המשבר בקפריסין – גורמים ופתרונות (מאמר שני)

במאמרו השני מוסיף אמנון פורטוגלי עובדות על משבר החוב של קפריסין ועל האינטרסים הגלובליים המטלטלים את כלכלת האי

 

המשבר בקפריסין - גורמים ופתרונות

ניתוח הסיבות למשבר המאיים למוטט את כלכלת קפריסין. האם ישראל תוכל להיות חלק מהפיתרון? כתבה ראשונה מאת אמנון פרוטוגלי

לקריאה נוספת

ביולי 2011 ארע פיצוץ בבסיס חיל הים הקפריסאי  של 98 מכולות עם כ- 2,000 טון תחמושת/חומרי נפץ. המכולות נתפסו בשנת 2009 מספינה שהובילה חומרי נפץ מאיראן תוך הפרה של אמברגו הנשק על איראן. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם, ביניהם מפקד חיל הים, ונהרסה תחנת הכוח הסמוכה Vasilikos שספקה יותר ממחצית החשמל של האי. הרס תחנת הכח היה פגיעה עצומה בכלכלה של קפריסין. הוא גרם להפסקות חשמל שממשיכות עד היום, ולמחסור במים, שכן קפריסין משתמשת במים מהתפלה. על פי הערכות של האיחוד האירופי, העלות הכוללת של הפיצוץ לתוצר הקפריסאי של 24.7 מיליארד דולר, נאמדת בכ 2.8 מיליארד דולר כאשר תיקון תחנת הכח לבד יעלה כמיליארד דולר.  זה נזק מיידי עצום בהיקף של יותר מ-10% מהתוצר.

הנזקים מהרס תחנת הכוח קטעו תקופה של התקדמות איטית של רפורמות פיסקליות ומבניות בכלכלת קפריסין.  והביאו, בספטמבר 2011, להורדת דירוג האשראי של קפריסין על ידי כל חברות דירוג האשראי הגדולות.  בעקבות הורדת הדירוג עלו התשואות על האג"ח לטווח ארוך של קפריסין ל- 12% ויותר.  מאז ינואר 2012, קפריסין מסתמכת על הלוואת חירום מרוסיה בהיקף של 2.5 מיליארד אירו לכיסוי הגירעון בתקציב ומימון מחדש של החוב שלה שמגיע לפירעון. ההלוואה נושאת ריבית של 4.5% והיא למשך 4.5 שנים.

ההערכות היו שקפריסין תהיה מסוגלת לממן את עצמה שוב ברבעון הראשון של שנת 2013.  אבל, ב- 13 למרץ 2012, בעקבות הסדרי החוב ביוון, וההפסדים שנגרמו לבנקים הקפריסאים כתוצאה מהסדרי חוב אלו, נחתך דירוג האשראי של קפריסין ע"י מודי'ס למעמד 'זבל' (לא כשיר להשקעה). מודי'ס גם הזהירה כי ממשלת קפריסין תצטרך להזרים הון חדש לבנקים שלה כדי לכסות את ההפסדים שנגרמו מחמת הסדר החוב של יוון.  ב- 25 ביוני 2012, הורידה חברת הדירוג פיץ' את דירוג איגרות חוב של קפריסין לBB +, מה שפסל אותם מלהתקבל כביטחונות על ידי הבנק המרכזי האירופי, והממשלה הקפריסאית בקש חילוץ מהאיחוד האירופי.

לקפריסין,  שלא כמו ספרד או יוון או איטליה או פורטוגל, אין בעיה קשה של תחרותית.  ובניגוד לבנקים באירלנד ובספרד, לבנקים הקפריסאים אין הלוואות בהיקף נירחב שתדלקו בועת הנדל"ן ספקולטיבית. במקום זאת, שני הבנקים הגדולים בקפריסין, לאיקיLaiki והבנק של קפריסין BOC, המחזיקים בכ-45% מהפקדונות בבנקים, נדחפו לחדלות פירעון על ידי מעשי האיחוד האירופי.חבילת החילוץ היוונית, שבמסגרתה מחזיקי אג"ח של יוון נאלצו לקחת תספורת ענקית על החוב הממשלתי היווני, פגעה קשות בהוןשל שני הבנקים הקפריסאים האלו שהיו פעילים ביוון והחזיקו בחוב יווני. חבילת החילוץ היוונית הרסה למעשה והקריבה את הבנקאות הקפריסאית, כמו גם את יוון, כדי להציל את הבנקים האירופיאים הגדולים שהיו חשופים ליוון.

