלה השלושה שפעילים כיום נמצאים בידיים פרטיות,עוד שניים,בשלבי הקמה,נמצאים בידיים פרטיות – השישי,גם הוא בשלבי הקמה,נמצא בידי חברה ממשלתית (מקורות יזום).

    מי שחושב שמים מותפלים הם בהכרח מים בריאים שיחשוב שוב ושיחשוב על עלויות ההקמה והייצור של מים מותפלים ושלא ישכח לחשוב שמי שמתפיל היום,וגם בעתיד,לא עושה זאת לשם שמים – שלא לומר שלא מדובר בקונגלומרטים הרשומים בישראל ונמצאים בידים פרטיות לא של ישראלים.

    לצורך המחשבה ראו כאן:http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Desalination/Pages/desalination-%20stractures.aspx

    וגם כאן: http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Desalination/Pages/default.aspx

    מנחם.

  4. אילן :

    המרחק הוא עצום

    בין ההמלצות לבין היישום. מי השתייה בישראל עדיין לא באיכות טובה מספיק וזאת במיוחד לאור העובדה שמוסיפים להם חומרים כמו פלואוריד (בכמות גבוהה מהמומלץ) וכו'. עד שלא יהיה פיקוח ראוי על מי השתייה אני מעדיף להשאר עם המי עדן! מדינה מתוקנת? הצחקתם אותי!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.