מכל מדינות אירופה שנפגעו מהמשבר והגיעו למצוקה כלכלית, קפריסין נמצאת בסיטואציה החזקה ביותר לעבור את המשברבמהירות ובשלמות יחסית. לא רק שקפריסין הצליחה לשמור על מוניטין כמקום טוב לחופשה, מקום נפלא (לבריטים בעיקר) לצאת בו לגמלאות, יש בה מערכת משפטית מושכת לעסקים offshore. עכשיו נוספו לכך תגליות הגז הטבעי הזמינים לניצול במים הקפריסאים.  קפריסין יכולה להפוך לחלוטין את מצבה הכלכלי בזמן קצר יחסית, ולהפוך למרכז כלכלי חזק שיאפיל על מדינות אחרות החברות באיחוד האירופי.

רוב המאמרים על המשבר בקפריסין וחבילת ה'חילוץ' לוקים בחסר בלשון המעטה. הספין המקובל הוא בסגנון של 'הפקעת כספי המפקידים לצורך החילוץ אמנם אינה אידיאלית, אבל בקפריסין יש כספי אוליגרכים רוסיים, מלביני כסף ולכן זה מגיע להם – זה רק הוגן שהאוליגרכים ו'חתולים שמנים' אחרים ישלמו.'  כך לדוגמה בדה-מרקר: "מקלטי המס שהקימו לעצמם ומס חברות בגובה 10% בלבד – הנמוך באיחוד האירופי……כעת, לאחר שחסכה להם מאות מיליוני יורו בעשור האחרון, קפריסין מבקשת מהעשירים הזרים לעזור לה בחזרה באמצעות מס חד פעמי של 10% על פיקדונות מעל 100 אלף יורו. "

חשוב להתייחס לנקודה זו, לספין של 'הלבנת הון' ו'מקלטי מס'. הרעיון שקפריסין היא חממה לכסף של המאפיה הרוסית נראה מוגזם. זה נראה כשילוב של צורך בשעיר לעזאזל עם הדעות הקדומות במערב אירופה, בעיקר באנגליה ובגרמניה, נגד מרכז ודרום אירופה.
יש ככל הנראה הלבנת הון בקפריסין בדיוק כמו שיש בעשרות בנקים מערביים אחרים. לדוגמה, בנק ואקוביה 
Wachoviaהאמריקאי 'כיבס' מעל 800 מיליון דולרים של כספי סמים מקסיקניים, סטנדרד צ'ארטרד בנק הודה ב'לפחות' 250 מיליארד דולרים של הלבנת הון הקשורה איראן. ו-HSBC, ששלם את הקנס הגדול ביותר אי פעם בארה"ב על הלבנת כספים הקשורים לסמים עבור קבוצות במרכז אמריקה, מואשם עכשיו על ידי ארגנטינה בפעולות דומות.

יש גם בנקאות 'מלוכלכת' בקפריסין. אבל נציין כי רק 28% מהפיקדונות קשורים משמעותית לרוסיה וחלק ניכר מפקדונות אלו לגיטימיים לחלוטין, חלק ניכר מהפעילות 'המלוכלכת' אינו גרוע יותר מההימנעות ממס של חברות אמריקאיות כמו גנרל אלקטריק, אפל וגוגל.  יש סיבות מיסוי לגיטימיות לכך שהשקעות רוסיות מנותבות דרך קפריסין (לדוגמה, חברת בריטיש פטרוליום רוסיה היא חברה קפריסאית) מסיבות ידועות ושקופות של אמנות מס. זה לא שונה מהמצב באירלנד, בלוקסמבורג, הולנד, האיים הבהאמה, דלאוור, נבדה, וויומינג, וכו'. במקום להתגולל על מקלטי המס והלבנת ההון בקפריסין, עדיף שהאיחוד האירופי ימצא דרך למנוע מגוגל, סטארבקס, אמזון ותאגידים אחרים מלפעול במדינות האיחוד, ולנתב את כל רווחיהם ללא מס. לדוגמה, לאיי קיימן דרך מדינות אירופיאיות. בטכניקות מיזעור מס הנקראות 'סנדביץ הולנדי- אירי כפול', Double Irish Dutch sandwich.  

גם הספין בדבר בעלי החשבון ה"גדולים", מעל 100,000 אירו, נמצא באותה הקטגוריה. אלו אינם רק כספים של קרנות גידור ו'חתולים שמנים', אלא פקדונות פעילים של כמעט כל עסק בכל גודל הפועל בקפריסין. שני הבנקים, לאיקי והבנק של קפריסין, הם בלב המערכת הפיננסית קפריסין, ולמעשה כמעט ואי אפשר לנהל עסקים בקפריסין מעבר לגודל מסויים ולהימנע מהם.

אבל גרוע מזה, נקודת המפתח היא שהתספורת המוצעת אינה פותרת את הבעיה. הרעיון שהמס יעשה את החוב יותר בר קיימא בא ממודלים פיננסיים דימיוניים.  מס של 10% מפיקדונות ביום מסויים כדי לכסות גרעון הון, יביא לבריחה מיידית של כ- 30% משאר הפיקדונות במדינה, מה שיוביל לפער גדול הרבה יותר בהון, שהאיחוד האירופי יצטרך למלא.  בנוסף, המס יביא לפגיעה קשה במנוע הכלכלי העיקרי של קפריסין בשנים האחרונות,  בתיווך נדל"ן, בתיירות ובשירותי ראיית חשבון לרוסים. קפריסין היא מדינה שהרוב המכריע, כ-78%, מהכלכלה שלה מבוססת שירותים. לכן זה אבסורד להניח שהגידול בתוצר יהייה זהה לפני ואחרי שיוחרמו הנכסים של הלקוחות של שירותים אלו.  בנוסף הכאוס שיווצר בעת בדיקת חשבונות, חשבונות השכר, חשבונות נאמנות, פנסיה, קרני נאמנות, תשלומים במעבר וכו' שיחתכו יקבלו 'תספורת' באופן שרירותי, יהייה מסיבי.  גם בשיבוש בפעילות העסקית, ובפשיטות רגל של עסקים קטנות, וגם באלפי סכסוכים משפטיים.

קפריסין נמצאת עכשיו על הקרשים, וישראל, למרות האינטרסים המשותפים לה ולקפריסין, במקום להושיט לה עזרה, פועלת הפוך. כך אנו שומעים שרשות החברות הממשלתית באוצר לא אישרה את בקשת חברת החשמל לרשום חברת בת בקפריסין לצורך פעילותה בחו"ל.

קפריסין נמצאת על המסלול הסביר ביותר לייצוא הגז מישראל לשווקים באירופה ובעולם, וחתמה על הסכם גבול ימי עם ישראל בשנת 2010. בחופים הדרומיים של קפריסין, סמוך לשדה לווייתן, נמצא שדה הגז הטבעי אפרודיטה, המכיל כ- 7 TCF טריליון רגל מעוקב של גז טבעי בשווי כ-40 מיליארד דולר, מעל ומעבר לצריכה הקפריסאית בעשרות שנים הבאות. אבל הרפובליקה התורכיהשל צפון קפריסין טוענת לבעלות משותפת של המשאבים הטבעיים של האי והתנגדה לניסיונותיה של ניקוסיה להבטחת חוזי קידוח ימיים באופן חד צדדי.
כמו צפון קפריסין ולבנון, טורקיה מסתכלת על בוננזת הגז הישראלי והקפריסאי בחשש.  אנקרה אינה מכירה בהסכמי הגבול של קפריסין עם שכנותיה וחוששת שהטורקים הקפריסאים יודרו מרווחי הגז העתידיים של ניקוסיה. בנוסף, טורקיה רואה במסלול יצואגז ישראלי דרך קפריסין ויוון כאיום על שאיפותיה שלה כמדינת מעבר לגז מהים הכספי וממרכז אסיה לשוק האירופי. לפיכך, אנקרהמחתה על שיתוף הפעולה בין ישראל וקפריסין ותומכת בעמדתה של לבנון בסכסוכי הגבול הימי עם ישראל.

קפריסין בודקת עתה מספר אפשרויות להשיג כ- 8 מיליארד דולר כדי לגשר על פער המימון בחודשים הקרובים. שר האוצר של קפריסין נמצא ברוסיה כדי לבקש עזרה. לא ברור אם רוסיה רוצה להיות חלק מעסקת הטרויקה כאשר אזרחיה היו בבירור המטרה של ההיטל על הפקדונות על פי דרישת הטרויקה. וזה בכלל לא בטוח שהטרויקה רוצה להיות שותפה עם רוסיה בהצלת אחד מחבריה באיחוד האירופי, כאשר ברור שחברי הטרויקה רואים את הרוסים כמלביני כספים ומעלימי מס.

קפריסין תצטרך גם להסתכל פנימה. למשל קרנות הפנסיה של המדינה, ככל הנראה בתמורה להתחייבות המדינה מובטחות בהכנסות עתידיות מהגז הטבעי בחופיה. זה יכול להגיע לכ- 2 עד 3 מיליארד אירו. וישנן חברות החשמל והתקשורת הקפריסאיות הרווחיות, שעד עתה היה טאבו על מכירתן, אבל בעקבות המשבר, המצב שונה.

קיימת אפשרות נוספת, קרובה יותר – ישראל. לישראל יש, הודות לנגיד פישר, עתודות מט"ח אדירות בהיקף של כ-80 מיליארד דולר. ישראל יכולה להלוות לקפריסין את 8 מיליארד הדולר הדרושים שיובטחו בהכנסות הגז העתידיות של קפריסין. נזכיר שלישראל אינטרסים חזקים בתחום זה עם קפריסין.

אפשר גם לנסות לחבר ולשתף את טורקיה בהלוואה זו. זו יכולה להיות התחלה טובה לאיחוי הקרע עם טורקיה, לפתרון הסכסוך בין טורקיה וקפריסין המונע את ניצול אוצרות הטבע של קפריסין, ופוגע גם באינטרסים הישראליים בתחום האנרגיה, ואולי, בסופו של דבר, להביא לאיחוד הפוליטי באי.

זו הזדמנות פז לשר האוצר החדש יאיר לפיד, לפעול פעולה נועזת וחכמה ולהשאיר חותם מיד עם התחלת פעילותו.

Tags: , , , , , , , ,

2 Responses to “המשבר בקפריסין – גורמים ופתרונות (מאמר שני)”

  1. יונתן בר-גור הגיב:

    אמנון

    בהמשך לתגובה למאמר הראשון. כתבת שיש הסכם בין קפריסין לישראל. בהנחה שיש כפי שפורסם ואינני בטוח בכך. במצב הנוכחי בעיקר של מדינת ישראל בכל הקשור לתביעותיה בים התיכון נראה לי שהסכם כזה כרגע לא ישים. לדבר אפשר הרבה. גם שיתוף פעולה בין טורקיה בנושא הים בחלק הצפוני של האי אינו פשוט מבחינת המשפט הבינלאומי של הים. אף אחד לא מכיר במדינה הטורקית הצפון קפריסאית ולכן יש סיכון רב בכל הקשור להסכמים עם טורקיה. טורקיה אינה ידועה כמדינה המקיימת את המשפט הבינלאומי של הים , אינה חתומה על UNCLOS II ( כמו ישראל ) להבדיל מקפריסין ויוון. לטורקיה מספיק בעיות בתחום זה בים האגיאי ואינני בטוח ששיתוף פעולה בתחום בעיקר כפי שהעניינים עומדים כרגע רצוי לישראל. ציינתי כבר את הצינור המדובר לטורקיה ויתכן שישראל תוכל ליצא גז לטורקיה אבל רצוי שזה יהייה חד כיווני ! צינורות גז ונפט מושפעים ביותר מפוליטיקה ראה את הצינור המצרי אלינו וצינורות רבים אחרים בעולם.

    אני מסכים עימך לחלוטין על ישראל לעשות משהו עם קפריסין בכל הקשור ליצוא גז ולמפעל כזה תהייה גם הגנה פוליטית של האיחוד האירופי.

    כפי שאנחנו מכירים את המדינה שלנו מישהו ומשהו יעשו בדיוק את מה שלא מתאים לנו.

Leave a Reply